יהל אור קג

כוסי רויה כאן אך טוב וחסד כו' הוא בהיכלות זכות ואהבה כל ימי חיי בהיכל רצון כידוע ושבתי בבית ה' בבית קה"ק שם הוא בית ה' בית ראשון כידוע שם אורכא דיומין כמ"ש בסוף תיקונים וזהו לאורך ימים:

חד נהורא דחיין. הוא הכוס:

דאיהו מליא נהורין. הוא היין (וזהו שאמרו רז"ל חמרא וחיי לפום רבנן הן דרגין דנו"ה ותלמידיהם הם הזוכים לכנוס בהם וז"ס ותלמידי חכמים עצמן עין לא ראתה ששם אין ראיה שולטת כמ"ש בפנים וזהו החמר הוא חיין ובסט"א נגדו הוא מיתה בסוד ימ"ר שכר לשותיו ר"ת למפרע רגליה יורדת מות כי היכל זה הוא סוד רגלין דסט"א והבן. נ"ל מ"ש). וזהו יין המשומר בענביו עין לא ראתה שכאן אין ראיה שולט דלית ליה גוון כלל כמש"ל דא לאו איהו באתגליא בסתימו דעינא כו' וזהו עין לא ראתה וזהו החיים ולכן כשסחטה חוה הענבים גרמה מיתה וצריך כל אדם מקודם לטעום כוס אחר מקודם כמש"ל:

בגין דכסא אחרא כו'. ר"ל שנהרגו וז"ס שמשקין לו כוס להרוגי ב"ד (סנהדרין מ"ג ע"א):

כגוונא דא אית כו'. והן ג' טפין דמ"ה נגד ג' הנ"ל וכן בגיהנם כמ"ש לקמן דף רס"ג ע"ב ורס"ד ע"א היכלא תניינא כו' בהיכלא דא קיימין תלת פתחין לתלת סטרין [כו'] ובהאי ממנה דאקרי כוס כו' ורוו ליה להאי נשמתא כו' וזהו נגד רויה הנ"ל מהאי רוחא נפקא תלת טפין כו' ע"ש כל הענין וזהו הממונה בפתח האמצעי דשם נגד זה הממונה של חיים:

אית יין ואית כו'. וז"ש (ברכות דף נ"ז ע"א) יש שותה יין וטוב לו כו' ות"ח לעולם טוב שהן בדרגא דהאי היכלא וכאן הוא סוד החלום כמ"ש לקמן בדף רמ"ח ע"ש:

אית כוס כו'. כי הן ב' דרגין כוס ויין כנ"ל ובפ"ב דא קשי לאתגלייא בסתימו דעינא כו'. עמש"ש]:

(רמ"ז ע"א) היכלא דא אקרי היכל זהר כו' דלא אשתני. אורפניא"ל אותיות אור פני אל ואור הוא זהר והוא אור פשוט שזהו אור כנ"ל והוא אור פנימי וזהו פני:

וקיימא בנהירו סתימא כו'. ר"ל דנהיר מעילא מהיכל נגה דשם הוא נהירו סתימא דלא אתחזי כלל כמ"ש למעלה ונהיר לתתא להיכלא קדמאה והוא ממוצע ביניהן לכן לא אתחזי אלא בסתימו דעיינין:

וכד בטש כו'. ר"ל כד בטש נהירו דהיכלא קדמאה בנהירו של היכל נגה שהוא נהירו דלא אתחזי' נציץ האי נהירו רוחא של היכל זה:

כדין אפיק נהורא דנציץ וזהרא. כמ"ש בפ' וארא דגוונין דמתחזיין לא זהרי ודלא מתחזיין זהרי כמש"ש ורזא דא עינא בעינא אית גוונין דאתגליין רשימין ביה וכלהו לא מזדהרי כו' אינון סתימין דמזדהרין מגו אלין דלא מזדהרי ואינון דמזדהרי כו' ולכן נקרא זהר וז"ש ה"נ האי רוחא וע"ד אקרי אורפניאל שהוא אור המאיר:

האי איהו דנהיר כו' סתימאה. ר"ל שמאיר להיכל הזה ולהיכל לבנת הספיר שגוונין של היכל א' אינן מאירין כלל שהן גוונין דמתחזיין דלא (מזדהרין) אלא מגו גוונין דלא מתחזיין המאירין וכן רוח של היכלא קדמאה אינו מאיר רק ברוח הזה רק ששם באתגלייא וכאן בסתימו:

דא רוחא כו' חלאים. ר"ל שנוטל להיכל הזה ונוטל להיכלא קדמאה:

שנאמר חמוקי ירכיך והוא בהיכל הזה:

כמו חלאים כו'. והוא בהיכלא קדמאה ששם הוא הכף כמש"ל ואמרו כמו חלאים על השתין שמחוללין ויורדין עד תהום והבן וז"ס בשעה שכרה דוד שתין שהיתה בסוד בתולה גן נעול גל נעול מעין חתום והוא פתח אותה בסוד אבן מאסו הבונים:

ומה דאמר חמוקי כו' תרין. ר"ל מ"ש חמוקי בלשון רבים:

והאי רוחא כו' ביום הגשם וגו'. ר"ל הרוחא שמאלא כלילא באש ומים שהן שני הגוונין חוור ותכלת כסא דין וכסא רחמים בסוד הציצית תכלת ולבן ועצם הוא רוחא קדמאה והשמים רוחא תניינא וע"ז הרוחא אמר דכלילא באש ומים ולכן נקרא הדרניא"ל ונק' הדר זיו כידוע דלית שופרא אלא כד איהו בתרי גוונין חוור וסומק כמ"ש בז"ח דף ל"ג ע"ב והאי נגה איהו נציצו דנציצן כאשא ונהיר סומקא דיליה ומגו סומקא דא בשעתא דעאל ונקיב גו ההוא אבנא איהו שפירא בחיזו בתרין גוונין כו' כיון דאתנהירת בחוורו כאבנא בדולחא ע"כ ל"ל חיזו בשפירו לאסתכלא עד דאתא סטרא דשמאלא דההוא נוגה דסומקא ועאל בגווה ההוא סומקא בההוא נוגה כדין איהו שפירא בחיזו שפירא בריוא לאסתכל כו' כאתתא שפירתא בחיזו חוור וסומק כו' וז"ס (מגילה דף י"ג ע"א) אסתר ירקרוקת היתה שהוא גוון תכלת [גוון תכלת אצטבע מגו גוון סומק כמ"ש בפ' תרומה ולכן אחיד בסומק דלתתא כנ"ל] אלא שחוט של חסד משוך עלי' ולכן בימי' נגזר כלי' על ישראל וניצולו בסוד כסא תכלת וכסא רחמים:

כתיב במראה הקשת כו'. ר"ל שכאן ג' גוונין דקשת כמ"ש למעלה וסמך כאן על מ"ש בפ' בראשית ומש"ש קיצר כאן:

האי רוחא כו' ותתא. ר"ל בין היכלא קדמאה להיכל ג' כנ"ל:

כעין חשמל כו'. כעין ע"ש גוונין דעינא וכאן הוא החשמל דלא קיימין בי' לאסתכלא וכמ"ש בז"ח דף ל"ב ע"ב ומתוכה כעין החשמל הא אוקמוה דאינון חיוון אשא ממללן ויתבאר למטה שהוא השרפים דנפקי כאן מהאי רוחא ואינון זוהרא דזהיר והוא רוחא הזה שנקרא זוהר קאי' ולא קאים דלית מאן דיכול למקים בי' וכו' ועיינין וחזווהי לא יכלין לשלטאה עליה כו':

האי איהו כעין חשמל ולזמנין איהו חשמל בגין דמיני' כו' ולא קיימי. ר"ל דעיקר חשמל הוא כשנכלל בהיכל שלמעלה דמני' נהיר כמש"ל וקיימא בנהירו סתימא דנהיר מעילא ובנהירו דנהיר לתתא והענין כמ"ש (חגיגה דף י"ג ע"ב) חשמל עתים חשות עתים ממללות וחשות הוא סתימו דלא אתגלייא וממללות הוא ההתגלות והן בב' מקומות בעיינין ובשפוון כידוע ובעיינין הן גוונין דמתחזיין ודלא מתחזיין כנ"ל וזהו כעין ובשפוון הן חשות וממללות וכמ"ש ברע"מ פ' פנחס רכ"ג ע"ב ועוד למנצח תמן מל עם נצח ודא מל מן חשמל הוד ונצח אינון לקבל תרין שפוון ובג"ד אתקריאו שפוון חיוון אשא ממללן כו' דמסט' דגבורה אתקריאו חיוון אשא כו' ר"ל דחש הוא נצח ומל הוא הוד וזהו למנצח נו"ה והענין כי היכל נצח לא אתגלייא כלל והיכל הזה כד אתקשר בהיכל התחתון מתגלה והוא נהיר בנהירו דלעילא ונהירו דלתתא לכן הוא חשמל וכ"ז בהתכללותו בהיכל עליון ותחתון וסדר התקשרות בתחלה בהיכל תחתון ואח"כ סליק בהיכל הזה ואז נולדו השרפים ואח"כ עולין ב' ההיכלות והרוחין אל היכל נגה ושם נכללו כא' לכן שם נעשו החשמלים כמש"ל דף רמ"ט ע"ב ואלין מלאכים דאקרון חשמלים כו' וז"ש כעין חשמל והוא כאשר עדיין לא נכלל ברוחא של סט' דשמאלא הדרניא"ל וברוחין של היכלא קדמאה שאז עדיין אינו נגלה וא"א לומר חיות אש ממללות ולזמנין איהו חשמל כאשר נכללו