יד אליעזר חלק א נט

דתרי קולא לא מקילינן להרחיק החפיפה מהטבילה וגם לטבול בז' יעוש"ה וה"ה בהפ"מ כמי אמרי' כה"ג דתרי קולא לא מקילינן וכן ראיתי בס' בגדי ישע חיו"ד סי' י' בתשובת הגאון בעל גליא מסכת שכ' נמי כן דיש סמך לד' הע"ז מד' התוס' נדה והרא"ש הנ"ל ועי' בדרכי הוראה שם פ"כ שכ' נמי דיש סמך לד' הט"ז מד' הרא"ש נדה הנ"ל אך בבגדי ישע בסי' י"א שם השיג על הגאון בעל גליא מסכת וכ' שאין ראי' מד' התוס' והרא"ש בנדה הנ"ל כו' וכ' דיש סמך לד' הט"ז הנ"ל מדין תרתי לריעותא המבואר לקמן פי' ל"ז כו' והאריך בזה ועי"ש עוד מסי' ו' עד סי' י' וביד יהודא בסוף הס' בהשמטות שם לסי' ע' מ"ש בד' הט"ז הנ"ל והאריכו בזה ועי' בלב"ש בפתיחה לטריפות העצמות או' ז' ובדע"ק שם ובמקדש מעט שם מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ג) בהג"ה ואם נמצא. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ח' שכ' דהוי ס"ס שמא לא חתך ושמא הל' כדיעה א' דבעוף בעי שיעורא ואף דס"ס במקום חזקה ל"א זהו בס' המקרה ולא בס' בפלוגתא כו' וכאן ס' אחד הוא ס' פלוגתא עכ"ד וכ"כ לעיל סי' י"ח בש"ד ס"ק ל"ד ולקמן סי' כ"ד במשב"ז ס"ק ו' וכ"כ בדע"ק ס"ק כ"ב ובסי' כ"ד ס"ק ח' י"א כהפרמ"ג ועי' לעיל סי' י"ח ס"ק י"א מ"ש על הפרמ"ג והארכתי בזה יעוש"ה

(ד) גמי כו'. עי' ש"ך ס"ק ח' ועי' בתוי"ק ס"ק, א' ובישוי"ע בפי' הקצר ס"ק א' ובדע"ק מס"ק י"א עד ס"ק כ"א ובד"ח ובערוגות. הבושם בסוף הס' בח' התשובות סי' ג' וביד יהודא ס"ק ט' ובס' בית הלוי ח"ב סי' יא י"ב י"ג מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ה (ה) ולפ"ז כו'. עי', פרמ"ג בשפ"ד ס"ק מ"א מ"ש בענין א"א לצמצם בדעת הרמב"ם והאריך בזה ועי' במלא הרועים אות א' בענין אפשר לצמצם ובאמרו בינה סי' י"ט מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ו) שלא נגמרה כו'. הוא דעת הבה"ג ורש"י ודיעה הא' הוא דעת הרמב"ם ועי' ברא"ש פ"ב דחולין סי' ו' שכ' דהרמב"ם סמך על התוספתא כו' ועי' במקמ"ח שהביא ראי' להרמב"ם מזבחים ס"ה ב' גבי פלוגתא דראב"ש ורבנן אם מבדילין בחטאת העוף כו' והאריך בזה ועי' ביד יהודא ס"ק י"ב מ"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה

סעיף ו (ז) בהג"ה לא יצא דם עי' בד"ח בתשובה ובאגודת אזוב הנדפס מחדש חיו"ד סי' ב' מ"ש והאריכו בזה ומ"ש האגודת אזוב שם לענין ס' ניקב הושט אי מקרי ס' בשחיטה כו' ומ"ש בד"ח על המהרש"א בבכורות כ' ב' ד"ה חלב שכ' דבניקב הושט שחיטתו מטהרתו מידי נבילה והביא ד' התוספתא בחולין דמבואר כהמהרש"א כו' עי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה ועי' ביד יהודא מס"ק ט"ז עד ס"ק כ' מ"ש והאריך בזה

סימן כד

סעיף א (א) ב' ראשים כו'. עי' פלתי ס"ק א' מה שהק' על הב"י והאריך בזה ועי' במקמ"ח מ"ש ליישב ד' הב"י מקושי' הפלתי והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ה (ב) בהג"ה והמנהג להטריף. עי' ט"ז ס"ק ב' מה שהק' על הרשב"א בתוה"ה ועי' במקום שמואל בחידושי דינים ליו"ד מ"ש על הט"ז דנעלם ממנו ד' הרשב"א בתשובה סי' רס"א שמחלק בין קדשים לחולין כו' והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק א' ובישוי"ע ס"ק א' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ח (ג) בהג"ה צמר המסובך כו' עי' באר היטב ס"ק ח' מ"ש בשם בה"י דאסור למרוט הנוצות מחיים כו' משום צער בע"ח ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ח' ובדע"ק ס"ק ח' ובגידולי הקדש שם ס"ק ה' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף טו (ד) ונשמט כו'. עי' בחמדת שלמה חיו"ד סי' ז' שהק' על הבה"ג דאמאי קא' שמואל כל טבח שא"י הל' שחי' כו' ולמה גבי עיקור אסור לאכול משחיטתו הא יש לן למיזל בחר רוב כו' והאריך בקושי' זו והניח בצ"ע וכבר הקדימו בקושי' זו הפרמ"ג במשב"ז ס"ק י' והק' אהרמ"א דכאן ס"ל כהבה"ג ולקמן סי' כ"ה פ' דא"צ לבדוק אחר שמוטה כו' וא"כ אמאי אסור לאכול משחיטתו כו' והניח בצ"ע אך י"ל דס"ל להרמ"א דהיכא דיודע הל' שחי' א"צ לבדוק אחר שמוטה דלא חיישי' לשמוטה קודם שחי' כמו דל"ת לשאר טריפות אבל אם א"י הל' עיקור אסור לאכול משחיטתו דקרוב הדבר לעשות שמוטה בשעת שחי' וכמו שפ' המחבר בסוף הסי' דהשוחט תרנגול צריך ליזהר שידחוק כו' כדי שלא ינעוץ רגליו ויבא לידי עיקור וא"כ אם ש הל' עיקור א"י להזהר מזה וקרוב הדבר שיבא לידי עיקור ואף בבהמה יש מקום לבא לידי עיקור בשעת שחי' אם א"י ליזהר ומש"ה אסור לאכול משחיטתו ולק"מ קושי' הפרמ"ג והח"ש הנ"ל וכן ראיתי בלב ארי' בחולין ט' א' ד"ה כלהו שכ"כ ליישב קושי' הנ"ל ועי"ש עוד בח"ש מה שהק' על הבה"ג מב"ק ע"ז ב' גבי המוכר טרפה כו' והביא ראי' מזה להפלתי בס"ק י"ב והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק ד' מ"ש והאריך הרבה בזה יעוש"ה

(ה) שחיטתו פסולה. וכ' הט"ו ס"ק י' והש"ך ס"ק כ"ב בשם הרשב"א דאע"ג דעוף הכשרו בסי' א' מ"מ בעי' שיהי' שניהם ראוים לשחי' ועי' בערוגות הבושם ס"ק ד' שהק' מהא דאיתא בחולין כ"ח א' ר"א בר אהבה אמר ושט ולא קנה מיתיבי כו' שחט את הושט ונמצאת הגרגרת שמוטה וא"י כו' זה הי' מעשה ואמרו כל ס' בשחי' פסולה ואלו שחי' בגרגרת לא קתני ומוכת כר"א ב"א דלא מתכשרה בקנה לחודא כו' ולר"א ב"א מי ניחא הא לדידי' ל"ש שחי' כלל בגרגרת בעוף כו', א"כ קשה גם בנשמטה הגרגרת ואח"כ שחט את הושט למה יופסל השחיטה הא אין כאן טריפות ובזה א"ל כמ"ש הרשב"א הנ"ל דבעי' שיהי' שניהם ראוים לשחי' דהא לדידי' גרגרת בלא"ה אינו ראוי לשחי' כלל בעוף והרי יש כאן שחי' יפה בושט והתם הא מיירי בעוף ע"כ קושי' וכבר קדמו בקושי' זו הבית מאיר בקנין דעה ובאמת הרשב"א עצמו בתוה"ה בית שני שער א' הרגיש בזה וכ' וז"ל י"ל אע"ג דהכשרו של עוף בסי' ח' בעי' שיהי' שני סי' ראוין לשחי' ואפי' לר"א ב"א דאמר אין שחיטת העוף אלא במיוחד שבסי' דהיינו ושט מ"מ כיון דבעלמא בר אכשורי בעוף הוא דהיינו בעולת העוף דבעיא שנים בעיא שיהי' שניהם ראוין לשחיטה דהכי אגמרי' רחמנא למשה עכ"ל הרי דהרשב"א הרגיש בזה וכ' ליישב ולא ראו הב"מ והערוגות הבושם הנ"ל ד' הרשב"א בתו"ה אלו ועי' בס' בית הלוי ת"ב סי' ט"ז וסי' כ' מ"ש והאריך הרבה בזה והביא ד' התו"ה הנ"ל יעוש"ה

(ו) בהג"ה אבל בחייו כו'. עי' ט"ז ס"ק י' מה שהק' מחולין ס"ט א' גבי בעיא דחלב בן פקועה כו' ועי' בתוי"ק ס"ק ה' ובערוגות הבושם ס"ק ה' מ"ש ליישב קושי' הט"ז והאריכו בזה ועי' ביד יהודא ס"ק כ"ו מ"ש והאריך בזה

(ז) ואין ידוע כו'. ע' בתוי"ק ס"ק ז' ובד"ח וביד יהודא ס"ק כ"ח ובלב ארי' חולין ט' א' ובס' בית הלוי סי' י"ז מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(ח) ה"ז פסולה. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק כ"ז מ"ש לענין רובא דתליא במעשה דלא אמרי' אי הוי מה"ת או רק מדרבנן ל"א ועי' לעיל סי', א' ס"ק ו' שהארכתי בזה