יד אליעזר חלק ב עג

חשיבא בדיקה מעליותא וכ' דבאשה זו שאין לה וסת יש להחמיר עלי' כו' ועי' בנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' מ"ג מה שהק' על הש"ך דאכתי הקושי' במקומה עומדת שתהי' טמאה כשתמצא דם על המוך דהתי' דמהרי"ל ספוקי מספקא לי' זהו תי' על גוף החומרא שהחמיר מהרי"ל שלא לסמוך על בדיקה זו באין לה וסת אבל מ"מ הטעם דוכי לעולם לא תהי' טמאה אין לה שחר שעכ"פ תטמא כשתמצא על המוך ולא עוד אף לתי' של הש"ך דמיירי דלעולם אינה רואה כ"א בשעת צרכי' עדיין קשה דעכ"פ תטמא כשתמצא על המוך עכקוש"י והאריך בזה לפרש ד' מהרי"ל ועי' בסי' מ"ה שם בתשובת הגאון ר' חיים צאזער נ' שמיישב קושי' זו דכונת הש"ך כיון דמהרי"ל ספוקי מספקא לי' ולא סמך על בדיקה זו רק עיקר התירא מחמת שיש לה כאב ומ"ש הש"ך דמיירי שאינה רואה בשום פעם דם כ"א בשעת צרכי' עי' במקמ"ח מ"ש ק הש"ך ואח"כ הביא ד' הנו"ב והחו"ד ס"ק ח' דהנו"ב שם רוצה להתיר בנידון אשה שמוצאת תמיד דם למטה במקום אחר ופ' דיש להכניס מוך נקי במקור ואח"כ תבדוק באותו מקום למטה ואם תמצא דם הוציא המוך וכשיהי' נקי אז יש הוכחה שהדם מן הצדדים כו' והחו"ד השיג עליו וכ' די"ל דאף שהמוך יהי' נקי מ"מ י"ל שהדם ירד דרך תורים וסדקים ולא יגע בהמוך והביא ראי' לזה מנדה ג' דפריך משמשת במוך מאי א"ל ומשני מוך אגב זיעה מכויץ כויץ כו' וכ' עליו דהנו"ב עצמו שם ובס"י הביא סוגיא זו ואדרבה משם הוציא דינו כו' והאריך בזה וכ' אח"כ אמנם העיקר לדינא כמ"ש החו"ד שלא לסמוך על בדיקה זו להתיר דם שמחייבים עליו כרת וכמ"ש הש"ך דבדיקה זו לאו בדיקה מעליא והא דסמכי' בסי' קפ"ז כעין בדיקה זו היינו להתיר אשה שלא תהי' מוחזקת ברואה דם מ"ת דזה הוי כמו וסת ובוסתות דרבנן סמכי' טל בדיקה זו ולא שלא להתיר בלא ז"נ רק ביש לה כאב יש לסמוך על בדיקה זו וכן חולק הגאון ר' חיים צאנזער על הנו"ב בסי' מ"ה שם שלא להתיר רק כמעשה שהי' במהרי"ל ומהר"ש דוקא ע"י הרגשת כאב עכ"ד. ועי' בטור האבן סי' ב' מה שהק' ע"ד החו"ד והאריך בזה והסכים להנו"ב הנ"ל ועי' בשמלה ס"ק ו' מ"ש להשיג על החו"ד והאריך בזה ופ' כהנו"ב הנ"ל ועי' במהריא"ז ענזיל סי' פ"ג מ"ש ע"ד החו"ד והאריך הרבה בזה ובד' הנו"ב הנ"ל ועי' בעצ"ל ובמהר"י הכהן במהדו"ת חיו"ד סי' כ"ט ובמשיבת נפש סי' מ"ש והאריכו בזה ועי' באבני מלואים בתשובות שבסוף הס' מ"ש כ"ג מ"ש לענין הפסק טהרה ובדיקה בתוך ז"נ והאריך בזה ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' קע"ז ובמים חיים חיו"ד סי' ל"ה מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ג) רק קרטין. עי' ט"ז ס"ק ד' מ"ש לענין קרטין והאריך בזה ועי' בח"צ סי' ע"ג מה שהשיג על הט"ז והביא ד' העה"ג סי' כ"ב מענין קרטין והשיג עליו והאריך בזה ועי' בחו"ד ס"ק י' שכ' דהעיקר כהח"צ וכן עמא דבר ובחידושיו ס"ק י' כ' אמנם נ' דמהני בדיקה שכתבתי בס"ק ז' ועי' בשמלה ס"ק ז ליישב ד' העה"ג והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק א' ובפרי תבואה סי' ד' ה' ו' מ"ש ע"ד הט"ז והאריכו הרבה בזה. ועי' בעצ"ל ובמי נדה מהדו"ת ובתשובות בית אפרים חיו"ד סי' מ"ט ובמשיבת נפש שם ובתשובת הרי"מ חיו"ד סי' י' ובמים חיים שם וסי' ל"ד ובתשובת רע"א סי' ס"ב ובקהלת יעקב מהגאון מקארלין חיו"ד סי' ה' ובבית שלמה ביו"ד ח"ב סי' ל' ל"א כ ובס' יד מאיר סי' כ"ב וסי' נ"א ועי' בצ"צ חיו"ד סי' קמ"ט ק"נ קנ"א מ"ש בזה ומ"ש ע"ד הנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' צ"ט לענין לסנן השתן כו' והאריך בזה ועי' בשמלה ה"ק ת' ובשאילות שמואל חיו"ד סי' ע"ב מ"ש ע"ד הנו"ב והחו"ד הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה

סימן קצב

סעיף א (א) בין קטנה. עי' פ"ת ס"ק ב' שהביא בשם הגבעת שאול סי' ס"ה שכ' דאף אם היא זקינה ומסולקת דמים צריכה ז"נ הנה אין הגב"ש ח"י ובאמת מבואר להדיא בבדה"ב להרא"ה בית ז' שער ב' דאף זקינה צריכה ז"נ שכ' וז"ל דהא ודאי כל שתבעוה לינשא צריכה ז"נ ל"ש קטנה ול"ש גדולה ול"ש זקינה אע"ג דמסולקת דמים בכולהו איכא למיחוש לדם חימוד עכ"ל הרי שכ' להדיא דאף בזקינה צריכה ז"נ ועי' במי נדה מהדו"ק מ"ש בדין זה דזקינה ומ"ש על הגב"ש והאריך בזה ולא ראה ד' הבה"ב דמבואר להדיא דאף זקינה צריכה ז"נ ועי' במקום שמואל סי' ל"ג שכ' לדבר פשוט דגם בזקינה צריכה ז"נ והאריך בזה וגם הוא לא ראה ד' הבה"ב הנ"ל וכעת ראיתי בלחם ס"ק ד' שהביא נמי ד' הבה"ב ועי"ש עוד במי נדה מ"ש להסתפק במי שגירש את אשתו בע"כ ועבר חר"ג והאשה רודפת אותו עד שמוסכם להחזירה אם צריכה ז"נ כו' והאריך בזה ועי"ש עוד בלחם ס"ק ז' ובשמלה ס"ק ו' ובס"ט ס"ק ו' ובעצ"ל מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ב) מחמת חימוד. עי' ט"ז ס"ק א' מה שהק' מתמר ורות ומ"ש ליישב. ועי' בחו"ד ס"ק א' מ"ש ליישב דלא תשו חז"ל רק בחימוד של נשואין כו' אבל לביאה של זנות אין לה חימוד כו' והאריך בזה. ועי' במי נדה מהדו"ק ובסי' ק"צ מ"ש ע"ד הט"ז והחו"ד והאריך הרבה בזה. ועי' בבית שלמה ביו"ד מהדו"ב סי' מ' מ"ש בזה. ומ"ש ע"ד החתם סופר חיו"ד סי' קפ"ד בשם הגאון מהר"מ א"ש כו' והשיג עליו דאין להחמיר בזה כו' והאריך בזה. ועי' בשמלה ס"ק א' מ"ש ע"ד החו"ד ומ"ש ע"ד החתם סופר והאריך בזה. ועי' בישוי"ע ס"ק א' ב' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(ג) צריכה בדיקה. עי' ישוי"ע ס"ק ד' שהביא ד' הב"ש באה"ע סי' קי"ט דנסתפק בעתים שוטה וע"ח וספרה ז"נ בעת שטותה אי צריכה לחזור ולספור ז"נ אחרים בעת חלומתה וכ' דא"צ והביא ראי' מיבמות קי"ג מספקא לי' אי חרש דעת קלישות היא לר"א כו' והאריך בד' הב"ש. ועי' בחתם סופר סי' קפ"ד שכ' ע"ד הב"ש דזו היא ראי' גמורה והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ה (ד) מחזיר גרושתו. עי' ישוי"ע ס"ק ה' מה שהק' ע"ז מגיטין פ"א גבי המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדק דסברי ב"ה דצריכה הימנו גט אחר כו' והביא ראי' מזה להט"ז ס"ק א' וגם כ' דחשש חימוד אינו רק בנשואין ולא בזנות והיינו כהחו"ד דס"ק א'

סימן קצג

סעיף א (א) בעילת מצה. עי' ישוי"ע ס"ק א' מ"ש להסתפק היכא דבעת תשמיש אותו יום לא ראתה ואח"ז בשיעור שחייבין בא"ת ראתה אי תלי' בדם בתולים כו' והאריך בזה ובס"ק ב' שם מ"ש ע"ד הטור שכ' ואפי' בוגרות וע"ד הט"ז ס"ק ב' והאריך בזה. ועי' בפלתי ובקו"א שם מ"ש ע"ד הט"ז והאריך בזה. ועי' במי נדה מהדו"ק שהביא ד' הח"מ באה"ע סי' ס"ג שהק' ד' הרא"ש אהדדי דבפ"ק דכתובות כ' הטעם דחיישי' שמא עירב דם נדה בדם בתולים ובנדה פ' תינוקת כ' טעם אחר משום דביאה לכל מסור וכ' ליישב והאריך בזה. ועי' במהדו"ת שם מ"ש והאריך בזה ועי' בשמלה ס"ק א' שהביא ד' אגודה שכ' וז"ל במס' כלה משמע אדם הנושא אשה בין גדולה בין קטנה ואפי' אלמנה שישבה ז"נ וטבלה ובא עלי' צריכה לפרוש הימנו אחר הביאה עכ"ל. וכ' עליו דנ' דמשמע לי' הכי מדהתוי סתם כלה כו' אחת בתולה ואחת אלמנה