יד אליעזר חלק ב רכד

בפ"כ בשם צבי הירש בב' השמות יחד, וכמ"ש בט"ג בלק"ש אות ה' לענין מי שנק' בפ"כ יהודא ליב וחותם כן ועולה לתורה בשם יהודא לבד ועיין בחכ"א בסוף הס' כו' והיינו ע"כ משום דמחתימתו אין ראי' ששמו הוא בצירוף ב' השמות יחד רק מפני שכן הוא המנהג לחתום העיקר בצירוף הכינוי יחד והי' נ' לכאורה לומר שאם הי' כותב כן בגט צבי הירש דמתקרי הירש שהגט פסול משום דמשתמע דלפעמים קורין אותו בב' השמות יחד אלא דמ"מ נ' שאין לפוסלו בשביל כך בדיעבד אבל הא ודאי דלכתחלה כותבין צבי המכונה הירש כו' ולכך בנ"ד אין ראי' כלל מחתימתו כי שם נחית שבחתימתו אין שם בפ"ע רק שחותם העיקר עם הקיצור יחד ומקריאתו לס"ת מוכרע כן ובלא"ה נ' היכא דיש הדרש בין חתימתו ובין קריאתו לתורה אית לן למנקט העיקר כשם הקריאה מפני שהוא מפורסם יותר היינו לכל בני ביהכנ"ס וביהמ"ד אבל בחתימתו אינו מפורסם רק לאנשים פרטים שכ' להם ומה בכך אם הש"ץ טעה בקריאתו מ"מ כיון שנתפרסם עכשיו בשם זה ע"י קריאת הש"ץ את השם הזה בעי' למנקט לעיקר כו' דהשם הראשון ניתן לו ע"י קריאת הש"ץ ואתי קריאת הש"ץ עכשיו ומבטל קריאתו של הראשון כו' כי אין לנו אלא השם שהוחזק בו עכשיו כו' שגם הם לא כ' רק משיקול דעתם כו' הרשות בזה לסמוך על שיקול דעתינו כו' ולזאת לא טוב עשה המסדר שסידר בשם מנחם נחום דוד כו' ובמנחם דוד דמתקרי נחום לחוד סגי לכתחלה וכ"ו לכתחלה אבל בדיעבד ושעהד"ח להשיג גט אחר הנה אם האמת כד' המסדר שחותם תמיד ג' השמות ביחד או אפי' אם הי' חותם לפעמים כן הי' נ' להכשירו כיון שחותם כן לפעמים תו לא מקרי שינוי שמו דדוקא היכא דשינה שמו לשם אחר שאינו נק' כלל לא בקריאה ולא בחתימה בהא הוא דנק' שינה שמו אבל אם חותם כן אפי' לפעמים תו לא הוי שינה שמו כו' וכיון דלא הוי שינה שמו א"כ לא נשאר רק חששא מה שלא פרט שמו העיקר בגט שהוא מנחם דוד כקריאתו לס"ת ומשום זה אין לפוסלו כו' והאריך בזה וכ' אח"כ כי אבי המגורשת אמר כי זה ג' שנים שעזב לגמרי את שם נחום מלחתום בו ואינו חותם רק בשם מנחם דוד כקריאתו לס"ת כי אמרו לו שזהו עיקר שמו וכיון שכן הוי כנשתקע שם נחום גם מחתימתו ובשם הנשתקע אם כ' בגט גם בדיעבד פסול וכמש"פ כל האחרונים כו' לזאת יראה כת"ר לחקור אם אמת הדבר שזה כג' שנים שלא חתם א"ע בשם מנחם דוד אין שום צד מקום להכשיר הגט ואפי' במקום דחק ועיגון אכן אם חותם גם היום פעם כה ופעם כה יש להכשיר אם הוא שעהד"ח כו' עכ"ד יעוש"ה ועי' במ"ח חאה"ע סי' נ"ט בתשובת הגאון בעל ישוי"ע שהביא ד' הכני"ח שכ' בפשיטות דהחתימה חשוב עיקר נגד הקריאה לס"ת והביא ראי' מכתובות כ"ד ב' מהו להעלות משטרות ליוחסין והיינו כשחותם עצמו אני פ' הכהן עד וקא' מאן קמסהיד עלי' וכ' הפוס' דלתרומה די בע"א ובמסלפ"ת בחותם עצמו פ' הכהן עד מהני ומקורו מד' הר"ן שם ש"מ דחתימה מהני לתרומה ושאר דברים רק דליוחסין אינו מועיל ושם כ"ה ב' אהא דאמר מוחזקין בו שהוא כהן לפי שקרא ראשון בביהכ"נ בחזקה שהוא כהן או בחזקת שהוא גדול פי' דמה שקראו אותו לתורה ראשון אין ראי' שהוא כהן דלפעמים לישראל נמי קורא ראשון אם הוא גדול כמו רב דקרי בכהני וקשה למה לא קא' שקראוהו לתורה יעמוד פ' הכהן אלא דקריאתו לתורה ל"מ כלל וחתימתו מהני לענין תרומה ש"מ דחתימה עדיף מקריאה לתורה עכ"ד הכני"ח וזהו דלא כהנחלת דוד הנ"ל והישוי"ע השיג עליו והביא ד' הרא"ה שם שכ' הך דמבואר בתוספתא עיר שכולה כהנים כהן אחד קורא ז"פ וכ' הרא"ה דיכולים לקרות ז' כהן אחר כהן ולומר בכל פעם יעמוד פ' אע"פ שהוא כהן והא דקא' בתוספתא כהן אי קורא ז"פ ול"א ז' כהנים והחזן יאמר בכל פעם אע"פ שהוא כהן משוה שבימי חכמי התלמוד לא הי' מנהגן לקרוא פ' הכהן לס"ת וכן מוכח בשמעתין עכ"ל הרא"ה. ומ"ש שמוכח בשמעתין היינו מהא דלא קא' שיקראו אותו בשם יעמוד פ' הכהן מוכח מזה שלא הי' מנהגן לקרוא אותו לס"ת מבואר מד' הרא"ה היפך מד' הכני"ח והרביתי בתשובה לזה ראיות כו' עכ"ד והיינו כד' הנחלת דוד הנ"ל דשם הקריאה לס"ת עדיף מחתימה ובאמת מבואר דין זה בב"ש בכללים אות כ' שכ' ואם חתימתו ושם שעולה לתורה אין שוים ואין יודע בעצמו למה הוא חותם עצמו כך יש לילך אחר השם שעולה לס"ת עכ"ד. ומשמע הא אם יודע א"ע למה הוא חותם יש לילך אחר חחימתו ולא ידענא אמאי לא הביאו הישוי"ע והנחלת דוד ד' הב"ש אלו ועי' בתו"ג סי' קכ"ט בחידושים ס"ק ל' שכ' אם החתימה ועלי' לס"ת מכחישין אזלי' בתר הרוב אם חותם יותר או אם עולה לס"ת יותר עכ"ד ומשמע מדבריו הא אם הם שוין ובפרט אם אין ידוע איזה מהם הוא הרוב איזה שירצה יקדים ועי' בחא"ש סי' ח' הביא ד' התו"ג ודייק נמי כן מדבריו והביא עוד ד' התו"ג שם דהיכי דשלשתן מכחישין זא"ז מקדימין השם שקורין רוב העולם וכ' עליו דהיינו דוקא באם מה שקורין העולם הוי נמי שה"ק אבל אם הוא שם לעז ובפרט דבר שהוא כינוי לשה"ק ודאי דמקדימין לשה"ק תחלה עכ"ד והתו"ג כ' שם דבעי' דוקא שניהם היינו עלי' לס"ת והחתימה לעשותן עיקר נגד שם שהכל קורין אותו אבל לא באחד מהם עכ"ד. ועי' בחא"ש סי' י"ט שכ' עליו דאין דבריו מוכרחין דמלשון הב"ש בסג"ר ס"ק י"ט שכ' או סתם אשה שאינה רגילה לחתום משמע הא אם רגילה לחתום כותבין שם הטפל שחותמות בו תחלה וא"כ מוכת דחתימה בלא עלי' לתורה נמי מקדימין שם הטפל שחותמות בו דהא באשה ליכא עלי' לתורה וא"כ נסתרו ד' התו"ג רק אף לפ"ד היינו רק אם שניהם של עריסה אז ס"ל דבעבור חתימה לבד אין לו משפט הבכורה אבל אם החתימה או עלי' לתורה הוי שם העריסה והשני שהכל קורין בו אינו של עריסה ודאי דנחשב נמי ב' מעלות ומקדימין נמי אותו שם כו' עכ"ד ועי' באהלי שם כלל ב' ס"ק ט"ו שכ' ע"ד התו"ג הנ"ל דלשונו מגומגם קצת מתחלה קא' ואם שלשתן מכחישין זא"ו משמע הא אם העלי' והחתימה אינן מכחישין כגון באינו חותם לעולם או שחותם ואינו עולה לתורה שפיר עושין שם העלי' או שם החתימה עיקר נגד קריאת העולם וסיים דבעי' דוקא שניהם עלי' וחתימה כו' וכ' והנה לפ"מ שאנו תופסין דהן שם העלי' לחוד אם שם החתימה אינו ידוע הן שם החתימה אם שם העלי' אינו ידוע הוא עיקר נגד קריאת העולם לפ"ז נ' דאם שלשתן מכחישין זא"ז אין לכתוב שם קריאת העולם בעיקר כיון שהוא החלוש שביניהם ואיך לנו לדון אלא בין שם העלי' ושם החתימה עכ"ד ועי' עוד בחא"ש סי' צ' שכ' באם יש לו ב' שמות ובא' עולה לתורה ובא' נק' בפ"כ וחותם אין בו כו' נ' ברור ששמו שנק' בפ"כ היא העיקר דמה מעלה הוי לעלי' לס"ת יותר מן הנק' בפ"כ הרי זה קריאה וזה קריאה כי עלי' לס"ת הוי רק מעלה דקרי לי' ועני ורואים דזה שמו ואתחזק בהך שמו והרי מה דנק' בפי העולם נמי הוי כן וזה רוב וזה מיעוט משא"כ חתימה הוי מעלה דשטרות נעשה למען יעמדו ימים רבים כו' ולכך כל דליכא חתימה הוי קריאה בפי רוב עיקר ולו משפט הבכורה כו' עכ"ד ועי' בחא"ש שם ס"ק י"א שהשיג עליו וכ' דמכל הפוס' מוכח דשם העלי' כיון שהוא משתמש בו לדברים שבקדושה קודם לשם שנק' בו בפי העולם והוא פשוט עכ"ד

וכעת ראיתי בג"פ ס"ק צ"ח שכ' דהיכא דהחתימה והקריאה לס"ת מכחישים זא"ז כו' דתופסים לעיקר מה שהוא הרוב אי לעלי' לס"ת או החתימה עכ"ד והיינו כד' התו"ג הנ"ל ולא הביא התו"ג ד' הג"פ וגם החא"ש סי' א' לא הביא ד' הג"פ הנ"ל ועי"ש עוד בג"פ מ"ש לענין היכא דעלית הס"ת והחתימה כי הדדי נינהו כו' והאריך בזה ועי' בחמד"ש חאה"ע