יד אליעזר חלק א נ

אברהם שם מ"ש ליישב קושי' זו עפ"ד הגמ' פסחים ע"ג א' דבשחיטה בעי' שיהי' איזה תיקון או להוציא מידי נבילה או מידי אבר מה"ח כו' והאריך בזה וכ"כ בדעת קדושים ס"ק א' בשם הה"ג ר' נטע ובערוגות הבושם ס"ק ב' ובד"ח לעיל סי' ט"ו ס"ק ב' ובחתם סופר חיו"ד סי' ד' ליישב כן קושי' הנ"ל אך הדעת קרושים דחה תי' זה ועי' בגידולי הקדש שם ס"ק ג' מ"ש בזה ועי' בעונג יו"ט חאו"ח סי' מ"ד שכ' נמי ליישב כן ואח"כ דחה והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד שם מ"ש ליישב קושי' זו והאריך בזה ועי' בכתב סופר חיו"ד סי' י' מ"ש והאריך בזה ולפ"ד אין ראי' להטור שפ' כר"א וכמ"ש הפלתי די"ל כהתי' הנ"ל וגם א"צ לחלק בין מסוכנת גמורה לשאינה גמורה וכמ"ש הש"א שם מחנות קושי' הנ"ל דבמסוכנת גמורה שמעמידים אותה ואינה עומדת אסור לשחוט אותה ביו"ט אלא אף במסוכנת גמורה מותר לשחוט אותה ביו"ט וקושי' הש"א מיושב שפיר ע"פ תי' הפרמ"ג והפ"י והצל"ח שם או ע"פ תי' הבאר אברהם והד"ח והחתם סופר הנ"ל או ע"פ תי' של הטוב טו"ד שם וכ"פ הפרמ"ג לעיל סי' ט"ו בש"ד ס"ק נ' דאף מסוכנת גמורה מותר לשחוט אותה ביו"ט דלא כהש"א הנ"ל ועי' בפרמ"ג כאן דס"ל נמי כן וכ"פ בערוגות הבושם שם דאף מסוכנת גמורה מותר לשחוט חותה ביו"ט דלא כהש"א הנ"ל ועי"ש עוד בעונג יו"ט סי' מ"ו שהאריך בזה ופ' נמי כן דאף מסוכנת גמורה מותר לשחוט אותה ביו"ט וכן עיקר לדינא ועי"ש עוד בערוגות הבושם ס"ק ג' מ"ש להקשות על תי' הפרמ"ג בקושי' הנ"ל דהא התם איתא ר"ע כו' ור"ע אית לי' דחיישי' למיעוט כו' והאריך בזה יעוש"ה

(ג) ספק נבילה. עי' בערוגות הבושם ס"ק ג' שהק' דאמאי הוי רק ס' נבילה דהא בכל ס' בשחיטה מוקמינן בחזקת אי' כו' וכאן הוי ס' בשחיטה דכי מתה קודם גמר שחיטה א"כ השחי' לא מהני מידי כו' ושמא לא פרכסה ומתה קודם גמר שחי' ואיכא חזקת אינה זבוחה והוי ודאי נבילה כו' ע"כ קושי' והאריך בזה ליישב ולפמ"ש בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ב דהא דאמרי' דכל ס' בשחי' מוקמינן אחזקת אי' דוקא היכא דהס' הוא בשחיטה עצמה כגון ס' שהי' או ס' דרסה אבל היכא דהשחי' עצמה הי' כהוגן רק שיש ס' שמא במקום נקב קשחיט ולא הועיל השחי' ל"א דהוי בחזקת אי' שאינה זבוחה והארכתי הרבה בזה יעוש"ה וכ"כ בחתם סופר שם בסי' הנ"ל וא"כ ה"נ הא השחי' היא כהוגן רק שיש ס' שמא לא פרכסה ולא יועיל השחי' בזה ל"א דהוי בחזקת שאינה זבוחה ומש"ה לא הוי רק ס' נבילה ולא ודאי נבילה ולק"מ קושי' הערוגות הבושם הנ"ל אך לפ"ד התב"ש סי' כ"ד והפלתי סי' ל"ג והפרמ"ג סי' ק"י והתפל"מ והפ"מ חיו"ד סי' י"א והעבודת הגרשוני שהבאתי בספרי שם דס"ל דאף בס' ניקב הושט הוי ס' בשחיטה שפיר קשה קושי' הנ"ל וצריך ליישב קושי' הנ"ל כמו שתי' בערוגות הבושם שם ועי' בערוגות הבושם לקמן סי' ל"ג ס"ק א' מ"ש בזה ולפ"ד שם לק"מ מה שהק' כאן יעוש"ה ועי"ש עוד בחתם סופר ובדעת קדושים ס"ק א' ובגידולי הקדש שם ס"ק ב' ובכתב סופר סי' י' מ"ש והאריכו בזה ועי' בס' עין יצחק חיו"ד סי' ד' שכ' בס' מסוכנת ויש עוד ס' פרכסה דיש לדון להתירא משום דהוי ס"ם ולא הוי ס"ם ושם אחד כו' והאריך בזה יעוש"ה

סימן יח

סעיף א (א) ה"ז נבילה. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק א' שהביא ד' הכנה"ג בהגהות הטור אות ג' בשם הגהות אלפסי שכ' דבספי' דדינא לא אזלי' בתר חזקה כו' ומ"ש עליו ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"א ס"ק א' מ"ש והארכתי הרבה בזה יעוש"ה: (ב) בעצם המפרקת כו'. עי' בתוי"ק ס"ק א' מ"ש בד' הגמ' חולין י' א' השוחט בסכין כו' ובד' הגמ' בריש נדה כו' ומ"ש בענין תרתי לריעותא כו' והאריך הרבו בזה יעוש"ה

סעיף ב (ג) כל שהוא. עי' ט"ז ס"ק ב' שהביא ד' הגמ' דהרבה אמוראים שהחמירו בבדיקה לבדוק בשמש ובמים כו' והיינו אפי' בכל שהוא ומסיק רש"ל שראוי להחמיר כן אלא דמסתמא די בבדיקה אבשרא ואטופרא עכ"ד ומוכח מד' הט"ז אלו דבדיקה דשמשא ומיא עדיפא טפי דניכר אפי' פנימה כל שהוא ואפי"ה אין מחמירין לבדוק דוקא בזה רק די בבשרא ואטופרא וא"כ היכא דבדק בשמשא למראית עין א"צ עוד לבדוק אבשרא ואטופרא ועי' בערוגות הבושם ס"ק א' שכ' דהעיקר הבדיקה הוא דוקא אבשרא ואטופרא והאריך בזה ומסיים שראוי להחמיר לבדוק גם בשמשא אחר שבדק אבשרא ואטופרא כו' יעוש"ה ועי' בריטב"א חולין י"ז ב' ד"ה ד"ת שכ' וז"ל הנהו אמוראי דבדקי בשמשא ובמיא לא פליגי עלי' דר"ח כו' וכל מה דאמרי' בהנהו אמוראי אינו אלא בתחלה ולא דעבדי הכי מדינא ממש דהא לא נקט חד מנייהו לישנא דאצרכתא אלא הני בדקי והני בדקי לנהוג בו חומר בעצמן כראוי לכל בעל נפש לדקדק בזה לכתחלה הרבה שלא לזלזל בו ול"א אצרכתא אלא בבשרא וטופרא ותלת רוחתא דהא ודאי צריך לכתחלה אבל בדיעבד הכל מודים כר"ח שאינו נפסל אלא כחגירת צפורן ודמיא לסאסאה כו' התירו לשחוט אף לכתחלה נמצאת או' לפי שיטה זו ג' דינים בדבר כי למצוה מן המובחר ויראת שוים ראוי לדקדק בה כל מה דאפשר ומשורת הדין צריך לבדוק לכתחלה אבשרא וטופרא ותלת רוחתא וכל מה שמרגיש בו פגם אין שוחטין בו לכתחלה ואע"פ שאין בו אלא חגירת חוט השערה ואם שחט כל שלא הי' בו חגירת צפורן כשרה ודמיא לסאסאה מותרת אף לירא שמים כו' עכ"ל ולפ"ד אין להחמיר לבדוק גם בשמשא אתר שבדק אבשרא ואטופרא ועי' בלב ארי' בחולין שם וכ"פ בשמל"ח אות ד' דא"צ לבדוק בשמשא וכן מוכח מד' המחבר בסעי' ט' שלא הזכיר בדיקה בשמשא ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ב' ובדעת קדושים ס"ק ג' וס"ק ח' וס"ק י"ג מ"ש והאריכו בזה ומ"מ העיקר לדינא כמ"ש הערוגות הבושם הנ"ל והוכיח כן דראוי להחמיר לכתחלה לבדוק גם בשמשא וכ"פ בס' מנחת הזבח כלל י' בקומץ אות ג' דיש לעשות כן לכתחלה לבדוק בשמשא ועי' בעשרון שם מ"ש והאריך בזה והביא בשם ס' אוהל יצחק שהעיד דבמדינת פולין החזיק מאד בדיקת ראיית השמש אתר הבדיקה דדינא וכן לדקדק על נקודה לבנה כו' ועי"ש עוד במנה"ז אות ז' שכ' דבסכין שקורין רוי"ך מותר בדיעבד ועי' בעשרון שם אות ח' ולא הביא ד' הכרתי בס"ק ו' שכ' דמי ששוחט בסכין שהוא רוי"ך הוא רשע ומאכיל טריפות לישראל כו' והוא פגימה גמורה עכ"ד וכן העתיק בחכמת אדם כלל ג' סי' י"א ד' הכרתי אלו ופ' כן והמנה"ז לא כ' רק ד' השמל"ח אות ה' והתב"ש שם אות י"ג

סעיף ג (ד) צריך לבדוק כו'. עי' באר היטב ס"ק ו' שכ' דמש"ה אין מברכין על בדיקת הסכין שמא ימלך ולא ישחוט עכ"ד ועי' בלחה"פ שכ' בשם מהר"ל מפראג הטעם דאין מברכין משום דבדיקת הסכין הוא רק מדרבנן ומביא ד' הע"י דחמה עליו דהא מגילה וחנוכה הוא ג"כ מדרבנן ואפי"ה מברכין עליהן ולכן כ' הלחה"פ הטעם שאין מברכין משום דהבדיקה אינה גמר מצוה דהא צריכין לשחוט אח"כ והוי כמו עשית סוכה שאין מברכין עלי' ועוד שמא ימלך ולא ישחוט כו' והובא דבריו בס' זבחי רצון סי' י' במוספין אות א' והוסיף שם ע"ד מהר"ל הנ"ל וכמסקנת הש"ס י"ז עכ"ד והנה אין הלחה"פ ת"י ובאמת דבריהם תמוהים דהא מבואר להדיא בתולין י"ז ב' דבדיקת הסכין קודם השחיטה הוא מה"ת דקא'