יד אליעזר חלק א רמה

שם וכ"כ הרב לעיל ר"ס ק"א כו' עכ"ד וכ"כ הפר"ח ס"ק י' ועי' בתוי"ק ס"ק א' שכ' דמשמע שנודע עצמותו של החתיכה בכמותו ובאיכותו רק שהס' הוא אם חתיכה כזו ראוי' להתכבד או לא כו' אבל נ' דגרע יותר מס' חסרון ידיעה דלא הוי ס' והר"ן כ' הטעם משום דאל"כ כ"א ישער במה שנ' בעיניו וא"כ ה"ה הכא כו' והאריך בזה ומסיק דלפ"ז בס' אם הוא ד"ח וכל כיוצא בזה יש להחמיר וסיים בצ"ע ועי' בשערי תורה ח"ג כלל ה' פרט ב' שהק' לפמ"ש הש"ך בכללי ס"ס ס"ק כ"א דאם נתערב אי' דרבנן חד בחד ונאבד אחד מהם כו' הו"ל חוקת אי' ואזלי' לחומרא ולכאורה נ' דהיכא דאיכא חזקה להיתר וחזקה לאו' הסותרין זא"ז לא אמרי' סלק כו' והוי אקבע איסורא כו' ואף להרמב"ם כו' לחומרא וא"כ י"ל דה"ה בס' אי' דרבנן ואיכא חזקה להיתר וחזקה לאי' הוי אקבע אי' כו' והנה בכל תערובות אי' בהיתר ואנו מסופקים אם נתבטל או לא איכא להיתר חזקת היתר כו' ולאי' חזקת אי' והחזקות סותרים זא"ז והוי אקבע אי' א"כ קשה אמאי בס' אם הוי ד"ח כו' אזלי' לקולא הא הוי, סד"ר דאקבע אי' דאזלי' לחומרא אמנם עי' בעירובין ל"ו א' בתי' רבא ברש"י ד"ה העמד ובקושי' הש"ס אדרבה כו' מוכח באי' דרבנן היכא דאיכא חזקה להיתר וחזקה לאי' מסלקין החזקות ואזלי' לקולא ולא דמי לתערובות חד בחד כו' ואח"כ הק' מע"ז י"ט ב' כו' דאם בנה שכרו מותר מד' התוס' והריטב"א שם כו' והאריך הרבה בזה ועי' בפרט א' שם מ"ש בכונת ר"י דס"ל את שדרכו למנות היכא דהוא חשוב לרוב עולם ולא נחשב אצל המיעוט אי נגרר המיעוט בתר הרוב או לא והאריך הרבה בזה יעוש"ה

סעיף ב (ד) ונשחטו. עי' בטוב טו"ד מהדורא תליתאי סי' רמ"ג מה שהק' על הרמב"ם פט"ז מהל' מכ"א הל' ז' כו' מד' הרמב"ם פי"א מהל' טומאת צרעת הל' ז' שפ' כר"י דס"ל דשחיטתה אוסרתה בו' וכ' ליישב והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ג (ה) שכל קבוע כו'. הכי אמרי' בכמה דוכתי בש"ס בכתובות ט"ו א' ובב"ק מ"ד ב' ובסנהדרין ע"ט א' דכל קבוע כמעמ"ח דמי ונפקא מוארב לו וקם עליו פרט לזורק אבן לגו כו' ומסיק דאיכא ט' ישראלים וכותי א' ביניהן דהו"ל כותי קבוע וכל קבוע כמעמ"ח דמי והק'. התוס' בכתובות שם ד"ה פרט דלר"ש קבוע מנ"ל וא"ל כו' דר"ש סבר כרבי כו' דאכתי לתנא דבי חזקי' מנ"ל קבוע דל"ל דרבי דהא באין מתכוין פטור מממון ע"כ קושי' והניחו בקושי' וכן הק' התוס' בנדה י"ח א' ד"ה ספי' והניחו בקושי' ובסנהדרין שם ד"ה וכל כ' ליישב קושי' זו וז"ל די"ל לר"ש בט' ישראלים וחד כותי ואמר לאותו שעומד שם אני מתכוין דמפטר מטעם קבוע כו' וכה"ג אם כולם ישראלים חייב עכ"ל וכן תי' התוס' ב"ק שם ד"ה כל ובאמת י"ל דמש"ה לא תי' התוס' בכתובות ובנדה כן משום דהתוס' ס"ל בנזיר י"ב א' ד"ה אסור ובגיטין ס"ד א' ד"ה אסור דל"א כל קבוע כו' אלא כשהאי' ניכר לעצמו וההיתר ניכר לעצמו אבל כשאין האי' ניכר לעצמו ל"א קבוע וא"כ מש"ה לא תי' התוס' בכתובות ובנדה הנ"ל דמיירי דאמר לאותו שעומד שם אני מתכוין דהא הוי אינו ניכר האי' ובכה"ג לא מקרי קבוע אבל התוס' דסנהדרין וב"ק הנ"ל ס"ל דאף היכא שאינו ניכר האי' מקרי קבוע ופליגי על התוס' נזיר וגיטין הנ"ל ושפיר תי' דמיירי באמר לאותו שעומד שם אני מתכוין דמפטר מטעם קבוע דס"ל דאף בכה"ג מקרי קבוע ועי' בהפלאה שם שהק' כן על התוס' סנהדרין דהא הוי אינו ניכר האי' ולא מקרי קבוע בכה"ג כו' ולפמ"ש לק"מ דהתוס' בסנהדרין ס"ל דאף היכא דאינו ניכר האי' מקרי קבוע ולפמ"ש הפלתי ס"ק י"ב דאפי' לא נודע לנו רק שיש א' בעולם שיודע מזה מקרי קבוע דאורייתא וכן משמע מד' הפרמ"ג בש"ד ס"ק י"ד דס"ל כן שהק'. על התוס' דנזיר דהא השליח והאשה יודעים האי' וכל שיש א' בעולם היודע הקביעות מקרי קבוע ע"כ קושי' הרי דס"ל כהפלתי א"כ בלא"ה לק"מ קושי' הפלאה הנ"ל די"ל דמיירי החם בידוע לאחרים מקום הקביעות רק שלאותו שזורק אינו ידוע וא"כ שפיר י"ל דאף התוס' דסנהדרין וב"ק הנ"ל ס"ל דהיכא שאינו ניכר האי' לא מקרי קבוע וכדס"ל בנזיר וגיטין הנ"ל וכן ראיתי בבית יצחק בשער הקבוע סי' א' בהג"ה שכ"כ ליישב קושי' הפלאה וכ' דמזה ראי' לד' הפלתי הנ"ל אבל הפלאה הנ"ל ס"ל כהחו"ד ס"ק ו' שהשיג על הפלתי וכ' עליו דא"א לומר כן דהא מבואר בנזיר י"ב באו' לשלוחו כו' דאסור בכל הנשים שבעולם וכ' התוס' והרבה פוס' שם דאינו אלא מדרבנן אף שידוע שהשליח והאשה ודאי יודעין מזה ועוד דא"כ אם יאמר אדם שיודע ומכיר איזה בהמה טרפה בעולם ואם יבא לידו יכירנו שוב יהי' אסור לכל העולם לשחוט בהמות או אם ידוע שיש איזה ממזרת בעולם אסור לכל העולם לישא אשה דהא הממזרת ידוע א"ו כ"ז שאין אצלו בשעת לידת הס' או אח"כ אי' והיתר ידועים במקום לא הוי קבוע עכ"ד וכן ס"ל להפלאה הנ"ל ומש"ה שפיר הק' על התוס' הנ"ל דהא הוי אינו ניכר האי' כו' אבל לפ"ד הפלתי הנ"ל לק"מ קושי' הפלאה וכמ"ש ועי' בבינת אדם שער הקבוע סי' ב' שכ' נמי דלא בעי' שיהי' ניכר לכל כו' כדמוכח מזורק אבן לעכו"ם וכ"נ ביומא דאע"ג דאין מכירין כלל הישראל כיון שזה הישראל יודע בעצמו כמ"ש המע"מ כו' וכן מוכח בסנהדרין פ' ב' בתוס' ד"ה הנסקלין שתי' ר"ת דהוי קבוע אע"ג דאינו ניכר לכל וכ"כ התוס' חולין י"א ב' ד"ה ליחוש עכ"ד והיינו כהפלתי ולא הביא ד' הפלתי הנ"ל ועי' בהמקנה בקידושין ל"ב א' ד"ה מתני וע"ג א' ד"ה מאי מ"ש והאריך בזה ובאמת ד' הפלתי תמוהים דלפמ"ש הוא עצמו דכל שיש א' בעולם המכיר מקרי קבוע איך רוצה להוכיח מד' התוס' סנהדרין פ' הנ"ל דאף באינו ניכר האי' מקרי קבוע דלפמ"ש הוא אין כאן ראי' כלל וכן ראיתי בבית יצחק שם שהק' כן על הפלתי הנ"ל ועי"ש עוד בבינת אדם מ"ש ליישב קושי' הפרמ"ג והחו"ד הנ"ל והאריך בזה ועי' בבית יצחק שם סי' א' שכ' נמי כעין ד' הב"א ובביאור יותר והאריך בזה וכ' לבסוף דאין לדחות ד' הפלתי והוי ספי' דדינא ועי' באמרי בינה דיני בב"ח סי' כ"ג מ"ש ליישב קושי' הפרמ"ג והחו"ד הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה וכעת ראיתי בס' מהריא"ז ענזיל סו' י"ח שהביא ד' הכסף נבחר שהק' ד' התוס' אהדדי וכ' דלק"מ דהא גם בגמ' מפורש גבי זבחים שנתערבו בחטאות המתות דהו"ל קבוע כו' אבל כבר מבואר שם בתוס' ד"ה אלא דעיקר הטעם הוא משום דבע"ח חשיבי ולא בטלי מדרבנן וקרי לי' קבוע מדרבנן ושם גבי נסקלין בנשרפים כיונו התוס' לזה וסמכו ע"ד במ"ש אחר ב' דפין וכ"כ עוד בחולין עכ"ד וכ"נ כדי שלא יהי' ד' התוס' סתרי אהדדי במסכת אחת בחולין י"א ב', הנ"ל מהא דצ"ה א' ד"ה ספי' ותי' זה ניחא לד' החו"ד הנ"ל ועי' בדברי חיים חיו"ד סי' ד' בהג"ה שם שהביא ד' הפלתי וכ' ליישב קושי' החו"ד הנ"ל כעין ר' הב"א והבית יצחק הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה וכן הוא דעת רש"י ביבמות ט"ז ב' ד"ה בדוכתא דאף שאינו ניכר האי' מקרי קבוע וכמ"ש בהפלאה גופי' שם וכ"כ בפלתי ס"ק י"ב להוכיח כן מד' רש"י אלו ושפיר תי' דמיירי לר"ש באו' לאותו שעומד שם אני מתכוין דמפטר מטעם קבוע ועי' בב"א שם שכ' דהא דאיתא ביבמות ט"ז נכרי שקידש כו' ופירש"י דהוי קבוע ואע"ג דאינו ניכר שאני התם דעכ"פ ידעי' שהי' שם פעם אחד האי' משא"כ במקום דלא ידעי' כלל אם הי' אי' ל"ש קבוע עכ"ד ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק י"ד שהק' על הרמב"ם דבפ"ד מהל' חובל פ' כר"ש ובפ"א מהל' נערה