יד אליעזר חלק ב קיט

בכונת הרמב"ם הנ"ל והאריך בזה וס"ל כד' הלח"מ בדעת הרמב"ם דס"ל דיליף מג"פ ל"ת כו' ועי' בפתח הבית סי' ט"ז דין אחע"א ענף ג' מ"ש בכונת הרמב"ם כעין ד' הב"א ואח"כ הביא ד' הלח"מ וד' הפלתי וכ' דנפ"מ בין אלו התי' לענין חמץ בפסח דהיינו טבל שנתחמץ דלתי' הלח"מ או לפי פירושי לא נקרא מוסיף אבל לסברת הפלתי שפיר הוי מוסיף כיון דשאר חמץ אסבה"נ והיינו טבל שנתחמץ קודם פסח כו' שחל אי' חמץ על כל חמץ יחד בהגיע פסח גם נפ"מ בחלבו של שוהנ"ס גם נפ"מ לענין חלב בחלב ונבלה בחלב דלהפלתי אינו אסבה"נ כלל משא"כ להלח"מ אמרינן שפיר דעכ"פ אסבה"נ רק דלא מקרי מוסיף משום זה כו' ואח"כ כתב דהא דהכא אי הוי מוסיף תלי בהא אי חל האיסור לקוברו בין רשעים גמורים ממילא אף אם לא חל אאכילה ס"ם אסור באכילה ובהנאה ממילא תו הוי הנאה מוסיף ולקי על אכילה אבל אי אמרי' במקום שא"א חע"א לא חל כלל אף לא לקוברו כו' א"כ לא חל כלל ממילא לא הוי מוסיף דמאי חזית לומר דיהא חל מחמת הנאה דהא אי לא יחול אכילה יהא מותר בהנאה כו' והאריך בזה לענין אי חלב ונבילה בחלב אסבה"נ יעוש"ה. ובאמת מבואר להדיא מד' הרמב"ם בפי' המשנה הנ"ל דחלב בחלב אינו אסבה"נ בין לפי' הפלתי ובין לפי' הב"א והראש יוסף והפה"ב גופי' וכ"כ בדגול מרבבה סי' פ"ז בפשיטות דדעת הרמב"ם בפי' המשנה הנ"ל דחלב בחלב אינו אסבה"נ. ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' צ"ב מ"ש בכונת הרמב"ם והשיג על הלח"מ הנ"ל והאריך בזה וכ' נמי דלהרמב"ם הנ"ל חלב בחלב מותר בהנאה ועי' בברית יעקב חאו"ח סי' י"ד שכ' בכונת הרמב"ם כהפלתי וכ' נמי דחלב בחלב להרמב"ם מותר בהנאה והשיג על הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' ל"ד לענין חלב של שוהנ"ס שכ' דאינו אסבה"נ והוא ס"ל דאסבה"נ כו' והאריך בזה ועי' בס' עולת שמואל ח"א סי' נ"ט שכ' נמי כהברית יעקב והאריך בזה ועי' בשאכול הל' חלב סי' כ"ו בנחל אשכול שם מ"ש ע"ד הנו"ב וכ' נמי על הלח"מ הנ"ל דלא ראה ד' הרמב"ם בפי' המשנה וכ' דלהרמב"ם המבשל חלב בחלב מותר בהנאה אך רש"י ותוס' והרשב"א חולקים על הרמב"ם דחלב בחלב אסבה"נ וכ' דהר"ש מוורדין בתוס' חולין ק"כ א' ד"ה חלב ס"ל כהרמב"ם דמותר בהנאה והאריך בזה יעוש"ה. ועי' בטעה"מ שם מ"ש בכונת הרמב"ם הנ"ל והביא ד' הפלתי וכ' דיש נפ"מ בין הפי' לענין חלב של שוהנ"ס אי אמרי' שחל עליו אי' אכילה כו' והאריך בזה והוא כעין ד' החתם סופר ועי' בס' משרת משה על הרמב"ם פ"א מהל' חמץ שפי' נמי ד' הרמב"ם כמו שפי' החתם סופר והאריך בזה ולא ראה ד' החתם סופר שכבר הקדימו בזה. ועי' בס' משנה לחם שהק' על הרמב"ם מהא דאיתא בפסחים ל"ה דאין יוצאין במצה של טבל דכתיב לא תאכל חמץ יצא זה שאיסורו משום בל תאכל טבל ופריך ואי' דחמץ היכא אזיל ומשני ר"ש היא דאמר א"א חע"א דתניא ר"ש או' האוכל נבלה ביוה"כ פטור ומאי ראי' משם הא בנבלה הוי יוה"כ אי' כולל משא"כ גבי חמץ הוי אי' מוסיף מגו דאסבה"נ אסור באכילה וקי"ל דאי' מוסיף חמור מאי' כולל עכקוש"י. ועי' בנר תמיד בכריתות י"ד שם שכ' עליו דנעלם ממנו ד' התוס' בכריתות שם כ"ג א' ד"ה ומי שהק' כה"ג דמאי פריך הגמ' שם דלמא שאני גבי יוה"כ כו' משום דאינו רק אי' כולל אבל הכא גבי נותר הוי אי' מוסיף בו' ותי' דהש"ס ידע דר"ש ל"ל אף אי' מוסיף דתניא בפד"א ל"ב א' הבא על אשת אחיו שהיא אחות אשתו אינו חייב אלא אחת בין נשא מת ואח"כ נשא חי בין נשא חי וא"כ נשא מת עכ"ל הרי דכ' התוס' דר"ש ל"ל אף אי' מוסיף. וכעת ראיתי בפה"ב שם שהק' נמי קושי' זו והרגיש בזה וכ' דנהי דר"ש ל"ל אף אי' מוסיף מ"מ מהך ברייתא לא מוכח מידי וטפי ה"ל לאתויי הך דיבמות אשת אחיו ונעשית אחות אשתו כמו שהק' התוס' בכריתות שם כו' ותי' שם ל"ש כאן וכ' דלסברת הלח"מ ניחא דס"ס אין לוקין על הנאה אבל לסברת הפלתי קשה אך י"ל שמא אתי כר"י הגלילי דאית לי' חמץ בפסח מותר בהנאה עכ"ד. ועי' בטעה"מ שם שכ' דזה דוחק לומר דאתיא כר"י הגלילי ועוד הא קא' הא מני ר"ש היא כו' והא ר"ש ס"ל בפסחים כ"ח ב' דחמב"פ אסבה"נ כו' ועי' בצל"ח שם מ"ש בזה ובדף מ"ו א' הק' דהא הוי אי' מוסיף דחמץ עובר בב"י וב"י כו' והאריך בזה. ועי' בטעה"מ שם מ"ש ע"ד הצל"ח והאריך בזה ועי' במראה הפנים במכות פ' אלו הן הלוקין הל' ח' ד"ה יש חורש שהק' קושי' הנ"ל על הרמב"ם כו' אמאי לא חל אי' בב"ח טל אי' חלב דהא בב"ח אסבה"נ והוי אי' מוסיף וכ' ליישב והאריך בזה יעוש"ה. וגם הוא לא ראה ד' הרמב"ם בפי' המשנה הנ"ל שכבר הק' קושי' זו ועי' בהגהות משל"מ פי"ד שם שכ' ליישב קושי' הנ"ל עפ"ד התוס' חולין הנ"ל דאיה"נ לא הוי אלא חומרא בעלמא א"כ י"ל דשאני קדשים דגלי קרא דאי' חע"א וכמבואר בכריתות כ"ג כו' עכ"ד. ועי' בפה"ב שם שהשיג עליו דבלא"ה הרי אקדשי' הוי אי' כולל שאר הבשר רק דהרמב"ם רוצה לפרש באי' מוסיף עכ"ד ועי"ש עוד בישוי"ע ס"ק ה' שהק' דאמאי לא יחול אי' בב"ח על אי' חלב ואי' נבלה דהא אמרי' בפסחים כ"ד ב' דבב"ח לוקה אף שלא כד"א והוי אי' מוסיף וכ' ליישב דאף חלב נמי אסור מה"ת שלא כד"א כו' אך מנבלה קשה דאמאי לא יחול אי' בב"ח ע"א נבלה משום שחל שלכד"א והניח בצ"ע וכן הק' עוד באו"ח סי' תרי"ב ס"ק א' ובשעה"מ פ"ה מהל' יסוה"ת הל' ח' ובאמת לק"מ וכמ"ש בברוך טעם שער הכולל דין א' דכיון דאין דרך בנ"א לאכול שלכד"א ולא להכי עומדת הוי כאלו לא חל עדיין אי' זה על אותה חתיכה ולכך לא מקרי מוסיף מחמת זה דהא אף בלא אי' תורה ג"כ אינו עומד לאכילה שלכד"א והוי כאלו עדיין לא חל עליו אי' לענין שלכד"א. והביא ד' הפלתי כאן שכ' רעין זה לענין הא דאמרי' בהמה בחי' לאו לאברים עומדת כו' ומיישב בזה ד' הרא"ש בר"פ כ"ש והאריך בזה ולפ"ד מיושב קושי' הישוי"ע בין על אי' חלב בין על אי' נבלה. וכעת ראיתי בפלתי ס"ק ג' שהק' נמי קושי' זו וכ' ליישב כד' הברוך טעם ולא ראה הברוך טעם ד' הפלתי שכבר הקדימו בזה, ועי' בטעה"מ שה שכ' ליישב קושי' זו דזה שאוסר שלכה"נ לא מקרי אי' מוסיף דלאו אי' חדש הוא אלא הרחבת האי'. עוד הק' הפלתי והישו"ע והחתם סופר שם דאמאי ליכא אי' בב"ח בח"ז חלב או נבלה עם ח"ז חלב כיון דבחלב או נבלה ליכא אלא ח"ש שפיר מצי למיחל עליו אי' בב"ח כשהוא זית שלם כו' וכ' הישוי"ע דצ"ל כיון דיש עכ"פ אי' תורה על ח"ש שוב אינו חל אי' אחר וכמ"ש התוס' בשבועות כ"ג ב' בתי' הב' עכ"ד אבל בתי' הא' שם ובדף כ"ב ב' ד"ה אהתירא בתי' הא' שם וכן הוא דעת הר"ן שם והרמב"ם פ"ה מהל' שבועות הל' ז' והמחבר לקמן סי' רל"ח סעי' ד' דשבועה חל על ח"ש תקשי קושי' הנ"ל והחתם סופר שם הביא נמי ד' הריטב"א קידושין ע"ז ב' שכ' דבנתנבלה ביוה"כ ראוי שתחול נבלה על אי' יוה"כ משום דשיעור יוה"כ בככותבת ודנבלה בכזית וא"כ ה"נ כו' וכ' ליישב והאריך בזה וכ"כ בברוך טעם שם דין ב' והביא מ"ש בגליון הפלתי עי' במעילה ט"ז א' ושם מבואר דאף על ח"ש לא חל אי' ב' אף דלגבי אי' ב' כזית מצד צירוף מאותו המין וכ' ליישב ד' התוס' והרמב"ם והר"ן דס"ל דשבועה חלה על ח"ש די"ל דשאני גבי שבועות כו' והיינו כהחתם סופר והחתם סופר כ' זה מסברת עצמו והברוך טעם הביא ראי' לדבריו ממעילה ט"ז וע' בבאר יצחק חיו"ד סי' י' שכ' נמי ליישב כן והביא ראי' ממעילה ט"ז הנ"ל וגם הביא ד' החתם סופר וכ' עליו דהוא לא הביא ראי' מהא דמעילה ובאמת משם מוכרח ולא הביא ד' הברוך טעם