יד אליעזר חלק א לד

בזה ד' הרשב"א שהביא הש"ך לעיל ס"ק ד' כו' ועי' במשכנות יעקב חיו"ד סי' י' ובעונג יו"ט סי' נ"ח מ"ש והאריכו בזה ועי' בחו"ד לעיל סי' ב' ס"ק ב' מ"ש ליישב ד' הט"ז הנ"ל והק' מע"ז נ"ד א' דאפי' ניסך בין קרני' הוי מעשה ומחלק דשם איירי שעושה הבהמה לע"ז משא"כ בשוחט לע"ז לא נאסר רק בשחיטה כעין פנים וכל זמן דלא עשה מעשה נבילה לא התחיל בה עדיין מעשה השחיטה כו' והא דפריך בחולין מ' אשחוטי חוץ לא לחייב כו' היינו כיון דבמעשה כ"ש נאסר לגבוה מוקצה ולא בעי' מעשה שחיטה כלל שוב אינו מתקבל בפנים ואינו חייב אשחוטי חוץ וכ' דיש ג' חילוקים דאם עבד לבהמה ועשה הבהמה גופא ע"ז אפי' ניסך וזרק בין קרני' נאסרה ואם שחט בהמה לע"ז בעי' דוקא מעשה נבילה ולגבוה נאסר אפי' במעשה כל דהו עכ"ד ולפ"ד יש ליישב קושי' הפלתי לקמן סי' כ"א ס"ק ב' הק' לרב אדא בר אהבה דס"ל בע"ז דבניסך בין קרני' הוי מעשה ואסרה קשה קושי' הגמ' בחולין מ' מברייתא דשלש חטאות דמכי עביד בה מעשה פורתא אסרה כו' ולא מצי לאוקמי בחטאת העוף ובחצי קנה פגום דהא ר"א ב"א ס"ל בתולין כ"ח א' ושע ולא קנה ע"כ קושי' ומפ"ז כ' דאף ר"א ב"א לא אמר רק לחומרא אבל בדיעבד אף בקנה סגי כו' ולפ"ד החו"ד הנ"ל מיושב קושי' זו דאף ר"א ב"א לא ס"ל דנאסר ע"י מעשה זוטא רק בניסך יין בין קרני' עדיף לאסור הואיל דעשה הבהמה גופא לע"ז דניסך לפני' ולק"מ קושי' הפלתי הנ"ל וכן ראיתי באמרי בינה סי' י"ב שם שכ' ליישב כן קושי' הפלתי עפ"ד החו"ד הנ"ל והביא דכד' הט"ז מוכח מד' רש"י בע"ז ל"ד ב' ומד' רש"י בב"ק ע"א ב' כו' והאריך בזה ועי' בלב ארי' בחולין מ"א ב' ובחוסן ישועות שם מ"ש ליישב ד' הט"ז הנ"ל ועי' בגידולי הקדש ס"ק א' מ"ש להשיג על החו"ד והאריך בזה ועי"ש עוד בלב ארי' מ' ב' ובחוסן ישועות שם וכ"ח א' ד"ה ר"א ובצל"ח שם ובאגודת אזוב חיו"ד סי' ט"ז ובברוך טעם בדין א"א אוסר דשא"ש ובערבי נחל בדרוש לשבת תשובה ובערוגות הבושם לקמן סי' כ"א ס"ק ד' ובעונג יו"ט שם מ"ש ליישב קושי' הפלתי הנ"ל והאריכו בזה ועי' בס' מהר"ן יפה חיו"ד סי' ג' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן ה

סעיף (א) שחיטתו כשרה. עי' ט"ז ס"ק ג' שהביא בשם רש"ל דאם הוא לפנינו ואו' להדיא שחייב חטאת שחיטתו פסולה והב"ת חולק עליו והט"ז מחלק בין זמן מועט לזמן מרובה ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ג' ובפר"ח ס"ק ו' שהק' על הב"ח דודאי שוי' אנפשי' חד"א ואף לאחרינא יש לאסור ומה בכך דשקר הוא הא ביש עדים שאו' בהיפך מדבריו שוי' אנפשי' חד"א ע"כ קושי' ובאמת לק"מ דהא הכא לא הוי רק אי' דרבנן וי"ל דס"ל להב"ח כדעת הרא"ה בב"ה דס"ל דבאי' דרבנן לא אמרי' שוי' אנפשי' חד"א ועי' לעיל סי' א' דיני חד"א שהארכתי בזה והעלותי דאף באי' דרבנן אמרי' שוי' אנפשי' חד"א יעוש"ה וא"כ ממילא הכא העיקר לדינא דלא כהב"ח אלא כהט"ז הנ"ל וכ"פ הפר"ח שם ועי' בתב"ש ס"ק י"ד מ"ש על הפר"ח והאריך בזה ועי' בפלתי ס"ק ה' מ"ש בזה ועי' בדרך חיים ס"ק א' מ"ש ע"ד הפרמ"ג הנ"ל שכ' דאסור אף לאחרינא דל"י מנ"ל ומ"ש עוד בזה על הפרמ"ג יעוש"ה

(ב) ואם נודע כו'. עי' בישוי"ע ס"ק ב' שכ' להסתפק באמרו לו שנים אכלת חלב והוא או' לא אכלתי ואח"ז שחט ואו' זו לחטאתי אם נימא כיון שאו' לא אכלתי אף אי נימא שא"נ וחייב חטאת מ"מ כיון שהוא או' שאינו חייב שחיטתו כשרה או כיון דמ"מ חייב חטאת שחיטתו פסולה ונ' דכן הדעת נוטה והאריך בזה בד' התוס' כריתות י"ב יעוש"ה

(ג) בהג"ה באשם תלוי. עי' בישוי"ע בפי' הקצר שהביא ד' השב יעקב שכ' לענין יה"ר שאו' אחר אשם תלוי דיום אחר יוה"כ דאין אשם תלוי כו' א"כ אחר יוה"כ לא יאמר יה"ר וה"ה בזה ביום אחר יוה"כ אין שחיטתו פסולה ובלא"ה יש ספי' דדינא בזה כמאן הלכה ואין בזה רק תשש מראית עין עכ"ד

סעיף ג (ד) אלא לצעורי. עי' ט"ז ס"ק ז' וש"ך ס"ק י' ועי' בפלתי ס"ק ד' ובתוי"ק ס"ק א' ובישוי"ע ס"ק ג' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ו' ובדרך חיים ס"ק ג' ובערוגות הבושם ס"ק ב' וביד יהודא ס"ק ב' ובטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' נ"ט ובס' דברי חיים סי' ב' מ"ש והאריכו בזה ועי' ביד אברהם מ"ש ליישב קושי' הפ"י עפ"ד הנו"ב חאה"ע סי' כ"ג כו' אך הנו"ב סותר ד"ע מסי' קנ"ו כו' ועי' בספרי דמשק אליעזר בכללי מגו סי' ט' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה

סימן ו

סעיף א (א) בין בסכין וכ' הב"ח דלכתחלה אין לשחוט רק בסכין של מתכת ועי' בישוי"ע בפי' הקצר ס"ק א' מ"ש בזה

(ב) בהג"ה בשאר קנים. עי' בערוגות הבושם ס"ק א' מ"ש לענין דבר האסור משום רוח רעה אי מותר בדיעבד והאריך בזה ועי' לקמן סי' קט"ז ס"ק ד' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בתוי"ק ס"ק א' וביד יהודא ס"ק ב' מ"ש והאריכו בזה

סעיף ב (ג) צפורן ושן כו'. עי' בחידושי רע"א שהק' דלמא הא דקתני במתני' דצפורן פסול משום מחובר מיירי דוקא בצפורן דאדם משום דאתקש לקרקע כו' אבל בצפורן של בהמה י"ל דשרי דבע"ח כמטלטלין דמי ע"כ קושי' וכן הק' בתשובה סי' נ"א והניח בצ"ע ויפה חי' בערוגות הבושם ס"ק ג' דכי הפסול הוא משום מחובר לקרקע דוקא הא מה דפסול בשחיטה במחובר למדין מקרא דויקח את המאכלת דבעי' דבר הניקח מיד ליד כו' ובע"ת אף דהוא מטלטלין אינו ניקח מיד ליד וכן אדם פסול מה"ט ומה ענין לזה מה דאדם אתקש לקרקע כו' כיון דעיקר הפסול משום דבעי' שיהי' ניקח מיד ליד כמו מאכלת א"כ אין שום חילוק בין גוף האדם לגוף שאר בע"ח כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי"ש עוד ס"ק ד' מ"ש לענין היכא דבדק ואמר שלא הי' שום בדיקה כו' שהרי השינים דבוקים כו' אי מהימן כו' והאריך בזה

סעיף ד (ד) נעץ סכין כו'. עי' ש"ך ס"ק ח' שכ' בתי' הב' דס"ל להרמ"א דאפי' כשצואר בהמה למטה שחיטתו כשרה דוקא בדיעבד ולא לכתחלה אפי' נעצו בדבר התלוש ועי' פר"ת ס"ק י"א מה שהק' מד' הגמ' בתולין ט"ו ב' כו' ועי' במקמ"ת ס"ק א' מ"ש ליישב קושי' הפר"ח והאריך בזה ופ' כהש"ך יעוש"ה

(ה) ברי לי כו'. והרא"ה חולק ע"ז וס"ל דבאו' ברי לי שלא דרסתי מותר בדיעבד ועי' בישוי"ע ס"ק א' מה שהק' על הרא"ה וכ' ליישב דהרא"ה ס"ל כהריטב"א בכתובות שכ' דדבר שאסור לכתחלה ואין נפ"מ רק לענין להכשיר בדיעבד אין שייך עליו לגזור לענין דיעבד כיון דלכתחלה בלא"ה אסור ואין נפ"מ רק לענין דיעבד חשוב מלתא דלא שכיחא דלא גזרו בי' רבנן דלא שכיח שיעשה הדבר הזה דאסור לכתחלה והאריך בזה יעוש"ה וכעת ראיתי בכת"י על יו"ד מחותני הגאון מ' יצחק צבי ז"ל אב"ד דסעמייטין שכ' נמי ליישב קושי' החידושי רע"א כעין תי' של הערוגות הבושם דס"ק ג' הנ"ל וכ' דבזה מיושב קושי'