יד אליעזר חלק ב קצה

לא חשיב שם העריסה נשתקע לפי שהכל יודעין שיש לאיש זה שם עריסה שאינו נק' בו ויש לכתוב שם העריסה לעיקר השם ושם אלטר דמכונה אלא דבדיעבד אם לא נכתב רק השם געגועין כשר כחניכה שהכל קורין בו ובסי' פ"ב ובסי' קס"ה ובסי' ק"א האריך בזה הרבה לכאן ולכאן והביא ד' תשו' חיים שאל ח"א סי' ל"ח כו' והאריך הרבה בזה וכ' לבסוף דנ' בירורין של דברים דלכתחלה יש לכתוב אנת אנתתי פ' דמתקריא אלטא והשו"מ סותר ד"ט פעמים כי פעם כ' לכתוב המכונה ופעם כ' לכתוב דמתקריא וגם החא"ש פוסח על שתי הסעיפים אם לכתוב המכונה או דמתקריא ועי' מאמר מרדכי סי' י"ג ובחסד לאברהם סי' ל"ז ובמלחמת ארי' סי' י"ד וביאיר נתיב סי' כ"ב כו' אבל כיון דקי"ל דבדיעבד אם כ' דמתקרי במקום שראוי לכתוב המכונה ג"כ כשר כמ"ש הב"ש סי' קכ"ט ולזה ראוי' לכתוב כאן שם העריסה לעיקר ולכתוב השם געגועין דמתקרי ויש תשובה מהגאב"ד דלבוב דבכה"ג שנכתב השם העריסה גם בתנאים ובכתובה אם לא כ' רק השם געגוע אף אם כבר נותן הגט אם אינו מקום טיגון ושעה"ד יש ליתן גט אחר והיכא שלא כ' רק השם העריסה בזה בזה ג"כ נ' דצריך ליתן גט אחר כיון דבגיטין אנו בעי' שנדע מהגט מי המגרש והמתגרשת וזה אין לדעת מהשם עריסה זולת בנכתב שם העריסה גם בתנאים וכתובה ועלי' לתורה בזה אפשר להקל אם לא נקל לתת גט אחר והיכא שהקדימו השם של געגועין וכ' על עיקר השם מעריסה בלשון דמתקריא אם נקל לתת גט אחר יש ליתן גט אחר ואם לאו כיון שנכתבו שניהם יש להכשירם בדיעבד כו' עכ"ד יעוש"ה. ועי' בברכת רצ"ה סי' ס"ז שכ' בשם אלטר מאן דכ' דמתקרי ומאן דכ' המכונה לא משתבש ובנ"ד טוב יותר לכתוב דמתקרי כיון שיש ב' ש"ק יהושע מרדכי ואי קאי על השם לא נדע על איזה כו' וטוב יותר לכתוב דמתקרי אלטר והביא בשם הגאון ר' משה טוביש שכ' שלא לכתוב כלל שם אלטר וכ' אך אנו נוהגין לכתוב גם השם אלטר עכ"ד ועי' בחא"ש סי' קפ"ח במסדר א' שכ' שם באבא בלי אל"ף אחר ב' ראשונה וכ' עליו דזה טעות דודאי קרוב יותר להיות נק' בקמ"ץ כמו בבא בן בוטא עכ"ד. וכעת ראיתי בד"ח בשער התשו' שכ' ע"ד החא"ש סי' מ"ז שכ' דדבריו סתרי אהדדי והביא תשו' מהרח"ש גבי קנפראדה דשם זה אינו כמו שם עצם וכמעט דומה לתואר ולא לשם לכן צריך לכתוב עליו המכונה קנפראדה וקנפראדה הוא כמו לדידן אלטר וכ"כ בהדיא בע"נ קנפראדה כו' ויש מי שמתו לו בניו וכשנולד לו בן אחר באות השכינות וקונים אותו כדי שיחי' לכך קראו לו קנפראדה כלומר קנוי וכ' הרא"ש כותבין המכונה קנפראדה ואין כותבין דמתקרי כיון דשם קנפראדה אינו שם העצם עכ"ל ולכן גם באלטר או באלטא כותבין פ' המכונה אלטר או אלעא עכ"ד וכ"כ בסי' ק"א שם

(יג) שם אליקים הוא ביו"ד אחר הקו"ף. כן מבואר בב"ש אות א' איך אם נק' בפ"כ אליקום וגם לס"ת נק' כן במלאפו"ם וגם חתימתו ג"כ בוא"ו אליקום בזה נ' דיש לכתוב בוא"ו וכ"כ בס' זכרון יעקב סי' מ"ב דכיון שחותם עצמו בוא"ו דמי ליהודה שחתם עצמו באל"ף שהרבה פוס' הסכימו שיכתוב באל"ף לבסוף וכ' דאפי' להחולקים שם כיון דשם אין שינוי במבטא משא"כ כאן דיו"ד נרגש במבטא אם נכתוב ביו"ד כ"ע מודים בזה דיש לכתוב בוא"ו ולא ביו"ד וכן משמע בב"ש גבי באלי שהחולקים לא יחלקו רק היכא שאין שינוי במבטא משא"כ כאן דיש שינוי במבטא כי כ' בסופו כי ליכא שינוי במבטא וכן מד' הנו"ב מ"ת סי' קכ"ד גבי טאלצא טאלצי כו' ובסי' ק"כ שם בשם יששכר באם שחותם עצמו בחד שי"ן אין לכתוב ב"ש עכ"ד

(יד) שם ארעלא כ' בחא"ש סי' ק"ח דהיכא דנק' בפ"כ ארולה בקמ"ץ צריך לכתוב ארולה בוא"ו אחר הרי"ש וה"א אחר הלמ"ד כו' והאריך בזה יעוש"ה. אך בצ"צ חאה"ע סי' ר"ה ובנחלת דוד סי' ל"א כ' ארעלא בעי"ן אחר הרי"ש ובאל"ף אחר הלמ"ד

(טו) בחא"ש סי' ק"צ בגט שנכתב שם המגרש אברהם בן זוסיא ועתה האב של המגרש מערער שעולה לתורה בשם אברהם זאב וכך היא חתימתו ועל עלי' לתורה אין לו שום בירור ואדרבה השו"ב או' שעולה לתורה בשם אברהם לבד וכל העולם קורין לו רק אברהם וכ' לא מבעיא אם אין כאן בירור על עלי' לתורה ומה גם שהשו"ב או' להיפך ואף אם לא הי' או' להיפך עכ"פ אין שום בירור שעלה גם בשם זאב א"כ אין האב והבעל נאמנים ואף לא ט"א רק עפ"י ב' עדים כשרים וכל דלא הוי עפ"י ב' עדים אין לנו שום חשש רק מן החתימה וכיון דעלי' לתורה וקריאת העולם שוה הוי החתימה רק מיעוטא ודאי דכשר בדיעבד רק אף אם הי' עדים על עלי' לתורה מ"מ כשר במקום עיגון חדא דהוי שם שהכל קורין בו וכשר במקום עיגון ועוד יותר כיון דנק' לתורה וחותם בשניהם דוקא אבל בשם זאב לבדו לא נק' בשום פעם וא"כ הוי אברהם וזאב כשם א' וכשכותב אברהם לבדו הוי כקיצה"ש דכשר וכמ"ש בט"ג בשם תשו' מהראנ"ח ולכך כשר הגט והיא מותרת להנשא כו' עכ"ד והנה מ"ש דאף ע"א א"נ ובאמת הביא הב"ש ס"ק כ' בשם מהרא"י דאם ע"א מעיד על שינה שם אביו דנאמן אך התו"ג בחידושים ס"ק י"ח כ' דמהרא"י מיירי קודם הנתינה דאין זה דבר שבערוה אבל גט שהוא ביד האשה כבר אין עא"נ לפוסלו עכ"ד ועי' בנודע בשערים מ"ש דמהרא"י מיירי היכא דידעי' דנכתב הגט על פיו כו' והיום הוא מערער וגם ע"א מעיד כדבריו יכול לחזור כו' עכ"ד והכא מיירי דלא נכתב הגט על פיו ועתה האב מערער שפיר כ' החא"ש הנ"ל דאין ע"א נאמן ועי' בתשובות בית אפרים חאה"ע סי' צ"ה ובנוב"ש ח"ב באה"ע סי' נ"ז נ"ט ובברית יעקב חאה"ע סי' נ"ז מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(טז) בחא"ש סי' קנ"ה באיש א' ששמו הוי אורי ליב ונכתב בגט שם עירא בעי"ן ובאל"ף בסוף ע"ש עירא היאירי וכ' דגט זה פסול כו' דהנה במדינתנו לא שכיח כלל שם עירא וכל הנק' אורי הוא על שם מ"ש בתורה ובכ"מ אזלי' בתר רובא ומכ"ש בזה דאפי' מיעוטא ליכא כו' והאריך בזה ופ' דהגט פסול אפי' בדיעבד דהוי שינוי בלשון כו' אפי' במקום עיגון עכ"ד יעוש"ה ועי' בד"ח בשער התשו' שכ' עליו דלכאורה יש להכשיר כיון דעי"ן ואל"ף מאותיות המתחלפות אך כיון דהם מב' שמות ממש בודאי הגט בטל כמבואר בתה"ד עכ"ד

(יז) במחא"ש סי' ע"ג באיש ששמו אברהם צבי ונק' בפ"כ אברהם הירש כו' והאריך בד' הב"ש והנו"ב מהדו"ת חאה"ע סי' קי"ט וכ' דלכתחלה ראוי לכתוב אברהם צבי דמתקרי אברהם הירש כהנו"ב מיהו אם כ' המכונה הירש כהב"ש כשר בדיעבד כו' יעוש"ה וכבר הארכתי בזה לעיל סי' י"ב והעלתי דיש לכתוב לכתחלה אברהם צבי דמתקרי אברהם הירש וכהנו"ב יעוש"ה ועי' בחוט המשולש בתשו' הגאון ר' אליעזר יצחק הי' י"ח באיש א' ששמו אליעזר זאב ושם וואלף נשתקע ולא נק' מעולם בשם וואלף וכ' דצריך לכתוב אליעזר זאב דמתקרי אליעזר וכן דעת האחרונים והט"ג בלק"ש ועוד כ' בשם אבי המגרש לכתוב ארי' צבי המכונה הירש משום דנשתקע שם ליב לגמרי ואף שכ' הט"ג שם ס"ק ז' דלחוש לדעת הב"ש יש לכתוב הירש דמתקרי ארי' צבי הן מנהגינו פה תמיד כדעת הנו"ב ובפרט שאין בזה חשש אף לדעת הב"ש כו' עכ"ד יעוש"ה

(יח) בחא"ש סי' קנ"ז במי שעולה לתורה בשם אהרן