יד אליעזר חלק א רנו

דבזה מותר מטעם ס"ם אף דקדשים הוי דשיל"מ כו' עכ"ד ועי' בב"י סי' פ"ד שכ' עליו דאין זה מוכרח די"ל דמיירי אף לאחר שנשחטו הקדשים דשוב אין להם פדיון וא"כ לא מקרי דשיל"מ ואח"כ כ' דיש לתמוה ע"ז לפמ"ש הרשב"א בתשובה סי' ח"א דס"ס מטעם רובא אתינן עלה ואפשר דעדיף מרובא וכיון דבדשיל"מ אזלי' בת"ר כ"ש דניזל בתר ס"ס כו' ובדשיל"מ אזלי' בח"ר מהא דאיתא בביצה י' ב' זימן שחורים כו' ופריך לימא מסייע לר"ח דאמר רוב וקרוב הלך אחה"ר ומשני כדאמר אביי בדף כו' הרי דהש"ס ס"ד דאי הו"א רוב וקרוב לא הלך אחה"ר לא הוי א"ש דהו"א ניזל בתר קרוב לקולא וא"כ כ"ש דברוב נגד מיעוט דלכ"ע בכה"ת אזלי' בת"ר גם בדשיל"מ אמרי' הכי ואדרבה מצינו כמה שהתירו באי' דרבנן בדשיל"מ יותר משאר אי' דאורייתא כו' והאריך בזה וכ' לבסוף לכן ודאי דיש לסמוך לקולא במקום שיש צורך קצת עכ"ד וגם הפר"ח שם מסיק דיש להתיר ס"ס בדשיל"מ אף באי' דאורייתא וכ' דהכי נקטינן וכן הפלתי שם מסיק להיתר ועי' בשעה"מ פ"א מהל' יו"ט הל' כ' ובטעה"מ שם ובפ"ב שם הל' ו' ובטעה"מ שם מ"ש בזה ובד' הפר"ח הנ"ל והאריכו הרבה בזה יעוש"ה ועי' בברוך טעם שער התערובות דין ס"ס בדשיל"מ מ"ש ליישב קושי' השעה"מ פ"א מהל' יו"ט הל' כ"ד והאריך הרבה בזה ועי"ש עוד בשעה"מ פ"ת מהל' מכ"א הל' י"א מ"ש ליישב בד' תשובת הרא"ש הנ"ל קושי' הש"ך לעיל ס"ק כ"ג על המחבר כו' וגם כ' ליישב בד' תשובת הרא"ש הנ"ל ד' הכ"מ פ"ז מהל' ע"ז כו' והאריך בזה ועי' בראש אפרים ח"ב בכללי חזקה מבעל מג"ש סי' ט"ז שהק' דהיכי שרינן ס"ס בנדה הא הוי דשיל"מ דאפשר בטבילה ואפי' נאמר דדבר טורח הוא מ"מ גבי טבל דאמרי' כו' דדשיל"מ הוא ואמאי מותר בס"ס וי"ל דהתם שאני דודאי טבל נתערב באחר וכיון דטבל בעי עשורי אי לא נתערב לא שרי' בלא מעשר דלמה ישכור כיון שהוא חייב במעשר אבל הכא דס' טבל הוא ואפשר דכבר מעושר הוא למה יחזור ויתן מעשר שמא מעושר הוא כבר לא מקרי יל"מ כיון דאפשר דהפסד הוא כו' עכ"ד ועי' לקמן סי' קפ"ז סעי' ה' בנחלת צבי מ"ש ליישב קושי' הנ"ל מנדה עפ"ד הנו"ב מהדו"ת חאה"ע סי' ל"ת כו' ועפ"ד הצל"ח בשיטת ר"ח ס"ה סי' ק"ת כו' ולא הביא ד' המג"ש שכבר הקדימו בקושי' זו וכ' ליישב ועי"ש עוד בב"י סי' ס"ג שהביא ד' הפרמ"ג שכ' דבדשיל"מ לא אזלי' בת"ר והשיג עליו מהא דכ' הרמ"א לקמן סי' רצ"ג סעי' ו' דבמדינות שזורעים התבואה אחר העומר אם אין דלתות המדינה נעולות מותר דרוב תבואות הן מן הישן וכל דפריש מרובא פריש הרי בהדיא דגם בדשיל"מ הולכין אחה"ר וכן בביצה ז' ב' גבי הא דבדק בקינה של תרנגולת כו' דבספנא מארעא אסור וכי לא בדק מאתמול מותר ועי' בתוס' שם ד"ה וכי שהק' דהא הוי דשיל"מ וספי' לחומרא ותי' משום דגם בספנא מארעא שכיח יותר דיולדות ביום מבלילה הרי מפורש דאזלי' בת"ר אפי' ברובא דליתא קמן ומכ"ש ברובא דאיתא קמן כי פריש מן הרוב שלא בפנינו כו' ועוד דהרי חמב"פ לכמה פוס' מקרי דשיל"מ ואפי"ה מצינו בפירוש בש"ס דאמרי' בי' מרובא פריש כדאמרי' בפ"ק דפסחים גבי ט' ציבורים של נוצה וא' של חמץ דקא' פי' א' מהם כו' היינו סיפא ובנמצא הלך אחה"ר ופי' התוס' שם דלאכילה קא מבעיא לי' הרי בהדיא דאמרי' כן בדשיל"מ מרובא פריש בפי' ממילא כו' והאריך בזה ועי' בשעה"מ שם פ"ב הל' ו' ופ"ד הל' כ"ד ובטעה"מ שם מ"ש והאריכו בזה ועי' לעיל סי' ט"ז ס"ק ג' וס"ק ת' ובסי' ק"ב ס"ק ח' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה. ועי' בש"ך ס"ק נ"ז שכ' דכ"ש דאין להתיר בדשיל"מ נפל א' מהם לים ועי' בישוי"ע ס"ק י"ב י"ד ובאמרי בינה דיני בב"ח סי' י"ט מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה. ועי' עוד בש"ך ס"ק נ"ט שכ' דדוקא בס"ס אבל באי' דרבנן ויש בו ס' אע"ג דבעלמא אמרי' סד"ר לקולא בדשיל"מ ל"א הכי לכ"ע כדמוכח בהדיא בש"ס פ"ק דבינה ד' א' כו', עכ"ד ועי' ביד אברהם שהביא ד' הפר"ח בהל' יו"ט והפרמ"ג באו"ח שכ' דהיינו דוקא בס' מעשה כמו ס' נולד ביו"ט דגבי ביצה וס' מוכן אבל בס' פלוגתא דרבוותא וספי' דדינא אזלי' לקולא בדרבנן אף בדשיל"מ והביא ד' השאגת ארי' סי' צ"ו שכ' נמי כן ויש להוכיח כן ממנחות ס"ח ב' ובזה א"ש סוגיא דשלהי שבת אמר ר"י ר כר"ש דלית לי' מוקצה כו' וכ' דכן מוכח דעת הרשב"א והר"ן בנדרים מ"ז ב' שכ' דמסתברא דנקטי' בעיא דרמי ב"ח לקולא ואם אמר קונם פירות אלו על פ' מותר בחלופיהן דכיון דגבי איה"נ בעלמא לא הוי חליפין כגידולין אלא מדרבנן ה"ל סד"ר ולקולא והא נדרים ה"ל דשיל"מ כו' אלא מוכח מזה דס"ל להרשב"א והר"ן דדוקא בספי' דעובדא כו' הוא דאחמור כו' משא"כ בספי' דדינא או בעיא דלא אפשטא כההוא דנדרים אזלי' לקולא בדרבנן אף בדשיל"מ עכ"ד וכבר קדמו בראי' זו מהא דנדרים בחידושי רע"א לעיל סי' ט"ו ובתשובה סי' ס"ה ולא ראה היד אברהם ד' הגאון רע"א שכבר הקדימו בזה אך מד' רש"י בעירובין ל"ט ב' ד"ה פסק מבואר להדיא דאף בספי' דדינא אזלי' לחומרא בדשיל"מ שכ' וז"ל ושמעי' מדר"נ ור"ח ומרבה בר שמואל ומר"ש דהדר בי' ומדרבא דאמר בביצה י"ז א' מניח אדם עת"ב ועת"ח מיו"ט לחבירו ומדרב דאמר בביצה ד' ב' בב' יו"ט של גליות ביצה שנולדה בזה מותרת בזה וקבעי הלכתא כותי' בדבר הניצוד או הנלקט מן המחובר ביו"ט הא' של גליות נמתין לערב בכדי שיעשו ומותר דמכולהו שמעי' דא' מהם חול דאי מספקא לן בקדושה אתת אמאי משתרי בהו ביצה ואי משום דביצה אי' דרבנן הוא הא לא אשתרי בב' יו"ט של ר"ה ועוד קי"ל בביצה ד' א' דסד"ר בדשיל"מ אסור עכ"ל הרי מבואר להדיא דס"ל לרש"י דאף בספי' דדינא אסור בדשיל"מ דלא כהפר"ח והפרמ"ג והש"א הנ"ל וכן ראיתי בבאר יצחק חיו"ד סי' י"ב ובאמרי בינה סי' ובבית הלוי ת"ג סי' שכ' נמי להוכיח כן מד' רש"י אלו דאף בספי' דדינא אזלי' לחומרא בדשיל"מ וכעת ראיתי בהגהות מצפה איתן בהשמטות בביצה כ"ו שכ' להוכיח מד' רש"י שס ד"ה א"ל דאף בפלוגתא בדרבנן אזלי' לחומרא בדשיל"מ כו' ואזיל לשיטתי' דכ"מ ממ"ש רש"י בעירובין ל"ט ב' וכ' אך לא משמע הכי בסוגיא דשלהי שבת עכ"ד

סעיף ט (יג) הי' בגופו. עי' בישוי"ע ס"ק ט"ו ט"ז מ"ש והאריך בזה ועי' בב"י שער הספי' סי' א' מ"ש לענין אם נתערב חד בחד אי מקרי ס"ס בכה"ג והאריך בזה ובסי' ה' שם מ"ש ע"ד הפרמ"ג בש"ד ס"ק א' ב' ומשב"ז ס"ק י"ד וקונטרס הספי' ס"ק כ"ו והאריך בזה ועי' בבינת אדם כללי ס"ס מסי' מ"ג עד סי' מ"ז מ"ש והאריך בזה ועי' בשעה"מ פ"ח מהל' מכ"א הל' י"א מה שהק' על הרמב"ם דס"ל דס' א' בגוף וס' א' בתערובות הוי ס"ס ממתני' פ"ו דדמאי משנה י"ב ע"ה שאמר לחבר קח לי אגודת ירק כו' וכ' ליישב עפ"ד הכ"מ פי"א מהל' מעשר גבי המוליך חטין לטוחן כותי כו' והאריך בזה יעוש"ה

(יד) בהג"ה וי"א כו'. עי' ש"ך ס"ק ס"ב שכ' דלטעם המחבר אפי' הי' הס' הראשון מדרבנן לא בטל ולטעם הרב בטל כו' ולפ"ד חזינן דדוקא היכא דהס' הא' מחסר מה"ת בזה כ' רמ"א להחמיר היכא דנודע ס' הא' מקודם ס' הב' אבל היכא דס' הא' לא מתסר