יד אליעזר חלק ב קנה

לתפלה של יד כו' וכ' דתליא בזה אי אמרי' דושמרת את החוקה בחוקת תפילין הכתוב מדבר או בחוקת הפסח הכתוב מדבר כו' וכ' דהמכילתא והירושלמי כ"א אזיל לשיטתי' כו' והאריך בזה יעוש"ה. ובאות ו' שם הביא ד' הש"ך חו"מ סי' שפ"ב ס"ק ד' שכ' דיש מכבדים לאחרים למול את בניהם כו' ולפ"ז הי' נ' דה"ה לענין כתיבת ס"ת כיון דמצוה בו יותר מבשלוחו וכשהוא יכול לכתוב בעצמו ולקיים המ"ע בגופו עדיף טפי והביא ד' התב"ש לעיל סי' כ"ח ס"ק י"ח שחולק על הש"ך כו' א"כ טוב לעשותו שליח לכתוב ס"ת וכ' דמ"מ נ' לדמות זה למה דאיתא בירושלמי יומא פ' ב' שעירים הל' א' משבח בגופו משבח במראה מי קודם ופי' בק"ע דאם יש כאן ב' שעירים לקנות א' מהם שמן אבל אין מראהו טוב והב' מראהו טוב אבל, לא שמן איזה קודם ר' ירמי' סבר מימר נשמענה מהדא אביב קציר יבש לקצור אביב קציר קודם הדא אמרת משבח בגופו קודם הרי אנו רואים אע"ג דהשעיר הוא משבח במראה ואית בי' זא"ו אפי"ה המשבח בגופו קודם א"כ י"ל ה"ה בנ"ד דאף דהסופר האחר יכתוב יותר נאה מ"מ זה שהוא בעצמו כותב חשיב כמו משבח בגופו וקודם ועדיף טפי וכ' דלפ"ז יש לפקפק עמ"ש לעיל סי' רע"א סעי' ג' דקלפים שלנו הם מובחרים מן הגויל וכ' הש"ך שם ס"ק ט' משום דנאים טפי ולפי הנ"ל צ"ע הא הגויל משבח לגופו טפי וקודם לקלף הנאה וצ"ל דעיקר הטעם הוא כמ"ש אח"כ דגויל הוא כבד ביותר והביא ד' החתם סופר יו"ד סי' רס"א שהביא ד' הגאון ר' נתן אדלר שנשאל מעשיר א' דיש בכוחו לכתוב לו ב' ס"ת מסופר א' דאינו כותב כ"כ יפה אבל אינו ביוקר כ"כ כתיבתו אבל יש סופר אחר דכותב ביופי טפי אמנם הוא ביוקר ומבקש שכר הרבה וא"כ א"י לכתוב על ידו כ"א ספר א' איזה עדיף לכתוב ב' שאינם יפים כ"כ או א' ע"י הסופר הכותב ביופי והשיב דהדבר פשוט דיכתוב לו רק א' ע"י הסופר הכותב ביופי וכ' הוא דהגאון הנ"ל אינו כותב ראי' לדבריו והי' נ' מהא דר"ה כ' ע' ספרים ולא אתרמי לי' ור"א ב"י כ' א' ואתרמי לי' ויהבו רבנן ב' עיני' עי' ב"ב י"ד והענין הוא בהיות דר"ה לא השגיח על היופי כ"כ לכן הי' יכול לכתוב לו ע' ספרים ש ראב"י האריך במלאכת שמים והי' מתון בכתיבת פרו זמן רב עד שהשלים אותה בכל מיני יופי והנה ראה דרבנן לא יהבו עיני' בר"ה אע"פ שכ' כ"כ הרבה ספרים משום דלא מהולל ברובם הואיל ולא הי' בכל מיני יופי משא"כ על ראב"י יהבו עיני' משום דהי' החד ספר שכ' כראוי בכל יופי מבואר מזה דאחת מהודר עדיף מהרבה שאינם מהודרים כ"כ וכ' אלא דיש לעי' מירושלמי הנ"ל דב' ספרים נקראו משובח בגופו דודאי ב' ספרים מתקיימין יותר מא' וא"כ אולי לדעת הירושלמי יותר טוב לכתוב ב' ספרים וכ' ואולי עוד יש להביא ראי' מהא דפ' הרמב"ם פט"ז מהל' מעשה הקרבנות הל' י"ב האו' הרי עלי בסלע למזבח יביא כבש ואמאי נימא יביא ב' תורים או ב' בני יונה דקרבן א' יפה מב' קרבנים קטנים וה"ה בנ"ד ואולי יש לחלק בין הענינים וצ"ע עכ"פ ובאות ז' שם ובמק"מ ס"ק ל"א ובגידולי הקדש ס"ק ז' וס"ק י' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ו (ג) ליזהר כו'. עי' ט"ז ס"ק ה' מה שהק' מגיטין כו' וסיים בזה סיוע להרמב"ם ועי' בנחל איתן פ"ה מהל' תפילין מ"ש ע"ד הט"ז והאריך בזה יעוש"ה

סימן רעו

סעיף ב (א) לשם כו'. עי' במח"א בהגהותיו על הטור כאן שכ' להסתפק דהא דצריך כתיבה לשמה היינו לומר שיכתוב אותן בכונת השם יתברך כו' אבל אי לא כיון בכתיבה שהוא שמו של הקב"ה לא קדוש א"ד צריך שיכוין כשכותבו שהוא מקדש אותן בכתיבתן והביא ראי' מד' הרמב"ם שכ' ס"ת שכותבו מין ישרף כו' ואח"כ דחה זה ומ"ש בתשובה שאח"כ יעוש"ה

סעיף ט (ב) למחוק כו' עי' בתורת גיטין בחידושיו לגיטין כ' א' ד"ה הא שכ' להסתפק בחק תוכות לענין שמוה שאין נמחקין אם חייב עליו משום מוחק כו' ועי' בתשובת מנחם עזרי' סי' ל"ו שכ' דגם שם של ח"ת אסור למחוק כל שצורות אותיות מוכיח עליו ונעשה בכונה כו' עכ"ד הובא דבריו בגליון מהרש"א וכ"כ בתו"י סי' ט"ו דיש איסור למחוק שם שנעשה בח"ת והאריך בזה. אך בשב יעקב חיו"ד סי' נ"ה כ' דח"ת אינו חשוב כתב כלל לענין קדושת השם והאריך בזה הובא דבריו במשנת חכמים הל יסוה"ת פ"ג ביבין שמיעה אות ד' והתו"ג לא ראה ד' המנ"ע והחו"י והש"י שהרי לא הביאו יעי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' ס"ב מ"ש והאריך בזה והעיקר לדינא דאף בשם של ח"ת אסור למחוק וכ"פ המשח"כ שם בצפנת פענת אות כ"א

(ג) הנטפלות כו'. עי' ט"ז ס"ק ז' שכל דהנטפלות לשם לאחריו אינו אסור למחוק אלא מדרבנן וכדמשמע מפשט ד' הרמב"ם פ"ו מהל' יסוה"ת כו' ועי' בנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' ע"ה שכ' נמי כן דאינו אסור אלא מדרבנן והאריך בזה. והביא ד' העבה"ג סי' צ"ה וד' המעיל צדקה סי' נ"ה דס"ל נמי כן ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' ר"ס שכ' נמי כן דאינו אסור אלא מדרבנן והביא ד' הנו"ב כ' דהדעת נותן כן דהעיקר הלאו נפקא לן מקרא ואבדתם את שמם מן המקום ההוא כו' והדבר פשוט דאם נמחק שם הנטפל לע"ז ועצם שם ע"ז נשאר במקומו לא עשה ולא כלום כו' וכיון דכתיב לא תעשון כן כו' משמע דאעצם השם קאי ולא על הנטפל וא"כ מה שאסרו מחיקה הנטפל הוא רק הרחקה מדרבנן והביא ראי' מרפ"ב דשבועות גבי א' הנכנס לעזרה כו' והאריך בזה ולא הביא ד' הט"ז הנ"ל אך בסי' רס"ג שם השיג על עבה"ג וכ' דהנטפל להשם מאחריו דאורייתא הוא וכ' דהמעי' בלשון הרמב"ם פ"ו מיסוה"ת יראה להדיא דאין שום חילוק בין השם עצמו להנטפל אלא שאין לוקין על הנטפל אלא מכות מרדות. והנה בפ' שבועות העדות פליגי ת"ק ואחרים והל' כאחרים ונ' דפליגי אי דרשי' אתין כפלוגתא דשמעון העמסוני ור"ע כו' וקי"ל כאחרים ואיכא לאו אלא הואיל ואתיא מדרשא דאת כ' הרמב"ם דאין לוקין וכך דרכו בכ"מ דאין לוקין על הרבויי' כאלו אלא מכות מרדות אבל לעולם דאורייתא הוא עכ"ד וסותר ד"ע מהא דסי' ר"ס ועי' בבנין, עולם חיו"ד סי' ס"ג שכ' דהנטפל להשם מאחריו הוא דאורייתא דהוי כמו חצי שיעור דאסור מה"ת אלא שאין לוקין עליו ומש"ה כ' הרמב"ם דאין לוקין אלא מכמר"ד כו' והאריך בזה. ועי' בחוט המשולש בתשובות הגאון ר' אליעזר יצחק סי' ל"ט שכ' דאינו אסור אלא מדרבנן והאריך בזה ועי' באור החיים עה"ת פ' ראה שכ' דהנטפל להשם מאחריו דאורייתא הוא אלא שאין לוקין ע"ז הובא דבריו במנחת חינוך מצוה תל"ז אות א' ומ"מ העיקר לדינא נ' דאינו אסור אלא מדרבנן וכהעבה"ג והמעצ"ד והנו"ב והחוט המשולש והחתם סופר סי' ר"ס הנ"ל ולא כהחתם סופר סי' רס"ג והאוה"ח והב"ע הנ"ל וכ"כ במנ"ח שם

סעיף יא (ד) בהג"ה מותר למחוק כו'. הנה גבי תפילין מזוזה בעי' כסדרן משום דכתיב והי' דאיתא במכילתא סוף פ' בא אבל גבי ס"ת לא בעי' כסדרן וה"ט משום דלא כתיב בה והיה מש"ה כשר אף שלא כסדרן וכ"כ ברביד הזהב פ' ואתחנן פ' והי' דבס"ת דליכא קרא מש"ה כשר שלא כסדרן ועי' ברדב"ז ח"א כי' ש"י שכ' דלכן ס"ת