יגל יעקב קלח

או יאמר למה אמר תיבת היום לרמוז אל מ"ש רז"ל במסכת סנהדרין, אמר ליה קיסר לרבן גמליאל אמריתו כל בי עשרה שכינתא שריא, כמה שכינתא איכא, קריה לשמעיה מחייה בהפתקיה [פי' הכהו על צוארו] אמר ליה אמאי מחית ליה דעל שמשא בביתא, אמר ליה קיסר שמשא אכולי עלמא ניחא, אמר ליה ומה שמשא דהוא חד מן אלפא אלפי ריבון דמשמשי קמי קודשא בריך הוא ניחא לכולי עלמא, שכינתא דקב"ה על אחת כמה וכמה, וז"ש אתם נצבים היום כולכם לפני ה' וכו' ר"ל אתם נצבים כולכם לפני ה' אלהיכם, כמו היום שהיא השמש, מה השמש פרושה בכל מקום כך אתם כולכם לפני ה' אלהיכם, ומזה תדעו ששכינה בכל מקום

או יאמר שבא לרמוז אל בני האדם שרואין פרענות ב"מ שלא יתייאשו מן העולם וכן בני האדם שרואון עושר וכבוד הצלחה והרוחה שלא תזוח דעתן עליהן ויבואו להתבטל מעבודת ה' ית' ומצותיו או יתגאו על בני אדם השפלים, וו"ש אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלהיכם, ר"ל אתם נצבים כמו היום שהולך ובא, לפני ה' אלהיכם, מה היום הולך ובא לילה כן העושר והכבוד לא יתמידו לכל אדם, ומה היום שאע"פ שהולך חוזר לבוא כן בני האדם הרואים פורענות ב"מ חוזר לבוא להם הטוב, וא"כ כל אדם בין עני בין עשיר צריך שיהיו תמיד מיחלים לה' ית' ויתפללו אליו כי ממנו העושר והכבוד עילת העילות וסיבת הסיבות, ואשרי מי שהוא תמיד מיחל לה' ית' ובתורתו ובמצותיו חפץ מאד כי זה כל האדם כי היום הולך ולא נשאר כ"א מה שעשה בו, אם הוא טוב נשמר לעוה"ב ואם בהיפך ח"ו שעשה בו עבירה הרי הנאת העבירה ג"כ הלכה לה ולא נשאר כ"א קטיגור ליום הדין וחכם עיניו בראשו ה' יזכינו

כל איש ישראל, הא דחזר ואמר תיבת כל אע"ג שאמר למעלה כולכם, נראה דבא לומר ע"י האחדות שיהיו כולם אחדות אחד אוהבים זה את זה עוזרים זה את זה גומלים חסדים זה עם זה יהיה להם קיום בעולם וז"ש אתם נצבים היום כולכם וכו' ר"ל שיהיה לכם קיום בעולם ע"י ראשיכם שבטיכם זקניכם וכו' כל ר"ל כולם איש ישראל כאלו הם איש אחד ישראל אחדות אחד

או יאמר שבא לרמוז כי ע"י הענוה הם מתקיימים בעולם כמש"ה וענוים ירשו ארץ וכו' וז"ש אתם נצבים היום כלכם וכו' שיהיה לכם קיום בעולם, ע"י ראשיכם שבטיכם וכו' כל ר"ל כולם איש ישראל רואים בעצמם כאלו הם איש ישראל איש פשוט אחד העם

והיה בשמעו את דברי וכו' והתברך בלבבו וכו' כי בשררות לבי אלך וכו' יש רמז בזה אל קצת בני אדם פתיים שאומרים עיקר הוא הלב וכל מה שאינו עושה לא תורה ולא מצוה לא אכפת כיון שלבו שלם עם ה' ומחזיק בדת היהדות לא יאונה לו כל און לא בעוה"ז ולא בעוה"ב, וז"ש והיה בשמעו את דברי האלה הזאת ר"ל מי שהוא בשמעו את דברי וכו' והתברך בלבבו לאמר ר"ל יברך עצמו בלבו לאמר שלום יהיה לי ולא יאונה לי כל און והטעם כי בשררות לבי אלך ר"ל עיקר הוא הלב וכו' לא יאבה ה' סלח לו ר"ל זה האיש לא יאבה ה' סלח לו וכו' עונש שצריך להיות לו בעוה"ז, ומחה ה' את שמו וכו' עונש שצריך לו לעתיד לבא: