יד אליעזר חלק א צו

טריפות אחרת שודאי הי' משנולד עכ"ל הרי דס"ל דאם נברא חסרה הכבד טרפה ומכח ד' התוס' אלו פ' להחמיר אף בהפ"מ דה"ל הרמב"ם יחיד נגד התוס' והרשב"א והר"ן ודלא כהרמ"א הנ"ל וכ"פ הפר"ח לקמן סי' נ' ס"ק ד' והתב"ש שם ס"ק ג' דאף בהפ"מ טרפה אם נברא חסר דלא כהרמ"א הנ"ל יעוש"ה

(ב) כזית כו'. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק א' ובפלתי ס"ק ב' ד' ובדע"ק ס"ק א' מ"ש לענין שיעור זית והאריכו בזה יעוש"ה

(ג) במקום חיותו. עי' באו"ז הל' טריפות סי' ח"י שהביא בשם רש"י עוד פי' אחר היינו במקום מרה פי' הוא כנגד אותו המקום שהמרה תלוי' בו ולא במקום שהיא מחוברת לכבד ובמקום שהיא חי' פי' במקום שהמרה מחוברת לכבד עכ"ל והפוס' לא הביאו ד' האו"ז אלו דלא ס"ל כהאו"ז בזה דלפ"ד צריך ד' זיתים והעיקר לדינא דא"צ רק ג' זיתים דלא כהאו"ז ועי' בס' משכן בצלאל סי' קפ"ו קפ"ז מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ג (ד) בהג"ה יבשו. עי' ש"ך ס"ק ג' מה שהק' על מהרש"ל מד' הרמב"ם פ"ח מהל' שחי' הל' כ"א כ"ו ועי' בס' עדות ביהוסף סי' מ' מ"ש ע"ד הש"ך והאריך בזה יעוש"ה

(ה) נימוק הכבד. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ד' שכ' דלפעמים בא הכבד מלא בועות ונימוק כולה במשמוש היד הא ודאי כל שלא נשאר ב' זיתים שלמים טרפה דאין אנו בקיאין בבשר שהרופא גורדו ופשוט הוא עכ"ד והעתיקו העצ"ל ועי' ביד אפרים מ"ש בשם מח"ב שהביא תשובת מהר"ם זכות דאם יש בועות או טנרא במקום מרה או במקום חיותה דיש להכשיר אך מ"מ גור ארי' הלוי מסתפק בטנרא כו' ועי' בעקרי דינים הל' טריפות סי' ד' אות ד' שהביא ד' הגור ארי' ומ"ש עליו ועי' בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' נ"ט שכ' בפשיטות להכשיר אף בטנרא במקום מרה או חיותה והובא דבריו בעקרי דינים שם אות ה' ובפ"ת ס"ק ד' ועי' בעה"ב בקונטרס התשובות סי' י"ב שכ' נמי להכשיר בטנרא כמו בבועא והאריך בזה יעוש"ה ועי' עוד ביד אפרים שהביא ד' מח"ב בשם השאילת יעב"ץ שם סי' נ"ח שכ' בכבד שהי' גדול וגם ונמצא שהוא נפוח כשר דלא גרע מנימוק דלא כמורה שהטריף עכ"ד ועי' בר"א בקונטרס הראיות סי' ל"ו אות ס"א שכ' ע"ד השאילת יעב"ץ דלא ידע כונתו כו' דמ"ש מנפוחה בריאה דחשבינן התוספות חסרון כו' עכ"ד ועי' במים חיים חיו"ד סי' י"ד שכ' ראי' להשאילת יעב"ץ מסוכה ל"ו גבי אתרוג כו' דמסיק לענין תפוח וסרוח כו' והאריך בזה ומסיק דיש להכשיר בפשיטות ועי' במק"מ ס"ק י"ג מ"ש בזה

סעיף ח (ו) ניקב טרפש כו'. עי' בחכ"א כלל י"ז דין י"ד שהניח בצ"ע אם מהני סתימת הכבד ועי' במק"מ ס"ק י"ט שפ' בפשיטות דלא מהני סתימת הכבד ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק א' שכ' דאם נמצא ב' טרפשין דכשר משום דהוי תרי רואין כו', וכמ"ש המ"ב לענין יתיר כים דכשר מה"ט כו' והביא המ"ב ראי' מדין זה כו' עכ"ד ועי' בעה"ב ס"ק א' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(ז) אם נסרכה. עי' ט"ז ס"ק ט' וש"ך ס"ק י"ד שכ' הטעם דכיון שאין הטריפות מצד עצמה כו' מהני סתימה שע"י סרכא ועי' במהרי"ט ח"ב ביו"ד סי' ח' דלא ס"ל כהט"ז והש"ך אלא ס"ל דכל היכא דניקב בטרפש נקב מפולש דל"מ סתימת סרכא וכונת המחבר לומר דאם נסרכה ולא ניקב בטרפש נקב מפולש כשר ול"א דאין סרכא בלא נקב אלא בריאה ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ט' שהביא ד' הכנה"ג בשם רבו הוא המהרי"ט הנ"ל וכ' עליו דלא ידענא למה כיון דהטעם הוא דכל שאין הטריפות מחמת עצמו כל שנסתם אח"כ כשר כו' א"כ ה"ה כאן עכ"ד והניח בצ"ע ובאמת מבואר להדיא באשכול הל' טריפות סי' כ' כהט"ז והש"ך הנ"ל שכ' וז"ל אי אנקב טרפשא דכבדא טרפה וכ' ר"ש בן חפני דוקא נקב מפולש סתום בסרכא כשר עכ"ל הרי להדיא דס"ל דאם ניקב הטרפש נקב מפולש ונסתם בסרכא דכשר וכהט"ז והש"ך ולא כמהרי"ט הנ"ל ועי"ש עוד באשכול סי' י"ז שכ' וז"ל וכ' בהלכות אי אנקב טרפשא דכבדא טרפה דאומר דעייל לגו כבדא מזיקו וחזי לן תי נסתם נקב ע"י קרום כשר דלא מצינו שאינו קרום אלא בנקב דמטרף מצד עצמו אבל נקב הטרפש אין טריפות והוי כשאר מכוח שאין ממיתות שדרכן להעלות קרום ומתקיים כדחזינן במכה ע"ג היד שמתרפא ע"י קרום ומתקיים עכ"ל ומשמע נמי מדבריו דאף בניקב הטרפש נקב מפולש אפי"ה מהני סתימת סרכא כיון דאין הטריפות מצד עצמו דלא כמהרי"ט אלא כהט"ז והש"ך הנ"ל וכ"כ במרדכי פא"ט סי' תר"כ שהוא מקור של האי דינא דאף בנקב מפולש מהני סתימת הסרכא וכן עיקר לדינא ועי' בדע"ק ס"ק ט' ובגיה"ק ס"ק ד' מ"ש והאריכו בזה ועי' בלב"ש בחידושי דינים סי' ו' שכ' דמ"מ החלב שנחלב ממנה ג' ימים קודם שחי' אסורה ועי' בס"ק י"ז שם מ"ש והאריך בזה והובא בעצ"ל וכ' דזה מלתא חדתא כו' ועי' בדע"ק ס"ק י' ובניה"ק ס"ק ה' ובמק"מ ס"ק כ"ד מה שהשיגו על הלב"ש והאריכו בזה ועי' בבנין עולם חיו"ד סי' כ"ז שהשיג נמי על הלב"ש והאריך בזה ופ' דמותרים החלב והגבינות שנעשו קודם ג"י וכ"ש אותם שקודם יב"ח כו' עכ"ד ועי' עוד בט"ז שכ' דאפי' חלב טמא סותם כאן בטרפש ועי' בתב"ש ס"ק י"ב שחוכך בזה להחמיר כו' ועי' בעה"ב ס"ק ב' שהשיג על התב"ש ופ' כהט"ז דמהני סתימה אף בחלב טמא ועי' בדע"ק ס"ק ח' מ"ש על התב"ש הנ"ל ועי' במק"מ שם ס"ק כ"ב מ"ש בזה והביא ד' הבל"י שהביא בשם הלחה"פ בשם ע"י שהכשירו בזה גאוני עולם יעוש"ה

(ח) בהג"ה ואם נסרך. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ט"ז שכ' דבשאר אברים שיש סרכות למאן דמתיר סרכא בשאר אברים כו' א"צ לבדוק כלל דדוקא מטרפש להמסס באה הקבלה עכ"ד ובאמת מבואר להדיא בבדיקת מהרי"ו דיני בדיקת הריאה סי' ה' בתיקון הבדק שם אות כ"ז דצריך לבדוק אף בשאר אברים שכ' מתחלה הדין דהמסס או ביה"כ שנסרכו לח"ה צריך לבדוק בהם אחר נקב כו' ואח"כ כ' דה"ה בבני מעיים שלא במקום שומן הכנתא אם נסרכו לאיזה מקום יש לחוש לנקב עכ"ל ולא ראה הפרמ"ג הנ"ל ד' התיקון הבדק אלו שכ' להדיא דצריך לבדוק אף בשאר אברים ועי' בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' כ"ב שפ' נמי דצריך לבדוק אף בשאר אברים והיינו כהתיקון הבדק ולא כהפרמ"ג הנ"ל אך הוא כ"כ מסברת עצמו ולא הביא ד' התיקון הבדק הנ"ל שכבר הקדימו בדין זה

(ט) יש לבדוק כו'. עי' ט"ז ס"ק י' שכ' דאין הבודק צריך לבדוק בחצר הכבד אם יש בו נקב או לא דסמכינן ארובא כו' זולת סרכות הריאה שהן מצויות כו' עכ"ד ועי' בז"ש דיני חצה"כ שהביא בשם הע"י שכ' שהבודק צריך לבדוק אחר נקובת חצה"כ באשר שהקצבים סומכין על הבודקין ואו' שבודאי הבודק ראה אחר הריעותא והכשיר ויבוא ח"ו מכשול מזה ע"כ כל הבודק יהא יר"ש ויבדוק ג"כ בחצה"כ שלא יהי' בו נקב באשר שזה שכיח יותר משאר טריפות שאין הבודק מחויב לבדוק ולראות אחריהן עכ"ד הרי דלא ס"ל כהט"ז אך היכא דאם עבר ולא בדק ונמצא נקב בחצה"כ בזה כ' הז"ש שם כהט"ז דאין עונשין את הבודק עבור זה כמו בשאר טריפות יעוש"ה ובאמת י"ל לפמ"ש הרשב"א והר"ן בחולין ס"ג ב' גבי ודלמא דעוף טמא נינהו כו' דאמרי' סמוך מיעוטא למיעוטא והוי רובא וכ"כ התוס' בב"ב צ"ג א' ד"ה איכא למימר דאמרי' סמוך מיעוטא