יד שלמה )רמב"ם( כח

ביטול המעשה יעו"ש והנה תחילה אומר דהרי ז"ל התוס' בכתובות ד' נ"ו ע"א בד"ה ה"ז מקודשת וכו' ע"כ בדכפלי' לתנאו איירי דאמר לה אם אין לך עלי שאר כסות ועונה הרי את מקודשת ואם לאו אל תהא מקודשת יעו"ש הרי מבואר מדבריהם דלית לן במה שמקדים תחילה אם אין לך ולא חשבינן לי' ללאו קודם להן והיינו כיון דמ"מ המעשה בהן שתהא מקודשת ודוק וכן מבואר עוד ברמב"ם פ"ט מהלכות גירושין ה"ז הרוצה לגרש על תנאי וכו' אם לא באתי מכאן ועד וכו' ואם אבוא וכו' הרי דנקט תחילה אם לא וכו' וע"כ כמ"ש למעלה דלית לן במה שמקדים הלאו קודם להן וזה ברור וכן נראה מדברי התוס' גיטין דף פ"ד ע"א בד"ה ע"מ שהקשו על הגירסא דב"מ ס"פ הפועלים אם נתקיים ה"ז גט ואם לאו אינו גט שהקשו נילף מב"ג וב"ר דבעינן דוקא אפשר לקיימו ותירצו דלא ילפינן רק על המעשה ולא על התנאי ולא איכפת לן אי התנאי אפשר לקיימו או לא יעו"ש, הנה מכל זה מבואר, דלא כהמ"ל דאם הוי הן קודם ללאו בהמעשה לא איכפת לן באי הוי לאו קודם להן בהתנאי ואף דמ"ד דפליג התם וסובר דהוי גט הוא מטעם דהוי מפליגה בדברים ולא דפליג עלי' בההוא דלא ילפינן רק בקיום המעשה ולא בהתנאי וזה ברור וכן מבואר עוד בדברי התוס' כתובות דף ע"ד ד"ה תנאי ולא כמ"ש פרק מ"ש דף ע"ה ד"ה לאפוקי וכו' ואם בחוקותי תלכו וכן נמי רוב מצות ע"י שליח עכ"ד הנה נראה מדבריהם דעל התנאי קאמרי מאמרם ואם בחקותי תלכו אבל העיקר כמו שכתבו בכתובות ובגיטין דף פ"ד יעו"ש ותמהני על הרב משנה למלך שנעלם ממנו כ"ז ודע דלשיטת הרמב"ן שהבאתי לעיל לחלק בין הפרקים בענין משפטי התנאים בין התנה התנאי עליו ובין תולה באחרים יעו"ש א"כ הכא בנידון של המ"ל שהוא תנאי עליו לא בעי דקדוקי התנאי להרמב"ן הנ"ל ובלא"ה יש מקום לומר מעכשיו לשיטת הפוסקים דבמעכשיו לא בעי דיני תנאי ועוד י"ל לפמ"ש לעיל דבגילוי דעת בלא תנאי לא בעי דיני תנאי א"כ י"ל שלא להתנות בתנאי רק בגילוי דעת אך בלא"ה הלא מצינו בגיטין דף ע"ה דאתקין שמואל בגיטא דשכ"מ אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט א"כ גם בנידון של המ"ל י"ל בכה"ג אם לא אעלה ואם אעלה ואם לא אעלה שבזה יצאנו מידי כל החששות ממ"נ אך י"ל דלא דמי דהכא צריכי תרווייהו הן קודם ללאו בין בהתנאי בין בהמעשה א"כ אין זה מועיל כלל רק כי התם אכן תמהני על הרב משנה למלך לפי מה שכתבנו דמשמע מדבריו דבתרווייהו צריך הן קודם ללאו דהנה התוס' הקשו בקידושין פרק האומר בההוא דאם לא שכב וכו' הנקי וכו' דהוי לאו קודם להן יעו"ש הנה מזה משמע שעלה בדעתם לומר דבעינן הן קודם ללאו בהתנאי אף דהוי הן קודם בקיום המעשה א"כ בצד הב' שנסתפק שאם יאמר אם אעלה אינו מתנה ואם לא אעלה תהא מתנה והרגיש עלה מכח דלא דמי דבתנאי ב"ג וב"ר הזכיר תחילה קיום המעשה יעו"ש ותמהני דבלא"ה גם בזה הצד יש ריעותא מצד לאו קודם להן מצד המעשה שאומר לא יהא מתנה ולכן העיקר כמ"ש לעיל וזה ברור ודוק היטב

והנה ראיתי בטור אה"ע סי' ל"ח שכתב בענין מציאות דתנאי ומעשה בד"א כגון שאמר אם הדינר שאני מקדשך בו שלי תהא מקודשת ואם לאו לא תהא מקודשת יעו"ש והנה קודם שנדבר בעיקר דבריו יש לדקדק אמאי לא צייר יותר בפשיטות באומר הילך מנה ע"מ שתחזירהו לי ואין לומר דבלא"ה אינה מקודשת משום חליפין כמבואר בסי' כ"ט שם. ז"א דנ"מ טובי דשם מדרבנן אינה מקודשת והכא מדאורייתא אינה מקודשת אך קשה דאכתי משכחת לה לפי מ"ש הרשב"א קידושין דף ו' בטעמו של הרמב"ם משום דאי מחזירתו לא נהנית ואי לא מחזירתו הרי הוי גזל בידה וכתב אף דמגיע לה הנאה במשך הזמן עד החזרה מ"מ הוא לאו בההוא הנאה מקדשה א"כ אכתי משכחת לה במקדשה בההוא הנאה להדיא ועוד דאכתי משכחת לה בשטר ע"מ שתחזיר הנייר דבזה לא שייך הך דחילופין כמבואר בסי' ל"ב וצ"ע. והנה בעיקר ציור הטור קשיא לי' להפרישה דאיך שייך בזה תנאי בטל והמעשה קיים דאם אינה שלו הוי גזל יעו"ש. והנראה בפשיטות הוא דהנה באה"ע סי' כ"ט מבואר באמר הילך מנה והתקדשי לפלוני מקודשת מדין עבד כנעני יעו"ש והשתא י"ל דזהו דקאמר אם הדינר שאני מקדשך שלי דהיינו שאינו במעות של חבירו וכיון דעיקר הלימוד מעבד כנעני שא"צ שיהא המעות שלו א"כ באומר לחבירו הילך מנה וקדש בו אשה והיינו לא שיהא בתורת קנין שתקנה רק מתורת מעות שלו וכנ"ל וזהו הכוונה שלי ועוד לר"י דאמר ד"ת מעות קונות א"כ אף שנתן לו הך להמקדש המעות לקדש בו אשה מתורת עבד כנעני אף שמשך המעות מ"מ לא קנו לו הך מעות דליהוי שלו ודוק היטב

והנה אחר כתבי כ"ז עיינתי במכתב מאליהו וראיתי שהאריך בזה בכוונת הטור דלעולם מיירי אחר יאוש ואי דא"כ הרי הוא שלו כתב לפי דברי הה"מ פ"ה מה"א במקדש בגזל אחר יאוש לבד מקודשת דהוי שינוי רשות בידה וכיון שהיא קונה אותו גם הוא קונה אותו יעו"ש מעתה אם התנה אם הדינר שלי וכו' אם התנאי קיים אינה מקודשת שהדי' אינו שלו אמנם מטעם תנאי ומעשה בד"א התנאי בטל ומעשה הקידושין קיים הגם שהדינר אינו שלו משום שהיא קונה אותו בשינוי רשות יעו"ש ולא זכיתי להבין מאי קאמר דעיקר טעמא דהה"מ הוא משום דהקידושין והש"ר באו כאחד יעו"ש מעתה מה לי אם מתקדשת או אינה מתקדשת מ"מ כל שהגיע לידה הדינר אח"כ שוב הוי שינוי רשות ושוב לא הוי גזל ושוב תהא מקודשת ממילא ובעיקר דברי הטור יש לי לדקדק לפמ"ש לעיל דבמתנה עלי' דידי' כגון שאתן לא בעי דקדוקי תנאי יעו"ש