יד אליעזר חלק ב רטז

פשיטא דפוסל וא"כ הכא מ"ש דמתקרי נתנאל כונתו על מה שנק' בפ"כ תנא ובא לכתוב קיצה"ש ולא סגי לי' בשם העצם נתנאל כיון דשם העצם הוא יצחק נתנאל כו' שהרי אפי' הי' נק' נתנאל בפ"כ הי' צריך לכתוב יצחק נתנאל דמתקרי נתנאל לדעת הט"ג והתו"ג שחלקו על הב"מ וכיון שבא לכתוב השם דמתקרי בפ"כ דהיינו תנא איך יכתוב עליו נתנאל הא זה שינוי ובכה"ג לא נמצא כלל שהתירו הפוס' לכתוב על הקיצור שם העצם דלא הקילו רק לחסרון דאין כאן שום שקר שהרי נק' כן בשם העצם ג"כ ורק חסד שם הקיצור וזה לא אכפת לן אבל הכא כבר נכתב שם העצם יצחק נתנאל וא"כ מ"ש דמתקרי נתנאל זהו שקר שנק' תנא וא"ל דהיינו הך ונתנאל היינו תנא ז"א דלא הקילו רק בחסרון שם הקיצור ולא כשכותבין עליו שם העצם עכ"ד ובסי' ר"ה כ' עליו דמ"ש ששם אהרן ל"ד לקיצור זה י"ל נכון אף שאין מוכרח כי גם הרואה בגט יעקב אהרן והוא מכירו רק בשם אהרן לא יוציא לעז כי יבין שנהוג כן שנותנים ב' שמות ואעפ"כ קורין בשם א' ומ"מ ל"ד ממש לקיצור השם גם מ"ש במי שנק' ארעלא לכתוב בגט אהרן ג"כ נכון אבל דברינו בנ"ד שנק' לתורה וחותם בב' שמות יצחק נתנאל ובפ"כ אינו נק' רק בהקיצור של א' מב' השמות היינו תנא א"כ אם יכתוב דמתקרי נתנאל יכפול השם נתנאל לשקר כו' ול"ד לאהרן ארעלא דשם אין כותבין רק פ"א אהרן ולא אהרן דמתקרי אהרן ומ"מ הגט של מינסק נק' לפעמים אהרן ולא נק' רק ארעלא לבד בזה י"ל דהנכון כד' החולקים על מהרש"ק ואם באמת לא נק' מעולם רק ארעלא אז הנכון כד' מהרש"ק לכתוב יעקב אהרן דמתקרי ארעלא רק שם יש להקל כשכבר ניתן הגט דהשינוי קצת הוא בשם אבי' אבל בנ"ד שהוא בשם המגרש אף שכבר ניתן הגט אם לא נק' רק בשם תנא לבד אזי כשכ' יצחק נתנאל דמתקרי נתנאל יש לחוש שכ' שקר ואין, זה חסרון שם הקיצור לבד כמו בשם ארעלא שכ' אהרן כשאין נק' יעקב אהרן כ"א אהרן לבד דאז כשכ' אהרן עכ"פ לא שיקר שהרי זהו עצם שמו ואף שאינו נק' בפ"כ כמו שנכתב מ"מ לא אבד ממנו שם העצם כו' לכן כשכ' אהרן כ' אמת רק שדולג שם הקיצור לא כן הכא שכבר כ' יצחק נתנאל הרי כ' כבר שם העצם א"כ אומרו אח"כ דמתקרי נתנאל לומר שנק' שכן נק' בפ"כ ובא לכתוב הקרי לבד הכתוב וזהו שקר גמור כו' ואני או' להיפך ממ"ש כת"ר הגע עצמך מי ששמו אהרן ונק' בפ"כ רק ארעלא יש לכתוב אהרן לבד כמ"ש כת"ר ואם כ' אהרן דמתקרי ארעלא ג"כ ודאי כשר כו' אבל אם כ' אהרן דמתקרי אהרן אז י"ל דהגט פסול ואע"פ שנק' לתורה אהרן וכן חותם דמ"מ כיון שכבר כ' אהרן שהוא שם העצם א"כ מ"ש דמתקרי היינו לבאר איך נק' בפ"כ ומשמע שנק' בפ"כ אהרן וזה שקר גמור שהרי נק' בפ"כ ארעלא ויאמרו דלא זהו וכ' לסימן להבדיל המגרש מן אהרן הנק' ארעלא וזה ודאי נלמד מר' הב"מ גבי יעקב ישראל דמתקרי ישראל דאף ששם חלקו עליו בנד"ז יודו לו דמשמע מכתב הגט שאינו המגרש והוי כמ"ש הלוי על מי שאינו לוי ולא גרע משינוי שם עירוד שיקר רק בסימני המגרש לא בעצם שמו וה"נ שיקר בהשם הנק' בו אף שלא שיקר בעצם שמו ומצינו שאף ששינה בהכינוי של שם המגרש פסול הגט עכ"ד יעוש"ה ועי' בחא"ש סי' ק"ח בעובדא הנ"ל שכ' דאף בדיעבד הוי קפידא וצריך לכתוב דמתקרי ארעלא דבשלמא בכותב רק עיקר השם ולא בלשון דמתקרי אז יש לכתוב העיקר ולא הקרי אם הוא קיצה"ש אבל היכא דכותב דמתקרי אז צ"ל כפי הקריאה והרי אינו נק' אהרן רק ארעלא לכן אם כותב דמתקרי אהרן ובאמת נקרא ארעלא הוי שינוי מיהו בשם אבי המגרש יש מקום לצדד כו' הי' אפשר להקל בדיעבד בזה אבל לכתחלה יש לכתוב דמתקרי אפי' באבי המגרש ובהמגרש עצמו אפי' בדיעבד פסול כו' ואח"כ כ' דיש כאן עוד פסול לפ"ד הב"מ בשם יעקב ישראל כן ה"נ בזה כו' וא"כ הוי כאן תרתי לריעותא חשש הב"מ וחשש דידי' ובודאי פסול כו' והאריך בזה יעוש"ה והיינו כד' הצ"צ הנ"ל ובאמת סותר ד"ע דבסי' ע"ט כ' דאם יש לו ב' שמות כגון יוסף זאב והעולם קורין לו יאסיל לבד או יאסיא וואלף דבזה צריך לכתוב דמתקרי בשביל קריאת העולם כו' טפי עדיף לכתוב כפ"מ שנק' בפ"כ דהיינו יאסיל כי דמתקרי זה בא לנו רק להודיע כפ"מ שנק' בפי העולם והרי בפי העולם לא נק' יוסף רק יאסיל טפי עדיף לכתוב כפי הלשון שנק' בו מיהו בדיעבד אם כ' דמתקרי יוסף נמי כשר אבל לכתחל' העיקר לכתוב כמ"ש עכ"ד הרי שכ' כאן דבדיעבד כשר היפך ממ"ש בסי' ק"ח הנ"ל וכ"כ עליו חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ דסותר ד"ע וגם הביא דבסי' קי"ז גבי מרדכי הירש דמתקרי מאטיא הירש משמע דעכ"פ בדיעבד כשר ועי' בשם ארי' חאה"ע סי' כ"ג שהאריך הרבה בזה בענין הגט דמינסק ומסיק דאף דלכתחלה ודאי הי' צריך לכתוב המכונה ארעלא כמו שהוא נק' בפ"כ אף שהוא שם קטנות וכן מבואר בב"ש בכללים אות י"א גבי שם שע"י דא"צ לכותבו רק כשיש לו עוד שה"ק שצריך לכתוב המכונה דאז כותבים המכונה שע"י וכן מבואר מדבריו בש"א אות ס' כו' שכ"כ בשם רש"ל ולא כנ"ש מ"מ נ"ל בדיעבד אם כ' שם העיקר כשר ג"כ וכדעת הנ"ש וכמ"ש למעלה וכ' כיון שהדרך רחוקה ולשלוח גט אחר צריך להוציא הוצאה רבה ע"ז וזה הוי כדיעבד כמו דמקילים באיסורים בהפ"מ כו' ולענין אי חיישי' ללעז גיטין הראשונים אם יכתבו כעת בסגנון אחר עי' בתה"ד סי' רל"ב כו' ובג"פ סי' קכ"ה ס"ק ל"א דמבואר מדבריהם דבמקום שהוא חומרא יתירה אין להחמיר כדי שלא להוציא לעז וה"ה בנ"ד לדעתי חומרא יתירה להצריך גט אחר ואין להוציא לעז על גיטין הראשונים וגם הוי לעז ב"ד כו' עכ"ד יעוש"ה ובסי' כ"ד האריך נמי בענין זה וכ' דלכאורה י"ל דכל היכא שצריך לכתחלה לכתוב באופן זה ונכתב באופן אחר כמו בנ"ד שהי' צריך לכתוב המכונה ארעלא ולא כ' יש לעכב אפי בדיעבד דיש חשש הרואים דהרואה יאמר שאין זה המגרש דאם המגרש הוא המכונה ארעלא ודאי דהי' כותבים הכינוי דכן הדין לכתוב לכתחלה וכיון דלא נכתב ודאי דאין זה המגרש דלב"ד טועין אין חוששין כו' וכ' דבזה יש לתרץ קושי' הש"ך בחו"מ סי' מ"ט ס"ק י"ד על הרמ"א סי' קכ"ט סעי' ט' שכ' דצריך לכתוב הכינוי קודם שיזכיר שם האב ואם כ' אח"כ פסול דיש לפרש דהכינוי קאי לשם האב ממה דאיתא התם גבי נר"ו ושלי"ט דיש הפרש דקאי על הבן אע"ג דנכתב אחר שם האב ולמ"ש א"ש דשאני גבי גט כיון דלכתחלה ודאי צריך לכתוב הכינוי אצל הבן כו' א"כ אם נכתב אצל שם האב ודאי נפרש דהכינוי קאי על האב ולא על הבן דאי ס"ד דהכינוי קאי על הבן הו"ל לכותבו סמוך לשמו קודם שיזכיר שם האב וא"כ אין זה המגרש ולכך פסול וכ' אך באמת אין נ"כ מד' כל הפוסקים דבהרבה ענינים כ"כ לעשות לכתחלה ובדיעבד כשר כו' והאריך בזה וכ' אח"כ דעוד יש לחלק בזה בין דבר שצריך לכותבו לכתחלה ולא נכתב דאינו מעכב בדיעבד ול"ח ללעז ולכך מכשירין כשלא כ' הכינוי אבל בדבר שיש לכותבו לכתחלה באופן זה ונכתב באופן אחר כיון דנעשה בשינוי ממה שצריך להיות לכתחלה חיישי' שפיר ללעז וזהו טעמו דהרמ"א בסעי' ט' כו' ומיושב בזה נמי קושי' הש"ך הנ"ל כו' וה"ה בנ"ד אם לא נכתב כלל אין לעז כ"כ דיש לתלות בשכחה אבל אם לא נשכח ונכתב רק שנכתב שלא כהוגן לא יתלו עוד בטעות כיון שצריך לכתחלה לכתוב באופן אחר ממה שנכתב כו' והביא ד' הג"פ סי' קכ"ז ס"ק ו' מ"ש ליישב תשו' הרא"ש דכ' דגט מוקדם בטל מה"ת והרי הזמן הוא רק מדרבנן ותי' דמש"ה בטל מה"ת משום דהבעל צוה להסופר לכתו' גט כשר וכיון שכ' גט מוקדם בטל השליחו' אע"ג דפסול רק מדרבנן ולפ"ז בכ"מ דפסול לכתחלה קשה איך מכשירים דיעבד נימא ג"כ דלא עשו הסופר והעדים שליחותם דהוא צוה לכתוב גט כשר שיהי' כשר אף לכתחלה וא"כ לא עשו שליחותם וממילא הגט בטל כסברת הג"פ וכ' אך באמת ד' הג"פ ליתנהו וכמה סוגיות דלא תנשא ואם נשאת הולד כשר ועי' פ"י גיטין פ'