יד שלמה )רמב"ם( מה

דוכתי ככה יעשה דבר שהוא מעשה מעכב הדרינן דלא אתי דיבור ומבטל מעשה ולא צריך לאתויי מטעמים דשם ודוק היטעב היטב

והנה אחר כמה ימים שזכיתי לחדש דבר זה והצעתי ] הדבר לפני מרן הגאון החסיד רשכב"ה מו"ה יצחק מאיר שליט"א ולא רצה להסכים עמי כי הוא דבר חדש זיכני ה' והאיר עיני בלשון הירושלמי פרק חרש אמתני' דכשם שכונס ברמיזה כך מוציא ברמיזה גרסינן בירושלמי הדא דתימר בשקידשה בכסף אבל קידשה בביאה קידושיו מעשה וגירושיו אינו מעשה עכ"ל הירושלמי ושמחתי בעזה"י שדבר זה שחידשתי מפורש כן להדיא בירושלמי, ועפ"י סברא זו אמרנו ליישב מה שהקשו התוס' פרק המדיר דף ע"ד בההוא דאמרינן כיון דעביד מעשה אחולי אחיל לתנאו והקשו בתוס' וכי ס"ד שלא יועיל שום תנאי ונדחקו בדבר אך לפמ"ש ניחא דודאי מאי דאמרינן כיון דעביד מעשה וכו' זהו במעשה כמו חליצה דמדמי שם לביאה וחליצה מעשה גמור הוא וכן ביאה כמו שמפורש בירושלמי שהבאתי ודוק היטב, וע"פ הדברים הללו אמרנו בישוב דברי הרמב"ם ז"ל פ"ד מהלכות חליצה במוסר מודעה על החליצה החליצה פסולה ותמה הריב"ש בתשובה הובא בכ"מ דלענין גט כתב במסר מודעה דהגט בטל ולמה כתב כאן פסול יעו"ש והנראה לפמ"ש טעמו ונימוקו עמו דודאי י"ל סברא אחת במוסר מודעה על גט או חליצה הנה י"ל כמו דהס"ד דהש"ס שם כיון דעביד מעשה אחולי אחיל לתנאו כמו כן י"ל במסר מודעה כיון דעביד מעשה אח"כ ביטל למסירת מודעה אך לפמ"ש לא אמרינן סברא זו כיון דעביד מעשה רק במעשה וא"כ בגט דלאו מעשה הוא שפיר בטל דל"ל כיון דעביד מעשה בטיל למסירת מודעה דהרי לא הוי מעשה משא"כ בחליצה דמעשה גמור הוא י"ל כיון דעביד מעשה אחולי אחיל למסירת מודעה, אך הנה הרמב"ם ז"ל כפי שיטתו במקדש על תנאי ובעיל צריכה גט מספק וכתבו משום דמספקא ליה אי תפסינן כהס"ד דש"ס שם דכיון דעביד מעשה אחיל לתנאי או כתירוצא דש"ס דתנאי בעינן אפשר לקיים ע"י שליח לזה בחליצה רק פסול דאולי תפסינן כס"ד דהש"ס דעביד מעשה אחיל לתנאי שוב י"ל דמחיל למסירת מודעה ודוק היטב

והנה ראיתי למהר"מ יפה בלבוש סי' מ"ט דהמקדש בכסף ואמר שהמעות יהא מתנה דלא מהני החזרה מדרבנן וזהו כשיטת הרשב"ם בב"ב ובסי' קמ"א לענין גט כתב דבגט לא מהני חזרה מטעם לא אתי דיבור ומבטל מעשה וכבר ראיתי להרב מכתב מאליהו שהרגיש בזה, וכתב דלענין קדושין לא הוה מטעם לא אתי דיבור וכו' דאינו חוזר מגוף הנתינה רק מקידושין למתנה יעו"ש, ולא הועיל כלל דאכתי לא הוצרך הש"ס לפרוט גט בהדי הני דבלא"ה לא מהני חזרה מטעמו דמהר"מ יפה הנ"ל והנראה בזה עפמ"ש התוס' דלמה לא גרס גט ולפמ"ש ניחא דבגט בלא"ה מטעם לא אתי דיבור וכו' וכמהר"מ הנ"ל, אך הנה עיקר החידוש שכתבנו לעיל דנתינה דגיטין וקידושין לא הוה מעשה צריך לבאר בזה שורש אחד והוא דא"כ לא נבעי כלל דיני תנאי בגיטין וקידושין לפמ"ש התוס' פרק אע"פ דף נ"ו ד"ה ה"ז ואור"י דאי לאו דילפינן מתנאי ב"ג וב"ר ה"א דלא מצי שום תנאי לבטל המעשה וכו' יעו"ש , וא"כ אם נאמר דבגיטין וקידושין לא הוי מעשה למה לי דיני תנאי דהרי גם בלא תנאי ב"ג וב"ר מצי להתנות והארכנו בזה השורש בחידושינו להלכות קידושין וכתבנו כוונה אחרת בדברי התוס' ומפני טורח ההעתק לא כתבנו כאן הדברים הנאמרים שם ובזה אמרנו דבר נפלא במה שתמה הגאון בטיב חליצה על הסוברים בחליצת איטר שיחלוץ מספק שני הרגלים וחששו לחליצה פסולה והמציא מהר"מ לובלין בתשובה שתחלוץ כל רגל על תנאי אם זהו ימין מתכוונת לחליצה ואם אינו ימין אינה מתכוונת ותמה הגאון בטיב חליצה הרי בעינן תנאי שאפשר לקיים ע"י שליח יעו"ש ולכן נראה ע"פ מה שכתבנו דיש להמציא דבר חדש והוא ע"פ מה שכתב הרשב"א פרק האומר בהך דמעכשיו ולאחר ל' דמספקא לן בתנאי וחזרה והקשה אפילו הוי חזרה מ"מ בקידושין לא מצי לחזור תכ"ד יעו"ש, ולענ"ד נראה פשוט שזה אינו בנדר חזרה כיון שאינו חוזר מגוף הקדושין רק ממהיום ורוצה שיחול לאחר ל' יום אבל מ"מ אינו חוזר מגוף הקידושין ומעתה נראה להמציא בחליצת איטר שתחלוץ כל רגל ולאחר החליצה תחזור תכ"ד על תנאי והיינו החזרה של תכ"ד יהי' על תנאי אם אינו ימין הריני חוזר ואם הוא ימין איני חוזר וכן כל רגל ונמצא שאף שכתבנו דבחליצה לא מהני חזרה תכ"ד מ"מ הכא שאינו חוזר מגוף החליצה רק מחליצת רגל זה ורוצה שיחול על רגל הב' א"כ דמיא למעכשיו ולאחר ל' וגם חזרה על תנאי שפיר מהני דנהי דאין תנאי בחליצה מ"מ חזרה על תנאי איתא ודוק היטב, הנלענ"ד כתבתי פה ווארשא הצעיר שלמה הילל במו"ה ישראל מאיר ז"ל

ברמב"ם פכ"א מהלכות איסורי ביאה פסק דאסור לישא אשה באם דעתו לגרשה אך במודיעה שנושא אותה לימים רשאי יעו"ש וכ"ה בש"ע אה"ע סי' קי"ט סעי' א' יעו"ש, ועיין בט"ז שם שכתב דודאי