יד המלך (לנדא) - ד. קסב

דין זה הוא מברייתא פרק ואילו מגלחין שמועה קרובה נוהגת שבעה ושלשים שמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד איזהו הוא קרובה ואיזהו הוא רחוקה קרובה בתוך שלשים רחוקה לאחר שלשים דברי ר' עקיבא וחכמים אומרים אחת שמועה קרובה ואחת שמועה רחוקה נוהגת שבעה ושלשים ואמר רב' בר בר חנה אמר ר' יוחנן כל מקום שאתה מוציא יחיד מיקל ורבים מחמירים הלכה כרבים, חוץ מזו שאעפ"י שר' עקיבא מיקל וחכמים מחמירין הלכה כר' עקיבא דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל ועל פי זה פסק רבינו כר' עקיבא והא דסתם רבינו דבכל מתים ואפילו על אביו ועל אמו אין שמועה רחוקה נוהגת אלא יום אחד זה הוא מהא דאותיב הגמרא שם לר' חסדא מברייתא דבד"א בחמשה מיתי מצוה אבל על אביו ועל אמו שבעה ושלשים אמר ליה יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה דתניא מעשה ומת אביו של ר' צדוק בגינזק והודיעוהו לאחר שלש שנים ובא ושאל את אלישע בן אבויה וזקנים שעמו ואמרו נוהג שבעה ושלשים וכיון דהגמרא מכנה לדיעה זו דעת יחיד על כן גם רבינו דחה דיעה זו וסתם וקבע להלכה דעל כל המתים אין שמועה רחוקה נוהגת רק יום אחד:

אמנם דברי הגמרא אלה צריכין ביאור דלמה להו להגמרא לומר דיחידאה הוא ואנן לא סבירא לן הלא אם אית מאן דפליג על זה הרי אף אם דיעה זו המחמיר באביו ואמו דעת רבים ודעת החולק היה יחידאה היה ג"כ ניקבעה הלכה לקולא וכפום כללא דהלכה כדברי המיקל באבל והנה רש"י פירש על הא דיחידאה הוא דלא קאי על ר' עקיבא דהא ר' עקיבא לא שנא אביו ואמו לא שנא שאר קרוביו קאמר וגם דברי רש"י תמוהים מאוד דאיך יש מקום לומר כלל דיחידאה הוא דקאמר הגמ' קאי על ר' עקיבא הלא ר' עקיבא הוא דמיקל בדין זה ואם הוא מחמיר באביו ואמו הרי אין צריך לומר דחכמים דפליגי עליה דר' עקיבא ומחמירין אף בשאר קרובים שלא לחלק בהו בין שמועה קרובה לשמועה רחוקה ומכ"ש דסבירא להו לחכמים דר'. עקיבא דבאביו ואמו אין חילוק ואף בשמועה רחוקה נוהג עליהם שבעה ושלשים וכיון דגם חכמים סבירא להו כן איך קרי ליה הגמרא דעת יחידאה ומלבד זאת תמוה. על רש"י דהלא הגמרא ביאר לנו בפירוש הכונה של דעת יחידאה דהוא דעת אלישע בן אבויה:

וראיתי להתוספת שם ד"ה יחידאה וזה לשונם ואע"ג דלעיל נקיט וחכמים אומרים ע"כ והניחו בקושיא ובאמת קושיתם נוכחת מאוד דאף דר' עקיבא סבירא ליה דאין חילוק בין אביו ואמו לשאר קרובים ואף על אביו ואמו אין שמועה רחוקה נוהגת אלא יום אחד בכל זאת עכ"פ החכמים דפליגי עליה דר' עקיבא גם בשארי קרובים הרי לכ"ש הוא דהנך חכמים פליגי עליה באביו ואמו וסבירא להו דאף בשמועה רחוקה נוהג עליהם שבעה ושלשים ואמאי קאמר הגמרא על דיעה זו דיחידאה הוא וצריכין אנו לומר דדעת יחידאה הוא דקאמר הגמ' אין הכונה על גוף הדיעה דעל אביו ואמו אף בשמועה רחוקה נוהג שבעה ושלשים דהלא דעת חכמים הוא דאף על שאר קרובים כן הוא ומכ"ש על אביו ואמו. רק אחר דכבר היה כלל זה מקובל להם דהלכה כדברי המיקל באבל הרי בודאי היה מקובל גם לאלישע בן אבויה דהלכה כדברי ר' עקיבא נגד החכמים דעל שמועה רחוקה אינו נוהג רק יום אחד ובכל זאת כששאלו את אלישע ב"א בשמועה רחוקה על אביו ואמו הורה דצריך לנהוג שבעה ושלשים הרי על כרחך מסתבר ליה לאלישע בן אבויה דכל פלוגתתם של ר' עקיבא וחכמים אינו רק בשאר קרובים אבל על אביו ואמו אף ר' עקיבא סובר דצריך לנהוג שבעה ושלשים ועל זה קאמר הגמר' דדיעה זו לאוקמי פלוגתא דר"ע וחכמים רק בשאר קרובים זה אינו רק דעת יחיד דהוא דעת אלישע בן אבויה ואנן לא סבירא לן כוותיה ומסתבר לן דפלוגתא דר' עקיבא ורבנן הוא גם באביו ואמו ור' עקיבא סבר. דגם על אביו ואמו אין שמועה רחוקה נוהג רק יום אחד וכיון דהלכה כר"ע וכדברי המיקל באבל לכן אין לדידן בשמועה רחוקה שום חילוק בין שאר קרובים ובין אביו ואמו ועל כולן אינו נוהג רק יום אחד:

פרק י"ב הלכה ג' אין מניחין ס"ת ע"ג מיטתו של חכם ואין משנין אותו ממטה למטה ואין מוציאין מטתו אלא דרך פתחים, ולא שישלשלוהו דרך גגות ובשאר העם מותר לעשות כן ע"כ:

דינים האלה הוא מגמר' פרק ואלו מגלחין (דף כ"ה) גבי מיטת של ר' הונא ומייתי הגמר' שם דלא הוי נפיק פוריא מבבא סברי לשלשלוהו דרך גגין אמר להו ר' חסדא הכי גמרינא מיניה חכם כבודו דרך פתח סברי לאשנוי מפוריא לפוריא אמר להו ר' חסדא הכי גמרינא מיניה חכם כבודו במטה ראשונה דאמר ר' יהודא אמר רב מנין לחכם שכבודו במטה ראשונה שנאמר וירכיבם את ארון אלקים אל עגלה חדשה ע"כ לשון הגמר' והנה בגמרא לא נאמר כלל דאין משנין מפוריא לפוריא בעצם ההלכה דאמר להו ר' חסדא דגמירי ליה משמיה דר' הונא דבעצם ההלכה לא נאמר אלא דחכם כבודו במטה ראשונה והשינוי מפוריא לפוריא לא הוזכר בגמר' רק דקודם שאמר להם ר' חסדא הא דחכם כבודו במטה ראשונה היו רוצים לשנותו מפוריא לפוריא אמנם רבינו היה לו כונה זו גם בההלכה שהודיע להם ר' חסדא. דחכם כבודו במטה ראשונה דהיינו שלא לקחתו ממטה הראשונה להניחו במיטה אחרת ואולם נעלם מאתנו ולא ידענו כונת הראיה. שהביא ר' יהודא אמר רב לדין זה דחכם כבודו במטה ראשונה מהא דוירכיבו את ארון אלקים על עגלה חדשה ולפי דעת רבינו דהכונה של דין זה דחכם כבודו במטה ראשונה היינו שלא לזוזו מהמטה ראשונה שהניחו אותו בראשונה עליה איך מוכח זה מהא דהרכיבו את ארון אלקים על עגלה חדשה ומה ענין יש לאיסור שינוי המיטות אל עגלה חדשה:

וראיתי לרש"י שפירש שם על הראיה. מעגלה החדשה דגבי ארון וזה לשונו אותה עגלה ששיגרוהו פלשתים בה ובאותה עגלה הביאו דוד מבית אבינדב לעיר דוד ע"כ והנה דעת רש"י היה דכונת הכתוב שהודיע לנו להרכיבו את הארון על עגלה חדשה היה להורות לנו דאותן עשרים שנה. שעמד הארון בבית אבינדב היה עומד על אותו העגלה החדשה אשר נאמר גם בפלשתים ששיגרוהו עליה ומשום דכיון דדעתם היה לקחת את הארון משם ולא היה עומד בבית אבינדב רק עמידת עראי. על כן לא היה אפשר להם לזוז את הארון מהעגלה ואף אם היו מזיזים אותו מעל גבי העגלה בכל זאת היו צריכים להשים עין לשמור העגלה זו עצמה שהניחו הפלשתים את הארון פעם ראשונה עליה ומשום דאין משנין מפוריא ראשונה לפוריא אחרת ואולם עמדתי משתומם כאשר העירני חכם מופלג אחד דדברי רש"י אלה המה נגד מקרא מלא (שמואל א' ו' פסוק י"ד) נאמר שם כאשר שב העגלה עם הארון מפלשתים ובאה אל בית שמש (וזה לשון הכתוב) והעגלה באה אל שדה יהושיע בית השמשי ותעמוד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את עצי העגלה ואת הפרות העלו עולה לה' הרי לנו נאמר בהכתוב בפירוש דאותו העגלה אשר הניחו הפלשתים את הארון עליו בראשונה בקעו אנשי בית שמש ושרפו הבקעים לעצי העולה אשר העלו הפרות לה'. ואנכי כמעט החלטתי בדעתי את אשר עלה כבר במחשבה לפני כי ברוב מקומות בגמרת מועד קטן אין הפירוש מן רש"י ז"ל בעצמו רק איזה תלמיד כתבו להשלים הפירוש בשלימות (כי גם מבלעדי זאת סותרים דברי רש"י אלה את המקרא דבפירוש הזה אשר לפנינו נאמר דבאותה עגלה עצמה ששיגרהו פלשתים עליה שיגרוהו מבית אבינדב אל עיר דוד והלא לא היו נושאים את הארון על עגלה כלל רק מבית אבינדב עד בית עובד אדום ושם נשאר עומד שלשה חדשים ואח"כ נשאוהו מבית עובד אדום עד עיר דוד על הכתף וכידוע מאמר חז"ל שנתעלמה מדוד ההלכה דאסור לשאת את ארון הקודש על גבי עגלה. כי אם על הכתף עד שראה כי פרץ ה' בעוזא אז נזכר ההלכה שעשו שלא כהוגן ונשא אותו על הכתף עד עיר דוד ובפירוש אשר לפנינו נאמר דנשאוהו על העגלה עד עיר דוד) ואולם מה אעשה והנה גם לדעת רבינו אין לנו זולת פירש"י זו שום פירוש אחר על כונת הראיה שהביא הגמר' מעגלה חדשה דגבי ארון אל הא דאין משנין מפוריא לפוריא במיטת תלמיד חכם ועוד יותר מזה נוראות נפלאתי בראותי שגם הר"ן בפירושו על הרי"ף שם במקומו, בפרק ואילו מגלחין כתב ג"כ כפירש"י וז"ל חכם כבודו במטה ראשונה שנאמר וירכיבו את ארון אלקים על עגלה חדשה אותה ששיגרוהו פלשתים בה ומעולם לא ראיתי תמיה נפלאה כזו על שתי בבות עיני התורה אשר עיניהם כיונים על כל קוץ וקוץ מכל המקראות כולם. ואיך נעלם מהם הכתוב הזה דאנשי בית שמש בקעו העגלה של הפלשתים:

והנה כל גופי ואברי מרתתן לפתוח פי להמציא דבר חדש נגד רבינו ורש"י והר"ן ז"ל ואולם תורה הוא והרשות נתונה לכן אגיד את אשר עולה על דעתי הנמוכה והשפלה דכונת ההלכה דגמירי להו בשם ר' הונא דחכם כבודו במטה ראשונה היינו דיכינו לו מטה חדשה אשר לא הונח שום אדם. עדיין עליה בכדי שהוא