יד אליעזר חלק א ט

ס"ל דלא הוי אלא מדרבנן והרמב"ם ס"ל שהוא מה"ת כו' וכ' דתליא בפלוגתא דמתניתא ור"א בר' ינאי שם ורבא ורבינא בבכורות ב' הנ"ל והאריך בזה ועי' בס' עדות ביהוסף סי' ב' מ"ש והאריך בזה ועי' בברכות י"ט ב' דקא' רבא דבר תורה אהל כל שיש בו חלל טפח חוצץ בפני הטומאה כו' ורוב ארונות יש בהם חלל טפח וגזרו על שיש בהם משום שאין בהם ומשום כבוד מלכים לא גזרו בהו רבנן ולכאורה קשה דהא הוי רובא דתליא במעשה ולא אזלי' בת"ר ולפ"ד הרשב"א הנ"ל ניחא דמה"ת אזלי' שפיר בח"ר אף דהוי רובא דתליא במעשה ובדרבנן שפיר החמירו דלא מהני הך רובא ואף אי נימא דלא הרשב"א הנ"ל נמי ניחא דהתם רבא הוא דאמר הכי ורבא אזיל לשיטתי' דס"ל בבכורות שם דלא כרבינא דקא' מחוורתא ר"י כר"מ ס"ל דחייש למיעוטא וא"כ ס"ל לרבא דאף ברובא דתליא במעשה אזלי' בח"ר ולק"מ קושי' הנ"ל והעיקר נ"ל דהא דלא אזלי' בח"ר ברובא דתליא במעשה אינו אלא מדרבנן וכדמוכח מד' הרשב"א וכמ"ש הראש יוסף והב"א והערוגות הבושם הנ"ל וכ"כ בטוב טו"ד בהשמטות סי' רצ"ז דהא דרובא דתליא במעשה צ"א הוי רק מדרבנן כו' וכ' דבדבר דהוי עיקרו דרבנן מהני אף דתליא במעשה כו' והאריך בזה ולא הביא ד' הרשב"א הנ"ל ועי' בס' זכרון יעקב סי' י"ז שכ' נמי כן דהא דרובא כו' ל"א ההיא רק מדרבנן והביא ראי' לזה משקלים פ"ת משנה ב' כו' ומיישב בזה קושי' התוס' בפסחים ז' א' ד"ה לפני על רש"י והאריך בזה יעוש"ה וגם הוא לא הביא ד' הרשב"א הנ"ל ועי"ש עוד ברא"י י"ב א' ובספרו גינת וורדים סי' ס"א שהק' דאמאי אמרי' כאן דרוב המצויין אצל שחיטה מומחין הן והא הוי רובא דתליא במעשה דכשנולד א"י כלום וכשלומוד אח"כ יודע והוי תליא במעשה ואמאי אזלי' בתרי' ע"כ קושי' ומכת קושי' זו כ' להוכיח דבמיעוטא דמיעוטא אזלי' בת"ר אף ברובא דתליא במעשה והתם הוי מיעוטא דמיעוטא וכמ"ש הרא"ש ליישב הקושי' דאמאי ל"א סמוך מיעוטא לחזקה כו' עכ"ד וכ"כ הפ"י בחולין ג' ב' ד"ה כולהו ליישב כן ולא ראה הרא"י ד' הפ"י שכבר הקדימו בזה וכן הק' המח"א בחידושיו על הרמב"ם פ"ג מהל' יבום הל' א' ולפ"ד י"ל דה"ט דרבינא בחולין ג' ב' דס"ל דל"א רוב המצויין אצל שחיטה מומחין הן דאזיל לשיטתי' דס"ל בבכורות כ' הנ"ל דלא אזלי' בת"ר ברובא דתליא במעשה וכ"כ במלא הרועים שם באות ג' ובענין רוב המצויין אות ה' ומיישב בזה קושי' התוס' שם והאריך בזה ועי' בשערי תורה שם פרט ב' שכ' מתחלה ליישב קושי' זו דהא דרובא דתליא במעשה לא הוי רובא משום דאין לנו הוכחה דעביד מעשה משא"כ האי שוחט כיון שהוא מצוי אצל שחיטה ועינינו רואות דרוב המצויין הם מומחים מוכח דהאי גברא המצוי אצל שחיטה הוא ג"כ מומחה וברוב המצויין שהן מומחין לכן אף שלא ידעו המוסרין לו לשחוט אם הוא מומחה יכולין לסמוך על רוב כו' ואח"כ דחה זה וכ' דלפ"ז יצא לנו דין מחודש דדוקא היכא שידוע שהאי גברא מצוי אצל שחיטה אף שלא ידעו המוסרין לו לשחוט אם הוא מומחה יכולין לסמוך על רוב אבל היכי שאין ידוע כלל אם הוא מצוי אצל שחיטה אין יכולין לסמוך על הרוב משום דהוי רובא דתליא במעשה ומסתימת הש"ס ופוס' לא נ' כן כו' וכ' אח"כ ליישב קושי' זו וקושי' הנ"ל מהא דרוב ע"ה מעשרין הן ומהא דחזקתו בדוק דהנה עיקר הטעם דלא מהני רובא דתליא במעשה משום דבכ"מ כשאנו מסופקין אם נעשה שינוי או מעשה מסתמא לא נעשה שינוי והוא כמקדם כו' וא"כ י"ל דזהו דוקא בדבר רשות אבל בדבר הנוגע למנין איסור ודבר מצוה אי נימא שהאי נברא הוא ממיעוט אתה מפקיעו מחזקת כשרות יותר מסתבר לומר שהוא מרוב ישראל הכשרים ולכן הכא בשחיטה אם נימא שהוא ממיעוט שאינן מומחים א"כ אתה מפקיע אותו מחזקת כשרות שמכשיל רבים וכ"כ במעשר ובדיקת חמץ שיש לכל ישראל חזקת כשרות והוא חזקה דאתיא מכח רובא איכא הוכחה שהאי גברא הוא מרוב העוסקים בענינים אלו ועושין מעשה וכן בשחיטה מחמת חזקת כשרות איכא הוכחה למד הלכות שחיטה כו' והאריך בזה וכ"כ בפרט א' שם דהא דרובא דתליא במעשה לא הוי רוב משום דמסתמא לא נעשה שינוי ממה שהי' מקודם והיינו חזקה דילפינן בחולין י' ב' מנגע כו' וכעין זה כ' הר"ן בגיטין ע"ד וכן קי"ל בתו"מ סי' רמ"א האומר לחבירו הריני נותן לך כך וכך על מנת שתעשה דבר פ' על המקבל להביא ראי' כו' והק' דאמאי לא הוי רוב הא לרבנן דקי"ל כותיי' רובא וחזקה רובא עדיף וכ' להביא ראי' להרשב"א הנ"ל דרק מדרבנן לא הוי רוב משום דאמרי' סמוך מיעוטא לחזקה להחמיר כו' והאריך בזה ועי' בערוגות הבושם שם שכ' נמי כעין זה אבל באמת לק"מ דזה לא מקרי רובא דתליא במעשה אלא אמרי' רוב בני אדם השוחטים למדו מעיקרא הלכות שחיטה והם מומחים ואין זה ענין לרובא דתליא במעשה וזהו כונת רש"י בחולין י"ב א' ד"ה מומחין שאם לא הי' מומחה לא הי' שוחט עכ"ל וכונתו דרוב השוחטים הם מומחים מעיקרא וכן ראיתי במלא הרועים אות י"ב ובמקור מים חיים שם בפתיחה אות ט"ו שכ"כ דזה לא מקרי רובא דתליא במעשה והביאו נמי ד' רש"י הנ"ל וכ"כ בנודע בשערים שם ובערוגות הבושם שם ס"ק ג' ועי' בפלתי ס"ק ז' מ"ש בזה וכונתו נמי כהמלא הרועים והמקמ"ת והנודע בשערים הנ"ל ולק"מ קושי' הרא"י והמח"א הנ"ל ועי' בשערי תורה שם מ"ש בד' הפלתי ועי"ש עוד במלא הרועים ובערוגות הבושם שם ס"ק ב' ובחידושי רע"א לקמן סי' ב' ובס' יד אלי' בכתבים אות ר' ענין רובא ובס' מהר"ן יפה חיו"ד סי' ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה מיהו מ"ש הרא"י והפ"י הנ"ל דבמיעוטא דמיעוטא אזלי' בת"ר אף ברובא דתליא במעשה שפיר י"ל כן וכ"כ במקמ"ת שם והאריך בזה וכעת ראיתי בתשובות בית אפרים חאה"ע סי' י"א שהק' נמי קושי' הנ"ל בהא דרוב המצויין כו' דהא הוי רובא דתליא במעשה וכ' דא"ל דהא רבינא קא' לה והוא מרה דשמעתא בחולין לחד לשנא דלא ס"ל רוב מצויין כו' הא ליתא דא"כ האיך מצינו ידינו ורגלינו בבהמ"ד שהרי אנן קי"ל רוב מצויין כו' וקי"ל כרבינא דלא אזיל בח"ר דתליא במעשה כו' וצ"ל כמ"ש התוס' שם ד"ה חלב בטעמא דל"א סמוך מיעוטא לחזקה מיעוטא דאין מומחין כו' משום שהוא מיעוט גמר כההיא דסתם ספרי כו' וא"כ ה"ה לענין רוב התלוי במעשה כ והיינו כד' הפ"י והרא"י והמקמ"ח הנ"ל ואח"כ הק' הב"א שם קושי' הנ"ל בהא דרוב ע"ה מעשרין הן דהא הוי רובא דתליא המעשה כו' וכ' ליישב עפ"ז הגמ' בקידושין ס"ב גבי פירות ערוגה זו מחוברין כו' דאמרי' כל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי כו' וא"כ ה"נ הרי בידו לעשר שפיר אמרי' דרוב מעשרין הן ואין זה תלוי במעשה כלל משא"כ בבכורות שפיר קא' רבינא דהוי רובא דתליא במעשה כמ"ש רש"י שם כגון עיבור בהמה דתלוי בהרבעה ואיכא למיחש שמא לא עלה עלי' הזכר כו' ואח"כ כ' די"ל דההיא דרוב ע"ה מעשרים הם הוי טעמא דאמרי' רוב ישראל בחזקת כשרות ומסתמא עישר ואין זה בכלל רוב התלוי במעשה וכיוצא בזה י"ל בההיא דרוב מצויין כו' והיינו דרוב דלא גמירי אין מצויין א"ש כלל כו' והאריך בזה ובד' הרשב"א הנ"ל יעוש"ה ועי' בס' החיים סי' תצ"ז פ' ט"ו שכ' נמי ליישב קושי' הנ"ל מהא דרוב המצויין כו' כעין ד' המלא הרועים והמקמ"ת והנודע בשערים הנ"ל והאריך בזה ובסי' תרפ"ג שם מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(ז) ומוחזקין. עי' בשערי תורה כלל י"ח מ"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה

(ח) צריך לבדקו. והוא דעת הגאונים דס"ל דהיכא דיכולין לברר לא אזלי' בחר רובא ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ג מ"ש והארכתי בדין זה דצריך לברר יעוש"ה: