יד אליעזר חלק ב קלח

בד' הרשב"א וכמ"ש החתם סופר גופי' שם אבל כבר כ' לעיל דהרשב"א ס"ל דבכל מינוי התורה והרבנות יש בהם דין ירושה דבנו קודם ומה שהביא ראי' מיומא הנ"ל אינו ראי' דהתם הכי קא' דכתר מלכות זכה דוד לו ולזרעו אחריו ובזמן הבית א"א לאיש זר לבוא לכתר מלכות בישראל וכן בכתר כהונה נטלו זרעו של אהרן וא"א לזר לבוא למעלת כהונה אבל כתר מלכות יכול כל אדם לזכות ולהתמנות לנשיא ורב ואב"ד היכא דליכא לאחר זכות משום ירושה ויכול להתמנות במקום שאין בנים או היכא שאין הבנים ממלאים מקום אבותם וא"כ כל אדם יכול לזכות בו אבל לא לדחות את מי שיש לו זכי' בזה מצד ירושה דהוא בכלל כל ההתמנות שבקרב ישראל שבניהם קודמים ולמה יגרע התמנות זה משאר כל התמנות שמורישם זכותם לבניהם אחריהם. וכן ראיתי בשם אריה שם ובברכת רצ"ה שם שכתב נמי כן לדחות ראיה זו של מהרשד"ם ועוד כ' הש"א שם לדחות ראי' זו והאריך בזה ועי"ש במג"א ובחתם סופר שהביאו בשם בעל עשרה מאמרות מח"ד מ"ב פי"ט דכל המנוים שהם כתר תורה אין בניהם קודמין רק מהלל ואילך נהגו שבניהם קודמין עכ"ד ועי' בש"א שם מ"ש בזה וכיון שנתבאר דאין ראי' מהרשד"ם ראי' וגם הרשב"א י"ל דס"ל כן ומשמעות ד' הרמב"ם הנ"ל הוא דאף לענין מינוי של כתר תורה בניהם קודמין וכן הוא דעת הרמ"א ואף לבעל עשרה מאמרות גופי' דס"ל דאין בניהם קודמין מ"מ כ' דמהלל ואילך נהגו דבניהם קודמין א"כ נ' כן עיקר לדינא דאף במינוי של כתר תורה יש להם דין קדימה לבנו וכמ"ש בש"א ובברכת רצ"ה הנ"ל וכ"כ החתם סופר גופי' בסי' י"ג שם. אמנם חזרתי ועיינתי בזה לקיים ד' הרמ"א סוף סי' רמ"ה דודאי נשיא התורה בזמן חז"ל הי' כעין מינוי קדושה לבד לא שירות וזה איננו בירושה אך עכשיו הוא כמשעבוד לקהל לעשות צרכיהם בשכר ולא גרע מש"צ ואטו מפני שהוא ג"כ שר התורה מגרע גרע הרי קמן דמהלל ואילך אע"פ שהי' נשיא תורה מ"מ כיון דפתיך בהו ג"כ זכר למלכות ב"ד ירשו בניהם ה"נ דכותי' כו' עכ"ד. וכ"פ בס' דברי חיים מהגאון מצאנז חיו"ד סי' נ"ג והאריך בזה יעוש"ה ואינו ת"י. וכן עיקר לדינא ועי' בעקרי דינים חאו"ח סי' ג' אות א' מ"ש בזה אך היכא דמת הרב והניח בן קטן ומינוי אתר תחתיו בלא תנאי ואח"כ כשהי' הבן גדול וממלא מקום אבותיו ורוצה ירושת אביו כי טועין כיון שעכשיו הוא ראוי לזה לכך הוא רוצה הירושה בזה נ' דאין להבן ירושה כיון דמינוהו אתר ואדחי הבן אדחי ואף שמד' הרמב"ם הנ"ל משמע דאם הבן הוא קטן משמרין לו עד שיגדיל היינו היכא דאם הי' מי שמשמר את המקום אז יזכה הבן במקומו אבל היכא דלא הי' מי שמשמר את מקומו אין להבן דין ירושה וכ"כ בעקרי דינים שם בשם דבר משה ת"א סי' ב' ועי' בשאילות שמואל חאו"ח סי' ו' שהביא נמי עובדא כה"ג וכ' כיון דמינוהו האחר לחלוטין בלא שום תנאי בזה אין להבן דין ירושה כשיגדיל כו' וכ' דזהו כונת התו"כ הנ"ל שכ' דבזמן שימלא את מקומו של אביו הוא קודם לכל אדם ואם אינו ממלא מקום אביו יבוא אחר וישמש תחתיו ולמה כפל ואם אינו ממלא כו' לומר דאין ממתינן על בנו עד שילמד התמנות אביו שיהי' הגון לכך כו' והאריך הרבה בזה. ופ' כן יעוש"ה ועי' באשל אברהם באו"ת שם שפ' לענין שוחט בכה"ג דאין להבן דין ירושה וכ' נמי דזהו כונת התו"כ הנ"ל ועי' בהגהות מהרי"ד על התו"כ שכ' נמי דזהו כונת התו"כ ועי' בש"א שם שכ' במעשה כה"ג שהבן הרב הראשון יש לו דין ירושה אף שהפסיקו רבנים אחרים כו' והאריך בזה בד' הרמב"ם בהל' ז' ובהל' ט' ובד' הראב"ד שם ופ' כן. וכ"פ בד"ת שם ומ"מ לדינא העיקר דבזה אין להבן דין ירושה דכיון דאדחי אדחי וכמ"ש הדבר משה והא"א והשאילות שמואל הנ"ל וכן עיקר לדינא

ולענין חתנו אי הוי כבנו לענין זה או לא עי' בסוף תשובת רמ"א בד' הגאון ר' שאול שכ' דחתנו כבנו והאריך בזה. ופ' כן ועי' בברכת רצ"ה שם ובסי' קכ"ז שדחה ראי' הגאון ר' שאול והאריך בזה והעלה לדינא דהיכא דהבת היתה תי' בשעת מיתת אבי' כו' בזה יש לבעלה דין ירושה כו' אבל היכא שמתה הבת בחי' אביה בזה אין לחתנו בעלה שום זכות כו' מצד הדין רק מצד היורש כו' עכ"ד ועי"ש עוד בש"א משה"ק ע"ד הרמ"א דדבריו סתרי אהדדי והניח בצ"ע ועי"ש עוד בחתם סופר סי' ר"ל ובד"ח שם ובטוב טו"ד מהדו"ק הל' ת"ת סי' רט"ז ובארץ צבי חיו"ד סי' ו' ובגידולי הקדש בסוף הספר בקונטרס התשובות סי' א' ובס' אורי וישעי סי' ל"ה מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סימן רמו

סעיף א (א) בהג"ה להתנות כו'. והוא מדברי ר' ירוחם נתיב ב' הובא דבריו בבדק הבית וכן מבואר בסוטה כ"א א' ועי' בטור וב"י וברש"י בפי' החומש דברים ל"ג פ' י"ת ובסוף כתובות קי"א ב' מזה ועי' בתשובות מהר"ם אלשקר סי' ק"א שהביא ד' רב האי גאון שכתב וז"ל מי שנתן לאדם זהב ע"מ שיקרא בתורה וזכות הקריא יהי' לו והשיב שדברים אלו דברי הבל שאין לסמוך עליהם ואיך יעלה על לב כי שכרו של זה של מע"ט שעשה זה יהי' לזה והכתוב אומר צדקת הצדיק עליו תהי' כו' היחשוב כי מתן שכר של מצות דבר שישאהו אדם בחיקו כו' אלו ידעו מהו השכר לא הי' זה נותנו לזה ולא זה מקבלו מזה וכן הוא מתן שכר כבוד ויקר שנותנים לצדיק על מעשיו הטובים שהן מקבלות פני שכינה ומקלסין לפניהם שבח ואו' לצדיק עלה למדרגות ועמוד במחיצתך אתה הוא שכבשת יצרך ונשאת משאת המצות ולא נטית להנאה מצוי' אלא עזבת את תאוותיך וסבלת עול יוצרך וסיגפת עצמך ביראתך עתה בוא וקבל שכרך ותהנה מזיו השכינה כמ"ש חז"ל וכל אחד וא' לפי מעשיו כמ"ש ושבתם וראיתם כו' ודאי מי שעוזר עוסקים ובמצות להפנות לבותם לעסוק בה יש לו שכר והשכר שי"ל על פעולתו הוא כו' והאריך בזה יעוש"ה. ומשמע מד' רב האי גאון אלו דלא ס"ל כה"ר ירוחם והרמ"א ועי' בחידושי רע"א שציין ע"ד מהר"ם אלשקר בשם רב האי גאון וכונתו דמד' מהר"ם אלשקר בשם רב האי גאון משמע דלא כר' ירוחם והרמ"א וכמ"ש. אך באמת י"ל דאין כאן מחלוקת וכמ"ש בס' אמרי בינה ת"א בתשובות שבסוף הס' סי' י"ג דיש ב' מיני שכר על פעולת המצוה שכר התורה והמצוה הדבק בהפעולה כו' ושכר הגמולי שאינו דבק בהפעולה כו' ושכר הדבק בהפעולה בלתי באפשרות להשתתף בהן כי עין לא ראתה ואין מי שיראה רק הפועל והעושה כו' ואין בכחו להשביע נפש המחזיקו כו' ומסוג זה קאי רב האי גאון הנ"ל אבל סוג שכר הגמולי שאינו דבק בהפעולה בזה איירי רי"ו והרמ"א דבזה שפיר יכול להשתתף כו' והאריך בזה. וא"כ לא פליגי רי"ו והרמ"א על רב האי גאון הנ"ל ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק הל' ת"ת סי' רי"ז ובתשובת משיב דבר ת"ג סי' י"ד ובס' דברי יעקב סי' פ"ד מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ד (ב) בהג"ה וי"א כו'. ובמס' סופרים פט"ו