יד אליעזר חלק ב קנא

ולא בירר איזה לס"ת ואיזה לגיטין אינו תלוי בברירה דכ"ז שלא בירר הכל ראוי לקדושת ס"ת כו' עכ"ד ועי' בעונג יו"ט שם מה שהשיג עליו דל"ד להא דהירושלמי והאריך בזה ואח"כ הק' שם על הגאון רע"א הנ"ל שכ' דיעבדו הכל לשם ס"ת ויתנו בתחלה שיהא בידם לכנות כו' דמנין דמהני תנאי כזה להפקיע הקדושה אחר שירדה על הקלף שם קדושה כו' והא קיי"ל בנדרים כ"ט דקדושה בכדי לא פקע כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה

והנה הגאון רע"א כתב זה לדבר פשוט דס"ת בעי עיבוד לשמה מדאורייתא ומש"ה כ' דבדאורייתא קי"ל דאין ברירה ובעבה"ב שם הביא ד' הגהות מרדכי הל' ציצית שמסתפק לומר דהא דבעי' עיבוד לשמה הוא מה"ת הובא בעונג יו"ש שם. ובאחת בהגהות מרדכי שם הביא זה בשם רבינו שמשון והביא ד' אז"ק שכתב עליו וז"ל וא"י מנין דבעי עיבוד לשמה אפי' לכתחלה דשאני מצה וסוכה שהם גוף המצוה וכתיבת התפילין וקמטים של יו"ד ודלי"ת הוי נמי גוף המצוה אבל עיבוד העור א"י מנין לנו ואפי' רשב"ג ורבא דפסלי אף בדיעבד לא ידעי רבותינו מנין להם דגבי ציצית דין הוא דכתיב גדילים העשה לך לשמן אבל לך דתפילין אצטריך לך לאות ולא לאה לאות ואי משום דתפילין אתקש למזוזה כו' ומזוזה וס"ת ילפי' כתיבה מגט כו' הא גט גופי' לא בעי' לשמה עכ"ל אי"ק הרי דס"ל לאז"ק דהא דבעי' עיבוד לשמה אינו אלא מדרבנן. וכן משמע מד' הרמב"ן במלחמות פ"ק דסוכה ובחידושי הר"ן סנהדרין מ"ח שהבאתי לעיל ס"ק א' שכ' דבס"ת בעי לשמה מדכתיב כתבו לכם דרשי' לכם עשי' לשמה ובתפילין ומזוזה דלא רבי קרא לא בעי' עיבוד לשמה וא"כ בס"ת לא כתיב לכם רק בכתבו ומנין לעיבור אלא דס"ל כיון דבעי כתיבה לשמן כ"כ החמירו חז"ל אף על העיבוד וכ"כ הפרמ"ג בפתיחה כוללת הל' תפילין ובסי' ל"ב בא"א ס"ק י"ג בפשיטות דהא דבעי עיבוד לשמה בס"ת ותפילין אינו אלא מדרבנן וכ' דכן משמע מד' תשובת הרמב"ם שהשיב לחכמי לוניל שהביא הכ"מ פ"א מהל' תפילין הל' י"א דאינו אלא מדרבנן ובס"ק ל"ב שה מ"ש בזה וכיון דאינו אלא מדרבנן הא מדרבנן קי"ל דיש ברירה. ועי' בספרי דמשק אליעזר סי ס"א ס"ק א' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה וא"כ שפיר י"ל כמ"ש הגאון רע"א הנ"ל שהגידו לו הסופרים דהוי במתנה בשעת העיבוד דאותו שאקח לכתוב עליו ס"ת יהי' עיבוד לשם ס"ת ומה שאקח לכתוב עליו גט יהי' חול כו' כיון דקי"ל בדרבנן יש ברירה ואופן הב' שכ' הגאון רע"א שיעבדו הכל לשם ס"ת ויתנו בתחלה כו' בודאי דמהני. וכן ראיתי באמרי בינה באו"ח סי' י"א שכ' דהא דבעי עיבוד לשמה בס"ת ותפילין אינו אלא מדרבנן והביא דכ"כ המבי"ט בקרית ספר דאינו אלא מדרבנן וכ' דכן נ' מד' המלחמות והחידושי הר"ן הנ"ל וכ' דכיון ואינו אלא מדרבנן אמרי' יש ברירה והביא ד' הקרית ספר הנדפס מחדש מבעל המאירי מבואר דא"צ לפרט דנותן לשם ס"ת או תפילין רק דרך כלל לשם כתיבת דבר שבקדושה עכ"ד. וכעת ראיתי בבנין עולם חיו"ד סי' ס"ו שכ' נמי דעיבוד לשמה אינו אלא מדרבנן והביא דכ"כ בתשובת רע"א סי' ס"ט דאינו אלא מדרבנן והאריך בזה ובהג"ה כם תמה על הגאון רע"א שסותר ד"ע מסי' ס"ט להא דסי' ב' הנ"ל דלפמ"ש בסי' ס"ט כו' אין כאן חשש כלל דבדרבנן קי"ל דיש ברירה וכ' דכעין זה יש לתמוה ג"כ על עבה"ג סי' ס"ה שכ' ג"כ לאסור מחשש ברירה וסיים בצ"ע ועי' בשאילות שמואל בכלל ה' אות כ' בענין הזמנה שהביא ד' הגאון רע"א הנ"ל ועי' מ"ש בכלל עיבוד דיש סברא דהזמנה דעיבוד הוא מדרבנן עכ"ד. ומ"ש הגאון רע"א הנ"ל שיעבדו הכל לשם ס"ת ויתנו בתחלה כו' דתנאי מהני בזה והביא כן בשם עבה"ג באמת מבואר כן להדיא בב"ח סי' מ"ב דתנאי מהני בזה הובא בס"ז שם ס"ק א' ובמג"א ס"ק ו' והט"ז כ' דאף דלא התנה נמי מהני משום דסתמא הוי כהתנה דאמרי' לב ב"ד מתנה עליהם כו' ועי' בצ"צ סי' פ"א שכ' נמי בהדיא דאף בהזמנה בגוף הקדושה מהני תנאי אף להשתמש בו חול ותמהני על הגאון רע"א דאמאי לא הביא ד' הב"ח והט"ז והמג"א והצ"צ ומ"ש הגאון רע"א בשם עבה"ג והסכים עמו דאף לכתוב תפילין על קלף המעובד לשם ס"ת אסור בלא תנאי משום דהוי הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה כו' עי' ב"י באו"ח סי' ל"ב שכ' דאם עבד לשם ס"ת מהני לכתוב בו תפילין דקדושת ס"ת חמורה מקדושת תפילין וכ' הלבוש שם וז"ל דאע"ג דאסור לשנות מקדושה חמורה לקדושה קלה כו' הכא שאני שאינו אלא הזמנה ומותר לשנותו לקדושה קלה אבל לדבר חול אסור לשנותו עכ"ל הובא במג"א שם ס"ק י' וכ' דכן משמע בסי' מ"ב שכ' מותר לעשות מתפילין חדשים של ראש לשל יד אע"ג שנכתבו לשם ש"ר עכ"ד. הרי דס"ל להב"י והלבוש והמג"א דבהזמנה בעלמא מותר לשנות מקדושה חמורה לקדושה קלה אף בלא תנאי ולא הביא הגאון רע"א דבריהם כלל. וכעת ראיתי בהגהות מעשה רוקח סי' ל"ב סע"י שהביא ד' עבה"ג ותמה עליו דאמאי לא הביא ד' הב"י הנ"ל דמפורש שלא כדבריו וכ' דמ"מ יש לחוש לד' עבה"ג כי ד' הר"ן מסייעין לי' וכ' דלדעתו גם מה שאו' הסופרים בשעת עיבוד שמעבדין לס"ת ולתפילין לאו שפיר עבדי כו' דהא קי"ל דבדאורייתא אין ברירה אלא יעבד לשם ס"ת ויתנה להדיא דאם ירצה לשנותו לקדושה קלה שיהי' הרשות בידו כו' אמנם מצאתי קצת סמך לדעת הב"י בחגיגה י"ח ב' טבל לחמור מותר לקל עכ"ד. הנה מ"ש דלאו שפיר עבדי כו' הא קי"ל דבדאורייתא אין ברירה והיינו כד' הגאון רע"א הנ"ל וכבר כ' דלדעת כמה פוס' הא דבעי' עיבוד לשמה בס"ת אינו אלא מדרבנן ובדרבנן קי"ל דיש ברירה ומ"ש אלא יעבד לשם ס"ת ויתנה כו' היינו נמי כמ"ש הגאון רע"א הנ"ל וכבר כ' דכן מבואר להדיא בב"ח ובמג"א ובצ"צ וגם הוא לא הביא דבריהם כלל וכבר תמהתי כן על הגאון רע"א דאמאי לא הביא דבריהם. ועי' בהגהות ר' ברוך פרענקיל שם שכ' נמי דאישמיטתי' לעבה"ג ד' הב"י כאן וד' הלבוש והביא ד' הפ"מ ח"ג סי' י"א דמפלפל בישוב ד' עבה"ג ומסכים להל' כד' עבה"ג ומה שהביא עבה"ג ראי' ממנחות הנ"ל דקא' ולמ"ד הזמנה מלתא היא כו' י"ל דלאו ראי' היא וכמ"ש הגאון רע"א שם דאדרבה משם יש ראי' להיפך מדקא' ולמ"ד הזמנה מלתא היא והא בגוף הקדושה לכ"ע הזמנה מלתא היא א"ו דלדידן דקי"ל הזמנה לאו מלתא היא אף דבגוף הקדושה מלתא היא מ"א לא חמור כל כך שיהא אסור אפי' להורידו לקדושה קלה ומ"ש הגאון רע"א דזהו דוחק כו' אין זה דוחק דשפיר י"ל דהזמנה בגוף הקדושה לדידן לא חמיר כ"כ כמו בהזמנה לאביי דס"ל מלתא היא. וכ"כ בברית אברהם חאו"ח סי' ז' דמד' הגמ' הנ"ל מוכח דלדידן דס"ל הזמנה לאו מלתא לא חמיר כ"כ לומר דבגוף הקדושה יהא אסור אפי' להורידו לקדושה קלה והשיג על עבה"ג הנ"ל אבל לדבר חול אסור לשנותו בגוף הקדושה וכן מוכח באו"ח סי' מ"ב דיש חילוק בין להורידו לקדושה קלה ובין לשנותו לדבר חול דבסעי' א' פ' המחבר שם דאם הי' חדשים כו' מותר לשנותו אפי' מש"ר לשל יד משום דהזמנה לאו מלתא הוא וכמ"ש המג"א ס"ק ג' ובסעי' ג' פ' הרמ"א דקלף המעובד לשם תפילין אסור לכתוב עליו דברי חול דהזמנה לגוף הקדושה חלתא הוא ולכאורה סתרי אהדדי א"ו צ"ל דבסעי' א' מיירי המחבר להורידו לקדושה קלה מש"ר לש"י בזה פ' דהזמנה לאו מלתא הוא אף בגוף הקדושה והרמ"א בסעי' ג' מיירי לשנותו לדבר חול בזה פ' דהזמנה מלתא היא בגוף הקדושה וכ"כ בלב"ש שם לחלק כן ד' המחבר והרמ"א ועי' בתשובות סת"ם הל' ס"ת סי' ס"ט שכ' דמה שנהגו הסופרים בשעת העיבוד שמתנין במה שיכתוב עליו ס"ת יהי' לס"ת ומה שיכתוב עליו תפילין והי' לתפילין ומה שיצטרך לצורך חול יהי' חול אם מותר לעשות כן והביא ד' הנטע שעשועים סי' כ"ח שאוסר בזה משום דאין ברירה בשל תורה כו' והאריך בזה. והביא ד' המלחמות בסוכה הנ"ל וכ' די"ל דס"ל דבעיבוד א"צ לשמה רק מדרבנן והק' ע"ז מגיטין נ"ד ב' כו' והאריך בזה הרבה ולפ"ד ניחא אף אי נימא דצריך עיבוד לשמה מדאורייתא