יד אליעזר חלק ב קצד

וגם נראה דשם אלטר דמי ממש לשם מרים וקרו לה מעזיא כו' ועי' ג"פ ס"ק צ"א כו' דאינו רק שם קטנות כו' ואפילו כשהכינוי הוא לה"ק דעתו לכתוב המכונה כיון דלאו שם הוא וכן בב' שמות של לעז דכותבין דמתקרי מ"מ בשבתולה כ' לכתוב המכונה, א"כ כ"ש כששמו שה"ק והכינוי בלעז אלטר דבודאי כותבים המכונה ולא עדיף משאר שם לעז נגד שה"ק דכותבים המכונה ומכ"ש בזה אשר לא מן השם הוא זה והביא ד' החא"ש סי' קס"ה שכ' לכתוב דמתקרי אלטר אבל בסי' מ"ז כ' להיפך דיש לכתוב המכונה ולא דמתקרי ובסי' פ"ב חזר וכ' לכתוב דמתקרי ודבריו שם אינם מוכרחים לכן כ' בעצמו פעם כך ופעם כך כו' וכ' דמצד הסברא נ' דשמות אלו אלטר ואלטא הם עיקר כיון דהכל קורין אותם רק בשם זה א"כ נקבע להם שם זה דעיקר הוא הקריאה בפי העולם כדאיתא כו' רובא מרים ופורתא שרה ונהי דשם העריסה לא קרי נשתקע דהכל יודעים דיש לו שם אחר ולכן כותבין גם שם העריסה אבל עכ"פ שם אלטר הוא העיקר לכן הי' ראוי לכתוב דמתקרי דהוי שם העיקר כו' ולפ"ז יש מקום לחלק בין איש לאשה דבאיש שיש קריאה לתורה בצירוף שם העריסה בעיקר שמו לא הוי שם החניכה אלטר עיקר השם אבל לא כן באשה דשם העריסה שכבר נשתקע הוי שם אלטר עיקר השם וראוי לכתוב דמתקרי אבל לפ"ז הי' להקדים שם אלטר ובאבא לשם העריסה כדין שם העיקר דמקדימים לשם הטפל ולכתוב על שם העריסה דמתקרי כו' אבל גם זה לא טוב לעשות משם אלטר שם העיקר ולכותבו בראשונה כי מבואר בג"פ ובט"ג שכותבין על כינוים אלו המכונה ומקדימים שם העריסה כו' לכן אם שם העצם הוא שם עברי כמו אברהם ושרה יש לכתוב המכונה אלטר זאלטא כמו שם לעז אמנם אם שם העצם ג"כ שם לעז כמו גיטל פעריל נ' דיש לכתוב דמתקריא אלטא כמו דקי"ל בכל ב' שמות של לעז דכותבין דמתקרי דעכ"פ לא גרע משם לעז כיון דאיכא סברות לכאן ולכאן בשם אלטר לכן הדרינן לכללא דבשם לעז כנד שם עברי כותבין המכונה וב' שמות של לעז כותבין דמתקרי כו' מ"מ יותר נ' לכתוב בזה דהוי ב' שמות לעז דמתקרי מ"מ מאן דעביד לכתוב המכונה גם בשם לעז נמי לא משתבש והוא כדעת הרח"ש גבי שבתולה כו' רק דעתי נוטה דמתקרי עדיף וכן דעתי נוטה בב' שמות של לעז כו' עכ"ד יעוש"ה ובסי' קט"ו כ' בענין הגט שהיא נק' בפ"כ באבא ומעריסה ניתן לה שם פרידא ריזיא וחלתה וניתן לה שם חי' כו' וכ' המסדר פרידא ריזיא המכונה באבא דשם העריסה לא חשיב נשתקע שהכל יודעים שאין זה עיקר השם רק שמסתפק אולי הי' צריך לכתוב גם שם חולי וכ' דזה אמת דכל כה"ג דאין זה שם כמו כו' או אלטר או באבא כותבין שם העריסה דלא תשיב נשתקע דהכל יודעין שאין זה שם העיקר ושיש לו שם העריסה כו' ולפ"ז י"ל דזה דוקא בשם עריסה כו' אבל כשנשתנה שמה מחמת חולי בזה ל"ש לומר שהכל יודעין שיש לה שם חולי א"כ שפיר חשיב נשתקע כה"ג לכן נ' דבכה"ג אין לכתוב רק שם העריסה כו' רק דמ"ש המסדר פרידא ריזיא המכונה באבא יש לפקפק דהא בב' שמות של לעז כותבין דמתקרי ולא המכונה כו' כי אולי י"ל כיון דאין זה עיקר השם לכן אף בשמות לעז יש לכתוב יותר המכונה באבא כיון דהוי רק שם כינוי ולא דמתקרי והביא ראי' מד' הג"פ ס"ק ס"ד בשם הרח"ש כו' דאע"ג דב' השמות הם שמות לעז יש לכתוב המכונה וכ"כ שם בס"ק צ"א גבי כינוי האיש שנק' בכור או כשר דכיון דהוי רק שם כינוי ולא שם העצם כותבים המכונה והביא ד' החא"ש דבסי' מ"ז כ' לכתוב המכונה אלטא ובסי' פ"ב ובסי' קס"ה כ' לכתוב דמתקרי אלטר ובסי' ק"א כ' נמי לכתוב המכונה אלטר והאריך בזה וכ' לכן אין לסמוך עליו בזה ועוד הביא סתירה בדבריו כי בסי' מ"ז כ' לכתוב עיקר השם והמכונה אלטר ובסי' ס"ז ז' דאין לכתוב כלל את שם העריסה רק שם אלטר לבד ועכ"פ אתרי שכבר נכתב המכונה אין לערער ע"ז עכ"ד ובסי' ס"ב כ' ע"ד הגט באשה ששמה וויכנא לאה וכן נכתב בכתובה ובתנאים והיא מכונה בפ"כ רק בשם באבא וכ' המסדר רק שם באבא ולא כ' עיקר שמה והביא ד' השואל בזה לומר דהגט פסול דהוי שם טפל כו' והמסדר טעה בתרתי חדא דחשיב עיקר שמה לנשתקע ועוד שתשב שם באבא הוי כחניכא שהכל קורין ועוד דשמות אלטא ובאבא כו' אינו שם כינוי כלל רק שרוצים להעלים שם העיקר ולא הוי שם רק סימן בעלמא לברכה והוי כלא הזכיר שמה בגט כו' וכ' עליו הנה המסדר ודאי לא יפה עשה אשר כ' רק שם באבא ולא כ' עיקר השם דמבואר להדיא בכה"ג בשמות באלי כו' כיון שהכל יודעים שאין זה שם העצם א"כ שם העצם לא חשיב נשתקע כו' וכן אנו נוהגים בשם באבא אלטר אלטא לכתוב שם העיקר ועל הכינוים האלה אנו כותבים דמתקרי המכונה לפי הענין וכן הוא המנהג בכל בתי דינים כו' והאריך בזה וכ' אח"כ מה שהפריז כת"ר לומר דשמות אלו באבא אלטר אלטא אף אם כבר ניתן הגט הוא פסול אם כ' רק שמות אלו אף שהכל קורין אותם משום דהוי שם טפל בזה נטה מדרך האמת דכיון שנק' כן בפ"כ א"כ הוי חניכא שהכל קורין ושם טפל גופי' אם הכל קורין אותו כן בודאי הוי חניכא שהכל קורין וכשר ואף שכ' האחרונים לכתוב על שמות כאלו כמו באלי כו' המכונה וגם א"צ לכותבם כלל ז"א רק לענין עיקר השם ע"ז כ' דעיקר השם במקומו וזה הוי רק כחניכות בעלמא וכן הדין בכל החנכות ועכ"ז מכשירין כשהכל קורין בחניכא זאת אבל לומר דשמות כאלו לא חשיבי אף כחניכות בעלמא זה אינו מתקבל על הדעת ומה לי חניכות אלו או שאר חניכות כו' ובאמת מאן דעביד הכי ג"כ לא משתבש כי זה ברור דהוי כחניכא שהכל קורין כו' ואפשר דהכי עדיף טפי דבזה אנו יוצאים מחשש הנשתקע דהוא פסול גדול כו' ועכ"פ זה ודאי דבר שאינו עולה על הדעת לפסול הגט שנכתב בו רק שם באבא שהכל קורין אותה כו' וסיים ולכן גט זה שכבר ניתן הוא כשר בלא שום פקפוק ותנשא בו לכתחלה כדין כ' חניכתו וחניכתה עכ"ד ובסי' ס"ג מ"ש והאריך בזה יעוש"ה וע' בס' דברי יעקב סי' ט"ו שכ' לבאר בענין שמות של געגועין כמו שם אלטר אלטא באבא כו' אי כשר באלו לכתוב רק השם געגועין שהכל קורין בו או לכתוב רק שם העריסה או לכתוב שניהם ואיזו מהן יקדים והביא ד' השו"מ ח"א סי' ק"ג שדעת הרב מצאנז לכתוב ב' גיטין כו' והשו"מ חולק עליו כו' ודעתו לכתוב שם העריסה אף שנשתקע לגמרי לעיקר השם ושם אלטר בלשון המכונה ולא דמתקרי כו' והביא עוד ד' השו"מ סי' ק"ה שכ' כו' דיש לכתוב אלטר דמתקרי דוד אלי' ותמה עליו דאיך הורה להקדים שם אלטר עשותו עיקר שהרי לדעתו אף אם לא הי' חותם ועולה בשם העריסה אמר להקדים השם העריסה כו' כ"ש בהאי דסי' ק"ה וכ' דט"ס הוא בסי' ק"ה וצ"ל להיפך לכתוב דוד אלי' דמתקרי אלטר והביא עוד ד' השו"מ סי' נ"ה שהביא ד' השואל כל שדברו בשמות געגועין כו' שלא לכתוב רק השם געגועין שהכל קורין בו דתשבו כשם מחמת חולי והוא השיב לו דאין זה דומה לשם מחמת חולי ואדרבה כיון שהכל יודעין שיש לזה שם עריסה אין לכותבו לבד וכשר בדיעבד בכנה"ג רק בנכתב רק שם של העריסה הנשתקע והביא תשובת דבר הלכה סי' נ"ג שהביא בשם הגאון מהר"ם טאביש מיאס שפ' שלא לכתוב שם אלטר או אלטא בגט כלל והוא חולק עליו ודעתו לכותבו לכינוי ובלא נודע שם העריסה די לכתוב שם אלטר לבד והיינו כהשו"מ הנ"ל והביא ד' מהר"ם לובלין סי' ק"ב בשם קורק דזה ג"כ כשם אלטר שדעתי לכותבו לכינוי וכ"כ בע"נ בשם מורינו ומורינא כו' וגם הביא ד' החא"ש סי' מ"ז דכ' דבשמות געגועין