יד אליעזר חלק א פא

ומיעוך שבזמנינו כו' שקולפין הסרכא מהריאה עפ"י היתר שכ' הב"א משום דחשבי לי' קרום כמעשה דריינס או כמש"ל סי' ל"ע שסמכו על הפוס' דסרכא של"כ דוקא מראשונה לאונא שלישית וס"ל ג"כ דסרוכה לשומן הלב ושאר מקומות שוה לסמוכה לדופן ומהני בדיקת פושרין אפי' ליכא מכה בדופן א"כ ודאי א"א לחלק בין יש בשר תחת הקרומין או לא וגם ממ"ש הט"ז סי' ל"ט ס"ק י"ג דסרכא דבוקה מטנרי אין למעך משום דהוי תר"ל ולא קא' משום דאין בשר תחת הקרום ותמהני על הנו"ב שכ' שהי' מטריף ס"ת שחסר הבשר תחת הקרומין וזה טעם שמטריפין ס"ת מבועא דא"כ למה כ' מהרי"ו והרב לקמן סי' ל"ט סעי' ח' ס"ת יוצא מטנרי כשרה אע"ג דאין בשר תחת קרום הריאה א"ו ליתא ואפי' ס"ד יש להכשיר במיעוך ואם כדבריו ה"ל להרב להשמיענו בריאה שנשפכה כקיתון או נימוקה פחות מרביעית לאסור אם יש עלי' ס"ד ואפי' ס"ת א"ו לא ס"ל הט' שכ' הנו"ב וגם ס"ד שאזיל ע"י מיעוך יש להתיר עכ"ד ועי' בעונג יו"ט חיו"ד סי' ע"ב מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ט (יח) אשום כו'. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק כ"ה דאף אנו בקיאין בבדיקה זו וכ' דכן הסכימו כל האחרונים ולכאורה קשה הא בכ"מ דצריך בדיקה אין אנו בקיאין בבדיקה וצ"ל כמ"ש בר"א ס"ק קנ"ח דבשלמא בכל הבדיקות דאי מפקא זיקא טרפה אין אנו בקיאין דדלמא יש נקב דק שאין אנו רואין אם מבצבץ ודלמא היא מפקא זיקא כ"כ בדקות עד שאין אנו מרגישין וא"כ מה שלא ראינו אינו ראי' שאינו מבצבץ אבל כאן באטום הא הבדיקה הוא להיפך דאם היא מפקא זיקא ומבצבץ כשר וכשאינו מבצבץ אז טרפה א"כ אין לחוש דדלמא אנו רואין שמבצבץ ואיני כן דכיון שאנו רואין שמבצבץ אין להכחיש מה שעינינו רואות ובזה לא שייך בקיאות מה שאנו רואין שכן הוא ואם אינו מבצבץ באמת טרפה כו' והאריך בזה ועי' בנו"ב מהדו"ק חאה"ע סי' צ"ג שכ' כה"ג ע"ד הב"ש באה"ע סי' קס"ט גבי בדיקות גומות דאין אנו בקיאין דדוקא לבדוק ולראות שאין שם גומות אין אנו בקיאין דשמא איכא גומות קטנות שאינו מבחין אבל להיפך אם אנו רואין גומות לומר אין אנו בקיאין לא אמרי' דאיך נכחיש מה שאני רואין בעינינו כו' וה"ה כאן נמי כן ועי' בעה"ב כ"ק ת' ובסי' מ"ב ס"ק ד' שכ' נמי כן והביא ד' הנו"ב הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפרמ"ג במשב"ז ס"ק ט"ו שכ' באטום לרשב"א טרפה שאינו מניף על הלב ולהר"מ שסופו לנקוב ורש"י כ' דהוי לקותא כו' ואם אטום נגד הדופן במיצר התזה לרשב"א טרפה ולהר"מ כשרה ולרש"י דהוי לקותא בין תר"ל ובין לדופן טרפה עכ"ד ובאמת מבואר להדיא ברש"י חולין מ"ג א' ד"ה לא תיפוק דאטום הוי בכלל נקובה שכ' וז"ל וכן הנך טריפות כו' חליף דאוני ודמיא לבשרא ולביעתא ואטום בריאה כולהו בכלל ריאה שניקבה או שחסרה נינהו כו' והנך חזיתא לקותא נינהו וכל לקותא סופה לנקוב והו"ל ניקבה כו' עכ"ל הרי דס"ל לרש"י דאטום בכלל נקובה הוא ומ"ש רש"י שם מ"ז ב' ד"ה ואי לא דאטום לקותא הוא וטרפה כונתו נמי משום שסופה לנקוב כמ"ש רש"י מ"ג הנ"ל דכל לקותא סיפה לנקוב וא"כ לא גרע מנקב ואם הוא במיצר התזה כשרה רק דבעי שיהא סביך בבשרא דלא כהפרמ"ג בדעת רש"י וכן השיג עליו חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל מד' רש"י מ"ג הנ"ל: סעיף יב (יט) מספק. והוא מד' הרמב"ם בפ"ת מהל' שחי' הל' ח' מהא דרפרם דאמר דמיא לאופתא ויש כחה פי' בד' רפרם מש"ה אינו טרפה רק מס' ועי' בחידושי מהרא"ל מה שהק' דא"כ אמאי פ' המדובר בסעי' י' ריאה שקשה כעץ טרפה דמשמע ודאי טרפה והא זה ג"כ פי' הנאמר בד' רפרם כו' והאריך בזה ליישב ועי' בלב ארי' חולין מ"ז ב' ובמא"ע שורש ו' ענף ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה: סעיף יג (כ) שיבשה כו'. עי' בחידושי מהרא"ל מ"ש ליישב קושי' הכ"מ פ"ז מהל' שחי' על הרמב"ם שם שפי' הטעם דיבש כחסר דלמה לא יהי' בכלל נקובה והאריך בזה יעוש"ה

סעיף יד (כא) צמקה כו'. עי' ט"ז ס"ק כ' וש"ך ס"ק כ"ט שכ' בשם רש"ל דה"ה רובה וכ' הש"ך דפשוט הוא וכונתו משום דבכל דוכתי קי"ל דרובה ככולה ובאמת י"ל דאינו פשוט כל כך דלא דמי לשאר עריפות כגון לקותא דקי"ל רובו ככולו היינו משום דכיון דרובה לקוי אין כח ביד הנשאר להגין והוי כמו לקוי בכולו אבל כאן שאינו טרפה רק שאנו אומרים שהצימוק הוא מחמת הפחד שנפחדה וכיון שלא צמקה כולה אפשר שלא בא לה מסיבת הפחד כלל שאם בא לה מסיבת הפחד אפשר שדרכה להצמיק כולו ומהכ"ת יצמק במקום אחד ולא בכל המקומות וכן ראיתי בחידושי מהרא"ל שהק' כן וכ' דזו היא דעת הראב"ד כו' והאריך בזה ועי' בעה"ב ס"ק י' שהק' נמי על הרש"ל דבטריפות ל"א רובו ככולו וכ' גם בצמקה אפשר דהיכא דצמקה רובא הדרא בריא והביא ראי' מאבר המדולדל כו' ומכח זה השיג על התב"ש שכ' דגם בצמקה אונא נמי אמרי' דרובו ככולו וכ' דיש לצדד להקל כיון דגוף דין זה הוא חומרא דרוב הפוס' חולקים על זה א"כ הבו דלא לוסיף עלה לאסור גם ברוב עכ"ד והניח בצ"ע ועי"ש עוד סי' ל"ד ס"ק א' וסי' נ"ט ס"ק א' וסי' צ"ב ס"ק ת' ובספרו שם ארי' חיו"ד סי' י"ג ובחתם סופר חאו"ח סי' ק"מ מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף טז (כב) בהג"ה בהפ"מ. עי' בתוי"ק ס"ק ו' ובר"ח ס"ק ט"ז ובראש יוסף חולין מ"ח ב' מ"ש והאריכו בזה ועי' בעה"ב ס"ק י"ג מ"ש דאמאי לא חיישינן שמא נתרפא כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה

סימן לז

סעיף א (א) ליחה סרוחה כו'. והוא דעת הרי"ף והרמב"ם והק' עליהם מהא דאמר דחזו דקיימו צמתי וכנדי ולא אמרו להו ולא מידי ואמאי לא הצריכו בדיקה שמא עכורין או סרוחין ובמלחמות תי' וז"ל ההיא בפלוגתא אתמר דר"י טריף ור"ל מכשיר ור' ירמי' מסתפק כו' ואתא רב אשי הכא ומכריע בעכורין וסרוחין ערפה כו' עכ"ל ותמה עליו חותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטיץ דאכתי תקשי על הרי"ף שהביא הא דחזו דקיימו צמחי וכנדי ולא אמרו להו ולא מידי ומשמע שפ' כן להלכה שא"צ בדיקה והביא ד' הב"י שהביא ד' הא"ת בשם הר"י דכל היכא דלא אסרות מבחוץ ל"ח אי מסריח מבפנים וכ' הב"י דאין נ' כן מד' הגמ' והפוס' וכ' דנ' דכונת הר"י ליישב הקושי' על הרי"ף הנ"ל דלמה לא בדקו הצמחי והכנדי שמא סרוחין לזה תי' כיון שלא הסריח מחוץ ל"ת אי מסריח מבפנים ונ' שיצא לו מהש"ס דסוכה ל"ו מאי לאו תפוח מבחוץ וסרוח מבפנים לא אידי ואידי מבחוץ כו' הא דסרח אע"ג דלא תפח הרי מבואר דדוקא סרוח מבחוץ ואח"כ הביא תשובת הר"י מיג"ש סי' ל"ד שכ' וז"ל וששאלתם על מוגלא דאשתכח בריאה ואסרוח אי טרפי' לה לבהמה או לא הכי חזינן כיון דאמור רבנן מוגלא בריאה כשרה בין אסרוח בין לא אסרוח כשרה דכי פלוג רבנן במים זכים הוא דפלוג אבל במוגלא לא פלוג תדע דהא מים כי עכירי דדמי למוגלא טרפה ומוגלא גופי' כשרה ה"נ אע"ג דמים זכים כי אסרות טרפה מוגלא כדקיימא קיימא ואע"ג דאסרות כשרה ולית לן לדמויי מלתא דמוגלא למלחא דמ"ז בלי ראי' דהא אמרי' אין אומרים בטריפות זו דומה לזו כו' עכ"ל וידוע שהוא תלמידו של הרי"ף משמע דמפרש מ"ש הרי"ף וריאה שהעלה צמחים כשרה ואע"ג דמליאין מוגלא או מ"ז וה"מ דלא