יד אליעזר חלק ב רמו

ב ם כ נכונים דכשר בלא שום תקנה ואין זה שינוי מאחר דכתיבה אשכנזית כך הוא כו' והביא אח"כ ד' מהר"ם מנץ סי ל"ז בענין שם רייכצא כ' בהדיא דאם קורין בחיריק יש לכתוב ריכצא בחד יו"ד ובמדינות שקורין בציר"י יש לכתוב רייכצא בב' יודי"ן כו' וכ' ששאל להרבה אנשים היודעים לכתוב לישנא דעלמא ולשון אשכנז ורובם אמרו כיון שקורין באלו מדינות בציר"י יש לכתוב בב' יודי"ן ומיעוטא דמיעוטא אמרו בחד יו"ד ואמינא בב' יודין עדיף טפי דהוי ידים מוכיחות דקורין בציר"י אבל בחד יו"ד איכא למטעי לקרות בחירי"ק וזה ליתא כו' הרי שדעת הר"ם מינץ לכתוב כן אפי' לכתחלה ומכ"ש בדיעבד ודאי דכשר וא"צ שום תקנה עכ"ד. ועי' בט"ג בש"נ אות ו' ס"ק נ' שכ' בענין שם פרידא דבמדינתינו שנקראים פרידא בציר"י הר' אין לכתוב רק חד יו"ד כמו שם ריזל וכיוצא ואם כ' בב' יודי"ן יש לחוש אפי' בדיעבד כיון שהקריאה הוא בציר"י ובלא הרגש יודי"ן ואם יכתוב בב' יודי"ן הוא שינוי השם שיהי' קורין בפת"ח ובהרגש יודי"ן ואתי לחשש לעז שהיא אשה אחרת ממדינות שקורין שם בפת"ח כו' עכ"ד. ועי"ש עוד בט"ג ש"א אות ו' ס"ק וו מ"ש בזה ולפ"ד הבית דוד ומהר"ם מינץ הנ"ל ודאי דיש להכשיר בדיעבד ואף לכתחלה יש לכתוב בב' יודי"ן וכ"כ בפ"ת כאן והביא ד' הבית דוד סי' י"ח מ"ש בזה וח"ש הוא עליו והאריך בזה, וסיים ומ"מ בגוף הענין יפה כ' דבנ"ד כשר בלי שום תקנה וכמ"ש לעיל בשם פיגא עכ"ד. והיינו כמ"ש ולא הביא ד' הט"ג הנ"ל ועי' בט"ג כאן ס"ק ה' שכ' פריידל נ' דהיינו שהקריאה היא בפת"ח והרגשת היודי"ן הנק' פת"ח חריף כמו רייצא וכה"ג אבל אם הרי"ש בציר"י כותבין פרידל בחד יו"ד כחו שם פרידא עכ"ד. והיינו דאזיל לשיטתי' דש"נ אות ו' ס"ק ג' וש"א אות ו' ס"ק ו' הנ"ל אבל לפ"ד הבית דוד ומהר"ם מינץ הנ"ל בדיעבד ודאי דיש להכשיר אם כ' פריידל בב' יודי"ן ואף לכתחלה יש לכתוב כן וכ"כ בפ"ת ועי' בארי' דבי עילאי חא"ה סי' ל"ב באשה ששמה שינדל וחותמת א"ע שינדל בב' יודי"ן כו' ודעת הגאון אב"ד דק' צאנז הי' לכתוב בב' יודי"ן כו' משום דנ' עכשיו לכתוב בכל הגיטין שיינדל אף שלא ידע חתימתה כי לפי המנהג עתה בכל השטרות ומכתבין לכתוב נקודות ציר"י בב' יודין וא"כ אף שבזמן הקודם הי' המנהג לכתוב נקודות ציר"י בחד יו"ד ופת"ח חריף בב' יודין מ"מ עתה נשתנה זה הענין ואנו צריכין לכתוב לפי הקריאה לרוב העולם ואם יכתוב ביו"ד א' יקרא הקורא בחירי"ק כי כן הוא עתה יו"ד אתת במקום חירי"ק לחוד וכן מבואר בט"ג בשם קריינדיל דתליא במבטא המדינה ולא לפי הנחת השם וכ"כ בשער אפרים כו' אבל הכא שחתימתה בב' יודי"ן נ' פשוט שיש לכתוב כחתימתה כו' ומבואר בשער אפרים דהולכין אחר כתיבתה כו' לכן הוריתי לכתוב שיינדיל כו' עכ"ד הגאון דצאנז והוא השיג עליו וכ' דמ"ש דהאידנא נשתנו כתיבת השטרות לכתוב במקום ציר"י ב' יודי"ן ובמקום חירי"ק רק יו"ד אחת ענין זה לא נודעתי כלל והרי הט"ג הי' מדקדק גדול בכתיבת השמות בשטרות כו' ואעפ"כ מבואר בדבריו כו' ובשם וואלף או וואלבלין דמנהגינו בחד יו"ד דחד יו"ד הוא חירי"ק או ציר"י וב' יודי"ן הוא פת"ח נרגש בהכרת היודי"ן ולא ידעתי אם אחר הזמן נעשה איזה השתנות כו' ואף אי נימא שנשתנה כו' מ"מ לענין שם של שינדל אף אי חותמת בב' יודי"ן אעפ"כ אין לשנות מסדר הקדמונים והאריך בזה וכ' אח"כ דמ"ש כת"ר מחמת שחותמת כן בב' יודי"ן גם ז"א דדוקא כשיש שינוי במבטא באיזה הברת התיבה משורש התיבה בזה יש ללמוד מחתימתה או מכתיבת הכתובה משא"כ כשאין שום שינוי במבטא ולא נשתנה שום שינוי כל דהוא עפ"י חתימתה בב' יודי"ן לא בשום שינוי מבטא כלל ולא בשינוי הברה כלל מה מועיל חתימתה להורות משפט כתיבת שם הלז נגד מה שקראו הקדמונים ומה שהביא כת"ר מתשו' בית אפרים בשם ת"י כשחותמת עצמה בב' יודי"ן כו' כ' דמ"מ מרוצת דבריו נזכר גם טעם זה שאין שןם שינוי במבטא ולדעתי הוא דבר ברור דכשאין שום שינוי במבטא או בהברת התיבה ע"י חתימתה דאין ללמוד כלל מחתימתה כו' וגם יש ללמוד סברא זאת מד' הב"ש בשם זעליג בג' או בקו"ף מבואר מדבריו שם וכפי המבואר בט"ג כו' דיש ללמוד מהחתימה מחמת שיש שינוי במבטא משמע מזה דאם לא הי' שינוי במבטא אין ללמוד מחתימתה כו' עכ"פ נ' אף אם חותמת עצמה שיינדל בב' יודי"ן מ"מ אין לשנות מסדר הקדמונים וצריך לכתוב שינדל ביו"ד אחת דאין ראי' מחתימתה אפי' לא הי' שינוים בסדר הכתבים כו' לפי שאין שינוי במבטא מכ"ש לפ"ד כת"ר שיש שינוים בסדר כו' אעפ"כ לדינא דצריך לדקדק בלשונות שבגט אין לשנות מסדר הקדמונים אך כ"ז לענין לכתחלה צריך לכתוב שינדל ביו"ד אחת ובדיעבד כשר אף שנכתב שיינדל בב' יודי"ן. והאריך בזה וכ' לבסוף ומאחר שאליבא דאמת כפי הקריאה הנכונה אין שינוי במבטא יש להכשיר בדיעבד כשכתב בב' יודי"ן ואינו דומה לשם פרידא דכ' בט"ג כו' לפסול בדיעבד כש"כ בב' יודי"ן דהתם יש במדינה אחרת שם כזה הנק' בפת"ח וכמבואר בדבריו שם משא"כ בשם שיינדל דלא נמצא כלל בקריאת פת"ח לכן נ' לדעתי דכשר בדיעבד עכ"ד יעוש"ה הר' דדעת הגאון מצאנז דאם חותמת עצמה בב' יודי"ן יש לכתוב שיינדל בב' יודי"ן אף לכתחלה ולדעת הארי' דבי עילאי אם חותמת עצמה בב' יודי"ן כשר בדיעבד אבל לכתחלה אין לכתוב רק בחד יו"ד שינדל אף אם חותמת עצמה בב' יודי"ן ועי' בדברי חיים בשער הנקודות בענין פת"ח חריף שהאריך בזה וכ' דהורה לכתוב בב' יודי"ן שלא לשנות מחתימתן יעוש"ה והיינו כמ"ש בתשובתו שהביא הארי' דבי עילאי הנ"ל. וכעת ראיתי באה"ש כלל י' ס"ק כ"א שהביא ד' הט"ג ש"נ אות ו' ס"ק ג' הנ"ל והק' עליו שהרי אנו רואים שבכל ספרי אשכנז גם בהישנים והנאמנים ב' יודי"ן המה לציר"י כו' והאריך בזה וכ' ולפ"ז הי' נ' דבאלו שמות שקורין בציר"י וכותבין אותן ביו"ד אחת אם אירע שכ' בב' יודי"ן יש להכשיר בדיעבד דהא נק' שפיר בציר"י כמו לשון לעז שכותבין לציר"י ב' יודי"ן וכ' דעוד ה' נ' דאם היא חותמת בב' יודי"ן גם לכתחלה יש לכתוב כן בגט בב' יודי"ן דלא שייך בזה לומר שהוא טועה בחתימתה מאחר שכן הוא המנהג בכל ספרי אשכנז ובכתביהם לכתוב ב' יודי"ן לציר"י ואח"כ הביא ד' הד"ח הנ"ל דפלפל אם יש לכתוב ביו"ד אחת כפי הנחת השם בס"ג שלפנינו או בב' יודי"ן כמנהג חתימתן שעי"ז יהי' שינוי במבטא מאחר שאנו קורין לב' יודי"ן פת"ח חריף וכ' עליו דלפ"ד נ' דמאחר שהיא חותמת עצמה ע"ד שיקראו אותה בציר"י כמו שהוא בכל ספרי אשכנז ובכתביהם יש לנו לתפוס בזה חתימתה ומ"מ אם כ' ביו"ד אחת כמ"ש בס"ג ודלא כחתימתה נ' דג"כ כשר כו' וזה לא נק' שינוי במבטא דגם חתימתה היא ע"ד שתקרא בציר"י וגם בגט תהי' נק' בציר"י כו' ואח"כ הביא ד' הפ"ת בשם הבית דוד הנ"ל וכ' דעלה בדעתי דיש מקום לומר לכאורה נהי דבאלו השמות שנק' בציר"י וכתובים בס"ג ביו"ד אחת צריכין לכתוב ביו"ד אחת כו' מ"מ בשמות שלא נמצאו כן בס"ג יש לכותבן בב' יודי"ן כמנהג כל הספרים ומכתבים ב' יודי"ן לציר"י כו' אבל אין נ' אלא דצריכין לכותבן כדין שאר שמות שנמצאו בס"ג ביו"ד אחת כשאין החתימה בב' יודי"ן עכ"ד. והעיקר נ' לדינא דבשמות אלו שם רייכצא ושם פיגא ושם פריידל ושם פרידא ושם שינדל לכתחלה כותבין בחד יו"ד ובדיעבד יש להכשיר אם כ' בב' יודי"ן ואם היא חותמת עצמה בב' יודי"ן יש לכתוב אף לכתחלה בב' יודי"ן ודלא כהט"ג הנ"ל אלא כהבית דוד