יד אליעזר חלק א סח

ז"ל כהאשכול הנ"ל ועי' בבאר היטב ס"ק ג' שהביא ד' הבה"י והפר"ח דאין שינוי מראה לחוד פוסל רק בריאה וכוליא ולא בתוה"ש כו', וכ"כ הנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' י"ג להכשיר שינוי מראה בשאר אברים והתב"ש לקמן סי' מ"ג ס"ק ד' חוכך להחמיר דשינוי מראה פוסל בכל האברים והפרמ"ג שם במשב"ז ס"ק ה' כ' דבשחור דלקותא היא אינו או' לא אי' ולא היתר כו' ועי' בראש אפרים בקונטרס הראיות סי' ל"ת אות כ"א הביא כת"י מבעל נו"ב בגליון היו"ד שחזר ממ"ש בנו"ב הנ"ל וס"ל דשינוי מראה פוסל בשאר אברים וכהתב"ש הנ"ל והאריך בזה ועי' בערוגות הבושם ס"ק ג' שהשיג על הכת"י של הנו"ב והאריך בזה ופ' דאין שינוי מראה פוסל בשאר אברים ועי' ביד יהודא ס"ק ג' שהאריך הרבה בזה ופ' נמי דאין שינוי מראה פוסל בשאר אברים

(ב) אם נשברה כו'. עי' בדגול מרבבה שכ' דבנשברה השדרה עכ"פ צריכה בדיקה אם לא נפסק החוט לדידן שאין אנו בקיאין בבדיקה טרפה עכ"ד וכ"כ לקמן סי' נ"ד והביא בשם הב"ח בסי' שאח"ז שכ' נמי כן וכן מבואר להדיא בבה"ג הל' טריפות סי' ס"א שכ' וז"ל וכל היכא דצריכה בדיקה כגון דרוסה ונפולה א"נ נשברה השדרה ולא ידעי' אי איפסוק חוה"ש או לא כיון דצריכין בדיקה אי שחיט להו אסורן דכי הוי בדקינן לנפולה ולדרוסה ונשברה השדרה הני מילי ברבנן קמאי דהוו חכימין והוו בקיאין למיקם על בדיקה שפיר אמור רבנן דמשהינן לה תריסר ירתי שתא והדר משתריא כו' עכ"ל הרי מבואר להדיא כהדג"מ ולא ראה הדג"מ הנ"ל ד' הבה"ג אלו שהרי לא הביאם עוד כ' הדג"מ מיהו אם הלכה יש לסמוך על הבדיקה כו' דבעוף לא מהני הילוך לענין ספק פסיקת החוט דבעוף כלה כת החוט למעלה אצל האגפים והרגלים רחוקים הרבה כו' ואין פסיקת החוט מעכב ההילוך משא"כ בבהמה רגלי' הראשונים של צד הראש החוט הולך ביניהם ואם נפסוק הי' נרגשה בהילוך ולכן מהני ההילוך לסמוך ע"י זה על הבדיקה עכ"ד ותמה עליו חותני הגאון ז"ל דא"כ לא מהני בעוף נפולה כשהלכה והא מבואר לקמן סי' נ"ח סעי' ז' עוף שנחבט על פני המים אם שט מלא קומתו מלמטה למעלה אין חוששין וצ"ע ועי' בבית יהודא מה שהביא בשם הפר"ח ומה שהשיג עליו והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ו (ג) לא הגיע כו'. עי' באו"ה כלל נ"ו סי' ה' שכ' וז"ל אם הכה על רוחב השדרה כו' או שלא הכה לכל אורך השדרה ונפל לארץ חוששין לר"א עכ"ל והק' התב"ש בס"ק ו' דאם נפל לארץ לא גרע מאילים המנגחים זא"ז דאם נפלו לארץ חוששין לר"א אפי' בפחות מי' ולכן כ' דהגהת איזה תלמיד טועה הוא ולא מאו"ה כו' עכ"ד ובאמת לק"מ דשאני אילים המנגחים שרוצה כ"א להפילו לחבירו אמרי' שנפל מכחו ובהילוהו אחרים גם בפחות מי"ט חוששין אבל הכא במקל ע"פ השדרה ולא נתכוין להפילו אמרי' שנפל מחמת כאב המכה מעצמו וכיון שלא הי' י"ט אין חוששין למה שנפל ושפיר ד' האו"ה הנ"ל וכן חי' חותני הגאון ז"ל ועי' בערוגות הבושם ס"ק ב' מ"ש לענין עוף שנשברה השדרה למטה מאגפיים במקום שאין עוד טריפות החוט כו' אם צריך בדיקה בחוט למעלה במקום המטריף כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק א' וביד יהודא ס"ק ח' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ד) שמא נפסק החוט ומשמע דאין חוששין לר"א ובד"מ כ' דצ"ע דבגמ' אמרי' דהחשש הוא משום ר"א כו' עכ"ד וכן מבואר באו"ז סי' תי"ז כהד"מ שכ' וז"ל ואי שלים חוטרא אפלגא דגבא כו' חוששין שמא בסוף המקל ניקבו בני מעים מן המכה או איפסק חוה"ש עכ"ל הרי דס"ל דחיישי' גם לשאר אברים שכנגד הכאתו ועי' בתשובת מוהרא"ל מהגאון מפלאצק חיו"ד סי' ז' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן לג

סעיף ב (א) להרמב"ם טרפה. ונתן טעם לדבר שהלחי העליון נברא בבע"ה לכסות פי הקנה שלא תכנס בו נשימת הרוח הקר פתאום לריאה ויקרר אותה וימות פתאום החי אם יכנס עכ"ד שהשיב לחכמי לוניל והובא דבריו בש"ך ס"ק ג' ולפי טעם זה אין חילוק בין ניטל לבין נברא חסר ואף בנברא בלי לחי העליון טרפה להרמב"ם כיון דלא תוכל לחיות בלי לחי העליון וימות פתאום אבל באמת מבואר להדיא ברמב"ם פ"ת מהל' שחי' הל' ט"ז דחסר לחי העליון כשרה שכ' וז"ל נעולה כיצד ג' אברים הן שאם ניטלו טרפה ואע"פ שאין בהם דין נקב ולא דין חסרון ואלו הן צומת הגידין והכבד ולחי העליון כ"ל הרי להדיא דס"ל דאם נבראת בלי לחי העליון דכשרה ועי' באו"ה כלל נ"ד סי' י' שכ' וז"ל וכ' הרמב"ם פ"ח מהל' שחי' ודוקא ניטל אבל אם נבראת כך חסירה מותרת עכ"ל וכונתו ע"ד הרמב"ם בהל' ט"ז הנ"ל ועי' בהגהות זר זהב שם מחכם א' מחכמי זמנינו שכ' ע"ד או"ה דלא מוכת בהרמב"ם שם דקאי על דין זה רק דמיירי באברים שאי' בגמ' ניטל אבל בזה יכול להיות לפי טעם הרמב"ם הנ"ל כו' אף בחסירה הדין כן רק לפמ"ש הרמב"ם בספ"י משחי' ומנה ע' טריפות ומונה בכ"מ חסרה ונטולה לשנים כגון הכרס ניטל הכרס וכן השאר והכא לא מני רק ניטל לחי העליון ולא מני חסר משמע דחסר כה"ג כשר הוא כו' עכ"ד ובאמת כונת האו"ה על הרמב"ם דהל' ט"ז הנ"ל דמבואר להדיא דאם נבראת כך בלי לחי העליון כשרה וכן ראיתי בבית יהודא שכ' דכונת האו"ה על הרמב"ם דהל' ט"ז הנ"ל והק' נמי דלפ"ד הרמב"ם דלא תוכל לחיות בלי לחי העליון א"כ אף בנבראת כך בלי לחי העליון טרפה כו' והניח בקושי' וכעת ראיתי בתה"ד סי' קע"ז שכ' דמוכח מד' הרמב"ם דלא מנה רק ב' אברים שאם נחסרו כו' שהן טרפה והן אונות הריאה והרגלים אבל צומת הגידין והכבד והלחי העליון אפי' שאם ניטל כו' טרפה אם נבראו בתחלתם לא פסלו כו' עכ"ד הרי שכ' להדיא דלהרמב"ם אם חסרה הלחי העליון כשרה אך לא הביא ד' הרמב"ם דהל' ט"ז הנ"ל דמבואר להדיא כן ועי' בחכם צבי סי' ע"ז שהק' נמי על התה"ד כהבית יהודא על הרמב"ם וכ' ליישב בדוחק ובאמת כבר הק' קושי' זו על הרמב"ם בתוה"ב בית ב' שער ג' יעוש"ה ולא ראה הבית יהודא הנ"ל ד' התוה"ב שכבר הקדימו בקושי' זו על הרמב"ם הנ"ל ועי' בפלתי ס"ק א' שכ' דלא הוי רק ס' טרפה להרמב"ם ונפ"מ לענין ס"ס ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק א' מה שהשיג עליו והאריך בזה ועי' ביד יהודא ס"ק א' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ג (ב) ושט כו'. עי' ש"ך ס"ק ד' מה שהניח בצ"ע על הרמב"ם ועי' בפר"ח ס"ק ובתב"ש ס"ק ה' ובפלתי ס"ק ב' ופרמ"ג בש"ד ס"ק ד' ובישוי"ע ס"ק א' ובד"ת ובבאר יעקב ובמקמ"ח ובערוגות הבושם ס"ק ג' ובגידולי הקדש ס"ק א' וביד יהודא ס"ק ה' ובב"ש אחרון חיו"ד סי' כ"ה ובכתב סופר חיו"ד סי' כ"א ובס' קרן אורה הנדפס מחדש בפא"ט ובאמרי בינה דיני טריפות סי' ב' ובשאילתות שאילתא קב"ה בהעמק שאלה שם אות א' מ"ש והאריכו בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

(ג) תורבץ הושט עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ה' מה שהק' על המהרש"א בבכורות כ' ב' ד"ה חלב כו' והניח בצ"ע ועי' בספרי דברי אליעזר שם מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה ועי' בישוי"ע ס"ק ב' מ"ש והאריך בזה

(ד) נבילה. עי' ש"ך ס"ק ה' מה שהק' על המחבר וכ' אבל טרפה ודאי נבילה לא הוי כו' גם יש