יד המלך (לנדא) - א י

בגדלם יותר מאת אשר הם זולת אם נשלים השלמה זאת בכל חלקי העיגול בשוה אולם אז אין בידינו לומר דחלקי עיגול הקטן נשלמו בגדלם בעשותם כדרך מידת העגול הגדול דהלא לא יצויר השלמה בכל החלקים אם לא שלא נשאר שום חלק ונקודה מעיגול הקטן הראשון כי אם היה נשאר מעט קט ממנו אזי באותו מעט הנשאר היה נתקלקל העיגול השני הנעשה מחדש וא"כ על איזה חלקים יש בידינו לומר שהגיע להם השלמה יתירה. דהרי כל חלקי העיגול הראשון עד נקודה האחרונה כולם נכלו לאפס והיו כלא היו ואיזה השלמה שייך בדבר אשר אין בו הויה כלל וכמו כן הוא בכל הבריאה בכלליתה השמים ושמי השמים. הארץ וכל אשר עליה הכל הוא בתכלית השלימות בכח תמונה עגולה ולפי צמצום מדת עיגולה לא יחסר כל בה ולא יצויר בה שום הוספה וגירעון ואף אם יומצא הרבה חלקים ועניני פרטיים בהבריאה אשר לדמיון מיעוט ידיעתינו וקוצר השגותינו היה החלקים האלה יכולים להיותם נשלמי' באופן היותר נאות ויותר טוב מאת אשר המה כעת בכל זאת הלא ביתרון השלימות של החלקים הפרטיים האלה אשר בהכרח היו בהשלמתן זאת יוצאים מן המרכז של כח עיגול הבריאה הכללי והיה נתקלקל בכך שלימות כח העיגול של כללית הבריאה ולדעתי זה הוא כונת המאמר בגמרא דתענית דף כ"ה בעובדא דר' אלעזר בן פדת דיצא בת קול בעיתא דאחרים עלמא עבורך אולי אתיליד בשעתא דמזונא כו' כי להשלים חלק זה של רוע המצב וצוק הזמן דר' אלעזר בן פדת לבד אף אם לו לבדו ייטיב בהשלמת חלקו ועניניו בכל זאת עי"ז שיהי' שלימו' חלקו לבדו יוצא מן המרכז יופסד ויתקלקל כח השלימות של העולם כולו כי כל חלק מהנבראים הוא חלק מכח העיגול של כללית הבריאה ולכן אם יוגדל המשלם חלק אחד לבד לצאת ממרכז יופסד בכך כל הבריאה בכללה אם לא להפסיד כל כח העיגול של בריאת עולם הזה ולברוא עולם חדש אשר ההשלמה ההיא תהיה נאותה לכל שאר החלקים של הבריאה החדשה. וע"ז השיב דכולה האי לא בעינא וכן הוא כונת מאמרם ז"ל דאין סומכין על הנס. כי אם אמנם דאותו חלק אשר יצטרך אל הנס הוא נשלם בחלקו ע"י הנס הנעשה לו בכל זה שינוי הטבע בחלק ההוא גורמת חסרון בחק שלימות הכללי כי הבריאה בכללה בכח עיגול שלמות' הוא כל כך בתכלית הטוב אשר לא יצויר בכללה טובה יתירה מכמות שהוא וממילא לא תסבול שום שינוי. כי כל שינוי מגרעת חוקה ולכן גם בשירת הים אשר שר משה ובני ישראל על עוצם הנס הנעשה להם בקי"ס לא מצינו ששוררו רק על מפלות פרעה וחילו וטביעתם בים סוף אבל לא על הליכתם בתוך הים ביבשה דהפסוק כי בא סוס פרעה אינו מעצם השירה וכן מורה מאמרם ז"ל מעשה ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה משום דעיקר השירה לא היה רק על טביעת המצרים וזה הוא ג"כ לפי דנס הנעשה להם במפלות וטביעות המצריים לא היה בו שינוי בטבע משא"כ הליכתם בתוך הים ביבשה היה שינוי בטבע והיה נגד הבריאה הכללי ולא יאתה שירה ע"ז ובאמת דרשו חז"ל על קרא של וישב הים לאיתנו אל תקרי לאיתנו אלא לתנאו דתנאי התנה הקב"ה עם מי הים כו' וכמו כן בכל הניסים היה תנאי בכח הבריאה הכללי שתסבול שינויי הניסים האלה וכאמור בב"ר פ"ה והנה אם אמנם כי הבורא ב"ה אין קץ וגבול ליכלתו וכחו וגבורתו אין סוף. גם טובו וחסדו היא ג"כ בלתי מוגבלת והיה בכחו לברוא עולמות חדשות בכח מורחב יותר בכל זאת אין זה בחק ההטבה כלל לבטל ולחרוב עולמו ולברוא עולם חדש היותר נאות ומשום דהבריאה כאשר הוא עתה הוא בתכלית השלימו' היותר נאות לפי שלימות עיגולה וכל יתרון שלימות בחלקיה ובפרטיה יהיה גירעון בכלליתה דיופסד בכך כח העיגול הכללי ואין מקום ליתרון שלימות בזה אם לא כי ישתנו כל חלקי הבריאה של עתה מגדול ועד קטן וכל החלקים עד נקודה הקטנה כולם יהיו בטלים ממציאותם של עתה למציאות אחרת. וכל חלקי הנבראים הנמצאים כעת ישובו לאפס ואין ויהיו כלא היו וזה אינו בגדר ההטבה לזולתו דהלא כל הבריאה כמות שהוא עתה יבוטל מכל עיקר מציאותה וממילא לא ירגישו הברואים כעת ביתרון הכח היותר הטוב אשר יהיה אח"כ בעולם אשר יוברא מחדש. וגם הנבראים מחדש לא ידעו ולא יבינו את אשר היה לפניהם ומבלעדי זאת אין מקום כלל בפעולות הבורא ית"ש לצייר בהם שום יתרון שלימות כלל דכל פעולותיו יתברך המה בתכלית השלימות ולא יצויר כלל שום יתרון ועודף בכח של שלימות. כי כח זה של שלימות אין לו בעצם שום ערך ויחוס כלל עם רב או מעט ולא יגודר כלל בגדר גדול וקטן. כי תכונת עצם תיבת שלימות הוא השלמת ענין במצב נאות כזה באופן שכל שינוי הן מצד הוספה או מצד גירעון אשר יבא בענין זה בכלליו או בפרטיו יהיה מגרע חוקו ויופסד השלימות בכך וכיון דההוספה והיתרון מפסיד ענין השלימות כמו הפחת וגירעון אזי ממילא לא יצויר בעצם תכונת שלימות שום חילוק בין קטן או גדול דכמו דבהפסד השלימות ההוספה והגירעון שוים הם כמו כן הוא גם בהויות השלמות קטן וגדול שם הוא בערך שוה. כי הקטן והמעט אשר הוא שלם בערך איכותו הוא ממש בגדר אחד כמו שלימות הגדול אשר הוא שלם בערכו ואדרבה כל שינוי אף לשנותו לענין עצום ורב יהיה נגרע השלימות בכך ולפיכך כמו שהבריאה בכללה כאשר הוא הרי הוא בשלימות כל כך כמו הארץ החדשה והשמים החדשים אשר ביד הבורא לברוא בכח עצום ורב כמו כן הוא בכל אדם פרטי דכל אדם יוכל להשיג שלימות בנפשו לפי ערכו וכחו ואין חילוק אם חזק הוא בשכלו או רפה. עשיר או עני גבור בכח או חלש ולפיכך אין זה עול חלילה בחק הבורא אשר חנן לאדם דעת וחלק לו בבינה יתירה או בכח ועושר לאדם אחד יותר מן שאר בני אדם דהלא תכלית כל נברא הוא רק להשלים חלקו בהשגת שלימותו כפי כחו וערכו אשר הושם עליו בהבריאה ואם העני דל השכל ישלים מטרת חפץ אשר נברא עבורו כפי דעתו ויכלתו אשר חלק לו השם ב"ה אזי השלים תכלית הויתו כמו החכם בחכמתו והגבור בגבורתו והעשיר בעשרו וכמו שאמרו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים דכונה הטהורה הזאת זה הוא כל אדם ומטרת חפץ כל נברא לכוין כל עניניו לשמו יתברך כל אחד לפי כחו והדרגות שכלו ובזה הושג תכלית שלימות של כל פועל פרטי כמו שלימות כל העולם כולו בכללו והרבה מבני אדם אשר יעפילו לעלות ההרה הגבה למעלה או הרחק להלאה ממטרת סיבות הויותם בעוה"ז אף כי חכמים המה בעיניהם וישרים בלבותם. באמרם כי ירחיבו בזה שלימותם לא כן הוא כי עוד המה מגרעים בזה ראשית השלימות הנכון לפעמיהם כאשר יאתה להם ולבסוף ייעפו ויכשלו בלכתם ונפל מהם רב

הלכה ה' נפש כל בשר הוא צורתו שנתן לו האל והדעת היתירה המצוי בנפשו של אדם הוא צורת האדם השלם בדעתו ועל צורה זו נאמר בתורה נעשה אדם בצלמינו כדמותינו ע"ב

הא דכתב רבינו והדעת היתירה המצוי בנפשו של אדם הוא לפי דאין נפש הרוחני מצוי בשום נברא בעולם זולת באדם לבדו וכמו שביאר רבינו בעצמו בסמוך בהלכה זו וראיתי לחסירי דעת אשר המה חכמים בעיניהם ומשפילים מדרגת האדם ביחוס נפש היקרה הזאת באמרם שיחוס נפש הרוחני אשר יתפאר בו אדם ליחס אליו לבד זה הוא מצד גבהות האדם וטבע אהבת עצמי הנטוע בכלל ופרט בכל בעלי חי וכל מין רוצה ליחס לו לבד היתרון אבל באמת אין חילוק לדעת האנשים האלה בין נפש האדם ובין נפש כל שארי בעלי חי וכמות זה כן מות זה ומותר האדם מן הבהמה אין ויתרון השכל אשר אנו רואין באדם יותר מבשאר בעלי חי הוא מצד הטבע אשר חלקה לאדם יתרון בבינה כמו שחלקה לארי יתרון בגבורה וכמו כן חלקה הטבע לכל אחד מבעלי חי כח אחד אשר תעדיף בו יותר משאר כל בעלי חי זה הוא דעתם הנפסדה והמקולקלה והנה חסרי הדעת האלה יודו על עצמם דאין להם חלק ואחוזה בחלק אלהי ממעל והמה לעצמם בהמה המה להם ומלבד כי המה בסכלות דעתם זו נגד הסכמות רוב בני תבל וקבלה המוחלטות ממש אצל כל האומות אשר אב לבנים יודיע השארת נפש האדם העולה למעלה ושכרה ועונשה אשר תקבלה שמה ונפש הבהמה יורדת למטה ואם יש הרבה חלוקי דיעות במהות ואיכות שכר ועונש והשארה זאת אמנם כולם כאחד עונים ואומרים שיש לנפש האדם הצלחה אחרונה אשר יגיע לה אחר הפרדה מהגוף מלבד כל זה עלה בידי לסתור במופת הגיוני עקשתם המקולקלה הזאת ולברר דיש לנפש האדם יתרון ידוע ונראה שאין לשום בעלי חי דהן אמת דיש לכל מין מכל החי יתרון ועודף בכת אחד מכל שאר מיני החי אבל בכל זאת אין בנמצא בשום כל חי שום כח שיהיה כל עיקרו חסר ולא יהיה נמצא כלל בשאר מיני החי וכמו הגבורה בהארי וכח הזכרון בהפול וכדומה דהכתות האלה נמצאים בכל מיני החי רק למין אחד יש יתרון בו וכמו דהארי הוא גבור ביותר מכל החי אבל בכל זאת יש גבורה בכל בעלי חי לכל אחד כפי ערכו והגדי הרך בכחו יש לו כח וגבורה נגד החלש ממנו וכמו כן הוא גם בזבוב ונמלה ואין בנמצא שום כח בין הכחות החושים ובין בכל שארי הכתות נפש הבהמיות אשר נאמר בה שזה הכח הוא רק בבעלי חי זאת לבד והעיקר חסר מכל שאר החי וביותר האדם יש לו שכם אחד וחלק יפה בכל הכחות הנמצאים בכל החי אשר על פני האדמה ואף דאין לו ארס הנחש ודבש הצרעה או שני התולעת הן המה כחות הגוף וכמו כן יש ארס הממית בדומם וצומח אכן לאד' לבד יש יתרון הנרא' אשר שם השם ב"ה כח בנפשו ותשוקה בלבבו לחקור ולדרוש את אשר היו לפניו ולהטיב באחריתו לדורות הבאים אחריו גם יש השתוקקת בנפש להשאיר שמו לזכר עולם וזה הכח אינו בנמצא כלל וכלל בשום בעלי חי זולת באדם לבד ועינינו הרואות כמה טרחות ויגיעות אשר בני אדם יגיעים בגופם ובמאודם לילה לא ישקוט יומם לא ינוח לעשות סדר נכון לבניו אחריו וכמה מבני אדם חכמים ונבונים אשר יסתכנו בעצמם ומוסרים נפשותם יעלו שמים ירדו תהומות להמציא חדשות לטובת האדם ותיקון הכללי.