יהל אור קכא
Yahel Ohr 121 · יהל אור · free full Hebrew text
Open in the reader →ולאצטרפא שם אבל לא לעמוד שם ולהסתכל רק דרך מעבר לבד וכולם (לא) עמדו שם אדם והבל כו' רק אבהן. וכמ"ש בפ' לך לך דף פ"ג ע"א אר"ש ת"ח כלא רזא דחכמתא איהו דקא רמז הכא בחכמתא ודרגין דלתתא דקא נחת אברהם לעומקא דלהון וידע להון ולא אתדבק בהו ותב לקמי' מארי' ולא אתפתי בהו כאדם דכד מטא לההוא דרגא אתפתא כו' ולא אתפתא כנח דכד נחת ומטא לההוא דרגא (כו' ע"ש) אבל באברהם מה כתיב ויעל אברם ממצרים דסליק ולא נחית ותב לאתרי' לדרגא עלאה דאתדבק בי' כו' הנגבה דא דרום דרגא עלאה כו'. וכן אלו כלם נחתו בקליפין לבד ר"ע דסליק ולא נחית והכל בשביל שנתדבק בימינא כמו באברהם כנ"ל אבל כלם נחתו בקליפין כמ"ש בתיקונים דף י' וי"א קליפה דערלה דכסי על יו"ד אית לה תלת קליפין כגלדי בצלים דא על דא ואינון כקליפין דאגוזא (והוא קליפין דמכסין על פרדס דכאן שכאן גנת אגוז כנ"ל) דאתמר עלייהו והארץ היתה תהו דא קו ירוק קליפה קדמאה דאגוזא ובהו אבנים מפולמות דא קליפ' תניינא דאגוזא קשה כאבן וחשך קליפה תליתאה ובהון אוקמוה רבנן אין דורשין בעריות בשלשה שלש שנים יהיה לכם ערלים ולקבל מוחא איהו ובשנה הרביעית יהי' כל פריו קדש הלולים לה' ובהון מסטרא דא ארבעה נכנסו לפרדס שלשה אכלו מאלין קליפין ומתו רביעאה אכל איבא וזרק קליפין וחי כג"ד אתמר ר"מ רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק. והוא במט"ט עה"ד טו"ר ששם רמו"ן דמט"ט כמ"ש בתיקונים. וזהו פרדס רמונים וכמ"ש בפ' בראשית דף כ"ז ע"א ד"א ונהר יוצא מעדן בודאי לעילא בעץ החיים תמן לית קליפין נוכראין הה"ד לא יגורך רע אבל בעץ דלתתא אית קליפין נוכראין ודאי ואיהו נטוע בגנתא דעדן דז"א דאיהו חנוך מט"ט דג"ע כו' גן דיליה פרד"ס דיליה דתמן עאלו ב"ע וב"ז ואלישע וקליפין דיליה מסט' דא טוב ומסט' דא רע ודא אסור והיתר כשר ופסול טומאה וטהרה. וסוד זה בו"ק דשם ממתניו ולמעלה טוב כו' והן ג' אבהן היתר כשר וטהור וממתניו כו' וכנ"ל והן ג' אלו דנחתו לתתא והבן. והכל בד' חיות אלו שהן בגן גנת אגוז ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן כנ"ל ומשם יפרד כו'. וכמ"ש שם ד' כ"ו ע"ב ודא איהו ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים דאינון תסד דרועא ימינא ובההוא זמנא הרוצה להחכים ידרים ומחנה מיכאל אתשקיין מני' ועמי' מטה יהודה ותרין שבטין גבורה דרועא שמאלא (כו' עיי"ש עד) ועמי' מטה אפרים וב' שבטין. והוא כמ"ש בפ' בהעלותך שאלו הד' הן ד' רוחות העולם חסד מזרח גבורה צפון שהן תליין באו"א כמ"ש בפ' במדבר דף קי"ח ע"ב מסטרא דאבא אחיד ותלייא חסד עלאה מסטרא דאימא תלייא גבורה כו' ואמר שם דף קכ ע"א מזרח אבא וצפון אמא ודרום ז"א ומערב נוקבא ואמר דאיהו בנצח ואיהי בהוד וז"ש כאן דנצח בדרום והוד במערב וע"ז הסדר הוא ג"כ חגת"ם ד' רגלי המרכבה ח"ג מזרח וצפון ות"מ דרום ומערב כנ"ל וכן הוא ד' אותיות השם הזכרים מזרח ודרום שהן רחמים והנקבות צפון ומערב וז"ס שכינה במערב וז"ש בפ' במדבר דף קי"ט ע"ב ונסע דגל מחנה אפרים לצבאותם ימה היינו שכינה שרויה במערב כו' והן חלת קשרין דכל אחד וכמ"ש בפ' ויחי דף רמ"א ע"א פתח ר' אבא ואמר ויעש את הים מוצק וגו' וכו' (עיי"ש כה"מ עד) תלת קשרין דירכא שמאלא הוד הודות הא תריסר כו' ד"א ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים אלין אינון ד' דנכנסו לפרדס חד עאל בפישון דאיהו פי שונה הלכות [ר"ל דפרד"ס הוא ר"ת פשט רמז דרש סוד ופשט הוא הלכות פשוטו של תורה והוא ב"ע שעליו אמרו משמת ב"ע בטלו השקדנים]. תניינא עאל בגיחון ותמן הוא קבור ההוא דאתמר בי' כל הולך על גחון גבריאל גבר אל עלי' אתמר לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו ולא ידע גבר ית קבורתיה עד יומא הדין דאתגליא תמן ודא איהו רמז ולחכימא ברמיזא [ר"ל שהוא נכנס ברמז והוא גיחון ששם קבור משה כמ"ש בפ' כי תצא דף רע"ט ור"פ קום טול אבנא דא בידך דאתמר בה כו' לתברא קליפין דאגוזא דהא כמה רועים פרנסי דרא אתכנשו על האי אבנא דאיהו סלע דילך לאפקא מים מתמן דכלה דילך מעין החכמה בהאי סלע דנביעא דילה באורייתא ברזין סתימין לית סוף כו' וכל תוקפא דלהון לאעברא קליפה דלעילא וכד מטו לקליפה תניינא דאיהי תקיפא איהי קשיא להון ומחאן בה כל יומיהון כלהו בלישנהון דאינון תקיפין כפטשין ול"ל רשו לאפקא מנה מיא אלא אלין טפין דנפקין על ידך בזמנא דאתמר בה ויך את הסלע במטהו פעמים ובמחאה תניינא נפקו טפין ואילין אינון רמיזין דחכמה רמזין דקבלה דאינון בחגיגה ושאר מתניתין והאי אבן לית מאן דאפיק מיניה חכמה דאיהו מלגו דל"ל סוף דאיהו מוחא מלגאו (בר אנת כו') הלכה למשה מסיני. ור"ל הרמז שהוא קליפה תנינא שבו גנוז הסוד שהוא לפנים והוא קליפה תניינא דאגוזא קשה כאבנא כנ"ל וא"א לעמוד על הסוד שבתוכו שהוא הלכה למשה מסיני דרגא דמשה וזהו קבורת משה שהוא הסוד שגנוז וקבור ברמז ואלו דבר אל הסלע אז היה יוצא מים בלי טרחא ויצאו מים רבים הסוד שבתוכו אבל בשביל שהכה יצא טפין טפין כנ"ל והסוד גנוז וקבור שם ולא ידע איש את קבורתו כנ"ל ול"ל רשו לאפקא מינה כו' וכמ"ש שם דף ר"פ ע"א ומה דאתמר בך ולא ידע איש את קבורתו עד היום הזה ווי לאינון אטימין לבא סתימין עיינין דלא ידעי קבורה דילך דהוות אנת בעי רחמי מקוב"ה דלא ייעול לך בההוא קבורה דבה אנת מתקרי מת הה"ד משה עבדי מת כו' אלא הכא רזא רברבא קבורה דיליה בצלמא דלאו הגונה לי' דאיהי ארץ ציה ועיף בלי מים ולית מים אלא תורה ובה לא תאר לו ולא הדר לו ומאן דחזי ליה בההוא צולמא ונראהו ולא מראה ונחמדהו ובג"ד נבואת ישעיה הנה ישכיל עבדי קא רמיז עליה ובגין ההוא קבורה הוה בעי רחמי דלא ימות תמן כו' ובגינך אתמר והוא מחולל מפשעינו אתעבידת חול בגין חובה ופשע דישראל בקבורה דילך דאתמר בך ויקבור אותו בגיא כו' ובחבורתו נרפא לנו בחבורה דאתחבר עמנא בגלותא נרפא לנו דאנת הוא כשמשא דנהיר דאע"ג דאתכנש בליליא נהיר הוא בסיהרא בכל ככביא ומזלי הכי אנת נהיר בכל מארי הלכות וקבלות ומנך אשתקיין בגניזו כמבועא דאשקי לאילנין תחות שרשיהין בגניזו עד דאתבקע מימוי באתגליא הה"ד יפוצו מעינותיך חוצה דאנת אוף הכי כשמשא דאזיל בימי החורף תחות מבועין וכד מטא פורקנא תהא כשמשא דאזיל בקיץ לעילא ממבועין כו'. והענין כי סוד משה הוא תורתו הלכה למשה מסיני שהוא הסוד והוא גנוז ברמז והן הגדות שהן בש"ס כמו המעשים דרבב"ח וסנחריב שהן לפי הנראה ח"ו כמו דברים בטלים ובהן גנוז כל האורה והתורה תורת משה כל רזין דאורייתא וזה שבקש משה שלא