יד אליעזר חלק א רפא

קס"א שכ' דבס' שנפל מחמת חסרון ידיעה ל"א סד"ר להקל והק' עליו מעירובין מ"ה ב' גבי גשמים שירדו ביו"ט כו' דמשני הוי ס' דבריהם וס' דבריהם להקל והתם הוי ס' שנפל חסרון ידיעה וי"ל דבעירובין הקילו וכמ"ש התוס' שם עכ"ד ועי"ש עוד סי' תס"א מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן יב בש"ך ס"ק ס"ו הביא ד' הרשב"א פא"ט שכ' דאפי' היכא דאיכא ס"ס צריך בדיקה היכא דיכולין לברר כו' וכ"נ להוכיח מן הש"ס כו' דבפ' התערובות ע"ב ב' דפריך כו' האי טרפה ה"ד אי ידיע ליתי ולשקלי' ואי לא ידוע מנא ידע דאיערב ומשני דאיערב בנפולה ואם איתא דא"צ בדיקה כלל לר"ת תקשי דהא כולן מותרות משום ס"ס דמ"ל ס"ד שנתערב או ס' נפולה וי"ל כו' אם רואה ריעותא כו' פשיטא דאפי' ס"ס ל"מ כו' והלכך בקדשים כו' חיישי' נמי שמא ימצא ריעותא ודוחק הלכך נ' דהיכא דאפשר לבדוק כו' יש לבדוק אבל בלא"ה אין להחמיר ותו דהרי הסה"ת והסמ"ג כ' גבי רואה דם מ"ת דמותרת בלא בדיקת שפופרת מטעם ס"ס כו' וכ"כ המרדכי פ"ב דשבועות בשם ר"י עכ"ד ועי' פרמ"ג ס"ק ס"ו מ"ש ע"ד השיך וכ' דדוקא בדיקה שע"י טורח כי הכא מיקל הרב אבל שאלה בעלמא צריך כמו בריש פסחים כו' והביא ד' חוה"ש סי' קפ"ח ס"ק א' שכ' דחזקה עם ס"ם א"צ שאלה וכ' ומיהו שם י"ל דרכה לטבול והניח בצ"ע ועי' בפלתי מ"ש ע"ד הש"ך והאריך בזה ומסיק דאין ס' של הרשב"א מוציא מידי ודאי של מהרא"י וכן עיקר דא"צ לברר עכ"ד ועי' בחו"ד מ"ש לדחות ראי' הש"ך מבדיקת שפופרת דדוקא במקום דאיכא לברורי ב' הספי' חייב לברר משא"כ החם דאף דיתברר ע"י בדיקת שפופרת דמן המקור הוא מ"מ הס' הב' דשמא אין כל האצבעות שוות לא נתברר והביא ד' הנו"ב דכ"כ והוא בנו"ב מהדו"ק סי' מ"ג וסי' נ"ז והאריך הרבה בזה בד' הרשב"א וד' הש"ך הנ"ל וכ"כ הברית אברהם חיו"ד סי' נ"ז כהחו"ד והביא נמי ד' הנו"ב הנ"ל והאריך הרבה בזה וכ"כ הרשמי שאלה חיו"ד סי' ט"ו והביא נמי ד' הנו"ב הנ"ל והאריך בזה ועי' בתשובת רע"א סי' ע"ז שכ' נמי כן ודחה ראי' הש"ך מד' סה"ת והסמ"ג הנ"ל והאריך בזה ועי' בישוי"ע לקמן סי' קפ"ז ס"ק ז' וס"ק ט' וס"ק י"ד ולעיל סי' א' ס"ק ג' וסי' ט"ז ס"ק ב' וסי' ל"א ס"ק א' וסי' ל"ג ס"ק ה' וסי' מ"ח ס"ק ב' וסי' נ"ג ס"ק ד' וסי' נ"ח ס"ק א' שכ' נמי כהחו"ד והגאון רע"א הנ"ל והאריך בזה ובסי' קפ"ז ס"ק י"א כ' דהיכא דאיכא חזקת טהרה או חזקה היתר מהני ס"ס וא"צ לברר והיינו כהמנח"י הנ"ל וכ"כ בנו"ב סי' נ"ז שם ואח"כ כ' והיכא דל"ש חזקת טהרה אי צריך לברר היכא דאיכא ס"ס כו' דיש לחלק הענינים דהיכא דיש לנו חזקה לאי' אלא דס"ס מהני לסתור חזקת אי' בזה כיון דאם נתברר הדבר ולא יהי' נשאר רק ס' א' אנו אוסרין הדבר מטעם חזקה בבירור חל עלינו חובת הבירור אבל היכא דליכא חזקת אי' דאז לדעת הרמב"ם אף ס' א' אינו אסור אלא מדרבנן א"כ כיון דכעת איכא ס"ס מהכ"ת נברר הדבר כיון דאף אחר הבירור אין כאן אי' תורה וכ"ש היכא דאיכא חזקת היתר אף דמדרבנן ל"מ חזקת היתר מ"מ לא חל עלינו חובת הבירור לאסור אי' בדבר שמותר מה"ת כו' ומיישב בזה קושי' התוס' בריש כתובות ד"ה שאם על רש"י שם ד"ה בשני כו' והאריך בזה בס"ק ג' ה' וס"ק י"ט ועי' בדרו"ח מהגאון רע"א בכתובות ט' א' ובס' תשואת חן בחידושיו לכתובות ובכתב סופר חיו"ד סי' כ"ז ובס' עין יצחק ח"ב סי' נ"ד ובס' חידושי מהרשד"ם אות ט' טבילת כלים מ"ש ליישב ד' רש"י הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה ועי' עוד בישוי"ע באו"מ סי' ח' ס"ק ה' ובסי' תמ"ז ס"ק י"ז שכ' ליישב קושי' הש"ך מד' הסמ"ג הנ"ל גבי רואה מ"ת כו' דאם הדבר יתברר בבירור גמור צד האי' וצד ההיתר באופן שאחר הבירור לא יהי' לנו שום. ס' בדבר בזה צריכין לברר ולא סמכי' על ס"ס ולא על החזקה דהרי אין לנו ס' בדבר עוד דהרי עומד להתברר משא"כ היכא דלא יתברר הדבר על בוריו אלא ביסתלק הס"ס או החזקה וממילא נאסור הדבר מחמת הס' בזה אמרי' מהכ"ת נברר הדבר ולאסור מצד הס' מוטב שלא יברר הדבר ויהי' מותר מצד החזקה או הס"ס כו' והאריך בזה וכ"כ עוד בסי' קפ"ז ס"ק י"ד ועי' בברית אברהם שם ובהשיב משה סי' י"ג שכ' נמי כן והאריכו בזה ועי' בגליא מסכת חאה"ע סי' י"ד שכ' נמי כן ומפ"ז דחה ד' הנו"ב שם וד' הביאורי הגר"א ס"ק ל"ת שכ' דהרא"ש בע"ז פ"ב סי' ל"ה חולק על הרשב"א וס"ל דס"ס א"צ לברר דאין ראי' דפליג דהתם אינו בירור גמור כו' והביא נמי ד' החו"ד הנ"ל והאריך בזה ועי' בערוגת הבושם סי' א' ס"ק ו' וסי' י"ח ס"ק א' ובשאילות שמואל חיו"ד סי' ס"א ס"ב ובס' ארץ צבי חיו"ד סי' י"ט מ"ש והאריכו בזה ועי' בב"י סי' ס"א מ"ש ע"ד המנח"י הנ"ל לענין ס"ם וחזקה כו' ומ"ש ע"ד הנו"ב הנ"ל והאריך בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק כ"ג מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי' במקמ"ח מ"ש ליישב קושי' הש"ך הנ"ל מהא דזבחים ומ"ש בד' רש"י בתמורה כו' והאריך בזה ועי' בשעה"מ פ"י מהל' מקואות כלל ג' מ"ש ליישב קושי' הש"ך הנ"ל ומ"ש ע"ד המשל"מ פ"ד מהל' בכורות שכ' דהיכא דיכול להתברר ל"א סד"ר לקולא כו' והאריך הרבה בזה ועי' בבינת אדם סי' נ"ד ובשערי תורה ח"ג כלל י"ד פרט ד' מ"ש והאריכו בזה ועי' ביד אלי' בכללים אות ס' ענין ספי' סי' י"ב שכ' באי' דרבנן היכא דרובא להתירא לא חייבו חכמים להטריח עצמן לברר הס' בבכורות גבי אפשר לצמצם וכ' דמזה יש להוכיח דכ"ש בס' חסרון ידיעה בכה"ג דמותר עכ"ד

סימן יג בפר"ח ס"ק י"ח הביא ד' מהרי"ט מ"ב ביו"ד סי' ב' דאין עושין ס"ס בידים כו' וכן הביא המג"א סי' תס"ז ס"ק ב' ד' מהרי"ט אלו והטעם דהוי כמבטל אי' לכתחלה וכ"כ הפרמ"ג במחודשים ס"ק ז' ועי' בנו"ב מהדו"ק חיו"ד סי' מ"ג שהביא ד' הפר"ח וכ' דה"ה באי' דרבנן לא עבדינן ס' בידים וקשה ע"ד מהרי"ט הנ"ל מד' התוס' בזבחים ע"ב א' ד"ה נתערבו שכ' וז"ל ועוד יש לדקדק כו' בערלה פ"ג גבי בגד שצבעו בקליפי ערלה וגבי תבשיל שבשלו בקליפי ערלה והך דחבילי חלתן קתני נתערבו באחרים וגבי צובע מלא הסיט וארגו בבגד וא"י איזהו וגבי אורג מלא הסיט מצמר בכור בבגד לא קתני נתערבו באחרים וה"ט משום דאם נתערב בשאר בגדים יכול להסיר מכל אחד מלא הסיט ומשתרי מטעם ס"ס ומותר עכ"ל הרי דס"ל להתוס' דרשאי לעשות ס"ס בידים דלא כמהרי"ט וכן ראיתי בשיבת ציון סי' מ"ה שהק' כן וכ' ליישב די"ל דאין כונת התוס' דרשאי לעשות כן לכתחלה אלא כונת התוס' כיון דאיכא באפשרי להסיר מלא הסיט דהיינו קודם שנודע האי' או אף אחרי כן אם אינו עושה כן כדי לעשות ס"ם אלא שבלא"ה צריך להסיר מלא הסיט כגון שצריך לעשות מלבוש מאותן הבגדים וא"כ אם מסיר מלא הסיט ואינו מכוין לעשות ס"ס אז הוא מותר דס"ס נעשה ממילא וכמו דאמרי' בתולעים שנמצאין בחטין שמותר לטוחנם ונימוחים התולעים ונתבטלו ואין זה מבטל א"ל הואיל ואין כונתו לבטלם ובלא"ה צריך לטחון החטין ולעשות קמח כ"כ בזה כיון שאם רוצה לעשות מאותן בגדים מלבושים צריך לחתוך מהם כמלא הסיט אז משתרי ונעשה הס"ס ממילא ולכך לא תני בהו נתערבו באחרות הואיל ואין האי' ברור דעדיין יש להם