יד אליעזר חלק א רפ

אפי' לס"ס כו' עכ"ד הרי שדחה דאין ראי' מד' תוס' אך מסוף ד' התוס' הנ"ל יש ראי' דבעי' ב' הספי' שקולין והיינו כהפ"י הנ"ל בכונת התוס' ועי' בברית יעקב חאה"ע סי' צ"ג שהשיג על הנו"ב וכ' דאין ראי' אף מסוף ד' התוס' הנ"ל דאע"ג שכ' התוס' דרצון לא הוי רוב גמור מדאורייתא מ"מ שכיחי לאי' טפי מלהיתר ואונס ל"ש א"כ אם מוכ"ע ל"ש לא הוי ס"ס כלל דהכא ב' ספי' גריעי ס' מוכ"ע ל"ש וגם ס' אונס ל"ש אע"ג דאיכא חזקת היתר מסייע ל"מ דודאי כיון דב' הספי' גריעי לא הוי ס"ס כלל וכמ"ש הנו"ב מהדו"ק וכ' דגם בד' הש"ך סי' נ"ג ס"ק י"ד אפשר לומר דכונתו היכי דב' הספי' שכיחי לאי' טפי מלהיתר לא הוי ס"ס א"כ שפיר מדמי הש"ך להא שכ' הר"ן בשם ר' יונה דל"א נשחטה הותרה היכי דס' שקול וכל היכי דאיכא למתלי להיתר ולאי' אזלי' לחומרא ולא תלי' לקולא אלא היכא דאיכא. למתלי להיתר ואין דבר למתלי לאי' וה"נ לענין ס"ס היכא דאיכא למתלי באי' טפי מלהיתר דלא הוי ס"ס היכא דב' הספי' גריעי דלא הוי ס' כלל כו' אך מד' הש"ך סי' צ"ו ס"ק ג' מבואר דאפי' ס' א' הוא ס' הרגיל לא מיחשב ס"ס וכ"כ הט"ז סי' קכ"ב ס"ק ח' וכ"כ הפרמ"ג בהל' תערובות כו' עכ"ד ודבריו נכונים לפמ"ש הנו"ב עצמו הנ"ל בתחלה אך הוא כ' דאין ראי' מד' התוס' הנ"ל דכיון דהריעותא קמן דנבעלה ורוב רצון א"כ הוי ס' סוטה דדמי ממש לסוטה דנאסרה מס' משום רגלים לדבר דקינוי וסתירה וה"נ מטעם דרצון רובא הוי רגלים. לדבר ע"כ לא מהני ס"ס כמו גבי סוטה אבל בשאר דוכתי דהתורה לא עשה ס' כודאי אע"ג דאיכא רובא מצרפין עוד ס' אחר דלהוי ס"ס אף דהוי נגד רובא וע"כ ל"א הכא סמוך מיעוטא דאונס לפלגא דאינו תחתיו כו' משום דסוטה שאני דמיחשב הס' כודאי לא נוכל לצרף המיעוט לפלגא כו' והאריך בזה ואח"כ הביא ראי' דאמרי' ס"ס נגד הרוב מנדה נ"ט ב' כאיש ואשה שעשו צרכיהן לתוך הספל כו' ר' יוסי מטהר כו' דהוי ס"ס דלמא מן האיש כו' דלמא לא הדור מי רגלים למקור אלא מן המכה בא אע"ג דרוב דמים כו' הוא מן המקור כמ"ש הט"ז סי' ק"ל ס"ק א' אלמא אמרי' ס"ס אף נגד הרוב וכן ברואה מ"ת ג' פעמים מותרת לבעלה בלא בדיקה משום דהוי ס"ס ס' שמא לא בא הדם מהמקור כו' שמא לא יבא דם לבעל שני כו' אע"ג דרוב דמים מן המקור אפי"ה אמרי' ס"ס אף נגד הרוב אך התוס' נדה י"ח ב' ד"ה למעוטי כ' בחד תי' דגם האי דחזקת דם מהמקור לא הוי רוב גמור אלא לפמ"ש הש"ך כו' היכי דלא הוי ס' השקול והאי' שכיח יותר מן ההיתר ל"א ס"ס כו' דא"כ קשה אפי' נימא דחזקת דמים מהאשה ל"ה רוב גמור מ"מ רגילות הרבה דאתי דם מהמקור ושכיח יותר לאי' א"כ למה קא' הגמ' נדה הנ"ל דהוי ס"ס וע"כ דגם בס"ס נגד הרוב או היכא דס"ס שכיחי יותר לאי' ג"כ אמרי' בזה ס"ס וכ' אולם י"ל דשאני התם דיש רוב כנגדו דרוב נשים אינן רואות דם בשעת הטלת מ"ר כו' וכן ברואה מ"ת כו' נמי איכא רוב כנגדו דרוב נשים אינן רואות מ"ת כו' והאריך בזה ועי' בהיד החזקה סי' י' מ"ש ע"ד הש"ך וע"ד התוס' כתובות הנ"ל והאריך בזה ועי' במשכנות יעקב שם שהביא ראי' מנדה י"ד א' וט"ו ב' ומ"ט ב' דאף בס' א' הוא נגד הרוב מצרפי' לי' לס"ס כו' והאריך בזה ולפמ"ש הברית יעקב שם אין ראי' מנדה ט"ו יעוש"ה ועוד הביא ראי' המשכי"ע שם מד' הרא"ש בסוגיא דפ"פ שהק' על ר' יונה כו' ומד' התוס' בעצמם בב"ב צ"ג א' ד"ה איכא כו' ומלקמן סי' רצ"ג כו' ומד' הרשב"א נדה י"ח כו' ומסוגיא דפ"פ גופי' לדעת הרמב"ם פ"א מהל' נערה בתולה כו' ומפ' כל הצלמים גבי המוצא שברי צורות של ע"ז כו' ומברייתא שם מ"ב א' גבי המוצא צורת דרקון כו' וגם מהך חבר אלי' שמת כו' דשרי' בפ"ק דפסחים ובע"ז ובנדה דס' וס' הוא כו' משמע נמי כן כו' וכ' ליישב קושי' הש"ך על הטור סי' קכ"ט הנ"ל ואח"כ כ' דבדין זה נחלקו הרמב"ם והראב"ד בפ"ט מהל' ט"מ הל' י"ב כו' אם הפילה וא"י מה הפילה דהראב"ד ס"ל דאף דאיכא רוב בס' א' אפי"ה הוי ס"ס ובד' הרמב"ם כ' דאין הכרעה אי ס"ל נמי כהראב"ד או לא והאריך בזה והביא ד' הפלתי והכפ"ת בסיף הס' שכ' ג"כ ראי' מד' הראב"ד הנ"ל ועי' בבינת אדם סי' נ"ה שהביא נמי ד' הפלתי וחמה עליו דלפ"ז למה לי' להביא ראי' מהראב"ד הלא גמ' ערוכה היא בפסחים ט' ב' במעשה של מציק דמסיק ס' וס' הוא כו' וכ' דאין מכאן ראי' די"ל דאף הראב"ד ס"ל כהתוס' כתובות הנ"ל כו' עפ"ד הגמ' נדה כ"ט א' המפלת וא"י מהו כו' דיש חילוק בין הוחזקה עוברה כו' ובין לא הוחזקה עוברה כו' וא"כ בפסחים אמרי' בהדיא שמא רוח הפילה שפיר הוי ס"ס דמיירי שלא היתה בחזקת מעוברת ולכן כ' דטעמא משום ס"ס כו' והאריך בזה ועי' בב"י סי' נ"ח מ"ש בד' הרמב"ם והראב"ד הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד במשכי"ע שהביא ד' הירושלמי בסוגיא דפ"פ דמוכח דלא כהריב"ש הנ"ל כו' וכ' דמוכח מזה דאף ס' שכנגד הרוב מצרפין לס"ס ועוד הביא ראי' מהא דראוה מדברת כו' דמוכח דאף ס' שכנגד הרוב מצרפין לס"ס והאריך בזה ופ' כן וכ"פ בהיד החזקה שם והאריך בזה וכ"נ עיקר לדינא דלא בעי' שיהי' ב' הספי' שקולין אלא אפי' שס' א' הוא נגד הרוב מצרפי' לס"ס ועי' ביד בכתבים אות ס' בענין ספי' סי' ה' שהביא ד' הירושלמי יבמות פ"ז הל' ג' דקרי לי' לס' נפלים ס"ם מחמת שיש עמו מחצה ועי"ש עוד בש"ש פי"ט ופ' כ"ב מ"ש בד' התוס' כתובות ט' ב' ד"ה אי כו' והאריך בזה ועי"ש עוד בב"י מ"ש ליישב קושי' הפרמ"ג מד' התוס' ביבמות ובחולין שכ' דס' דרוסה שכיח יותר לאי' ואפי"ה בס' דרוסה שנתערבה לולי מ"ש דהוי ס' א' בגופו וס' ב' בתערובות הוי ס"ס והאריך בזה ובסי' נ"ז שם מ"ש בד' התוס' כתובות הנ"ל והאריך בזה ובשערי תורה ח"ג כלל י"ד פרט ד' ה' ו' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סימן יא כ' הש"ך ס"ק ס"ה לעיל סי' נ"ה ס"ק ד' נתבאר דחסרון חכמה לא הוי ס' לענין ס' א' ולא לענין ס"ס עכ"ד ובסי' נ"ה שם השיג על המ"ב בזה לענין ס"ס ועי' לעיל סי' צ"ח בש"ך ס"ק ט' מ"ש בזה והט"ז שם ס"ק ו' כ' דס' חסרון ידיעה לכל העולם הוי ס' לענין ס"ס ועי' באה"ע סי' קנ"ה בב"ש ס"ק ל"ד שכ' דאף ס' חסרון ידיעה לכל העולם לא הוי ס' לענין סד"ר ועי' בפרמ"ג ס"ק ס"ה שכ' דבהפ"מ יש להתיר בס' שאין חכם שיוכל לברר כמו נשבר הגף וכ' עוד ב' חילוקים ס' כחל וקדירה דלא ידעי' כמה בלע או כמה נפיק לכ"ע לא הוי ס"ס או סד"ר להקל דכ"א יבוא לשער לפי אומד דעתו ס' שחכם א' אינו יודע לשער או ס' הוראה לא מקרי ס' להלכה עכ"ד ועי' בבינת אדם במחודשים אות ח' שכ' שאפי' שהראשונים נסתפקו בדין לא מקרי ס' והק' ע"ז מברכות ל"ה א' דפריך לב"ש דמספקא להו על צלף כו' ולמה לא משני דזה לא מקרי ס' כו' ע"כ קושי' והניח בצ"ע ועי' בב"י סי' ס' שכ' ליישב ומחלק בין אם הס' לחכמים בדין או בסברא דזה נחשב לחסרון חכמה אבל בס' במציאות הדבר האיך הי' ודאי דנקרא ס' כו' והאריך בזה ועי' בפלתי מ"ש בד' הגמ' עירובין מ"ג דמספקא לן אי יש תחומין למעלה מי' כו' וכ' דהרמב"ם והרא"ש פ' לחומרא דס"ל כיון דמספקא לתנא ה"ל ס' חסרון ידיעה כו', ול"ש בי' סד"ר להקל כו' והרבה מחברים פ' אין תחומין למעלה מי' משום דמספקא לן וספי' לקולא אף דהוי חסרון ידיעה והאריך בזה ועי' בארעא דרבנן מערכת אות ס' סי' תמ"ח שהביא בשם מהרשד"ם חאה"ע סי'