יד אליעזר חלק ב קעט
Yad Eliezer part 2 179 · יד אליעזר חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →סעיף א (א) בהג"ה ישאל לחכם. עי' בבאר יצחק חיו"ד סי' כ"ז מ"ש והאריך בזה ובסי' כ"ח מ"ש לענין נשים המפרישות חלה דנשאלות על תערובות חלה בתבשיל כו' היכא דהנדר נעשה ע"י שלוחו אי מצי המשלח לשאול כו' או אם השליח יכול לשאול כו' והאריך הרבה בזה ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' ש"כ שכ' בפשיטות דשניהם יכולים לשאול הבעה"ב והשליח כו' והאריך בזה ולא הביא הבאר יצחק ד' החתם סופר ועי' בכתב סופר חיו"ד סי' קס"ז מ"ש להביא ראי' לד' אביו מפסחים מ"ו גבי כיצד מפרישין חלה בטומאה כו' ומנדרים נ"ט א' דפריך והרי תרומה כו' והאריך בזה יעוש"ה
(ב) ויתיר לו. עי' ט"ז ס"ק ב' מה שהק' ע"ז וסתר ד' הרמ"א והאריך בזה ועי' בישוי"ע ובמהר"ם מינץ סי' ט"ו וברמ"ץ חיו"ד סי' פ"ד מ"ש ע"ד הט"ז והאריכו הרבה בזה יעוש"ה
סעיף יא (א) נתן שאור. עי' ש"ך ס"ק י"ח ועי' בחוט המשולש בתשובות הגאון ר' אליעזר יצחק סי' ל"ה ל"ו ל"ז מ"ש ע"ד הש"ך ומה שנתוכח שם עם הגאון בעל גליא מסכת והאריך הרבה בזה ופ' מכח זה במעשה שהי' דהיכא דלשו עיסה כשיעור חלה ואחר גמר לישה בשעה שעמד לאפות נטל ממנה חלתה ואח"כ נתן לתוך העיס' עוד קמח כשיעור חלה אבל יש מהעיסה כ"כ שיתבטלו הקמח ברובה ואפה הפת ונאכל הפת רק נשאר ככר אחד דלפ"ד הסמ"ג לא הי' צריך להפריש כלל אך עכ"פ אם יפריש מיני' ובי' ודאי ופטור לכל הדיעות ויפרוש בלא ברכה עכ"ד. ועי' בנמוקי רי"ב שהאריך נמי בדין זה ובד' הש"ך ופ' דיכול להפריש ממ"א אף בעיסה בתוך עיסה לדידן דחלה בזה"ז לא תקנו רק לשרפה ולא לתקנה לכהן כו' עכ"ד. ועי' בעמק יהושע דיני חלה סי' כ"א מ"ש בד' הש"ך והאריך בזה. ועי' בישוי"ע מ"ש בזה ומ"ש ע"ד הט"ז ס"ק ב' ומ"ש ע"ד הרמ"א ומ"ש ע"ד הט"ז ס"ק ט"ו והאריך בזה יעוש"ה
סעיף ב (א) ולא נגיעה. כ"ה דעת כל הפוס' רק דבס' התרומות כ' דהחלה שמפריש על שתי העיסות צריך נגיעה אבל כל הפוס' חולקים עליו בזה ופי' בישוי"ע שכ' דהעיסות בודאי א"צ ליגע רק כשמונחים לפניו די כ' דהטעם של הסה"ת דס"ל כרש"י בסוטה ל' שכ' דלכך אוסרים רבנן דגזרו שמא יקרא שם קודם ואז נטמאת החלה כו' והאריך הרבה בד' הסה"ת יעוש"ה
סעיף א (א) בהג"ה באחת כרכום. עי' בישוי"ע שכ' דבחג המצות שהמנהג ליקח מן מצת מצוה ומן שאר המצות ומצרפים אותם לחלה דלאותן הנוהגים כדעת הרבה פוס' דלמצת מצוה אין יוצאין רק בחיטים שהם משומרים משעת קצירה ובשאר מצות שאינן מצוה לצאת בהם ידי חובתן אכיל מצה בלילות הראשונים אינם מקפידים שיהי' משומרים נ' ברור דאין מצטרפין העיסות כיון שמקפיד על תערובתן וגרע יותר מעיסה שאין בה כרכום שאינה מצטרפת מחמת שמקפיד עליהם שלא יתערבו דכ"ש בזה דחשיב קפידא כו' ומ"ש להקשות על הרמ"א והאריך בזה ליישב יעוש"ה
סעיף ב (ב) עיסה כו'. עי' ט"ז ס"ק ב' שהביא ד' המ"ב סי' א' שכ' דהמנהג בקצת מקומות שנחתום ישראל עושה עיסה גדולה ובאות הנשים ולוקחות ממנו כל אחת כדי שיעור חלה וכ"א נוטלות חלה מעיסה שלקחה מהנחתום דשפיר עבדי הכי דבדעת האדם תליא מילחא כו' והב"ח חולק ע"ז כו' והא כ' ליישב המנהג עפ"ד ד' הגמ' גיטין ל' א' גבי המלוה מעות את הכהן להיות מפריש כו' אם הוא באופן שזכרתי שיש נשים רגילין ליקח בכל ע"ש מזה הנחתום אבל לא באופן אחר עכ"ד והש"ך ס"ק ד' ס"ל כהב"ח והביא ד' המ"ב וכ' עליו שאין דבריו מוכרחים ובאמת ד' הט"ז מה שהביא ראי' מגיטין יש לדחות דשאני תרומות ומעשרות שאין לבעלים רק ט"ה שיכול ליתן לכל כהן שירצה והלכך במכירי כהונה שבודאי יתן לו ממילא שאר הכהנים מסחי דעתייהו והוי כאלו אתי לידי' וזה לא שייך הכא דהא אם יבואו נשים אחרות ויוסיפו על המקח בודאי ימכור להם נקרא עצי ברושים שכ' נמי כן לדחות ראי' הט"ז והאריך בזה יעוש"ה
סעיף א (א) כשתעשה עיסה. והוא מד' הטור בשם הר"א ממיץ וכ"כ הסמ"ג בשמו ונתן טעם משום דקי"ל כראב"י בקידושין ס"ב א' גבי פירות ערוגה כו' וכ"כ בסה"ת וכן הוא במרדכי פ' האיש מקדש סי' תי"ט ועי' בתוס' נזיר י"ב א' ד"ה מ"ט מ"ש בזה ועי' בספרי תורת אליעזר בסוף הס' דיני זכי' ושליחות מ"ש והארכתי הרבה בזה בדברי נכונים יעוש"ה
סעיף א (א) להפריש תרומה. ובשאילתות פ' צו שאילתא ע"ג איתא הגירסא על התרומה ועי' בהעמק שאלה שם אות א' מ"ש והאריך בזה ובאות ב' שם מ"ש לענין הנוסח אי צ"ל על התרומה או על החלה ומ"ש ע"ד הביאורי הגר"א ס"ק ב' והאריך בזה ועי' בחידושי רע"א שהביא ד' הראב"ד בהשגות בשם רב אחא משבחא דקורא שם ואו' ה"ז חלה וכ' דכן מבואר בלשון הרשב"א בחולין צ"ד ד"ה השולח ועי' בש"ש שם אות ע"ט מה שתמה על הטור והש"ע כאן דלמה לא הזכירו הלכה זו שיצאה מפי גאון דצריך לקרות שם ולומר ה"ז תרומה. ובאמת מבואר כן להדיא במשנה נדה ע"א ב' ומקפת וקורא לה שם הרי להדיא דצריך לקרות שם ועי' בהעמק שאלה שם אות ג' מ"ש טעם על מה שלא הזכירו דין זה דצריך לקרות שם והאריך בזה יעוש"ה
סעיף ג (ב) בהג"ה וכן משרשרת כו'. והוא מד' התה"ד סי' קפ"ח ועי' בספרי תורת אליעזר בסוף הס' דיני זכי' ושליחות מ"ש והארכתי הרבה בד' התה"ד בדברים נכונים יעוש"ה: