יד אליעזר חלק א עד

לינטל כל שנשאר בה עדיין הזיתים עדיין מעלה ארוכה רק אי עדיין יש נקב בטרפש וחסר שמירה וכן ירבה החולשא ער שתינטל כולה אבל בנסתם הנקב בטרפש ממילא סר החולשא מהכבד ומעלה ארוכה אבל הא קשי' הא סוף הקרום שעלה בנקב הטרפש ליסתר וממילא אח"כ סוף הבשר לינטל אלא ע"כ כיון דהשתא שניקב הטרפש סתום אין מגיע ע"י נקב שהי' בו מקודם שום חולשא לכבד כלל כי מה איכפת לכבד בין הגנת הטרפש לבין הגנת הקרום שעלה בו לכן לא מטריפינן ע"ש סופו ומכ"ש גבי יתיר כיס דבהסרת היתור ליכא שום חולשא כלל בורדא כו' וניחא מה דהוי ק"ל בהא דגרגרת שיש נקבים מצטרפין לכאיסר עם השלם שביניהם משום דכשאין בין נקב לנקב כמלא נקב קים להו דסוף השלם שביניהם לינטל וחסרון כאיסר גופי' כ' התוס' ברפא"ט דטרפותו משום שסופו ליפסק רובו וא"כ הוי חרי רואין ולהנ"ל ניחא דשאני התם דמ"מ סוף השלם לינטל וסופו ופסק רוב כו' וכאן דכבר הוחל החולשא וחולי הגרגרת במקום הנקבים אף המ"ב מודה לסברת התב"ש דמטרפינן אף בב' ע"ש סופו ולא התיר המ"ב אלא במקום שלא הוחל עדיין חולשא כלל באבר שהטריפות בו מצד עצמו כו' וגם השיג על התב"ש במה שדחה ראי' המ"ב מטרפש כו' והאריך בזה בדברים נכונים ועי' בס' ארץ צבי חיו"ד סי' י"ב שכ' נמי כעין ד' הגידולי הקדש אלו והאריך בזה יעוש"ה ולפ"ד אין מוכח לחלק לענין תרי רואין בין ב' אברים לבין אבר א' וכמ"ש בערוגות הבושם בסי' הקודם ס"ק ב' לחלק כן נוכח קושי' הנ"ל מהא דגרגרת שיש נקבים דמצטרפין כו' וכ"כ עוד לקמן סי' מ"ח ס"ק ב' לחלק כן ולפ"ד הגידולי הקדש והארץ צבי הנ"ל אין לחלק ואף באבר א' נמי ל"א תרי רואין ולק"מ מהא דגרגרת הנ"ל ועי' בהגהות יד שאול מ"ש ע"ד התב"ש הנ"ל ועי' עוד בערוגות הבושם סי' ל"ג ס"ק ח' וסי' מ"א ס"ק א' ובפרמ"ג במשב"ז ס"ק ו' מ"ש ע"ד המ"ב והתב"ש הנ"ל וכעת ראיתי בהר הכרמל חיו"ד סי' ג' שהק' על המ"ב הנ"ל מהא דאמרי' בושט דאם שניהם אדומים טרפה מטעם דהאי אדום לקותא הוא וסופו להנטל ואז לא והי' קיום להשני א"כ הרי אמרי' תרי רואין ע"כ קושי' ולפ"ד הגידולי הקדש והארץ צבי הנ"ל לק"מ דהתם כיון דכבר הוחל החולשא וחולי בהושט במקום האדום אף להמ"ב אמרי' בזה תרי ע"ש סופו וכנ"ל וכן לפמ"ש הערוגות הבושם הנ"ל נמי ניחא דבחד אבר שפיר אמרי' חרי רואין אך באמת הערוגות הבושם בעצמו כ' בסי' ל"ג ס"ק ח' דבושט מעור לעור הוי כמו שני אברים יעוש"ה אבל לפ"ד הגידולי הקדש והארץ צבי הנ"ל ניחא וכמ"ש ולק"מ קושי' הר הכרמל הנ"ל ושפיר ד' המ"ב ועי"ש עוד מ"ש ע"ד המ"ב והאריך בזה ומ"מ מסיק לבסוף כהמ"ב וא"כ כיון דהעיקר כהמ"ב הנ"ל עכ"פ בהפ"מ יש להתיר ב' כיסין וכמש"פ השיך הנ"ל ודלא כהתב"ש הנ"ל וכ"פ בחכמת אדם שם דין כ"ו ועי' במקדש מעט ס"ק ק"מ ובתשובת הרי"מ חיו"ד סי' ו' ובטוב טו"ד מהדו"ק הל' טריפות סי' נ"א מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בפרמ"ג ובסי' מ"א בש"ד ס"ק א' וס"ק י"ב שכ' דלהמ"ב יש להקל בהפ"מ היכא דנמצאו ב' טרפשים כו' ועי' בארץ צבי מ"ש ע"ד הפרמ"ג והאריך בזה יעוש"ה אבל באם אין לה כיס או שאינה מונחת בכיס משמע מד' הש"ך ס"ק י"ד דאף בהפ"מ אסור וכן משמע מד' המ"ב שם אך החכ"א שם פ' דאף בשאין לה כים או שאינה מונחת בכיס יש להקל בהפ"מ

(י) מקצת מן הורדא. עי' ברשמי שאלה חיו"ד סי' כ"ד כ"ה ובתשובת הרי"מ חיו"ד סי' א' מ"ש והאריכו הרבה בזה יעוש"ה

(יא) שלא תהא הפוכה. עי' ע"ז ס"ק ו' וש"ך ס"ק ח' שהביאו בשם רש"ל שחולק ע"ז וכ"פ הפר"ח ס"ק ז' כהרש"ל ועיי' בכרתי ס"ק ו' שהביא ד' הרש"ל והפר"ח וכ' דצ"ע ועי' בערוגות הבושם בסוף הס' בקונטרס התשובות סי' ה' שכ' דיש סמך לדין זה דורדא הפוכה מחולין נ"ו ב' גבי יצאו בני מעי' דאמר רב שמואל בר רב יצחק ל"ש אלא שלא היפך בהם אבל היפך בהם טרפה דכתיב הוא עשך ויכוננך מלמד שברא הקב"ה כונניות באדם שאם נהפך אחת מהם א"י לחיות כו' א"כ י"ל דה"ע דמטריפין בהיפך הורדא ג"כ כו' ומשמעות הש"ס דבכל האברים שנטרפה בהם אם נתהפכו טרפה כדדריש מקרא דהוא עשך כו' ולאו דוקא בני מעיים שנתהפכו אלא ה"ה בכל האברים שהחיות תלוי בהם ולכן אם נהפך הורדא אף שהוא מקצת מן הריאה ערפה מה"ט וכ' דאפשר דזהו הטעם מה שמטריפין אם האומות למעלה והאונות למטה כו' משום דזה נקרא ג"כ היפך שנתהפכו תחתונים למעלה ועליונים למטה והשיג מכת זה על הלב"ש ולפ"ד טרפה בורדא הפוכה אף בהפ"מ אך בחריץ הפוך כ' להכשיר בהפ"מ והאריך בזה לחלק בין ורדא הפיכה לבין חריץ הפוך יעוש"ה ועי' בלב"ש ס"ק ס"ז ובראש אפרים ס"ק קל"ח מ"ש בשם הבאר יעקב ומ"ש הראש אפרים שם בשם הזכרון יוסף והאריכו בזה ועי' בחכמת אדם כלל ט' סי' כ' שפ' דיש לסמוך בחריץ הפוך על המקילין בהפ"מ וכן עיקר לדינא דבחריץ הפוך יש להכשיר בהפ"מ אך בורדא הפוכה טרפה אף בהפ"מ ובערוגות הבושם הנ"ל ועי' ביד אברהם מ"ש בזה

סעיף ג (יב) של הדס. עי' בשמל"ח סעי' ז' ובתב"ש ס"ק ט' ובפרמ"ג במשב"ז ס"ק י"ג ובחידושי רע"א שהביאו פלוגתא לענין שיעור טרפא דאהא י"א אורך ורוחב כמו צפורן אגודל וי"א אורך ורוחב של פרק אמצעי של אגודל בינוני כו' ועי' ברשמי שאלה סי' כ"ד כ"ה שם מ"ש לענין הא דאמרי' צפורן א' של אגודל אם הפי' כצפורן לבד או דהפי' כאורך האבר הראשון כולו של אגודל אשר בו דיבוק הצפורן והביא בשם הגאון ר' בערוש אב"ד דגלוגא שכ' דשיעורו כאורך אבר הראשון כולו כו' ולא הצפורן לבד כו' והשיג עליו וכ' ולא ידעתי מנ"ל שהרי קולא גדולה היא אצל יותרת מגבה שהוא כשיעור צפורן א' ולחומרא כו' ולדבריו לא יעריף ביותרת מגבה כ"א מט"ד הגדול כמו אבר ראשון כולו של אגודל ומנ"ל להקל כ"כ מבלי ראי' כו' והאריך הרבה בזה יעוש"ה

(יג) בהג"ה נוטה לגבה. עי' בפר"ח סעי' מ"א שכ' דאם אונא היתירה נוטה לגבה ע"י נפיחה וכשמניחין היד בנחת עלי' היא חוזרת לעמוד בשוה עם שאר האונות שיש להכשיר עכ"ד וכ' בראש אפרים שם שיש ללמוד ודין פיצול שתחת גומא שכ' רמ"א להתיר אף אם בולטות לאחר הנפיחה מהגומא כשחוזרת לאחר שמניחין על היד בנחת והטעם דגם בחי' הבהמה אם הצלעות דוחין הפיצול הם מניחין אותו בתוך הגומא ואין סופה להתפרק וה"נ דכותי' כו' דכיון שיורד ע"י הנחת היד בנחת ועומד בדרי דאוני ובמקום רביתא הוא מקום צר ודחוק לצלעות ממילא דבחי' לא הי' בולט לחוץ כלל ועומד בדרי דאוני וכל שהוא בדרי דאוני לאו כנטול דמי עכ"ד ודבריו תמוהים וכמו שתמה בבית יהודא דהלא מבואר בגמ' ובפוס' דבכל מילי דריאה משערינן כמו שהוא לאחר הנפיחה דבחי' הבהמה היא נפוחה וכיון דלאחר הנפיחה בולטת לגבה כט"ד טרפה ומ"ש לצרף דעת המכשירין אף שנוטה לגבה כיון שמושרש בדרי דאוני כו' אין לו במה לצרפו כו' והאריך בזה להשיג ולבסוף כ' דנ' דדין זה יש ללמוד מפיצול מגבה וגומא תחתי' דכ' הט"ז ס"ק י"ב דאם הפיצול קצרה מהגומא דטרפה דאז לא הוי פיצול אלא יתר והש"ך בנקוה"כ והפר"ח השיגו דמה בכך דהיא יתרת מ"מ סוף סוף אינו עתיד להתפרק כשאר יתרת וכשרה נמצא לפ"ד הש"ך ופר"ח גם בזה דהיתרת עומדת בדרי דאוני ונוטה לגבה וחוזרת למקומה כשמניחין היד בנחת עלי' ג"כ כשרה דהא אין סופו להתפרק ולד' הט"ז י"ל כיון דנוטה