יד אליעזר חלק א צז

למיעוטא כו' ועי' בברכות נ"ג א' דקא' הגמ' ה"ל מיעוטא לכשפין ומיעוטא נמי דלגמר אשתכח דרובא לאו לריחא עביד גו' ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש בענין זה דסמוך מיעוטא למיעוטא והארכתי הרבה בזה יעוש"ה וא"כ ה"נ אף שראינו שנסרך מטרפש לביה"כ הוי תרי מיעוטא חד מיעוטא יש דיכול לומר שבא הסרכא מחמת הטרפש שהי' נקב בטרפש ונסתם ומזה בא הסרכא לביה"כ וכמ"ש בצ"צ סי' מ"ט ואף אם נאמר שבא הסרכא מחמת נקובת המחט שבביה"כ מ"מ הא י"ל שלא ניקב שם במפולש רק התחלת הנקב ועלתה במקום ההוא נפוח ומחמת זה בא הסרכא וכמ"ש הפלתי ס"ק ט' ומפ"ז השיג על הצ"צ ומכשיר אף אם תחב המחט כנגד הסרכא אם אינו נקוב מעבר אל עבר ולא הוי כק"ד ולפ"ד הפלתי הוי מחצה ע"מ ועכ"פ מיעוטא הוי וא"כ אמרי' סמוך מיעוטא למיעוטא והוי רובא ומכ"ש דאם לא נחפש כלל אחר הסרכא דיש עוד מיעוט בהמות שאין להם סרכא כלל וא"כ נ' דא"צ לחפש כלל בחצה"כ אם יש סרכא וכהט"ז ודלא כהז"ש הנ"ל וכן ראיתי ברשמי שאלה חיו"ד סי' ט"ו שכ"כ די"ל סמוך מיעוטא למיעוטא והוי רובא כו' ומש"ה א"צ לחפש בחצה"כ אחר סרכא ועוד כ' שם דהוי ס"ס כו' וא"צ לברר לפ"ד הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' נ"ז דהיכא דא"י לברר ב' הספי' לכ"ע א"צ לברר כו' וכ' דמוטב הי' שלא לחפש כלל אחר הסרכא כו' משיחפש ולסמוך על ההיתר של הפלתי הנ"ל כו' והשיג על הז"ש הנ"ל כו' והאריך הרבה בזה ובסי' ט"ז שם הביא ד' הגאון מליסא שכ' דא"צ לחפש כלל אחר סרכות הטרפש דלא כהז"ש הנ"ל כו', ואף דמצוי הוא אין לדמות מצוי זה למצוי דעלמא משום דהוי רובא דתליא במעשה כו' והאריך בזה והרשמי שאלה שם השיג עליו במ"ש דהוי רובא דתליא במעשה כו' ועוד השיג עליו והאריך בזה והביא ד' הגאון רע"א שכ' דאפשר לומר דהסרכות והקוצים תלוי במרעה ופיטום הבהמות ולא כל המקומות שוה בזה כו' ואח"כ הביא ד' הגאון ר' יהודא ליב קאלישר בעל היד החזקה שכ' דאנן בי דינא דכאן בצירוף הגאון מליסא הנ"ל הסכמנו דיותר טוב שלא לבדוק כלל כו' והאריך הרבה בזה ובד' הפלתי הנ"ל יעוש"ה ועי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' ו' לענין עצם חד שנמצא בעצם הגולגולת כו' מ"ש והאריך בזה ולפ"ד שם משמע נמי דא"צ לחפש כלל אחר סרכות הטרפש דלא כהז"ש הנ"ל יעוש"ה ועי' בשם ארי' חיו"ד סי' נ"ט שכ' נמי דא"צ לבדוק אחר זה דעד כאן לא אמרי' דצריך לבדוק במיעוט המצוי רק בטריפות הבאים מגופה כגון סרכות ומים בראש וכדומה אבל במה שתלוי במקרה שבלעה מחט ונתחב ונעשה סרכא בזה לא חיישי' למיעוט המצוי דדלמא הבהמה הזאת ממיעוט שבלעה מחט וכ' עוד טעם די"ל לפמ"ש התוס' בחולין י"א דחזקת היתר דבהמה הוי חזקה שלא נתבררה כו' רק דהוי חזקה דאתיא מכח רוב כו' ולכך במיעוט המצוי דלא אזלי' בת"ר ממילא ליכא חזקה ג"כ דאתיא רק מכח רוב ולפ"ז לחוש שבלעה מחט דנגד זה איכא חזקה טובא דמשנולדה לא הי' מחט והוי חזקה שנתבררה בשעתה וכיון דאיכא עוד חזקה מלבד הרוב ל"ח נם למיעוט המצוי עכ"ד ועי' ברמ"ץ חיו"ד סי' כ"ו שכ' גמ' דא"צ לחפש כלל אחר סרכות הטרפש והביא ד' הב"א הנ"ל והאריך הרבה בזה יעוש"ה ולא הביא ד' הרשמי שאלה הנ"ל ובעיקר ד' הפלתי והצ"צ הנ"ל עי' בחידושי מהרא"ל ס"ק י' ובעצ"ל ובמק"מ ס"ק כ"ה ובדע"ק לקמן סי' מ"ח ס"ק י"א י"ב ובמים חיים חיו"ד סי' י"א ובשם ארי' חם סי' ט"ז וסי' נ"ו וסי' ס"ז וברמ"ץ שם סי' כ"ז ובטוב טו"ד מהדו"ק סי' ס"ח ס"ט ע' ובחסד לאברהם חיו"ד סי' ובס' ח"ב חיו"ד סי' מ"ב ובמנה"ז דיני שאר טריפות כלל ו' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי' בבגדי כהונה חיו"ד סי' ב' ובפרי תבואה סי' ט"ז מ"ש ע"ד הרמ"א והאריכו בזה

סימן מב

סעיף א (א) והכבד סותמו. וכ' הש"ך ס"ק ב' דאם נקבה הכבד ג"כ כנגדה אמרי' בש"ס מ"ת א' דטרפה כו' ועי' בתב"ש ס"ק א' שכ' דאם נסתם הכבד אח"כ לא מהני דטרפה אין לה היתר כו' ול"ד לטרפש שניקב ונסתם דשם טריפות דניקב אינו אלא משום סופו דכבד להתקלקל וכיון דנסתם לא יתקלקל כו' ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ב' שהשיג עליו, וכ' דיש קצת סתירה בדבריו דבסי' ל"ו ס"ק י"ד כ' דקרום מחמת מכה אינו קרום משים דסופו לסתר לא מטעם דהוי שעה א' בפסול ואלו כן הי' ראוי להכשיר כאן כו', ומ"מ הדין אמת דראוי לחוש לכל הפי' וכטרפה שאין לה היתר עכ"ד ועי' בבית יהודא שהשיג על הפרמ"ג וכ' די"ל שנקבה הכבד ועלה בו קרום ונסתם ואח"כ ניקבה המרה כנגדה נמצא שלא היתה ערפה כלל אף שעה א' דבעת שניקבה המרה כבר היתה נקב הכבד סתומה ולא הוי קרום מ"מ כו' ואין להטריף מס' דאולי ניקבה המרה קודם שנסתם נקב הכבד וכבר היתה טרפה כו' י"ל דהוי ס"ס אולי ניקבה המרה אחר שנסתם נקב הכבד ואת"ל שניקבה קודם שנסתם נקב הכבד אולי הטעם הוא דקרום שעלה מ"מ אינו קרום משום דסופו לסתר כו' ועוד השיג על התב"ש והאריך בזה ופ' כן להל' משום דהוי ס"ס ועי' במק"מ ס"ק ג' מ"ש ע"ד התב"ש והפרמ"ג הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בבית יהודא מ"ש לענין אם ניקב המרה שלא במקום המחובר עם הכבד כו' יעוש"ה:

סעיף ג (ב) וטועמו בלשונו. עי' פלתי ס"ק א' מ"ש ליישב קושי' הפר"ח דס"ל דבה"ג נסתפק בדין אם ניטלה המרה או חסרה כשרה כו' וס"ל לבה"ג דאם אנו מסופקים אם הי' לה מרה ה"ז ס' טרפה וא"ל העמד בהמה על חזקת כשרות דהא אם לא הי' לה מרה כלל ל"ל חזקת כשרות וע"ז אנו דנים אם כשרה או טרפה ואיך שייך חוקת כשרות כו' אבל בידעינן דהי' לה מרה א"כ הרי היא כשרה ואנו מסופקים אח"כ הרי לה חזקת כשרות כו' והאריך בזה ליישב ולא ידענא מאי קא' דמ"ש כיון דספי' הוא אם ניטלה המרה או חסרה כו' כיון דהי' לה חזקת כשרות קודם שניטלה אוקמינן בחזקת כשרות וכי בשביל החזקה ישתנה הדין דחזקה לא שייך רק אם אנו מסופקים אם נעשה ריעותא המטריף בזה אמרי' דמוקמינן אחזקת כשרות דלא נעשה ריעותא המטריף אבל איך נאמר דמוקמינן בחזקת כשרות דהדין הוא דניטלה המרה כשרה, וכ"כ בכנה"ג לעיל סי' י"ח בהגהות הטור אות ג' בשם הגהות אלפסי ובפר"ח סי' כ"ט וסי' ק"י בכללי ס"ס ובתב"ש סי' ל' ובפרמ"ג בפתיחה להל' שחי' ובסי' י"ח ובסי' כ"ג ובסי' כ"ה ובמשל"מ פ"ב מהל' טומאת צרעת הל' א' ובפ"ו מהל' עדות הל' ז' דבספי' דדינא לא אזלי' בתר חזקה וכן, ראיתי בבית יהודא שהשיג כן על הפלתי וצ"ל דהפלתי ס"ל דאף בספי' דדינא אזלי' בתר חזקה ועי' בתשובת רע"א סי' ל"ז שכ' דהתוס' בב"ב ל"ב ב' ד"ה והלכתא והר"ן בפ"ק דקידושין ה' ב' גבי נתן הוא ואמרה היא כו' ס"ל דבספי' דדינא אזלי' בתר חזקה אך לפ"מ שהעליתי בספרי דמשק אליעזר סי' ל"א ש"ק א' דבספי' דדינא לא אזלי' בתר חזקה וכתבתי שם דאין ראי' מד' התוס' והר"ן וי"ל דאף התוס' והר"ן הצ"ל ס"ל דבספי' דדינא לא אזלי' בתר חזקה והארכתי בזה יעוש"ה וא"כ ל"ל כהפלתי הנ"ל וכמ"ש ועי"ש עוד בבית יהודה מה שהשיג על הפלתי והאריך בזה ועי' בס' בית הלוי ת"ב סי' מ"ח מ"ש ליישב ד' הבה"ג והאריך בזה ועי' בס' משכן בצלאל מסי' קפ"ג עד סי' קפ"ו מ"ש בדין מרה והאריך הרבה בזה יעוש"ה: