יהל אור קא

דדכורא כמ"ש באד"ר:

האי בזק כו' אופנים. כמו שהאופנים שיצאו מהנהורין נהרין מנציצין דנפקו מגו רוחא שמאלא וכן הבזק נהיר ג"כ מנהורא שמאלא:

ואתפשט מיניה חד רקיעא כו' ממנא עלי'. והענין כי יסוד כלול מו"ק וסוד ג"ס הן סוד החיות והרקיע דאתפשט מינה הוא סוד יסוד שבו שהוא רקיע כידוע ותרין סמכין שהן ב' כרובים הן נו"ה שהן מתפשטין למטה מיסוד וז"ש חד מסטר דא וחד מסטר דא והרקיע מתפשט מן הבזק שהוא ג"כ בחי' היסוד שלכן הוא רצוא ושוב. ואמר ולאו היינו רקיע כו' שרקיע שע"ג החיות הוא בינה שנקר' ג"כ רקיע כידוע והוא יסוד דבינה בסוד הדעת והוא קיימא ע"ג החיות אבהן כמ"ש בתז"ח פ' ע"א ע"ש. אבל האי רקיע עומד ע"ג נ"ה שהן כרובים אנפי זוטרי נערים והבזק ממונה ע"ג רקיע הזה שע"ג הכרובים וכאן האופנים כמ"ש במעשה מרכבה וז"ש אל בינות לגלגל תחת לכרוב:

ורוחא עלאה אתכליל על כלא. כצ"ל על כל מה שבהיכל הזה:

כל אינון צלותין כו' דאוקמה. ר"ל כל אותן התפלות שהקדימו עד שהתפללו כל ישראל הבזק מתקן לון ברקיע שלו ואחר שהתפללו כל ישראל נוטל סנדלפון שהוא ממונה על כל ההיכלות וז"ש דשליט על כלא נוטל וקושר כתרים לקונו:

האי בזק כו'. שאלו היכלות הן בסט' דנוקב' ולכן בלילה הן ברקיע שבהיכל הזה וכשמאיר היום סלקין ליסוד דדכורא שהוא הרקיע שבו ככבים ומזלות כו' כידוע:

בגין דספר וזכרון כו'. ספר הוא מלכות וזכרון הוא יסוד בסוד כל זכורך כידוע והן בקישורא חדא כמה דתמר לא סליק כו' כידוע:

אלין ד' כו'. ר"ל הגלגלים ושנים האחרונים שוין רק בצירוף ב' אותיות שניות של הב' שמות כי הן בסוד ת"ת ומלכות שהן הוי"ה אדני (ר"ל שב' אותיות אחרונות של ב' השמות הוי"ה אדני שהם ו"ה נ"י יש בכל א' משמות שני גלגלים אחרונים. אבל ב' אותיות ראשונות דאדני שהוא א"ד נחסר בכל א' אות א' וק"ל):

די מפתחאן כו'. הן ד' אותיות הוי"ה כמ"ש בפ' תרומה:

ואלין ד' כו' די סנדלפון מארי רתיכין כו'. שהוא ממונה על כל המרכבות של היכלין אלו שהן בסט' דנוק' דמקננא בסנדלפו"ן והיא אדנ"י:

(ע"ב) אלין ארבע פרחין באוירא כו'. כבר כ' שכלל כולם הוא נפש דהיכלין והן עומדין בארץ דשם ששם הנפש והרוח דהיכלין הוא סוד אוירא דשם והנשמה ברקיעין בסוד אמ"ש ולכן הם נכללין בד' אותיות אדני ואוירא בד' אותיות הוי"ה ושם הן הרוחין שהן נקודה פנימית דאוירא כמו שהנהורין הן נקודה פנימית דארץ הנפש ופרחין באוירא להכלל ולהשלב הוי"ה ואדנ"י. וז"ש ואתכלילו אלין באלין. ד' אותיות אדנ"י בד' אותיות הוי"ה:

ואלין ד' נטלין לון ברזא דהאי בזק. ר"ל הד' אותיות הוי"ה נטלין לד' הגלגלים שהן ברזא דד' אותיות אדנ"י ברזא דבזק שהוא בחי' היסוד שמחבר הוי"ה ואדנ"י ולכן הוא רצוא ושוב רצוא בבחי' אדני ונכלל בנוק' ושוב לדכורא וזהו נוריא"ל ומט"ט נוריאל בבחי' החיות ומט"ט הוא שדי בבחי' הוי"ה כידוע וז"ש רצוא בנוריאל ושוב במט"ט והוא גימ' שלהן כמ"ש בתיקונים וכן כלילת הרוחין שהן זו"נ הן ג"כ ברצוא ושוב כמש"ל שילוב יאהדונה"י:

ואלין ד' עאלין בד' כו'. ר"ל הד' גלגלים דאתכלילו בד' אתוון אדנ"י עאלין בד' אותיות הוי"ה:

אלין באלין. ר"ל א' בא' א' של אדני בי' של הוי"ה וכן כל אות באות משולבת וז"ש דכתיב מקבילות הלולאות אחת אל אחת שמקבילין כל אות באות א' בא' כמש"ו למטה בהאי היכלא דאיהו יאהדונה"י כו' והענין של הלולאות כי ה' עילאה הוא נ' תרעין אחד (כלול) מיו"ד ושני ההי"ן יש באות ה' עלאה שהן מאה כמ"ש בס"א בז"ח ה' ופ' תצוה ק"פ ע"ב והן ה"ח של דכורא וה"ג של נוק' והן ד' אותיות השם עם קוצו של יו"ד וכן בשם אדני והן ה"פ אור של יום ראשון שהן ה"ח וה"פ מים ביום שני שהן ה"ג והן חמשים כמ"ש בס"א ה' הן חמשים כנ"ל והן חמשים וחמשים לולאות מקבילות שהוא הוי"ה ואדני ויש עוד ה"פ רקיע שהוא יסוד כידוע המחברם ברית שלום והן חמשים קרסי זהב ושם ברקיע קבועין ככבים כו' שהן הנ' תרעין דיליה שהן י"ג תיקונין כמ"ש פ' תצוה שם שהן י"ב מזלות כידוע וז"ס נראין קרסים בלולאות כמו ככבים ברקיע והכל השילוב הנ"ל והן ג"כ חמש יריעות וחמש יריעות חוברות אלא שחמש הן התפשטות ה"ח וה"ג בה"ס זו"נ שהן ה' שמים והלולאות הן ביסוד בסוד הב' רוחין שהן זו"נ והוא נק' כל ע"ש הנ' תרעין ושם המאה ברכות והקרסים הוא אתכללותם יחד:

ורזא איהו כו'. ר"ל רזא הוא בחי' הזיווג יסוד שהוא רזא (פי' יסוד הוא נקרא) סוד ה' ואתכללותם יחד הוא בבחי' כלילת ב' הרוחין יחד ברזא דשילוב ב' שמהן. וז"ש דההוא רוחא דכליל. ר"ל כולל ב' רוחין. ברזא דשמא קדישא כו'. השילוב הנ"ל:

וכלא בהאי היכלא מתנהגי כו'. ר"ל כל הנהורין ואופנים וכל שבהיכל הזה מתנהגים ע"י ההוא רוחא דכליל והכל בשם השילוב שהוא שולט על כל שבהיכל הזה וז"ש ברזא דשמא קדישא דשליט על כלא בהאי היכלא דאיהו יאהד"ונהי כו' ר"ל ששולט על כלא שבהיכל הזה וז"ש בהאי היכלא דאיהו כו' קאי על השם והכל ע"י כלילת ב' הרוחין וז"ש מגו דאיהו רוחא ברוחא והכל כלילת הנוק' בדכורא כמו ברוחין לעיל ולכן השילוב הוי"ה קודם לאדני ועוד התכללות אחר שהד' אותיות בעצמן ג"כ נכללות זו בזו. וז"ש למעלה כליל לון ואתכלילו אלין באלין כו' לאתכללא אלין באלין ולשלבא אלין באלין. וכן למטה ברזא דרוחא ברוחא וכליל דא בדא והענין הוא כמ"ש במעשה מרכבה לד' סטרין ממלל דא אל דא כו' ושם ע"ג חשמל אלין ד' נציצין דלהטין ונצצי ועאלין דא בדא ואתעביד מינייהו חד גופא ואקרי חשמל אוף הכי אלין ד' חיות כלילין דא בדא כו' ע"ש והוא בסוד ה' אחד ושמו אחד רזא דייחוד דק"ש שמקודם צריך לאתכללא שייפין דדכורא אלין באלין וכן דנוק' ואח"כ לאכללא שניהם יחד והתקשרותם הוא ע"י טפה דדכורא נקשרין בו כל האברים וכן בדנוק' ואח"כ נקשרין ב' הטיפות יחד והבן וזהו הייחוד (שלם) ושם אמר שהן ד' בנקודה דשריא עלייהו הן ה' והוא בסוד ה"א נקודה בתוך ד' כמ"ש בס"א. וכן הוא בד' אופנים וכל הייחוד הוא בנקודה הפנימית נקודת ציון בסוד והחיות רצוא ושוב שהוא חי' החמישית מט"ט ונורי"אל ארגמ"ן והן ה' יריעות וחמשים לולאות הנ"ל והכל בהיכל זה. [ובפ' בראשית כד נטלין אלין כו' עמש"ש]:

וכד שמא דא דכליל. ר"ל השילוב הנ"ל:

ברזא דרוחא ברוח'. שרוח ספיר הוא בסוד שם הוי"ה ורוח לבנה בסוד שם אדני:

וכליל דא בדא. הוא ייחוד כפול זה בזה וזה בזה וז"ש ברזא וכו' וכליל כו':

ואוקימנא. ר"ל בפ' בראשית כנ"ל:

עאלין כלהו דא בדא. כנ"ל אשא במיא ומיא באשא:

ואתקשרו כלהו כחדא כו'. ר"ל הגלגלים