יד אליעזר חלק ב רמה

וביו"ד שאחר הלמ"ד נרגשת במבטא וכ' לכתוב בה"א אחר היו"ד ולא דמיא לשם מחלי ומושי הנזכר בתורה שהוא שם איש והיו"ד אינה נרגשת אבל כאן היו"ד נרגשת צריך לכתוב ה"א בסוף כו' עכ"ד הובא דבריו בפ"ח כאן ועי' בשם ארי' חאה"ע סי' ס"א שתמה עליו לקלקל שם הכתוב בתורה מחלה ולכתוב בה יו"ד הלא בחורה ודאי הוי הנחת השם בלא יו"ד והרבה אנשים ששמם שלמה ונק' נ"כ הלמ"ד בהרכבת יו"ד כחו שלימה היתכן לכתוב כן בגט וכ"ז הוי בקיצה"ש כו' וחלילה לשמוע לו בדבר זה עכ"ד. ועי' לעיל סי' י"ד שהבאתי ד' האור גדול סי' כ"ו שנ' דהעיקר כהמ"ח דצריך לכתוב מחליה ביו"ד אחר הלמ"ד כו' דכיון דנק' בהרגש יו"ד שפיר נצרך לשנות גם הכתיבה כיון שנשתנית בקריאה כו' יעוש"ה דלא כהשם ארי' הנ"ל

(לו) בצ"צ סי' רכ"ה בשם מינקא שנכתב בלא יו"ד אחר המ"ם מנקא ויש אשה אחרת נק' מענקא בסגו"ל תחת המ"ם וכ' דאין ללמוד שם לעז מלה"ק ממ"ש הב"ש סי' קכ"ט ס"ק מ"ה בשם הלבוש כו' וכ"כ הג"פ סי' קכ"ח סעי' ג' והמכמ"א ש"ד סי' כ"ה בהדיא דנפסל מחמת חסרון היו"ד כו' כדחזינן דהרשב"ץ פסל גט שכ' חנס במקום חונס משום חסרון הוי"ו וה"ה דיש לפסול חסרון היו"ד ומיהו בחסרון היו"ד נ"ל כד' מהריב"ל דכשהוא באה במקום נקודה חירי"ק יש להקפיד טפי אבל כשהוא באה במקום נקודת ציר"י אין להקפיד כולי האי כו' וסיים ומ"מ ודאי יש לפסול כדעת הג"פ והמכמ"א עכ"ד. ובסי' רכ"ו מ"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה

אות נ

(לז) בזכרון יעקב סי' נ' בשם האשה נחמע נסתפק איך לכתוב דלכאורה יש לכתוב נחמה כמו שמצינו בקרא עניה סוערה. לא נחמה הך שוב נחמתי כי הנקודות אינם שוים כי שם היא בשורו"ק ובשני קמצי"ן וכאן הוא הנו"ן בסגו"ל והחי"ת בפת"ח ומ"ם בסגו"ל אולי הוא נגזר משם נחמי' או הוא שם לעז ועלה בדעתי לדמות לשם טאנע שהכריע הט"ג בש"נ אות ט' שאם נק' הטי"ת בקמ"ץ והנו"ן בסגו"ל אזי לכתוב טאנא ולא תאנה כלשון המקרא שלא יטעה הקורא לקרות שם תאנה כן נמי בנ"ד יש לחוש שהרואה יקרא כמ"ש במקרא נחמה והוי שינוי השם בודאי לכן טוב יותר לכתוב נעחמא נו"ן זיי"ן חי"ת מ"ם אל"ף וטוב יותר הי' לכתוב גם אתר החי"ת אל"ף אך אין קפידא בדבר אם נחסר האל"ף עכ"ד. ועי"ש עוד בסי' נ"ג שכ' דיש לכתוב ב' גיטין בראשון נחמה בלא עי"ן ובה"א לבסוף כו' ובשני לכתוב נעחמא בסגו"ל היינו עם עי"ן ויען שהוא שם לעז לכן יש לכתוב באל"ף לבסוף כו' עכ"ד יעוש"ה

(לח) בחא"ש סי' פ"ז בשם נחמקה אם לכתוב בה"א או באל"ף לכתחלה ושם העריסה אין ידוע וכפי ה"נ הוא בא משם. נחמה ורם נכתב הגט ועדיין לא ניתן אם יש לכתוב אחר או בדיעבד אין קפידא כו' וכ' כי נחמקה היא בה"א כמו שארקה ואפי' בשם סורקא אם כותבין בשי"ן דעת האחרונים לכתוב בה"א וכן בשם האייה ומכ"ש בזה דקרובים השמות זה לזה ודאי כוי בה"א ואם כ' באל"ף ולא ניתן ודאי דלא ינתן וא"צ שליחות אחר כיון שעושה מתחלה עד מאה כו' ואפי' אם חותמת עצמה באל"ף יש לכתוב בה"א כמ"ש הב"ש בכם סירקא ואם כבר ניתן הגט אם חותמת באל"ף כשר בדיעבד ואם לאו פסול אפי' בדיעבד עכ"ד

אות ס

(לט) בחא"ש סי' פ"ב בגט שנכתב שם האשה סימא המכונה אלטא ורצה השואל לומר דשה סימא הוי שם לעז ובשניהם שם לעז כותבין דמתקרי וכ' דבאמת סימא הוי שה"ק מלשין תרגום מלשון סימא מצא דהכונה על מציאה כמבואר במדרש בכמה מקומות וכ"כ בט"ג אות ס' דשם סימא הוא מ שן אוצר וא"כ הוי שה"ק ושפיר כ' על הלעז המכונה כו' והאריך בזה יעוש"ה. ושם סימא הוא ביו"ד אחר הסמ"ך ועי' באה"ש ס"ק ו' שכ' אבל בהקריאה נ' הסמ"ך במלאפו"ם וא"כ הי' נ' לכאורה לכתוב סומא בוא"ו אך כיון דעיקר הנחת השם הזה הי' ביו"ד והוא מובן שהוא מלשון אוצר יש לכתבו ביו"ד כו' ומ"מ נ' דאם כ' סומא בוי"ו יש להכשיר עכ"ד וכותבין אל"ף בסוף כיון דהוא מלשון אוצר

(מ) בחא"ש סי ס"ד בשם המגורשת הי' סימא ריזא כי כך הי' קורין אותה והמסדר כ' בגט סימא רייזל וכ' דצריכה גט אחר כו' והאריך הרבה בזה. וכ' לבסוף דהגט פסול וינתן גט אתר בשם סימא ריזא אם נקראת בציר"י וסגו"ל ואם בפת"ח חריף וחירי"ק יכחוב סימא רייזיא כ"נ ברור לדינא עכ"ד יעוש"ה

אות פ

(מא) בשם ארי' חאה"ע סי' פ"ד בגט שנכתב בו שם האשה פירל ביו"ד אחר הפ"א והוא נקראת פעריל בסגו"ל ותותמת א"ע ג"כ בעי"ן אתר הפ"א וכ'. דודאי שם פערל צריך לכתוב בעי"ן כמו שנק' בסגו"ל וכן נוהגים ובגט זה נכתב שלא כהוגן כו' ויש שינוי במבטא כי ביו"ד נק' או בחירי"ק או בציר"י ובאמת נק' בסגו"ל וגם יש שינוי מחה שחותמת עצמה בעי"ן ולא ביו"ד וכה"ג דהחתימה כהוגן י"ל אף להחולקים על הט"ז כו' אם שינה פסול כו' לכן אם יכול בקל להמציא גט אתר בודאי מהראוי ונכון לכתוב גט אחר בעי"ן אחר הפ"א כו' וראיתי במכתבים שכ' שם פעריל ביו"ד אחר הרי"ש והוא שלא בדקדוק כי צריך לכתוב פערל בלא יו"ד כי לא נדחק היו"ד והוא חירי"ק קטן בלא אם לא שהיא חותמת כן כו' והאריך עוד בזה. וסיים לכן מהראוי להצריך גט אחר אם אפשר עכ"ד יעוש"ה ומדבריו מבואר דאם הוא שעה"ד יש להכשיר הגט

(מב) בבית דוד סי' י"ט בגט שכ' בו שם האשה פיגא בב' יודין פייגא כו' וכ' דיש להכשיר חדא דכפי ה"נ מד' הב"ש בש"א וריידמאן ובש"נ בשם פריידל וריידל מבואר דב' יודי"ן מורו ג"כ על נקודת ציר"י ואע"ג דבשם בילא שינא פיגא כ' הב"ש דכותבין בחד יו"ד ט"כ צריך לחלק דהיכא דאיכא ב' שמות מד בחירי"ק וחד בציר"י כגון ורידמן וריידמן צריך לכתוב ב' יודי"ן על שם זה שנק' בציר"י דלא למטעי בשם ורידמן בחירי"ק אבל בשם בילא פיגא דליכא עוד שם דכותי' בחירי"ק וליכא למטעי כתבינן תד יו"ד לנקודת ציר"י כמשפט לה"ק וכיון שכן גם בנ"ד בשם פיגא אף דלכתחלה הי' צריך לכתוב בחד יו"ד כיון דליכא למטעי מ"מ בדיעבד אם נכתב בב' יודי"ן ודאי דלא מקרי שינה שמה דאין שום צד סברא לומר דבמקום דאיכא למיטעי והי' הב' יודין תקנתא ובמקום דליכא למטעי יהי' לגריעותא ועוד מאתר דחזינן בכל ספרי אשכנז בכולם נכתב ב' יודי"ן לנקודת ציר"י א"כ אף לכתחלה הי' לכון לכתוב כן שמות אלו הנובעים מלשון אשכנז לולי ד' הב"ש ואיך ס"ד למפסלא בדיעבד כו' והאריך הרבה בזה וסיים מכל הלין טעמי יראה דהגט כשר ולית בי' שום חשש כלל כו' עכ"ד הובא דבריו בפ"ת כאן וכ' דדבריו