יד אליעזר חלק א פב

אסרוח אבל אסרוח טרפה כו' עכ"ל קאי רק על מ"ז אבל במוגלא אפי' סרוחין כשרה ולפ"ז יש לתרץ קושי' הנ"ל על הרי"ף דאמאי לא בדקו שמא הי' עכורין או סרוחין דכיון שאין מטריף במוגלא רק במ"ז ה"ל ס"ס שמא הבועא מליאה מוגלא ואפי' מים שמא אינם עו"ס וגם י"ל דסתם בועות הם של מוגלא ולא שכיח שיהא מ"ז סרוחים או מים עכורים אבל הרמב"ם שכ' ואם נמצא בהם ליחה סרוחה או מים סרוחין או עכורין ה"ז טרפה עכ"ל מפרש מ"ש הרי"ף וה"מ דלא אסרוח אבל אסרוח טרפה קאי גם על מוגלא אבל עכורין גם הרמב"ם מודה שאינו פוסל במוגלא רק במים לכן כ' אם נמצא בהן ליחה סרוחה או מים סרוחין או עכורין ומדלא כ' ברישא ואם נמצא בהן ליחה סרוחה או עכורה משמע להדיא דבמוגלא כשר אפי' עכורה דהא מוגלא גופי' דמי לעכורין וכמ"ש הר"י מיג"ש הנ"ל וא"כ ק"ל מ"ש הטור בשם הרמב"ם ואם יש בה ליחה סרוחה או עכורה ועוד דא"כ לערבינהו ולתני אם נמצא בהן ליחה או מים סרוחין או עכורין טרפה והרא"ש כ' וז"ל רב אלפס כ' לעיל דבריאה נמי טרפה אי סרוח או עכורי כו' וא"נ כלל דסתם מוגלא הוא ליחה סרוחה אז עכורה ולא עדיפי ממ"ז סרוחי ועכירי כו' עכ"ל הרי דהרגיש בזה די"ל דהרי"ף לא מטריף רק במים עכורין או סרוחין ולא במוגלא לכן כ' ולא עדיף מוגלא ממ"ז סרוחי ועכורי ולא נ"ל מ"ש ר"י מיג"ש לחלק בין מוגלא ומצאתי באשכול הל' טריפות שהק' על הרי"ף מהא דסוכה ל"ו הנ"ל דמוכח דלא מפסיל סרוח מבפנים ואתרוג מדמי שם לריאה עכ"ד חותני ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק א' מה שהשיג על התב"ש בסי' הקודם ס"ק מ"א מד' הרשב"א בתה"א ל' ב' כו' ועי' במקמ"ח מה שהשיג על הפרמ"ג והאריך בזה יעוש"ה

(כ) בהג"ה ורבים מכשירים. עי' בגיה"ק ס"ק א' מ"ש ע"ד הדע"ק ס"ק ל"א שחקר באם רואין שהבועא במקום סמפון אי צריך לבדוק הסמפון כו' והאריך הרבה בזה ועי' בפלתי ס"ק א' ובישוי"ע בפי' הקצר ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ס"ק א' ובד"ח מ"ש והאריכו בזה

יעוש"ה

, (ג) להכשיר בועות. עי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ח' שהביא בשם הבל"י והכנה"ג בהגהות הטור אות ב' דיש בועות שנקלפים מעל הריאה והריאה תחתיהם שלימה דטרפה וכ' דכן הלכה וראוי לנהוג וכ"כ בלב"ש ס"ק ב' ועי' בד"ח מ"ש והאריך בזה ועי' בעה"ב ס"ק א' שכ' דבטנרא הנקלפת מהריאה דיש להכשיר והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ב (ד) בהג"ה וה"ה בועא. עי' ט"ז ס"ק ג' שכ' דבועא היוצאת מן הסרכא בין אונא לאונא למטה מחציין כו' ויש שם חלון כו' וכן אם בועא יוצאת מסרכא שבין אונא לאומא למטה מחציין אפי' בלא חלון כו' יש לקרות בו תר"ל עכ"ד וכן הסכים בנקוה"כ ובאמת מבואר להדיא באו"ז הל' טריפות סי' תי"א דלא כדבריהם שכ' וז"ל פי' ר' אבי העזרי זצ"ל שאם נסרכו האונות זו בזו כסדרן או אונא באומא לד' המכשירין אונא באומא או נדבקו והעלתה צמחים נמי במקום הסרכא דכשרה מידי דהוי אריאה שניקבה ודופן סותמתה דכשרה אפי' העלתה צמחים משום שהמקום צר במקום רביתא ואין הצמחים מעכבין הסתימה להפריד סתימת הדופן ה"נ מקום רביתא הוא וסותמין זה את זה כסדרן אפי' יש צמחים ומעשה בא לידו והכשיר עכ"ל הרי מבואר להדיא דבועא היוצאת מסרכא בין אונא לאונא או בין אונא לאומא דכשרה ולא הוי תר"ל דלא כהט"ז והנקוה"כ וכן השיג חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל על הט"ז והנקוה"כ מד' האו"ז הנ"ל וכ' דודאי אלו ראו הט"ז והנקוה"כ ד' האו"ז הנ"ל לא הי' חולקים עליו לאסור משום תר"ל וכ' אח"כ דמ"מ צ"ע לפמ"ש. הראב"ד בתמים דעים דבועא כיון שבולטת מעכב הסתימה ומ"ש האו"ז ראי' מד' ר"נ דאמר ריאה שניקבה ודופן סותמתה אפי' העלתה צמחים כשרה יש לדחות דהא פירש"י שם סביבות סמיכתה לדופן ואין הבועא מעכב לדופן לסתום וא"כ יש לחוש לדעת רש"י דס"ל אין סרכא בלא נקב רק כסדרן אונא חברתה סותמה ויש לחוש דהבועא מעכב הסתימה עכ"ד ועי' בתוי"ק ס"ק א' מ"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה

סעיף ג (ה) בהג"ה צלולים כו', עי' בעה"ב ס"ק ד' מה שהעיר מלקמן סי' מ"ב גבי טעימת הכבד כו' דאיך סומכין בזה על טעימתנו כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' בישוי"ע בפי' הקצר ס"ק ג' מ"ש להסתפק באם המים שבתוך הבועא חצי' זכים וחצי' יש בו מוגלא כו' והאריך בזה ופ' דטרפה רק בכוליא מכשיר כה"ג ועי' בעצ"ל ובחידושי מהרא"ל מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בעצ"ל ובחידושי מהרא"ל ובתוי"ק ס"ק א' ובעה"ב ס"ק ה' מ"ש ע"ד הרמ"א לענין בועא על הקמט והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ד (ו) מקיף מכל צד. ור' חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל כל הבודקים מפרשים שיהא חוט בשר מפסיק בין צד קמא לצד גבא ולשון מקיף בכל צד ל"מ הכי והביא ד' בה"ג שכ' וז"ל הא ביעתא דקיימא בשיפולתא דריאה או על אודנה אי מהדר לה בשרא הדר הודרנא דבעותא ואפי' משהו בעלמא כשרה אי לא חסרה היא וטרפה עכ"ל ומ"ש הדר הודרנא דבעותא ע"כ כונתו שתקיף חוט בשר סביב הבועא ולפירושם אינו מקיף מבחוץ סביב הבועא רק חוט בשר מקיף טל החוד בין קמא לגבא ואין זה במשמעות לשונו לכן נ' דהכי פי' שמקיף חוט בשר סביב הבועא בעיגול מבחוץ יש מראה בשר עתידה להתרפאות ע"י בשר שסביבותי' אבל אם אין חוט בשר מקיפה להבועא מכל צד רק מראה מוגלא סביב הבועא מקיף או שאין שם סביב הבועא רק קרום הריאה מקיף לבועא ואין שם בשר אין עתידה להתרפאות וכיון שבועא היא בולטת חשיב חסרון מבחוץ שבמקום הבועא אין שם בשר וטרפה ול"ד לשאר בועא שאינה בשיפולי דל"ח לחסרון בחוץ דכל בועא סופה להתרפאות אבל בשיפולי אם אין חוט בשר מקיפה אין סופה להתרפאות וחשיב חסרון בחוץ וטרפה עכ"ד

(ז) בהג"ה ובאו אח"כ כו'. עי' ש"ך ס"ק כ"ד שהביא ד' הר"י בן הרא"ש כו' משום דאוקי תרי לבהדי תרי כו' ועי' בפר"ח לעיל סי' כ"ט שהק' דהא תרי ותרי הוה ספי' דרבנן כו' וכן הק' בחוי"ק ס"ק ד' והאריך הרבה בזה ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"א ס"ק א' מ"ש ליישב והארכתי בזה יעוש"ה

סעיף ה (ח) בהג"ה מ"ז בבועא. עי' ש"ך ס"ק כ"ת מה שהשיג על הרש"ל כו' וכ' דבועא מעבר לעבר יש מקום בש"ם גבי ריאה שנשפכה כקיתון כו' ועי' בפלתי ס"ק ג' ובחידושי מהרא"ל מ"ש ע"ד הש"ך והאריכו בזה יעוש"ה

סימן לח

סעיף א (א) כל שהו. והוא מר' הטור ועי' בב"י שכ' דגם דעת רש"י הוא כן דאפי' בכ"ש טרפה וקשה דהא כ' התוס' בחולין מ"ו ב' ד"ה אוכמי וז"ל פי' הקונטרס עיי"ש שיש בה מראות שחורות והא דאמרי' בסמוך כדיותא טרפה יש לפרש דהיינו כשרובה כך עכ"ל הרי להדיא דכ' התוס' דס"ל לרש"י דאינה טרפה במראה אסורה רק כשרובה כך ולא בכל שהו היפך מד' הב"י הנ"ל בדעת רש"י וכן הק' לי חכם אחד אבל באמת שפיר ד' הב"י ולק"מ דהא רש"י כ' בחולין מ"ז ב' ד"ה כדיותא קורט דמו