יד אליעזר חלק ב ריא

השם הכתוב בכתובה המונחת בארגז מאחר שנשתקע והביא ד' החא"ש שכ' הטעם דשם הכ' בכתובה משום דהכתובה נכתבה למען יעמדו ימים רבים וגם משום דאסור להשהות את אשתו בלא כתובה והשיג עליו דמה מועיל לנו מה שהכתובה נכתבה לקיום מאחר שהשם נשתקע ואין קורא אותו בשמו ושמה שנכתבו בה והן אמת דאסור להשהות את אשתו בלא כתובה מודינא ודאי שאם יארע כן שנשתקע שמו או שמה צר כין ליזהר לכתוב לה כתובה חדשה כשם שנתחדש אבל אם לא עשו כן עכ"ז אינו מועיל להעלות אח השם שנשתקע. ועוד הביא ד' החא"ש סי' נ"ה שהביא ראי' לדבריו דכל מה דקיים בכתיבה נחשב כל שעה כאלו עתה נכתב מיו"ד סי' ר"מ דאין לכתוב הכ"מ משום דכתיבתו מתקיימת לאחר יב"ח כו' ודחה דמאי ענין זה לזה. ועוד כ' החא"ש שם דיש לחלק בין שם הבעל לשם האשה דבשם הבעל כו' כיון דאין הכתובה בידו ואינו מוכח מתוכו דזהו אולי על איש אחר נכתב כו' אבל בשם האשה כיון דהיא מוחזקת בכתובה כן ותפיסתה מוכחת עלי' דשלה היא בזה כיון דנכתב כן בכתובה כו' מועיל זה שלא יהי' נעשה נשתקע כלל כו' והשיג עליו דגם בשם האשה ל"מ כתובתה להעלות את הנשתקע ומה מועיל בזה תפיסתה בכתובה דאטו בכיפא תלי לה להראות שהי' לה שם זה מקדמת דנא. ועוד הביא ד' החא"ש סי' קכ"ב שהביא ראי' דלא תשוב נשתקע מריש פ"ב דכתובות ט"ז ב' דפריך וליחוש דלמא מפקא עדי הינומא כו' ומשני במקום שאין כותבין כתובה כו' לישני אף במקום שכותבין רק שבכתובה הי' נכתב שם אתר מאשר נק' עכשיו וא"כ אין יכולה לגבות בכתובה דהרי יש לה עתה שם אחר וא"י לגבות רק בעידי הינומא שמכירין אותו דזהו וכן קשה מכתובות פ"ט א' דפריך וליחוש שמא תגבה אח"כ בכתובה דלמא מיירי שהי' בכתובה שם אחר לו ועתה נכתב שם אתר וא"י לגבות א"ו דאף בשם שנשתקע אם עכ"פ נכתב בכתובה צריך להזכירו בלשון דמתקרי ואם לאו פסול הגט כי יאמרו אחר הוא אם תבוא לגבות בכתובתה ולכך צריך לכתוב שם הנכתב בכתובה כו' והשיג עליו חדא דאכתי איכא למיחוש שמא תביא לה עדים שזה הי' שמה מקדמת דנא בשעת כתיבת הכתובה ועוד דכיון דאסור להשהות את אשתו בלא כחובה א"כ לאחר שנשתקע שמו הראשון וקנה לו שם חדש והרי הכתובה בה כמאן דליתא א"כ הוא צריך לכתוב לה כתובה חדשה בשם החדש ושפיר קשה דלמא תגבה כתובתה שנית ולכן נ' ברור דשם שהוא רק בכתובה נחשב נשתקע עכ"ד והביא הד"ת הנ"ל יעוש"ה וכן עיקר לדינא דשם הכתוב רק בכתובה נחשב נשתקע דלא כהחא"ש והרמ"ץ הנ"ל. וכעת ראיתי בחוט המשולש בתשובות הגאון ר' אליעזר יצחק סי' י"ח שכ' להגאון ר' יוסף אב"ד דסלוצק באיש א' ששם הלידה שלו הי' נפתלי הירש אלי' ועכשיו קורין אותו בפ"כ הירשל לבד ושם נפתלי ואלי' נשתקע רק בכתובה צוה אביו לכתוב נפתלי הירש אלי' ובקריאתו לתורה וגם חתימתו הוא צבי הירש וכתבתי בהגט רק שם הירשל לבד וזהו טעמי כי שם נפתלי ואלי' כבר נשתקע לגמרי וכבר הכריע הב"ש וכל האחרונים שאין לכתוב שם הנשתקע כו' ואף שכ' בכתובה השמות אלו הדבר פשוט וכן מבואר בט"ג בלק"ש ס"ק ל"ט דמשום זה לא יצא מכלל נשתקע אך על שם צבי יש לדון לכאורה אם נחשוב אותו לנשתנה שתו מחמת איזה דבר וצריך לכתבו גם ע"ז נ' פשוט שאין לכתבו דהא לשיטת התוס' והרא"ש יש לכתוב לכתחלה רק החניכה שהכל קורין אותו כו' ואף לדעת הרמב"ם שאנו מחמירין כותי' לכתוב אף שה"ק כו' הדבר פשוט דלא פליגי אלא היכא ששם הק' הי' עיקר השה וממנו נסתעף החניכה שהכל קורין בו משא"כ אם החניכה הי' עיקר השם וממנו הסתעף השה"ק כמו בנ"ד שמחמת שקראו אותו וגם חתם א"ע צבי ודאי דאין לכתבו ובפרט בנ"ד שהקריאה והחתימה הי' בטעות כי באמת ששה"ק של הירשל הי' נפתלי ומבואר באחרונים ובנו"ב שקריאה לתורה בטעות לאו מידי הוא מצורף לזה שבכתובה כ' שם נפתלי ואם יכתבו בגט צבי המכונה הירשל יהא סוחר להכתובה וזה מבואר באחרונים שעכ"פ יש לחוש שלא יסתרו זא"ז הגט והכתובה בשמות ע"כ הדבר פשוט שאין לכתוב שם צבי כלל רק הירשל כמו שקורין אותו הכל בפניו עכ"ד יעוש"ה הרי שכ' נמי דשם הנכתב רק בכתובה חשוב נשתקע וכמ"ש וכן עיקר לדינא ומ"ש הח"ש הנ"ל דאין לכתוב יצחק המכונה אייזיק צבי המכונה הירש דאין הפריד בין הדבקים דבריו נכונים בזה, ועי' בבגדי ישע חאה"ע סי' ת' שכ' נמי כן והאריך בזה ובס' ט' שם עד סי' י"ח מ"ש והאריך הרבה בזה ועי' בברית אברהם חאה"ע סי' קט"ו קט"ז מ"ש והאריך הרבה בזה ועי' לעיל סי' י"א מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה וכן עיקר לדינא דאין להפריד בין הדבקים ואם יש לכתוב המכונה או דמתקרי עי' בסי' י"א שם שהבאתי ד' הברית אברהם והג"מ שכ' דצריך לכתוב דמתקרי וד' הט"ג שכ' דצריך לכתוב המכונה והארכתי בזה וכעת ראיתי בס' אהלי שם כלל ז' סעי' י"ט שכ' דאם הי' לו ב' בלשון עברי אשר בהם עולה לתורה עם ב' כינויים אשר בשניהם יחד נק' בפי העולם כותבים ב' השמות שבעברי ביחד וב' הכינויים ביחד כגון צבי דוב המכונה הירש בער ובדיעבד אם כ' דמתקרי הירש בער כשר אבל אם כ' צבי המכונה הירש דוב המכונה בער פסול עכ"ד ועי' בס"ק מ"ד שם שהביא ד' הט"ג וג"מ והברית אברהם הנ"ל והאריך בזה וכ כמ"ש בפנים דלכתחלה צריך לכתוב המכונה ובדיעבד כשר אם כ' דמתקרי ובהפריד בין הדבקים פסול אף בדיעבד יעוש"ה

(סו) בבית מאיר סי' קכ"ט סעי' י"ד הביא עובדא שהי' שם המגרש מיום לידתו יעקב ישראל וכך היתה חתימתו ועלייתו לתורה ובפ"כ הי' נק' רק ישראל וכ' המסדר יעקב ישראל דמתקרי ישראל כו' וכ' דל"מ לכתחלה דלא שפיר למיעבד הכי אלא אפי' בדיעבד יש חשש פיסול דלשון זה משמע דבשם ישראל עצמו יש שינוי בקריאתו וזה באמת אינו והוה דומיא דשינה השם כו' והאריך בזה ומסיק דלכתחלה יש לנהוג כהג"פ לכתוב יעקב ישראל בלא דמתקרי ובדיעבד יעקב דמתקרי ישראל נמי כשר ושלא להשגיח במה שהעולם קורין אותו רק בשם ישראל כי זהו רק מאהבת הקיצור כו' פכ"ד יעוש"ה ועי' בחא"ש סי' נ"ד שהביא קושי' בשם חכם א' דהיינו הך מעשה דש"ס מרים ופורתא שרה כו' וכ' ליישב דשאני ושאני סברת הב"מ דס"ל דלא שייך דמתקרי רק אם החידוש הוי בגוף השם כגון התם בש"ס מרים ופורתא שרה שייך למכתב מרים דמתקריא שרה דהרי גוף השם שרה תתחדש ע"י דמתקריא שם זה דהרי בתחלה לא נאמר שם זה אבל באם הי' נק' מרים שרה ופורתא שרה איך יכתבו מרים שרה דמקריא שרה הרי שרה כבר נזכר תחלה ואין השינוי רק בההעדר שלא נק' מרים ירק שרה וזה אינו במשמע הלשון דלפ"ז הו"ל למכתב דמתקריא רק שרה או דמתקריא שרה בלבד וזה אין כותבין כגט והביא סמיכת לזה מפ"ב דפסחים גבי מצה של טבל כו' ולזה ביון הב"מ כמ"ש דמשמע שיש שינוי בשם ישראל עצמו דלא נזכר כן תתלה ומחדשו עכשיו בלשון דמתקרי ובאמת ז"א דשם ישראל נק' גם בשם הראשון ואינו מחדש רק ההעדר וזה אינו מורה בלשון דמתקרי כו' וא"כ הי' נ' מאד דבריו אבל מה אעשה שלא נהגו כן ויותר נ' דבכה"ג הוי ראוי להקדים שם ישראל תחלה אם כי ראוי להקדים שם העיקר תחלה בכה"ג דלא אפשר לכתוב להיפך ולהשמיט שם ישראל לגמרי נמי אינו נראה לכך הוי זה כדיעבד וכיון דהקדים שם הטפל כשר בדיעבד ראוי לעשות להיפך לכתוב ישראל דמתקרי יעקב ישראל עכ"ד ובסי' שאח"ז כ' להחכם השואל שהשיג על סברתו והשיג עליו וכ' להוכיח כסברתו בד' הב"מ