יד אליעזר חלק ב רכה

סי' ע"ב שהביא ד' הג"פ הנ"ל שכ' דהיכא דחתימתו סותר לקריאתו לס"ת אזלי' בתר הרוב כו' וכ' די"ל דהיינו דוקא בשני שמות חלוקים כגון שחותם עצמו יהודא ולס"ת קורין אותו משה דליכא למתלי בטעות הקורא אבל כאן דנק' ליב והוא כינוי לארי' או ליהודא איכא למתלא בטעות הקורא שלא מדעתו ויותר יש להחשיב השם שחותם הוא עצמו בו כו' עכ"ד ועי' בברית אברהם חאה"ע סי' קי"ז ובקונטרס השמות בביאורים אות ז' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(צז) בחא"ש סי' קל"ו במי ששמו בעלי' לס"ת מנחם מענדל ובפ"כ נק' מענדל כו' וכ' השואל בהגט מנחם דמתקרי מענדל מענד כמ"ש בט"ג בשם אליעזר ליפא דמתקרי ליפא כו' וכ' הוא עליו דאין זה סברא כלל לומר בשביל שנק' לס"ת עם שה"ק נעשה מקודש כמוהו לכתוב עליו דמתקרי גם בזה יש לחוש לדעת הב"מ סי' קכ"ט גבי יעקב ישראל דמתקרי ישראל שפסלו כו' ואף דאחרונים חלקו עליו אני קיימתי דבריו ולכך יותר טוב לכתוב המכונה מענדל דאז נודע דקאי רק טל הכינוי בלשון בנ"א ויותר טוב להפוך ולכתוב מענדל דמתקרי מנחם מענדל ויהי' אזיל לי' כל החששות כו' והאריך בזה ובסי' קל"ח שם כ' נמי כן והאריך בזה יעוש"ה. ועי' בד"ת בשער התשובות שכ' עליו עי' בתשובות מהראנ"ח שפוסל גט כזה שמקדים הטפל לעיקר עכ"ד ועי' במים חיים חאה"ע סי' ס' בגט שנכתב שם אבי המגרש מנחם המכונה מענדל וזה המגרש עולה לתורה מרדכי בן מנחם מענדל אך עלית אביו בעצמו אין ידוע אם הי' בשם מנחם לבד או בשם מנחם מענדל כו' גם לא הי' חותם א"ע בשטרות ונסתפק השואל אולי שם העריסה הי' ג"כ מנחם מענדל ע"כ אפשר דומה להמבואר בט"ג שנ' אליעזר ליפא דמתקרי ליפא כו' וכ' דשמע שנק' בפ"כ מענדל לחוד וכ' דמהראוי הי' לכתוב לכתחלה שם האב רק החניכה שהכל קורין אותו כו' אמנם אחרי שנסדר שם האב מנחם המכונה מענדל וכבר ניתן נ' להכשיר וא"צ גט אחר מחמת הס' אולי הי' שם אביו מנחם מענדל כו' כי מה שהחזיק הבן לקרוא את אביו בשניהם יתד ל"מ כמ"ש הב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ' רק דיש לחוש דלמא אביו בעצמו הי' נק' כן לס"ת בשניהם יחד ולדמות להא כו' לכתוב אליעזר ליפא דמתקרי ליפא אך יש לחלק דשם הי' נק' לס"ת וגם חתם א"ע בב' שמות אלו יתד וע"כ אין להפריד אותם אבל בנ"ד שלא חתם א"ע כלל רק הקריאה של אביו לס"ת יש לספק אולי הי' בשניהם יחד וגם אולי שם העריסה שלו הי' בשניהם יחד עכ"ז ל"מ לכתוב מחמת זה שניהם יחד וכן מבואר הט"ג סעי' כ"ז בשם יהושע פאלק שאף שניתן לו מעריסה שניהם יתד וגם חתם א"ע בשניהם עכ"ז יש לכתוב יהושע המכונה פאלק כו' ומכ"ש באיש כזה שכל שם הקריאה שלו הוא רק עפ"י רצון הקורא כו' שאין להעמיד יסוד ע"ז וסגי במה שסידר המסדר לכתוב שם האב מנחם המכונה מענדל וא"צ גט אחר ומותרת להנשא בגט זה עכ"ד יעויש"ה מבואר מדבריו דאם הו' נק' לס"ת בב' השמות מנחם מענדל דצריך לכתוב מנחם מענדל דמתקרי מענדל וכמו באליעזר ליפא הנ"ל ולא כהחא"ש הנ"ל שכ' דצריך לכתוב המכונה מענדל ועי' בצ"צ חאה"ע סי' קפ"ז במי שנק' לס"ת מנחם וכינויו מענדל וכן נק' בפ"כ וחותם מנחם מענדל וכן שמו ממילתו וכ' בגט מנחם מענדל דמתקרי מענדל וכן ביצחק אייזיק כתב יצחק אייזיק דמתקרי אייזיק אם כשר הגט בדיעבד או לא וכ' כי בס"ג שלנו נכתב מנחם המכונה מענדל ויצחק המכונה אייזיק אף כי לכתחלה צריך לכתוב כל השמות וא"כ לא נכתב שמו שמעריסה שהוא מנחם מענדל וכן חותם א"ע כו' ושם שהוא חותם נמי שם גמור הוא אלא דהמכמ"א כ' דהיינו דוקא כשנק' עכ"פ בפי המיעוט בשם זה ובנ"ד אין קורא לו מנחם מענדל בב' השמות יתד רק או מנחם או מענדל ולומר דשמו ממילתו והי' מהני כמיעוט קורין מנ"ל לומר כך ואף את"ל כן ל דשאני הני ב' שמות שאחד שה"ק והב' הוא כינוי שלו לכתחלה כשנותנים הני בי שמות נותנים ע"ד שלא יקראו לו בשניהם יחד רק שיהי' נקרא בפ"כ בשם הכינוי מענדל או אייזיק ולס"ת יקרא לו בשה"ק מנחם או יצחק כו' וגם מה שחותם א"ע מנחם מענדל ולא מנחם המכונה מענדל היינו דאינו חש האריך כו' וא"כ א"צ כלל לכתוב שם מנחם מענדל יחד אף למ"ד דצריך לפרט כל שמותיו היינו מנחם המכונה מענדל אבל ב' השמות יחד דוקא א"ל לכותבם כיון שאין נק' לו בשניהם יחד לכן אם כ' י"ל דהגט פסול משום שיוכלו להבין מן הגט שזה המגרש יש קורין לו בשניהם יחד ממש ויש קורין אותו מענדל לחוד וא"כ אין זה המגרש שאין קורין לו בשניהם יחד כו' והאריך בזה ולבסוף הביא ד' הב"מ בענין יעקב ישראל דמתקרי ישראל דפסל הגט אף שנק' לתורה יעקב ישראל ואף דהתם י"ל אין הלכה כדבריו מ"מ גם לס"ת אין נק' רק מנחם וגם במילתו לא קראוהו ע"ד שיהי' נקרא בשניהם יתד כו' ע"כ אף ששם י"ל דאין הלכה כהב"מ הכא בנד"ז נ' להורות כהב"מ עכ"ד יעוש"ה ומבואר נמי מדבריו דאם הי' קורין לו לס"ת בשם מנחם מענדל דצריך לכתוב מנחם מענדל דמתקרי מענדל וכמ"ש הש"ג בשם אליעזר ליפא ולא כמ"ש החא"ש הנ"ל דצריך לכתוב המכונה מענדל ועי"ש עוד במ"ח מ"ש לענין קלונימוס קלמן הבאתי דבריו לעיל סי' צ"ה מוכת נמי מדבריו דלא כהחא"ש הנ"ל יעוש"ה ועי' בשם ארי' סי' קט"ו מ"ש והאריך בזה ועי' לעיל סי' ז' וסי' ס"ו מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ושם מענדל יש לכתוב בלא יו"ד

(צח) בשם ארי' ת"א בסוף הס' בתשובות שם סי' ה' באשה ששם אבי' לעלות לתורה הוא יחיאל ובפ"כ נק' מיכא דנסתפק אולי הוא שם בפ"ע ולא כיונו ליחיאל וצריך לכתוב דמתקרי כי מיכה הוא שה"ק ובסדרי גיטין נכתב באל"ף מיכא ובט"ג וסדר מהר"מ כ' כי הוא שם חול ומש"ה נכתב באל"ף דמיכה לא מסקי' בשמי' דהי' רשע ולפ"ד יש לכתוב המכונה והק' השואל דהרי מצינו מיכה הנביא וכה"ג מסקי' בשמי' כו' וכ' דנ' דכמו דשם מיכל הוא כינוי ליחיאל כן ג"כ שם מיכה כינוי ליחיאל רק לזה בל' ולזה בלא ל' זה מאריך וזה מקצר וכמו בער בעריל הירש הירשיל כו' ועוד יש ראי' לזה ממה שאינו עולה לתורה רק בשם יחיאל לבד וכן איתא בט"ג אות ש' בשם שכנא כו' דכיון דאינו עולה לתורה בשם זה הוא סימן שאינו שה"ק רק שם חול כו' וכ' דעיקר הטעם נ' משום דהפסל נק' בשם פסל מיכה והוי שם ע"ז וצריך לשנותו כו' כי באמת על שם מיכה בעצמו אין קפידא דיש לו חלק לעוה"ב ועיקר הקפידא על שם הפסל ואז בימיהם אפשר לא הי' נק' הפסל כן לכן לא קפדו בזה אבל לדידן יש קפידא וא"כ לפמ"ש בסדרי גיטין שם זה באל"ף וכ' דהוא שם חול אין לכתוב דמתקרי כו' וכ' ועוד נ' דאפשר דשם זה מיכה הוא קיצור ממיכאל ובפרט שכן דרך העולם לקצר בשמות מלאכים שסופם אל"ף ל' דהוא ש"ק כו' וה"ה בנד"ז יותר יש לתלות בקיצה"ש מיחיאל או ממיכאל וא"כ דינו לכתוב עליו המכונה דקיצה"ש דינו כשם חול כו' לכן מאן דכותב המכונה מיכא לא משתבש אבל אם רוצה לכתוב דמתקרי דוקא ג"כ כשר דהרי אפי' במקום שצריך לכתוב המכונה אם כ' דמתקרי כשר ומכ"ש כה"ג שיש פנים לכאן כו' וכ' דיש עצה אחרת כו' דכיון דשם מיכא נק' בפ"כ א"כ יכול להקדים שם מיכא ולכתוב מיכא דמתקרי יחיאל דזה בודאי נכון כמ"ש בט"ג בכ"ד דע"ש חתימה אינו נופל דמתקרי לכן יהפך לכתוב שם החתימה ולכתוב דמתקרי ע"ש הראשון בפרט כה"ג דשם מיכא הוא חניכה שהכל קורין בו בודאי יכול להקדים לשם יחיאל דנק' רק לתורה ולכתוב דמתקרי וכ' עוד דכיון דהוא רק בשם אבי האשה א"כ בודאי די לכתוב רק מיכא לבד דהוא חניכה שהכל קורין דכשר אפי' לכתחלה ומכ"ש בשם החב דאפי'