יד אליעזר חלק ב ריח

דסימן ל' רבים בל' זכר הוא עפ"י הרוב ביו"ד מ"ם כמו חכמים גדולים ובל' נקבה וי"ו תי"ו חכמות גדולות ואך לפעמים גם בל' זכר יבא הריבוי בוי"ו תי"ו והיינו כשאין מקום לטעות כמו אבות בכורות וכן להיפך יבא לפעמים לנקבות ביו"ד מ"ם כשאין מקום לטעות כמו נשים פלגשים והשתא אמינא אי ס"ד דשם לנקבה הוא בלשון נקבה אמאי בא הריבוי גם לזכרים בוי"ו תי"ו שמות כיון דאיכא למיטעי והול"ל שמים ש"מ דשם גם בלשון נקבה הוא בלשון זכר עכ"ד ועי' לעיל סי' י"א מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בחתם סופר שכ' דמ"ש הנו"ב עוד בשם מאיר יהודא המכונה מייאיר ליב יראה דבשם מאיר לחוד יודה שא"צ לכתוב הכינוי מייאיר דודאי לא גרע מיצחק חקין וכמ"ש ביש"ש דלא דמי לשרה שארקה כו' משא"כ באיש שעולה לתורה בשם יצחק כו' אך הכא שנק' מאיר יהודא המכונה כו' אי יכתוב גם פעם השנית מאיר אינו נכון שהרי באמת מכונה מייאיר ליב ע"כ צריך לכתוב מייאיר ליב ולפ"ז הה"נ בכל כיוצא בזה צריך לכתוב יצחק יהודא המכונה תקין ליב איצק ליב וכדומה עכ"ד ועי"ש עוד באהלי שם שהביא ד' הט"ג ס"ק כ"ה אע"ג דנוהגין כהנו"ב מ"מ אי אתרמי דעביד כב"ש שכ' מאיר יהודא המכונה ליב הגט כשר אך אם הי' כהן וכ' מאיר יהודא הכהן המכונה ליב דבזה גם הב"ש מודה דאין לפרש דהמכונה קאי אדסמיך לי' שתיבת הכהן חוצץ וכ' עליו דלפי הנראה גם בזה ס"ל להב"ש דכותבין מאיר יהודא הכהן המכונה ליב דהא טעמא דמלתא דלא הוה ניחא להו לכתוב משה יהודא דמתקרי משה ליב משום דלא הוי ניחא להו לכפול את השמות כי חששו שיטעו לומר שגם בשם משה איכא שינוי בקריאת העולם כו' וא"כ אי אתרמי שהי' כהן בע"כ הי' צריכין לכתוב משה יהודא הכהן המכונה ליב ותיבת הכהן אינו חוצץ דכ"ע ידעי דעל הכהן שהוא שם היחס לא שייך כינוי עכ"ד ועי' עוד בחתם סופר ח"ו סי' מ"א שכ' לענין כתיבת שם ליב משה דיש לכתוב יהודא משה המכונה ליב משה והביא ד' הנ"ש שכ' נמי גבי שם וואלף יעקב לכתוב בנימין יעקב המכונה וואלף יעקב והאריך בזה ועי' לעיל סי' י"א מ"ש בזה דהעיקר לכתוב יהודא משה דמתקרי ליב משה יעוש"ה

(עח) בחא"ש סי' קע"ה בשינוי שם אביו מארי' ליב ליהודא ליב וכ' להתיר כי אינו שינוי גמור ובפרט בין ארי' ליהודא בכינוי בשם ליב הוי טעות דעבידי למטעי לכך בודאי אין זה שינוי גמור וכשר בשם אביהם ומה דהבעל טוען מזויף א"נ דמזויף לא שכיח כו' והאריך בזה יעוש"ה

(עט) בחא"ש סי' ע"ד בשם הבעל משה ליב ולא ידע חתימתו ועלייתו לתורה אם הוא משה ארי' או משה יהודא ושם אביו אמר שהי' שמו אלי' הירש ושאלו לאנשים שהי' מכירים את אביו ואמרו שהי' נק' בפ"כ אלי' לבד ועלייתו לתורה וחתימתו לא ידעו כו' וסדרנו את הגט כך משה ליב בן אלי' צבי דמתקרי אלי' דהיינו בשם הבעל סמכנו על חניכתו לבד חשה ליב כי לא ידענו לכתוב שה"ק יהודא או ארי' ועל שם אביו ידוע המנהג לסמוך על הבעל כו' ואח"כ נתוודע לנו שאבי המגרש הי' שמו רק אלי' ושם אבי אביו הי' נק' צבי וזה הי' אחר שנשאת לאחר כו' וכ' דיש לסמוך ע"ד שאם כ' שם זקנו כשר דבני בנים הרי הם כבנים ולפרש דמ"ש בן אלי' צבי הכונה בן אלי' בן בן צבי כו' וכ' דזה הי' אפשר לצדד אם לא הי' נכתב אח"כ דמתקרי אלי' אבל כיון דכ' אח"כ דמתקרי אלי' בע"כ מוכח דכונת תחלה אלי' צבי תד שמא דאל"כ איך נפרש מלת דמתקרי היכי קאי כו' וכ' אח"כ צדדים להתיר והאריך בזה ומסיק דאין לאוסרה על השני יעוש"ה ועי' בצ"צ סי' קצ"ג בגט של האשה פרידא וכ' בת ארי' המכונה ליב וכ' דנ' דהוא גט פסול בודאי כיון ששינו שם אבי' שהוא נק' יהודא ואף שהכינוי ליב שוה אינו מציל על שינוי שה"ק כו' והאריך הרבה בזה ופ' דהגט פסול יעוש"ה והיינו דלא כהחא"ש שהבאתי בסי' הקודם שכ' דהגט כשר בשינוי שם אביהם בין ארי' ליהודא ולפ"ד הצ"צ דהוי שינוי גמור בין ארי' ליהודא בודאי בהך עובדא דסי' ע"ד הנ"ל א"צ לכתוב רק משה ליב כיון דלא ידענו לכתוב שה"ק אי יהודא או ארי' וכמ"ש החא"ש הנ"ל

(פ) בחא"ש סי' פ"ח באיש א' שגירש את אשתו בשם ישעי' דוב בער והוא הי' נק' בעיר מולדתו בשם העריסה ישכר בער אך במקום הגירושין הי' קורא לו החזן בשם דוב בער וכן הי' חתימתו לפעמים וכן הי' כתוב בכתובה וכן הודה לפני מסדר הגט שכן הוא והשביעוהו על כך בחרם ועתה מערער לפסול הגט באמרו דשמו הוי ישכר בער ועליתו לתורה לא הי' ג"פ בחדש אחר כו' וכ' דלדעתי אין לפסול הגט בראש מ"ש בכתובה שמו שלו ושל המגורשת כו' דל"מ לדעת הש"ך ס"י והב"ש סי' ג' על החזקה ודאי מעידין א"כ ה"נ כיון דכ' דוב בער הרי מעידין עכ"פ על החזקה שהוחזק בדוב בער ובשם די בחזקה כו' ואף אם נאמר דלא כהש"ך והב"ש מ"מ הרי כ' התוס' דגבי ב' יב"ש כיון דצריכין לדעת זה ודאי אכולהו מלתא קמסהדי וה"נ הרי צריכין להכיר מי הוא הבעל ולכך בודאי מעידין על שמו כו' ואף אם לא הי' נכתב בכתובה מה שקורין אותו לתורה בשם זה די ומה שאו' שהי' מתלונן על הש"ץ הנה מלבד דא"נ בזה כיון דהגיד כן בחרם לפני הב"ד א"כ א"א משים עצמו רשע לומר דעבר על החרם כו' וחוץ מזה כיון דכבר נתגרשה ויצא הדבר בהיתר יש לה חזקת היתר ואין ע"א נאמן לאוסרה ומכ"ש בזה שהוא עצמו המערער דא"נ ועוד דהרי עיקר התחזקות השם הוי דקרי לי' ועני וכמ"ש וחו"מ סי' מ"ט א"כ ה"נ כיון דקראוהו ועלה הרי מוכח דשמו הוי כן דאל"כ למה עלה ועלייתו ע"י קריאה זו הו"ל כקרי ועני וכ' דמ"ש רו"מ דלא הוי קריאה ג"פ בחדש כו' י"ל דאף להמבי"ט אם שהה יותר מל' יום י"ל כל שהוחזק כך ג"פ די בזה והרי כל שורש חזקת ג"פ נצמח מדין שור המועד ומווסתות והרי שם אין חילוק בין אם הוא תוך ל' יום או מרחוק כל שהוחזק ג"פ די בכך א"כ ה"נ בשמות הוי כן רק דהש"ס קובע ל' יום לומר דבעי' שהה בעיר ל' יום אבל אם שהה ל' יום וכ"ש יותר די בהחזקת ג"פ אפי' לזמן מרובה ועוד הרי החתים עצמו בשם זה וא"כ החתימה עם הקריאה לתורה מצטרפין יחד ואם חתם ונק' לתורה בצירוף ג"פ בל' יום די בזה וגם מ"ש לו אחיו שם זה די בזה דהרי הוא כעד דנק' כן דהרי על שמו נאמן אפי' קרוב ומ"ש דאין לסמוך על קריאת הש"ץ אין נ' דלמה גרע זה מקרי לי' ועני כן ה"נ כיון דעולה עפ"י קריאתו היינו קרי לי' ועני כו' ואח"כ הביא ד' המבי"ט עצמו סי' נ"ב שכ' להדיא דמהני ג"פ אפי' לזמן מרובה והביא שם דמיון דשור המועד ומבואר שם דהקריאה לתורה מהני גם הקריאה והחתימה משמע שם דמצטרפין כו' והאריך בזה וכ' לבסוף וא"כ בנ"ד דלא ידעו דבמקומו הוי שמו ישכר וכ' דוב בער כדין עשו והגט כשר בלי ספק כו' עכ"ד יעוש"ה והנה מ"ש דמהני שם הנכתב בכתובה כ"כ בסי' קצ"ג ובכמה תשובות ועי' לעיל סי' ס"ה מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

(פא) בנודע בשערים ח"ב באה"ע סי' נ"ט בגט שחתם עצמו משה ארי' ועתה אביו או' שמעולם לא נק' ארי' רק נק' ע"ש אביו יהודא ליב ואינו עולה לתורה רק פ"א בשנה בש"ת וגם אינו חותם כי לא ידע וכ' דאם אין אנו יכולים לדעת שמו הק' רק ע"פ שם אביו אין אביו בלחוד יכול להוציא האשה מהתירא כיון שכבר הותרה ע"פ ב"ד דאין ע"א נאמן בכך אף דלפ"ד לא הותרה מעולם וא"כ מחזיקתה בחזקתה הראשון ואפשר דבכה"ג אף עא"נ עפ"ד התשו' מיימוני הל' אישות כו' אך דבריו צריך ביאור כו' ומד' התוס' כתובות כ"ו ב' ד"ה אנן מ"ש בשם הר"י בר ברוך נ' סתירה לזה אך בנ"ד כו' אף לפ"ד העד כבר נתגרשה מדאורייתא דעדי מסירה כרתי רק דאנו רוצים להטיל עלי' אי' א"א דרבנן ע"ז