יד אליעזר חלק ב עז

ביום הוסת באשה שיש לה וסת או ביום נ' כו' שאינה תולה במכתה כו' שאינה יוצאת מטומאתה עד שיהי' לה עכ"פ פ"א ולא תראה בבדיקה שתעלה במקום הפ"ט ובדיקת נקיים מדם ביום א' מהנקיים שתעלה במקום טהרה ספורין ובדוקין דבהנך בדיקה דוקא בעי' ומה בכך שתולה במכתה הא לא נבדקה ואנן בהנך בדיקה ודאי דוקא בעי' וכל שלא נבדקה טמאה ולא מהני לה הספירה כו' ומנין לנו להתיר את זו ובש"ס לא אמרו ותולה במכתה רק בתחלת ראייתה דאז אם לא נדבקה טהורה אמרי' דתולה במכתה הדם שרואה והוי כלא ראתה אבל אשה שירדה לטומאה ובעי בדיקה להפ"ט ולנקיים ולא בדקה טמא ומה בכך שתתלה במכתה מ"מ בדיקה אין כאן ובמה תצא מטומאתה ומהתימא על הב"י ורמ"א שסתמו ולא כ' שאשה זו צריכה עכ"פ שתבדוק עצמה ב"פ שתמצא טהורה אחר שהגיע יום וסתה או יום ל' בדיקה אחת משום הפ"ט ואחת משום נקיים ובלא"ה טמאה לעולם כו' לכן נ' דסמכו עצמם שם אמ"ש בסי' זה דכיון שנטמאה אינה עולה מטומאתה עד שתהי' לה ב' בדיקות אלו כמבואר כאן כו' עכ"ד. ובאמת דבריו תמוהים וכמו שתמה בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' מ"ח עמ"ש דהא דבעי' ספורין לפנינו אף בראיית דם בלא הרגשה מעכב מדאורייתא דהא עיקר הבדיקה משום רם הבא שלא בהרגשה דאל"כ בדיקה ל"ל דכיון דבלא הרגשה לאו מדאורייתא אינה סותרת מדאורייתא והא דאמרי' דבעי' ספורין ובדוקין משום דאל"ה איכא למימר דארגשה ולאו אדעתה או הרגשת מ"ר הוא וכמ"ש התוס' שם נ"ח ב' לחלק בין זמן מרובה לזמן מועט ועוד השיג שם ע"ד החו"ד הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה ועי' בצ"צ חיו"ד סי' ק' שכ' דמד' התוס' נדה ל"ז א' ד"ה דבר מבואר כהחו"ד דסותר לגמרי כו' והביא ד' הס"ט סי' קצ"ד ס"ק ד' והאריך בזה ועי' באבני מלואים בסוף הס' בתשובות שם סי' כ"ג שהשיג ע"ד החו"ד הנ"ל שכ' דאם ראתה דם שלא בהרגשה תוך ז"נ דסותרת כו' דדוקא פולטת ש"ז הוא דסותרת דנפקא לן מדם יהי' זובה כו' ואין זה ענין לדם שלא בהרגשה ומה שאמרו לפי שמטמא בפנים כבחוץ ה"ל רואה לא נאמר אלא בש"ז דמרבי לי' קרא כו' אבל דם בלא הרגשה דאינו אלא משום מק"מ טמא ואינו מטמא האשה טומאת ערב אלא ביציאתו לחוץ כו' ולפ"ד החו"ד יהי' דם מכה שבמקור סותר ז"נ לפ"ד הפלתי והנו"ב בדעת הרמב"ם דדם מכה שבמקור טמא. וזה לא נאמר כלל א"ו כמ"ש כו' עכ"ד ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק בסוף הס' בהשמטות סי' רצ"ח שהביא ד' החו"ד והא"מ וכ' דע"כ לא כ' החו"ד להחמיר אלא באשה ילדה דדרכה לראות דאז שייך לומר וכי לעולם לא תטמא וא"כ כיון דבשעת וסתה הוי ע"פ הרוב דם וסתה לכך שוב אינה יוצאה מחזקתה רק ע"י בדיקה אם יודעת בבירור כן שזה מן המכה אבל באשה זקינה שכבר פסקה ג' עונות מלראות בזה הוא בחזקת מסולקת דמים ול"ש לומר וכי לעולם תהי' טמאה דהרי היתה טמאה בילדותה כו' והאריך בזה בד' החו"ד והא"מ יעוש"ה ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' קע"ז מה שהשיג ע"ד החו"ד והביא נמי ד' הא"מ הנ"ל והאריך הרבה בזה ועי' בישוי"ע ס"ק א' ובעצ"ל ובשמלה ס"ק א' ובבית שלמה ביו"ד ח"ב סי' כ"ת מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ד) שתבדוק. עי' ס"ט ס"ק י"ח ובסי' קצ"ב ס"ק ב' שהביא ד' המעיל צדקה סי' ס"ג שכ' באשה שיצאה כתם בימי ליבונה ולעת ערב הפסיקה בטהרה מחדש ולבשה לבנים ולמחר אמרו לה חברותי' כי גם על הכתם צריכה להמתין מחדש ה' ימים כדין רואה כתם בימי טהרתה ואחרי ב' ימים נודע לה כי א"צ להמתין בכתם שנמצא תוך ימי ליבונה אם תוכל לספור הז"נ מיום שהתחיל או לא וכ' כיון שבאיזה ימים לא כוונה בהם לנקיים לא ועלו לה כו' וטעמא רבה נמי איכא דאולי כל שלא נתנה דעתה לספרן לנקיים לא הקפידה אף שהרגישה במקצת לבדוק נפשה ואף אם תאמר עתה שלא הרגישה מתחלה ל"מ והוא בכלל כל מלתא דלא רמיא עלי' דאנשי לאו אדעתי' ואין נאמנין עליו כו' והס"ט הסכים עמו לדינא שצריכה כונה לספירה שיהי' ימים אלו ספורים לימי נקיים ואם בדעתה הי' שלא לספור הימים האלו לנקיים אינם עולים וצריך שתהי' חושבת בדעתה מספר הימים של הנקיים שלה כו' והאריך בזה ועי' בחכ"א כלל קי"ז דין י"ב שפ' דאפי' במקום חשש עיגון דסומכין אדרב דמהני בדיקת יום א' מכל הז' ימים אפי' בעי' שלא הסיחה דעתה והביא ד' הס"ט בשם המע"צ הנ"ל ועי' בבית דוד סי' ב' שנשאל בענין אשה שלא טבלה מחמת חולי אחר לידתה אך ידוע לה שאין לה וסת והיא בחזקת מסולקת לראות ופ"א עלתה בדעתה לטהר עצמה והפרישה בטהרה וספרה לה ערך ה' ימים ובתוך כך נתגבר עלי' חולי' ונסעה מהעיר לעיר אחרת אל הרופאים כו' והסיחה דעתה מספירת הנקיים לגמרי ואח"כ בשובה לעירה בדקה א"ע יום א' ונמצאת טהורה וטבלה לערב מבלי ספירית ז"נ מחדש והאשה קשה לה הטבילה ומזיק לה הרבה באופן שאם לא תעלה טבילה זאת יומשך הדבר זמן הרבה אם יש צד להכשיר טבילה זו בשעת הדחק כזה או לא והביא ד' המע"צ והס"ט הנ"ל והשיג עליו והביא גם ד' החכ"א והאריך הרבה בזה. ולבסוף סיים דהאי פסקא שנשאל עליו במע"צ דהי' בדיקת תחילתן וגם סופן דמהני אפי' לדעת הסמ"ג וסייעתו ואין כאן רק חששא זו שחידש במע"צ משום שהסיחה דעתה בימים שבנתיים אין כאן בית מיחוש כלל ואפי' שלא בשעה"ד יש לסמוך ע"ז ובנידון שנשאלתי עליו הוא שעה"ד באופן דסמכון אהא דרב דסגי בתחילתן או בסופן ודאי דל"ח להך סברא שכ' במע"צ דבזה גם הס"ט מודה וכמ"ש ודלא כהחכ"א שכ' דאף היכא דסמכי' אדרב אפי"ה חיישי' להא דמע"צ וכ"כ בשם הס"ט והא ודאי ליתא עכ"ד ועי' בשם ארי' חיו"ד סי' ל"ג שכ' דאין ז' ימים צריכים כונה כו' ואף אם לא נתכונה מתחלה לחשוב מיום זה מ"מ עולה ממנין ז"נ והביא ד' המע"צ והס"ט הנ"ל והשיג עליו וכ' דאין ראי' משום מקום דבעי' כונה כו' דל"א רק שעצם הימים יהי' ספורים ויהי' יכולים לעלות למנין אבל לא בעי' כונתה ודעתה כלל ולכן בעי' בדיקה דוקא דאל"כ לאו ספורים הם דמה אתה סופר אם אין בהם בדיקה לדעת שטהורים הם אבל אין שום ראי' דבעי' כונתה שתכוין לספירה והביא מתחלה ראי' דלא בעי' כונה מהא דאמרי' גבי שוטה שנבדקה ע"פ נשים כו' והרי שוטה לאו בת כונה היא כו' ואח"כ דחה זה עפ"ד הגמ' חולין ל"א גבי נדה שנאנסה כו' והאריך בזה וסיים לבסוף דלמעשה לא סמכתי על דעתי להקל במקום שהס"ט והמע"צ מחמירים ולא רציתי להורות היתר לטבול מקודם ביום ו' כיון שהם אוסרים רק אם באמצע הז"נ הסיחה דעתה ולא ספרה מנין הימים מחמת איזה סבה שסברה שלא יבא בעלה וכדומה בודאי יש להקל דהא די בספירת ראשון וז' בדיעבד עכ"ד יעוש"ה ועי"ש עוד סי' ל"ט מ"ש באשה שמוצאת כתמים אדומים והאריך בזה ועי' בבית שלמה באו"ח ח"א סי' ל"ו שהק' על המע"צ הנ"ל שהוא נגד המשנה והטוש"ע דחרשת ושוטה פקחות מתקנות אותן והא לאו בני כונה נינהו ותי' עפ"ד הגמ' חולין ל"א הנ"ל דכונת חברתה כונה מעליותא היא וה"נ י"ל כן לענין ספירה כו' והיינו כהשם ארי' הנ"ל והאריך בד' הס"ט הנ"ל והמע"צ וסיים בפרט שעיקר דין של המע"צ אף שבס"ט האריך לעשות לו סמוכין הרבה מהש"ס מ"מ לא מצינו הכרח גמור לדינו כו' עכ"פ באופן הב' שכתבתי יש להקל בפרט שזה מעשים בכל יום ממש שכמה פעמים שולחים שאלת כתמים לשאול מאיזה כפר למורה שבעיר וביני ביני מתעכב יום שלם או יותר אף בז"נ ולית דחש להחמיר והיינו מטעם שכתבתי עכ"ד יעוש"ה ועי'