יגל יעקב עו

זוכה גם אל הרוח הבא משם הייה וכשיעסוק בסודות התורה זוכה גם לנשמה וימשך עליו כח והשפעה גם משלי אהיה ובהתחבר באדם שלשה שמות אלו יעלו בגי' יב"ק ואז יאמר עליו ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו ר"ת יב"ק ואז יהיה האדם בנפש מן עשיה ורוח מן יצירה ונשמה מן בריאה ואם יתקן עצמו יותר אז יהיו כל השלשה מן יצירה ואם יתקן עצמו ביותר יהיו כל השלשה מן בריאה ואם יתקן עצמו ביותר יהיו לו כל השלש מן האצילות עכ"ל וז"ש והתקדשתם והייתם קדושים שר"ת שלהם גי' אדני הויה אהיה לומר שבתחלה תתקדשו ותקחו נפש משם אדני ורוח משם הויה ונשמה משם אהיה, ואח"כ כי קדוש אני ר"ל תעלו ממדרגה למדרגה עד שתקחו כל השלשה מן האצילות כידוע דקדוש הוא בחכמה שהיא האצילות

או יאמר לרמוז אל מ"ש רז"ל במסכת בבא בתרא א"ר אלעזר עתידים צדיקים שאומרים לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו וז"ש והתקדשתם ר"ל אם תקדשו עצמכם להיות צדיקים אז והייתם קדושים כי קדוש אני ר"ל תהיו קדושים כמותי, כמו שאומרים לפני קדוש כן יאמרו לפניכם בב"א

פ' תזריע

אשה כי תזריע וכו' ובסמיכות הפ' אמר להבדיל בין הטמא וכו' לרמוז שצריך האדם להתקדש בשעת הזווג ולחשוב במחשבתו כדי להוליד בן לכבוד עבודת הבורא ית' חכם ומבין בתורה עובד ה' באהבה, וביראה ולא יתכוון ח"ו להנאת עצמו למלאת תאותו, וז"ש להבדיל בין הטמא ובין הטהור וכו' ואח"כ אשה כי תזריע לומר שיתכווין בשעת הזריעה כדי להוליד בן חכם בתורה שיודע להבדיל בין הטמא ובין הטהור וכו'

או יאמר לרמוז אל מ"ש רז"ל במסכת יומא דף פ"ב ע"ב ההוא עוברה דארחא אתו לקמיה דרבי אמר להו זילו לחושו לה דיומא דכפורי הוא לחשו לה ואילחישא (פי' רש"י קבלה את הלחישה) קרי עליה בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו' נפק מינה רבי יוחנן, ההוא עוברה דארחא אתו לקמיה דרבי חנינא אמר להו לחושו לה, ולא אילחישא קרי עליה זרו רשעים מרחם נפק מינה שבתאי אצר פירי, וז"ש להבדיל בין הטמא ובין הטהור וסמיך ליה אשה כי תזריע לומר תוכל להבדיל ולהבחין את הולד אם יהיה טמא או טהור משעה הזריעה שהוא זרוע בבטן אמו

או יאמר במ"ש הרב ז"ל בשער הגלגולים הקדמה יו"ד וז"ל דע כי בהיות האיש מזדווג עם אשתו להוליד בנים הנה מכח האב נמשך בחינת אור מקיף בבן ומכח האם נמשך בבן ג"כ בחינת אור פנימי והנה אפשר שבעת זווגם יתקדשו עצמם שניהם בכונת מצוה וקדושה, או יהיה כונת שניהם שלא לשם מצוה אלא להנאת עצמם ולרעה, או יהיה כוונת האב לטובה והאם לרעה או להפך, ואמנם אם שניהם נתכוונו לדבר מצוה יהיה הולד ההוא צדיק גמור באור מקיף ובאור פנימי ואם שניהם נתכוונו לרעה יהיה הבן ההוא רשע גמור באור מקיף ובאור