יד רמה על בבא בתרא קטז:

מו. בעי רמי בר חמא אבי האב ואחי המת כגון אברהם ויעקב בנכסי עשו איזה מהם קודם. אמר רבא תא שמע האב קודם לכל יוצאי יריכו. ה"נ אברהם קודם ליעקב. ורמי בר חמא יוצאי ירכו שלו ולא יוצאי יריכו של בנו. הילכך יעקב קודם, דכי תנן האב קודם לכל יוצאי ירכו הני מילי ליוצאי ירכו שלו, אבל ליוצאי ירכו של בנו שהנחלה ראויה לו, כגון יצחק שנחלת עשו ראויה לו יתר מאברהם, אין אברהם קודם ליעקב שהוא יוצאי ירכו של יצחק. ה"נ מסתברא דקתני זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין ואלו איתיה ליצחק יצחק קודם השתא דליתיה ליצחק נמי יעקב קודם שמע מינה. וטעמו של דבר לפי שרואין את הנכסים כאלו היו של יצחק, ויעקב בנו ראוי לירשו יתר מאברהם אביו, כדברירנא דכל הקודם בנחלה רואין את הנכסים כאלו היו שלו:

ג. בנות צלפחד נטלו שלשה חלקים בנחלה חלק אביהם שהיה מיוצאי מצרים וחלקו עם אחיו בנכסי חפר ושהיה בכור ונטל שני חלקים. האי נחלה דקתני גבי בנות צלפחד אסיקנא (להלן בגמ') דאפילו בחלוקת ארץ ישראל קאי, כמאן דאמר ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ. וכיצד נטלו שלשה חלקים, חלק צלפחד אביהן שהיה מיוצאי מצרים שנתחלקה להן הארץ, וחלקו עם אחיו בנכסי חפר אביו שגם הוא היה מיוצאי מצרים, ושהיה צלפחד בכור ונטל ב' חלקים. ולאו נטל ממש אלא מאי דשקלן בנתיה מחמתיה קרי נטל.

מיהא שמעי' דבכור שמת בחיי אביו והניח בת וא"צ לומר בן ואח"כ מת אביו, בתו נוטלת חלק בכורה בנכסי אבי אביה, וכי האי גונא לאו ראוי הוא, דכיון דאלו איתיה לבכור גופיה הוה שקיל, כי ליתיה נמי שקלה ברתיה חלק בכורה מחמתיה, כדתנן כל הקודם בנחלה יוצאי ירכו קודמין. וכן אתה אומר בבן הבת ובבת הבת עד סוף כל הדורות: