יד אליעזר חלק ב קצט

כשכתבו אתר דוב ואף שמעולם לא נק' דוב זאב כ"א זאב דוב אין זה שינוי שמו דהא עכשיו אין נק' כלל זאב רק דוב כ"א כ' גם זאב לפי שנק' בו במילתו ע"כ הוא טפל ובטל עכשיו לשם דוב וראוי להקדים שם דוב ולכן אין זה שינוי כשכתב דוב זאב דבפירוש דמתקרי לתורה דוב וגם יש לו שם זאב והוא טפל לדוב כו' והאריך בזה וכ' אח"כ כשכתב בגט פלונית בת בער לא הי' צריך מדינא אף לכתחלה לכתוב שם העצם של אבי' רק ממנהגא לבד לכן י"ל שאין שינוי קל פוסל בו בפרט כשאפ"ל ג"כ שאין זה שינוי כלל וכחו בנ"ד כו' והאריך הרבה בזה וכ' אח"כ דזה אין לחוש שכ' שם הנשתקע בשם אביו היינו שם זאב כאשר האריך בזה בסוף ס' סור אלי' סי' י"ד דכשכתב בשם אביו שם הנשתקע עם שם הקבוע הגט כשר כו' דאין לפסול בכתיבת שם הנשתקע אלא בשם עצמו של המגרש והמתגרשת אבל בשל אביהם לא כו' וכיון דהכא נזכר שם הקבוע בתחלה היינו שם בער ואח"כ נזכר ג"כ שם דוב אין לנו לחוש משום שם זאב אף אם הוא שם הנשתקע כו' וסיים דנלע"ד דהאשה הזאת רשאי לישב עם בטלה בלי שום תשש וא"צ גט אתר כלל מבעלה הראשון כו' יעוש"ה ועי' לעיל אות י"א שהבאתי ד' הישוי"ע דס"ל להכשיר בדיעבד אם כ' השמות בהיפך דכן דרך ב"א להפך השמות כו' וגם הבאתי שם ד' השם ארי' חאה"ע סי' מ"ז שכ' להכשיר בדיעבד בשם האב אם כ' השמות להיפך כו' וכ"כ בס' ברכת רצ"ה סי' ט' להכשיר בדיעבד אם כ' השמות בהיפך והארכתי בזה יעוש"ה א"כ בודאי דיש להכשיר בנד"ז אם כבר נשאת וא"צ גט אתר מבעלה הראשון

(כח) בחא"ש סי' נ"ח כ' בשם בער דפעם נק' בער ופעם בעריל איך לכתוב בגט כו' והביא ד' הב"ש בשם גד המכונה גאדיל דא"צ לכתוב המכונה גאדיל אם נק' בקמץ וכ"כ שם בשם דן המכונה דעניל דא"צ לכתוב דעניל דאריכות השם הוי כקיצור השם וע"כ דאינו דומה לשם ואלק המכונה ועלקיל דיש לכתוב ועלקיל אם נק' כן בפניו דהתם הוי שינוי נקודות דואלק הוי בקמ"ץ או פת"ח ואם וענקיל כיון דהוי בעי"ן נק' בסגו"ל אבל גד וגאדיל בקמ"ץ הוי נקודה אחת לכך א"צ לכתוב גאדיל וכ' דט"ס הוא בב"ש מ"ש דעניל בעי"ן כו' רק צ"ל דאניל באל"ף ואז כיון דהנקודות שוין הוי כמו גד גאדיל כו' ובער ובעריל ודאי הוי הנקודות שוין לכך א"ל לכתוב שם בעריל כו' רק בער לבד ואין בזה שום חשש ובפרט בדיעבד ודאי כשר בשם בער וכמ"ש הב"ש בשם שרה שארקה כו' עכ"ד

אות ג

(כט) במשיב דבר ח"ב סי' ס"ד כ' בענין אבי המגורשת שנק' לתורה וחותם אליקים געציל ונכתב בהגט בת אליקים המכונה געציל והשואל מפקפק דמשמע בט"ג בלק"ש סעי' כ"ז בשם יהושע המכונה פאלק דדוקא באינו עולה לתורה בשם פאלק כותבין יהושע המכונה פאלק אבל בעולה לתורה יהושע פאלק דמתקרי פאלק וכן משמע מד' רמ"א סי' קכ"ט סעי' ט"ז מי שיש לו שם עברי שעולה לקרות בתורה ויש לו נמי שם לעז כו' משמע דאי עולה לתורה בשם לעז ג"כ כותבין שניהם וכ' עליו דאינו כן כו' והאריך בזה הבאתי דבריו לעיל אות כ"ד ובאות ז' הארכתי בזה יעוש"ה

אות ד

(ל) בצ"צ סי' ר"א בשם אבי המגרש דן ונק' בפ"כ דאנקיא אם לכתוב הכינוי ואם כ' דאינקיא ביו"ד גם אתר האל"ף וכ' דלפמ"ש הב"ש בש"א אות ד' דן וא"צ לכתוב המכונה דעניל כו' וא"כ כ"ש שא"ל לכתוב המכונה דאנקיא ומה שהעירו מד' הג"פ ס"ק ס"ז כו' הלא גם הב"ש בש"נ אות ב' הביא סברא זו ואח"כ הכריע כו' אבל שמות אשר הנקודות שוין כו' הדסה הדסכן הגר הגרכן כו' א"צ לכתוב שם שניהם אלא כותב שם העריסה לבד ובודאי דדאנקא לגבי דן לא גרע מהדסכן לגבי הדסה וא"ל לכתוב רק דן והביא ד' החכמא שע"ד סי' כ"א דלא ס"ל כהג"פ כו' ועוד אף להג"פ יש לצדד באיש דאע"ג דכ"ע קרו לי' דאנקא הרי עולה לתורה ודאי בשם דן וכן חותם ודאי באגרות ושטרות א"כ אמאי לא יחשב זה כחו דפורתא קרו לי' דן דבכה"ג ס"ל ג"כ דא"צ לכתוב רק שם העצם ולא שם דנערות כו' ובלא"ה בנד"ז שהוא בשם האב ודאי די לכתחלה לכ"ע בשם העצם וא"צ לכתוב שם דנערות ואי משום דיש לדנקיא ש"ק אחר כמ"ש הב"ש שם דוד המכונה דנקיא וכ' הב"ש סי' קכ"ט ס"ק כ"ז דבכה"ג יש לכתוב הכינוי וכ"כ באות א' גבי אייזיק הנה הט"ג שם ס"ק כ"ח גמגם ע"ז וגם לפמ"ש הב"ש בכללים סעי' ח' ודוקא אם יש באותו מקום כו' ואצלינו אין דוד נק' דנקיא רק הוא כינוי לדן א"כ לא הי' צריך לכתוב הכינוי גם בט"ז ס"ק כ"ב כו' משמע כן כו' ומבואר שם שאפי' בכה"ג שיש להכינוי ב' שה"ק אין זה חששא גמורה כשלא כ' הכינוי כו' וביותר שהוא בכינוי האבות דבלא"ה דעת מהרי"ק ש' ק"ו שאין לכתוב כינוי האבות כו' וא"כ בכה"ג פשיטא דלא הי' צריך לכותבו כלל ועכשיו שכ' ביו"ד בין אל"ף לנו"ן באמרם שנרגש הברת יו"ד ולפ"ד אין נרגש בזה יו"ד וכמו באנקא וכן בבילא אתר הלמד אין כותבין יו"ד וכשכתבו יו"ד יש חשש לשינוי ההברה שיקראו האל"ף בתרי"ק כו' גם היו"ד שאחר הקו"ף נ' שהוא שפת יתר ודי הי' לכתוב דאנקא כמו בילקא מיהו דיעבד כש"כ ביודי"ן דאינקיא הי' מקום לומר דהגט כשר דאף אם יש איזו תשש שינוי מ"מ כיון שיש לומר ג"כ שאין זה שינוי א"כ בשם האב אפשר דאינו נפסל בהכי אף שבשם המגרש עצמו יש להחמיר אף דיעבד ועי' בג"פ סי' קכ"ח ס"ק ג' אמנם למעשה שהמגרש בעיר ואפשר להשיג ממנו גט אחר יש להצריך גט אחר שיכתוב בו דן לבד וא"צ לכתוב כלל הכינוי דאנקיא עכ"ד ועי' בחא"ש סי' נ"ח הבאתי דבריו לעיל סי' כ"ח שס"ל נמי כהצ"ל יעוש"ה

(לא) בחא"ש סי' נ"ז בגט א' שכ' שמו של הבעל דור שאמר להרב שכך שמו ועתה הגיע מכתב מהבעל ששמו חיים דוד ובכיון שינה שמו למען יוכל אח"ז לגבות ממון שלו אשר נשאר ת"י האשה וכ' שהגט כשר בלי פקפוק כו' שזה כ' שנה שנק' בשם דוד לבד כו' והי' אפשר לחוש להיפך אם הי' כותבין חיים דוד דהוי כשם שנשתקע דפסול ואין לך שם שנשתקע גדול מזה אשר כ' שנה לא נק' רק בשם דוד לבד כו' בודאי הגט כשר ומכ"ש בדיעבד כיון דבמקום דירתו לא נק' רק בשם זה לא גרע מחניכא שהכל קורין בו כו' עכ"ד ועי' במהריא"ז ענזיל סי' ע"ג בענין גט שנתן האיש שהוחזק בשם יחיאל מיכל בכהן וכ"כ בכתובת אשתו וכן חתם עצמו וכן הי' עולה לס"ת גם בעיר מולדתו ק' בוטשאטש הוחזק בשם מיכל בלבד וכן סידרו הגט ואח"כ הוציא הבטל לעז על הגט ואחר שיש לו עוד שם זאב וואלף ושהעלים בכונה כדי לפסול אח"כ הגט וכ' דודאי הגט כשר כו' מאחר שהוחזק ל' יום בשם מיכל לחוד גם לא הביא שום ראי' שהוחזק בבוטשאטש גם בשם וואלף והגב"ע שהעסיק מלבד שהוא חספא בעלמא שאין חותם אלא א' ולא הוגבה בב"ד מ"מ אף לפי הגב"ע כבר נשתקע שם וואלף עד שגם קרוביו ואחותו לא זכרו עוד משם אחר ע"כ אין כאן בית מיחוש כלל עכ"ד והיינו כעין ד' החא"ש הנ"ל. וכעת ראיתי בחא"ש סי' קמ"ג שהביא בעצמו הך מעשה בגט