יד אליעזר חלק א נה

דחזקת פנוי' דידה מהני לעצמה ולא לקרובותי' כו' והאריך בזה ליישב יעוש"ה

סעיף יג (יא) ויצא בהיתר. עי' ט"ז ס"ק י' וש"ך ס"ק כ"ב ועי' בפר"ח ס"ק כ"ב מה שהק' על זה דמה בכך שיצא בהיתר הרי עתה נמצא הסכין והוא פגום ועי' בתב"ש ס"ק כ"ט מ"ש ליישב והביא ראי' לסברא זו דיצא בהיתר מכתובות כ"ד ב' גבי גדולה חזקה כו' והאריך בזה ועי' במקמ"ח מה שהשיג על התב"ש דהתם לא נמצא ריעותא כלל אלא שלא נמצא כתב יוחסין אבל הכא איכא ריעותא כו' אך הביא ראי' לסברא זו דיצא בהיתר ואף דאיכא השתא ריעותא לפנינו מאה"ע סי' קנ"ו דאמרי' היכא דלא הוחזק באחי ובבנים ואמר דיש לו בנים דאין כו' והאריך הרבה בזה ועי' בחוי"ק ס"ק ז' מה שהשיג על התב"ש הנ"ל והאריך הרבה בזה יעוש"ה ועי' ביד יהודא ס"ק י"ג מ"ש והאריך בזה ועי' במהרי"ק שורש ע"ב שכ' נמי הסברא דיצא בהיתר והביא ראי' מכתובות כ"ג גבי אם משנשאת באו עדים כו' רלא תצא מהיתירא הראשון הואיל דנשאת בהיתר ועי' בדרך חיים ס"ק י"ג שהביא ד' מהרי"ק אלו וכ' דלא דמי לכאן דאין ההיתר ברור אלא מתלי תלי כשנאבד עד שימצא ויבדקנו כו' ועי"ש עוד מ"ש על קושי' הפרמ"ג במשב"ז ס"ק י' מנמצא הגרגרת שמוטה כו' ולבסוף כ' דמש"ה מהני כאן הסברא דיצא בהיתר עפ"ד הרשב"א ביבמות ל"א שכ' דכל ס' בשחי' לא תלינן דעל המכשיר להביא ראי' כו' וכיון דהסכין בדוק ויצא השחי' בהכשר על האוסר להביא ראי' כו' והיינו כד' המקמ"ח שם ועי"ש עוד בד"ח לעיל סי' א' סעי' א' ובתשובת שמואל סי' א' ובס' דברי נחמי' חיו"ד סי' ו' מ"ש ליישב ד' האגודה גבי אם בדקו השוחט ונמצא שא"י כו' מקושי' הט"ז שם ס"ק ו' עפ"י סברא הנ"ל דיצא בהיתר כו' והאריכו בזה ועי' בבאר יצחק חיו"ד סי' י"ח שכ' נמי ליישב ד' האגודה עפ"י סברא הנ"ל דיצא בהיתר כו' וגם מיישב בזה קושי' הקצה"ח בחו"מ סי' ל"ד ס"ק ה' על הרמ"א שם דאמאי ל"א תרתי לריעותא כו' כמו במקוה כו' והאריך בזה ועי' בברית אברהם חאה"ע סי' ס"ט מ"ש והאריך בזה ועי' בפלתי ס"ק ד' מה שהק' מחולין מ"ט א' דקא' דהא תלינן בזאב כו' ועי' בבינת אדם שער או"ה סי' י"א ובתשובת ר' משולם איגרא חיו"ד סי' ב' מ"ש ליישב קושי' הפלתי והאריכו בזה ועי' באמרי בינה דיני שחיטה סי' כ' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף טו (יב) שהוא רך. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ל"ד שהביא ד' השבו"י ח"א סי' כ"נ שכ' דאם נגע הסכין במפרקת והפגימה אינה נרגש בצפורן הו"ל ס"ס שמא בעצם המפרקת נפגמה ואת"ל בעור נפגמה שנוא לא מקרי פגימה עד שתחגור בה צפורן וזו שלא נפגם כ"כ יש להכשיר והביא ד' הבל"י שהק' עליו דהא כ' בח"א סי' מ"ו דס"ס במקום חזקה לא אמרי' וכ' הפרמ"ג ליישב ד' השבו"י דע"כ ל"א דס"ס במקום חזקה לא מהני אלא בס' ע"ד הקרי והזדמן כו' משא"כ בס' פלוגתא דרבוותא או בעיא דלא אפשטא כה"ג ל"ש לומר אוקמא אחזקה כו' וא"כ ל"מ היכא שב' הספי' הם בס' פלוגתא דרבוותא הוי ס"ס אלא אפי' בנידון השבו"י אפי"ה אמרי' שמא פנימה כ"ש לא הוי פגימה דבזה אתה צריך להתחיל תתלה והוי ס' השקול ול"ש אוקמא אחזקה וכיון שכן בא ס' הב' נוסף על הראשון אף שהוא ע"ד הקרי הוי שפיר ס"ס עכ"ד ובאמת דבריו תמוהין דאף להפוס' דס"ל דאמרי' ס"ס במקום חזקה דוקא היכא דב' הס' הם נגד החזקה אבל היכא דס' א' הוא נגד החזקה ולא ס' הב' בזה ס"ל לכ"ע דל"א ס"ם במקום חזקה וכ"כ הפרמ"ג בעצמו לקמן בסי' ק"י בכללי ס"ס ס"ק כ"ח ובחו"ד שם בכללי ס"ס ס"ק כ"ז ובחידושי רע"א לעיל סי' י"ג סעי' ב' ובתשובת רע"א סי' ל"ז ובשערי תורה ת"א כלל כ"ד פרט ב' דהיכא דרק ס' א' הוא נגד החזקה בזה לכ"ע ל"א ס"ם במקום חוקה וא"כ הכא הס' אי בעור נפגמה או במפרקת לא הוי ס' בדין והוי נגד החזקה ולא הוי ס"ס בכה"ג וכן הק' בערוגות הבושם בסוף הס' בח' התשובות סי' א' ובספרו שם ארי' חיו"ד סי' ג' על הפרמ"ג וכ' ליישב משום דאיכא כאן חזקה להיפך דאוקי הסכין בחזקת בדוק ואח"כ הוא דאתרע כשחתך במפרקת כו' א"כ כשיש עוד ס' הוי שפיר ס"ם כו' והאריך בזה ועי' בבית יצחק בשער הספי' סי' נ"ו שהק' על הפרמ"ג הנ"ל דהתינח אם נאמר דלכך ס"ס במקום חזקה לא מהני משום דס' הא' נעשה ודאי אי' דאורייתא ולכך כאן דס' ראשון אינו כווא שפיר דמי אבל אם נאמר דטעם ס"ס הוא מטעם רוב וסמכי' מיעוטא לחזקה א"כ מה בכך דס' א' הוא בפלוגתא דרבוותא כיון דהס' שמא בעור נפגמה מצטרף לחזקה י"ל דאסור ע"כ קושי' ולפ"ד ערוגות הבושם הנ"ל ניחא כיון דיש חזקה דסכין הוי שפיר ס"ס ועי"ש עוד מ"ש ליישב ד' השבו"י הנ"ל והאריך בזה ולבסוף כ' די"ל דלא הוי ס"ס דהך ס' דשמא כדעת המכשירין כשאין הפגימה כחגירת צפורן אינו מצטרף לס"ס כיון שרוב הפוס' ס"ל דבפגימה כ"ש פסולה השחיטה כו' וא"כ נ' דלדינא אין לעשות מזה ס"ס והניח בצ"ע ולפמ"ש הבית יצחק שם שפיר יש להקל די"ל דס' שמא בעור נפגם לאו ס' השקול הוא דרוב נוטה דנפגם במפרקת ומה דמחמירין לאסור היינו משום דשכיח ג"כ שבעור נפגם והוי מיעוטא דשכיח דסמכינן לחזקה והוא רק מדרבנן כו' ולכך כל שנתוסף עליו עוד ס' שמא אין זה פגימה הוי ספי' בדרבנן דיש להקל אף בחזקה עכ"ד וא"כ אף דרוב הפוס' ס"ל דאף בפגימה כ"ש פסולה השחיטה מ"מ כיון דיש מיעוט פיס' דס"ל דפגימה כ"ש לא הוי פגימה שפיר מצטרף הך מיעוט לרוב שבמפרקת דאינו אסור אלא מדרבנן וכמ"ש הבית יצחק ובפרט לפ"ד ערוגות הבושם הנ"ל דיש כאן חזקת היתר דסכין וא"כ לענין דינא שפיר יש להקל בהפ"מ כהשבו"י והפרמ"ג הנ"ל וכ"פ הבית יצחק שם ועי"ש עוד בפרמ"ג מה שהביא ד' הפר"ח ס"ק ל"ב בשם תשובת מהריב"ל ח"א כלל ט' בא' ששחט ונתן ביד הנער הסכין כו' ועי' בבית יצחק שם סי' מ"ח מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף יח (יג) בהג"ה ולכן נהגו כו', עי' ט"ז ס"ק ט"ו מה שהק' ממתני' בפ"ב דנגעים כו' וכ' הר"ש שם דהיכא דאתחזק אי' לא חזי לנפשי' וא"כ ה"נ בשלמא בדיקה שפיר כו' אלא שחיטה להוי אסור מדינא כו' ונ' דלא שרי מדינא. אלא לשחוט כו' אבל אם אירע לו הוראה לא יורה עכ"ד ועו' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ט"ו מ"ש לענין ת"ת אי יכול להורות באווזות שמלעיטים כו' דאתחזק אי' כו' ועי' בבאר היטב ס"ק כ"ו שהק' על הט"ז דלא ראה ד' התוס' נדה כ' ב' ד"ה כל יומא וכונתו למה שכ' התוס' שם וז"ל אבל אין לומר דאסור לראות דמי אשתו דהא במס' נגעים תנן כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו ר"מ או' כו' כל הנדרים אדם מתיר כו' ר"י או' אף לא נדרי אשתו ואלו כל הדמים אדם רואה חוץ מדמי אשתו לא קתני עכ"ל הרי דס"ל להתוס' דמותר לראות דמי אשתו אף דהוי אתחזק אי' וה"ה דיכול להורות אבל באמת לק"מ דהא גבי נדה לא הוי אתחזק אי' וכמ"ש התוס' בריש גיטין ב' ב' ד"ה ע"א דנדה לא הוי אתחזק אי' ומש"ה ס"ל להתוס' הנ"ל דיכול לראות דמי אשתו אבל היכא דאתחזק אי' כמו שחיטה אסור להורות לעצמו וכמ"ש הט"ז הנ"ל ולק"מ קושי' הבאר היטב ועי' בבינת אדם שער בית הנשים סי' נ' מ"ש בזה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ל"א שהביא ד' התב"ש ס"ק ל"ז והבל"י דודאי להתיר האי' המפורש אין חושדין אותו ודוקא ההיא דבכורות שיש שיקול הדעת אמנם להורות הוראה וליטול שכר ממנה ודאי אסור ולא טיב עושין הרבנים הנוטלין שכר על הוראתן כו' עכ"ד ועי' ברשמי שאלה חיו"ד סי' כ"ב שכ' דעיקר הראי' שלהם דאסור ליטול שכר מן הכשירות לבד מהא דאילא