יד אליעזר חלק ב קד

ל"ת כו' עכ"ד. ודבריו נכונים ועי' בבאר יצחק חאו"ת סי' כ"ח ובחידושי מהרשד"ם אות כ' כלאים בציצית מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה יעוש"ה. עי' בתו"ת סנהדרין ע"א א' שהק' אהא דאמר ר"א כל עיר שיש בה אפי' מזוזה אחת אינה נעשית עהנ"ד שנא' ושרפת כו' והיכא דאיכא מזוזה לא אפשר דכתיב לא תעשון כן כו' והק' ליתי עשה דושרפת ולדחי ל"ת דל"ת כן וכן הק' במנחת חינוך מצוה תס"ד וכ' דל"ל דהוי ל"ת שבת ע"י פשיעה כו' דהיכא כו' דהעשה בא ג"כ ע"י פשיעה בכה"ג דוחה ולא מקרי ל"ת הבא ע"י פשיעה כו' והיינו כמ"ש במצוה קמ"ב קמ"ג וכמ"ש הגאון רע"א הבאתי דבריהם לעיל את ד' והניח בצ"ע ולא ראה ד' התו"ח שכבר הקדימו בקושי' זו ועי' בלימודי ה' לימוד ד' שהביא ד' המרכבת המשנה הל' ע"ו שכ' ליישב דל"א דליתי עשה ולדחי כמה ל"ת והכא במזוזה בכל אזכרה שיש בה עובר על ל"ת והוא השיג עליו דה"נ בכל אזכרה שיש בה ל"ת איכא נמי עשה לשרפה כו' וכ' הוא ליישב והאריך בזה וכ"כ בערוך לנר בסנהדרין קי"ג א' ליישב קושי' זו ולא ראה ד' הלימודי ה' שכבר הקדימו בזה

עי' באבני מלואים סי' י"ח ס"ק א' מ"ש ליישב קושי' התוס' יבמות ט' א' ד"ה והרי דאמאי ל"א גם לר"ע דליתי עשה ולדחי ל"ת עפ"ד רש"י יבמות מ"ט גבי הכל מודים כו' והאריך בזה ועי' בחקרי הלכות סי' ל"א מה שהשיג ע"ד הא"מ והאריך הרבה בזה ובסי' ל' שם מ"ש ליישב קושי' התוס' והאריך בזה ועי' במנחת. אהרן בסנהדרין נ"ג ב' מ"ש בד' רש"י שם ד"ה תל' ומ"ש ליישב קושי' התוס' והאריך בזה ועי' בשעה"מ פ"ו מהל' יבום הל' מ"א ובשאילות שמואל חאו"ח סי' כ"ג ובס' פורת יוסף מערכה ס' מ"ש ליישב קושי' התוס' והאריכו בזה יעוש"ה

עי' בחקרי הלכות סי' כ"ח ד התפארת ישראל ביומא פ"ז מ"ה שהק' דנילף דעשה דוחה ל"ת שיש בה כרת משעיר המשתלח דדרשי' יומא ס"ו דעתי אפי' בטומאה דנכנס בטומאה לעזרה שהוא בכרת ותי' דכל שאמרה תורה בפירוש עתי אפי' כו' בטומאה לא מקרי עשה דוחה ל"ת תדע דאל"כ הרי אשכחן יותר מר' עשה שדוחין ל"ת במקדש שמקריבין תמידין בשבת שהוא בסקילה וכרת וכ"כ יבום גופי' עשה דוחה ל"ת שבכרת א"ו כדאמרן כו' והוא השיג עליו והאריך בזה וכ' ליישב קושי' די"ל דשאני שעיר המשתלח שבא לכפר וכפרתו מרובה על כל עבירות שבתורה ע"כ אין למילף וכה"ג בשבועות ס' כו' והאריך בזה יעוש"ה

יג) הנה קי"ל דאין עשה דוחה ל"ת ועשה ודעת ריב"א הביא התוס' בתולין קמ"א א' ד"ה לא צריכא דנהי דלא דתי מיהו אם עבר על אותו לאו אינו לוקה דהא דלא דתי היינו משום עשה אבל הלאו כמאן דליתי' דעשה דתי לה ועי' בשעה"מ פ"ג מהל' נדרים הל' ו' שכ' להוכיח מד' הרמב"ם דס"ל דלא כהריב"א מהא דכ' הרמב"ם שם וז"ל כיצד חלים הנדרים על ד"מ כו' האו' הרי המצה בלילי הפסח אסורה עליו כו' הרי אלו אסורין עליו ואם אכל או ישב או נטל לוקה עכ"ל ולפמ"ש החינוך בו' תשובה שהנדר עשה ול"ת הוא כו' וא"כ לדעת ריב"א משמע ודאי דאם עבר על נדרו ואכל מצה אינו לוקה דלא יחל הא אדחי לי' מקמי' עשה דמצה ואיך כ' רבינו דלוקה משמע דס"ל דלא כהריב"א ואח"כ דחה זה וכ' ליישב קושי' החינוך כו' וא"כ שפיר י"ל דס"ל כהריב"א כו' והאריך בזה ועי' בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' נ"ג מ"ש בד' הרמב"ם די"ל דס"ל כהריב"א ולבסוף כ' השעה"מ ועי' במ"ש ה"ה פי"א מהל' גזילה דין י"ח שמדבריו שם נ' בהדיא שחולק על הריב"א כמו שיראה המעי' עכ"ד. ודבריו תמוהים דאדרבה מד' המ"מ מוכח דס"ל כהריב"א דז"ל המ"מ שם ומ"ש שמקיים כו' ואין עשה דוחה ל"ת ועשה הוא כגרסת הלכות ורש"י אבל אמת שאין אנו צריכין לכך דת"ל דבעידנא דקא עייל בביה"ק אכתי לא מקיים מ"ש דהשב תשיבם כו' עכ"ל. ואי נימא דלא ס"ל כהריב"א א"כ צריכים לה"ט כדי ללקות דמשום בעידנא אינו לוקה ומשום טעמא דאין עשה דותה ל"ת ועשה לוקה ואמאי כ' דאין אנו צריכין לכך א"ו מוכח דס"ל כהריב"א וא"כ שפיר קא' דאין אנו צריכים לה"ט דבין לטעמא דאינו בעידנא ובין לטעמא דאין עשה דוחה ל"ת ועשה אינו לוקה וכן ראיתי בנר תמיד בכריתות כ"ג א' ד"ה חטאת שהשיג נמי כן על השעה"מ וכ' דט"ס הוא בשעה"מ וצ"ל נ' בהדיא שאינו חולק כו' עוד כ' השעה"מ דמד' התוס' בקידושין ל"ד א' ד"ה מעקה מבואר דלא ס"ל כהריב"א וכונתי דהתוס' כ' שם וז"ל וי"מ דמ"מ איכא נפקותא כשיהי' לאשה לקיים מ"ע דאי הו"א דנשים פטורות מעשה דלאו הזמ"ג כ"כ יהי' פטורות מהלאוין דאיכא למימר דאתי עשה ודחי ל"ת אבל כשהן חייבות בעשה דלא הזמ"ג אז לא יבא עשה אחר וידחנו דאין עשה דותה ל"ת ועשה, אך הק' הר"ר יוסף על פי' זה א"כ גבי אין מדליקין בשמן שריפה ביו"ט כו' דיו"ט עשה ול"ת ושר"ק אינה אלא עשה אשה שאינה חייבת בעשה דיו"ט דהוי זמ"ג וכי תוכל להדליק בשמן שריפה ביו"ט וכ"ת אין ה"נ תלא מאי אית לך למימר דעשה שיש עמה לאו אף הלאו אלים ולא דחי לי' עשה אף הכא הלאו אלים עכ"ל. ומדכ' דעשה שיש עמו לאו אף הלאו אלים משמע דס"ל דלוקה נמי על הלאו דלא כהריב"א זהו כונתו של השעה"מ ועי' בגליון הש"ס מהגאון רע"א בקידושין שם שציין ע"ד התוס' חולין הנ"ל וכונתו כמ"ש השעה"מ דמד' התוס' קידושין משמע דלא ס"ל כהריב"א ועי' בברוך טעם דין לאו הנל"ע פ"ג ובאו"ח פסחים פ"ג ב' ובס' ברית עולם חאו"ח סי' י"א מ"ש בד' התוס' הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בשעה"מ שהק' על הריב"א מב"מ ל' א' גבי והתעלמת כו' אילימא לכהן והוא בביה"ק פשיטא כו' ולא אתי עשה ודחי ל"ת ועשה והשתא מאי קושי' אימא דאצטריך קרא לאשמועי' דכהן והוא בביה"ק דלוקה כו' דאי לא דמעטי' קרא אע"ג דאין עשה דוחה ל"ת ועשה אינו לוקה להכי אצטריך והתעלמת וכה"ג נמי קשה מהא דפריך התם ל"ב א' אברייתא מנין שאם אמר לו אביו הטמא או אל תחזיר אבידה כו' טעמא דכ' רחמנא אני הא לא"ה הו"א צייתא לי' ואמאי האי עשה כו' ומאי קושי' אימא דאצטריך קרא כו' דאם עבר ונטמא לוקה עליו ולפמ"ש התוס' כו' דהא סמיך על ותו מי דחינן איסורא כו' א"כ אף אנו נאמר כן על קושי' דידן. ועוד אפשר לומר כו' דלאו אקרא פריך כו' אלא אתנא דברייתא קפריך כו' דלהא לא אצטריך קרא עכ"ד. ועי' במעיני החכמה. ב"מ ל"א שהק' נמי קושי' הנ"ל על הריב"א והניח בקושי' וכן הק' בשושה"ע כלל ג' ועי' בס' יד אלי' בכתבים אות מ' מ"ע שהזמ"ג שהק' נמי כן וכ' ליישב דלא על הקרא פריך רק דפריך על תנא דברייתא כו' והאריך בזה והיינו כו' השעה"מ הנ"ל ועי' בהגהות פורת יוסא בב"מ שם שכ' דמהא דוהתעלמת כו' יש ראי' לד' התוס' קידושין הנ"ל.. ובאמת לק"מ מהא דאמר לו אביו הטמא כו' דהא רש"י פי' שם דקושי' הגמ' הוא מאבידה ולא מטומאה ושבת וא"כ י"ל דגה הריב"א ס"ל כן כרש"י ובאבידה ליכא מלקות דהוי לאו שא"ב מעשה ואינו רק אי' לאו ושפיר פריך הגמ' דאין עשה דוחה ל"ת ועשה דעל אי' גרידא א"ל קרא דאני ה' ושפיר ד' הריב"א ועי' בב"ש אחרון חחו"מ סי' י"ח שכ' דרש"י הנ"ל ס"ל כהריב"א והאריך בזה והיינו כמ"ש ואף להתוס' שם ל' א' ד"ה הא שכ' דקושי' הגמ' הנ"ל הוא מטומאה נמי ל"ק קושי' השעה"מ הנ"ל וכמ"ש בחידושי רע"א שם עפ"ד הגמ"י פ"ו מהל' ממרים דהק' דל"ל קרא הא פשיטא דלא ישמע לו כיון דאמר לו לעבור עבירה הי' אביו