יהל אור קיא
Yahel Ohr 111 · יהל אור · free full Hebrew text
Open in the reader →אותיות מן הפשוטות בסוד שלש אמות אמ"ש וקבעם בשמו הגדול כו' שהן יה"ו והן ג' גוונין דע"ב כמ"ש בתז"ח והן ב"פ רחמים מים ואויר וא' דין אש שהוא צד שמאל והן ב' חלקים כו' וזהו המזג ואמר אל יחסר ר"ל לעולם אפילו שאין עלמא בתיקונא שלכן (הקשת) נראה בג' הגווגים אמ"ש סימני אבות וזהו אל יחסר לעולם ומכ"ש אם הדור טוב שהמזג יותר ויותר:
ואלין פנימאי אלין קדמאי לקמי כו' כל זכו. ר"ל ואלו ע"ב הקודמים שאמר לעיל מני' נפקי שבעין כו' והן פנימאי לאלו ב"פ ע"ב לפני אלו הפנימים הקודמים עולין כל זכות לפי שהמשפט נאמר בצדק תשפוט כו' שלא להכריע ימין ושמאל ולכן עולין לפני האמצעים שהן מוכרעין כידוע:
כל עובדין כו' נפקי. ר"ל כל הנגזר על העולם הכל יוצא מאלו ע"ב פנימים וז"ש שמשפט הוא רחמים קו האמצעי וידוע שהמשפט יוצא מגבורה והוא בקו האמצעי של גבורה:
אשתכחו כל נהורין כו' ברוחא דא. והוא בסוד שם ע"ב מג' אותיות ג"פ ע"ב ובחסד הוא בכלל ובגבורה בפרט שהן רי"ו כידוע בסוד כלל ופרט וכן הוא מנין חס"ד גב"ורה:
אינון תרין כו' אינון שבעין. הן קדמאי הנ"ל וכן מ"ש אלין שבעין אינון כו':
הכא איהו דא רוחא כו' מלעילא כו'. ר"ל מדכורא כנ"ל:
בהאי אתר דאתדבקותא כו'. והוא מ"ש בפ"ב באמצעיתא דהיכלא דא הוא אתר מתקנא לקבלא רוחא דלעילא כו':
(ע"ב) והכא אמר כו'. ר"ל אל יה"ו הוא ואלה"י והן רזא דאתדבקות זו"נ שברזא דנוק' נק' אל שהוא שם הרוחא וז"ש לצור שהוא גבורה כנ"ל:
אלין תלת (סטרין) דנהורין דקאמרן. ר"ל שאמר בפ"ב אפיק תלת אחרנין דאינון תלת בתי דינין דדיינין דינין אחרנין כו':
אינון ארבע היכלין אינון מתקנן לכל אינון אחרנין כו'. ר"ל אלו הד' היכלין שאמר בפ"ב שעומדין בפנימית ע' קדמאי לגו ובתלת החיצונים ג' בתי דינים הנ"ל ואמר כאן שמתוקנים ג"כ כל א' לדבר אחר והוא כמש"ו שנים לשני פעמים ע"ב ימינא ושמאלא הנ"ל וא' לשבעה עיני ה' וא' לשני סופרים הנ"ל ומה שחשב כאן לא חשיב שם בפ' בראשית ומ"ש (שם) לא חשיב כאן ולכן אמר שם חד היכלא לאינון ע' קדמאי לגו ולא אמר ע"ב שהן הב' סופרים:
פתחא קדמא' כו'. והוא בפתח של היכל החיצון מד' היכלין שלכל א' פתת א' כנ"ל:
דשמי' אקרי גזרי"אל ההוא ממנא לגלאה דינין דאתדנו ואתגזרו לההוא ממנא קדמאה דקיימא לפתחא קדמאה דשמי' סנסני' דמני' נטיל האי ממנא אחרא דקיימא על היכלא דסט"א כו'. כצ"ל והסופרים טעו בהג"ה זאת ועיין בס' ישנים. והוא מ"ש לעיל ע"א חד ממנא לבר כו' וזה הממונה גזרי"אל עומד בפנים ומודיע לממונה סנסנ"יה העומד בחוץ והוא מודיע לממונה דסט"א כמש"ו:
וכל אינון כרוזי מכרזי כו'. שהן הי"ב ממנן דקיימין על י"ב פתחים כנ"ל. ואמרי בכלהו רקיעין. הן רקיעין עלאין שבהיכלות:
רקיעא דשמשא דלתתא. הוא רקיע השמים של זה העולם:
מתרין עמודין עלאין דאורייתא סמיך עלייהו. ר"ל מנו"ה שבאצילות שת"ת שנקרא אורייתא סמיך עלייהו כמ"ש לקמן דף רנ"ז ע"ב נביאין דאינון סטרין עלאין תרין ירכין דסמכין לאורייתא קדישא כו' ע"ש:
לבתר דאסתלקו כו' נטלי מלה מאתרי'. שהן מבריאה כמש"ל בהיכל ב' וז"ש כדקאמרן:
וכד מלכי כו' מהאי פתחא כדקאמרן. ר"ל בהיכל הג' וז"ש כדקאמרן כמש"ל עד דנטלי מלה בהיכלא דלתתא כו' והוא היכל שלמטה מזה ההיכל הד':
ואי תימא היך כו'. ר"ל היאך מגיעין ליטול משם שהא שם הוא דרגא דנבואה והשיב שאין נוטלין משם ממש רק מדרגין דלבר שהן נגד זה ההיכל שם הוא זה נגד זה וכמו שבהיכל נוטלין המראה מהיכל הג' כן בכל העולמות בין בקדושה בין בס"א נוטלין הם מדרגא תליתאה וכן מלכי א"ה ושאר ב"נ:
(רנ"ב ע"א) ואינון דרגין דקיימין לסאבא יתיר כו'. אותן הנק' צואה רותחת וכמ"ש לקמן דף רס"ה ע"ב ע"ש:
וכן כד אתדן לטב ואינון כו'. ר"ל למעלה אמר שממונה לעאלא בפתח זה כל זכות של אדם לפני הב"ד וכאן אומר שממונה להוציא הפס"ד שאתדן לטב:
לההוא ממנא דאקרי פדיאל. והוא בהיכל השלישי בפתח מערב שממונה על הרפואה:
וכדין אמר לי' כו'. ר"ל שאומר לממונה פדיאל פדעהו כו':
ונחת לון גו מתקלא לאתקלא באינון זכיין דעאלו בידא דההוא כו'. ר"ל הממונה דהריאל הנ"ל נוטל הזכיות בפתח שלו. והאי ממונה גדיאל נוטל החובות בפתח שלו ושניהם מניחין הזכיות והחובות במתקלא שעומד בפתח הרביעי ושם אתקלו שפתח דשם ממונה על המתקלא וכאן אינן רק להעלות זכוון וחובין ופתח הב' הוא לימינא לדרום ופתח הג' הוא לשמאלא לצפון ופתח הראשון הוא במזרח והוא שער האיתון שמשם מוציאים הפס"ד ופתח הד' במערב וז"ש מאזני צדק דצדק הוא במערב כידוע:
חד לימינא הריאל וחד לשמאלא גדודיאל. והן דוגמת הממונים הנ"ל שעומדין בפתחים בימין ושמאל רק בתוספת וחסרון אות שכל נהורא דנפיק מן נהורא הוא בחסרון או תוספת כמ"ש בב"מ וכאן תראה סוד הכלילות והתחלפות ימינא בשמאלא ושמאלא בימינא כידוע:
כלהו אתכלילן בהאי רוחא דאקרי זכות. ר"ל כל הנ"ל. [ובפ' בראשית סלקא האי רוחא וכליל כל אינון דלתתא ואפיק כו' עמש"ש]:
וכד אתכללין כלהו בי' כו' והכא אינון עיני ה' כו'. ר"ל אותן עיני ה' שאמור בפסוק קיימין כאן:
כלהו נטלי אשגחותא כו' דאינון בשלימו דלבא כו'. שאלו עיני ה' הם ממונין על המחשבה דלבא בסוד (מגילה כ"ח ב') שורייקי דעינא בלבא תליא וז"ס מ"ש דע מה למעלה ממך כו' נגד ג' דברים שחוטאין בהם מחשבה ודבור ומעשה ונגד המחשבה אמר עין רואה (כי האדם יראה לעינים וה' יראה ללבב) ונגד הדבור אמר ואזן שומעת שהם מארי דאודנין בסוד עוף השמים יוליך את הקול כו' כמ"ש בתיקונים ונגד המעשה אמר וכל מעשיך בספר נכתבים:
האי חיותא כו' כלהו קיימי בידא דהאי חיותא כו'. כמ"ש (ברכות מ"ח וש"מ) חיי בני ומזוני לאו בזכותא תליין אלא כו' וכמ"ש לקמן ובפ"ב ש"מ ששאר דברים כלהו תליין בזכותא והוא בהיכל זכות הזה:
וכדין האי רוחא דאקרי כו' כצ"ל:
ונפקא עמי' תריסר ממנן כו'. והן תריסר ממנן שעל הי"ב פתחים שהן מכריזין שלכן שואלים את הדבר שלהן מגיע:
וכל חד כו' בהאי שאלתא. ור"ל וזהו במאמר קדישין שאלתא [ובפ"ב תחות האי חיותא כו' עמש"ש (ע"ב) תחות האי חיותא כו' מלהט חד. ר"ל שכלם מלהט א' כו':