יד רמה על בבא בתרא קיב:

לד. תניא לא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה בהסבת הבן הכתוב מדבר אתה אומר בהסיבת הבן או אינו אלא בהסיבת הבעל כשהוא אומר ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה למטה אחר הרי בהסבת הבעל אמור הא מה אני מקיים ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה למטה בהסבת [הבן] הכתוב מדבר [קיג,א] תניא אידך ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה למטה אחר בהסבת הבעל הכתוב מדבר אתה אומר בהסבת הבעל או אינו אלא בהסבת הבן [כשהוא אומר ולא תסוב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה הרי בהסבת הבן] אמור הא מה אני מקיים לא תסוב נחלה ממטה למטה אחר בהסבת הבעל הכתוב מדבר. דכ"ע מיהת ממטה למטה אחר בהסבת הבעל הכתוב מדבר מאי משמע. א"ר אשי דאמר קרא למטה אחר ובן לאו אחר הוא. והאי אחר קרא יתירא, דהוה ליה למיכתב ממטה למטה ותו לא כדכתיב באידך קרא ממטה אל מטה, (קאי) [האי] אחר (לימא) [למה] לי, לאשמועינן מי שהיה אחר אצלה מתחלה, יצא בן שמתחלתו לא היה נכרי אצל אמו:

לה. א"ר אבהו א"ר יוחנן א"ר ינאי א"ר ומטו בה משמא דרבי יהושע בן קרחה מניין לבעל שאינו נוטל כראוי כבמוחזק שנאמר ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלש ערים מניין ליאיר שלא היה לו לשגוב אלא מלמד שנשא שגוב אשה ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה יאיר בנה, משום דהוה ליה ראוי לגבי שגוב בעלה, ואין הבעל נוטל כראוי כבמוחזק. וכי תימא דילמא יאיר הוא דנסיב איתתא ומתה וירתה ת"ש ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס בנו מניין לפנחס שלא היה לו לאלעזר מלמד שנשא אשה אלעזר ומתה בחיי מורישיה ומתו מורישיה וירשה פנחס. משום דהוה ליה ראוי לגבי אלעזר. וכי תימא דנפלה ליה בשדה חרמים אמר קרא בגבעת פנחס בנו נחלה הראויה לו וירשה בנו.

שמע מינה מיהא תלת שמע מינה אין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק, ושמע מינה דכי האי גוונא דמתה האשה בחיי מורישיה ואחר כך מתו מורישיה ראוי הוי ולא ירית ליה בעל, ושמע מינה דבעל יורש את אשתו אפילו במקום שיש לה בנים, דדייקינן טעמא דמתה בחיי מורישה ומתו מורישיה דהוה ליה ראוי ולפיכך ירשה יאיר בנה, מכלל דאלו מתו מורישיה בחייה ואחר כך מתה היא בחיי שגוב בעלה שגוב קודם ליאיר: