יד אליעזר חלק א ריז

ס"ק ד' השיג עליו דהא הטעם דאמרי' גבי בב"ח חהר"ל משום דכל חד שרי מצד עצמו וזה ל"ש בנבלה גם הוא נגד מ"ש המחבר בסי' פ"ז סעי' י"א וכן השיג בפלתי ס"ק ג' ועי' בעצ"ל שהשיג נמי כן על הט"ז וכ' דהט"ז סוחר ד"ע ממ"ש בסי' פ"ז ס"ק ב' כו' והאריך בזה והניח בצ"ע ועי' בעה"ב ס"ק ג' שכ' ליישב דכונת הט"ז היכי דאיכא טעמא דאז נאסר משום בב"ת אבל משום מעמיד לא נאסר בב"ח כו' וכבר קדמו החו"ד ס"ק ג' בזה ולא ראה העה"ב ד' החו"ד שכבר הקדימו בזה ועי"ש עוד מ"ש ליישב קושי' הב' של הבאר היטב ומ"ש על הט"ז ועי"ש עוד בפלתי ס"ק ד' ובישוי"ע ס"ק ה' ובבית יהודא ובעצ"ל מ"ש על הש"ך ס"ק ו' והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ג (ד) כבש שלם. עי' בחו"ד ס"ק ה' שהק' דהא בפסחים פ"ח ב' גבי ה' שנתערבו פסחיהן קא' התם ל"ש אלא שנתערבו לאחר זריקה אבל קודם זריקה לא כיון דבשעת זריקה לא חזי לאכילה ולפ"ד זו אמאי לא הי' חזי לאכילה הא נתבטל ברוב דמה לי נמצא יבלת או לב נקוב וא"י איזה מהן דמותר באכילה החתיכה כו' ופסח ע"כ שלם הוא כו' א"ו דמטעם חהר"ל אינה בטילה וכדעה בתרייתא עכ"ד ועי' בישוי"ע ס"ק ז' שהק' נמי דאמאי כולם יוצאים לבית השרפה ופטורים לעשות פ"ש נימא דיתבטל הבע"מ חד בתרי ויהי' כולם מותרין וע"כ משום דהוי חהר"ל כו' וכאן מבואר דכבש שלם לא הוי חהר"ל וכ' דמזה ראי' לדעת החולקין וס"ל דאין תלוי כגוף הדבר אם הוא כעת ר"ל רק בשיעור שאם בשיעור כזה ר"ל אינה בטילה עכ"ד והיינו כד' החו"ד הנ"ל ובאמת לק"מ קושי' החו"ד וכמ"ש בגליא מסכת חאו"ח סי' ה' בענין שאילה בבת אחת דגבי פסחים שכל א' מהן אסור לאכול פסח של חבירו בפשיטות ל"ש ביטול דעיקר ענין ביטול ברוב הוא מחמת שב' חתיכות יש כאן שמותרין לאכול אותן אזלי' בתר רובא שהשלישית ג"כ מותרת מאחרי רבים להטות וזה ל"ש גבי פסחים הואיל ואין לו היתר רק בפסח אחד מהן שהוא נמנה עליו אין שייך כאן אתרי רבים להטות ביטול ברוב ובפרט למאי דקי"ל אין איסורין מבטלין זא"ז ואפי' למ"ד מבטלין מבואר בשבת פ"ט ב' דלא נאמר אלא למלקות ולחטאת אבל באכילה אסור ועכ"פ יש בפ"מ מזה אפי' בחולין אם הי' בנ"א נודרין הנאה זה מזה ואז דומה לענייני קרבן דל"ש בהן ביטול עכ"ד ועי' בס' בית הלוי ת"ב סי' ל"ו כ' נמי כן ליישב קושי' החו"ד והביא ד' הגליא מסכת הנ"ל והאריך בזה וא"כ שפיר י"ל דכבש שלם לא מקרי חהר"ל ולק"מ קושי' החו"ד הנ"ל ועי' בס' עונג יו"ט חאו"ח סי' ד' שכ' ליישב קושי' החו"ד דלא מהני ביטול אלא לבטל מהדבר האסור כח האי' שבו אבל לא שישיג המתבטל חשיבות המבטל ולהכי לא מהני ביטול להשיג עליו שם קרבן כשר כיון דהבעל יבלת פסול הוא לפסח כל התערובות אסורים באכילה דהא לא נעשה בו כל הכשר קרבן להתיר באכילה כשאר קדשים כו' והביא ראי' לזה ממנחות כ"ג לבי פלוגתא דר"ת ור"ח אי בתר מבטל אזלי' או בתר בטל כו' ומיישב בזה קושי' התוס' תולין י"א ב' גבי הנסקלין בנשרפין כו' וגם מיישב בזה קושי' העולם משריפת בת כהן כו' והאריך בזה ופ' מפ"ז בחוטין שלא נטוו לשמן שנתערבו בחוטין שנטוו לשמן דאינו יכול להטיל כל החוטין האלו בבגד ד' כנפות לשם ציצית כו' עכ"ד ועי' בבאר אברהם בפסחים שם ובס' קרני ראם שם מ"ש ליישב קושי' החו"ד הנ"ל והאריכו בזה ועי' באמרי בינה דיני בב"ת סי' י"ח מ"ש ע"ד החו"ד והאריך בזה ועי' בנודע בשערים ח"ב חיו"ד סי' ט"ז מ"ש ליישב קושי' הישוי"ע הנ"ל והאריך בזה עוד הביא החו"ד קושי' הפלתי אהא דאמר התם דא"א להתנות בשלמים מטעם חזה ושוק משום כהן ואמאי אסור כהן לאכול והא בטל ברוב וכ' דנ' דל"ש ביטול ברוב רק במקום שהס' נולד מכח התערובות ואם לא הי' רק א' לא הוי ס' רק מכח התערובות נולד הס' שייך ביטול ברוב דומיא דסנהדרין שיש רוב מזכין ואלו לא הי' רק המזכין או המחייבין לא הי' ס' רק מפני ששניהם לפנינו נולד הס' משא"כ בדבר שאפי' אם לא הי' רק א' ג"כ הי' ס' כמו הכא דאפי' לא הי' רק א' הי' ס' עליו א"כ כל חד וחד אסור מדאורייתא משום הס' שנולד עליו בפ"ע ל"ש ביטול וראי' מהא דמקשה בחולין י"ב ור"מ דחייש למיעוטא האיך אכיל בשרא ומאי קושי' הא ע"כ ר"מ לא פליג על ביטול ברוב וביטול ברוב הוא אפי' א' בסוף העולם וכיון דרובא כשרות נינהו יתבטל הטרפה ברוב א"ו כיון דאפי' לא הי' רק בהמה אחת הי' ס' בה ולא מצד התערובות ל"ש ביטול ברוב עכ"ד ועי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' ע' שהשיג עליו כיון שהכהן יכול לאכול חזה ושוק של כולם ובודאי איכא רובא דהתירא מה בכך דכ"א בפ"ע ס' הוא מ"מ השתא מיהא רובא דהתירא היא ועי' בסי' קי"א לענין כל מה שנכנס בס' כו' וראיתו מהא דאמרי' ר"מ האיך אכל בשרא אינה ראי' דל"ש ביטול ברוב כ"א ברובא דאיתא קמן אבל ל"ש ביטול ברובא דליתא קמן רק שהוא רוב בטבע כו' והיינו דפליגי ר"מ ורבנן ברוב דליתא קמן כו' דברובא דאיתא קמן גם ר"מ מודה כו' וה"נ כאן הרוב בהמות כשרות הוא רוב בטבע וכדאמר ר"א אתיא משחיטה עצמה כו' למיליף מיני' רובא דליתא קמן ועלה קא' לר"מ דחייש למיעוטא היכא אכיל בשרא דאיהו ס"ל דלא אזלי' בתר רוב בטבע כלל ופשיטא דא"ל דבטל המיעוט ברוב כי האי דהוא ליתא קמן וכן מבואר במרדכי סוף תולין כו' וכללא דמלתא דכל שיש כאן תערובות אי' ואם הי' יודע ומכיר איזה מהם האי' הי' נוטלו משם והשאר הם היתר ודאי אז הך דמספקא לי' בטל ברוב אע"פ שהיינו יכולים לספק על כ"א בפ"ע דסוף סוף השתא מיהא רובא דהתירא היא אך זה דוקא ברוב ברור דהיינו רובא דאיתא קמן אבל מה שאינו רק רוב בטבע והוא רובא דליתא קמן ל"א בתרי' לר"מ ואף לרבנן דאזלי' בת"ר דליתא קמן מ"מ אינו רק לענין דנימא על כל תד שזהו מן הרוב אבל לא לענין שנאמר שהמיעוט בטל בתוך הרוב כיון שאין הרוב מבורר לפנינו כו' אמרי' שהרוב כך ויש לדמות זה למ"ש הפוס' דבדבר שתחלת ביאתו לעולם בתערובות אינו בטל ברוב וגבי רוב בטבע תחלת ביאתו לעולם כך הוא שהרוב כשרות ומיעוט טריפות כו' וכן מבואר בש"ך סי' ק"ה ס"ק מ"ד בחלב שנבלע בחתיכות ויש בכ"א נ"ט נגד החלב דאי תימא שאחד נאסר שנבלע בה החלב אין השאר נאסרין ובטל ברוב כו' והאריך בזה יעוש"ה ועי' באמרי בינה שם שהשיג על הבית אפרים וכ' דד' חו"ד הנ"ל ברורים וא"ד לד' הש"ך הנ"ל כלל דשם התערובות גורם שלא ידענו איזה חתיכה האסורה ואם הי' אחת ל"ה שום ס' ורק עכשיו שלא נודע לנו אף דהס' על כל חתיכה וחתיכה מ"מ כיון דבתערובות יש רובא דהתירא בטל משא"כ הכא דנולד הס' בפ"ע ע"כ אחד ואחד ואף אם לא הי' רק א' לבד שהביא הקרבן ג"כ הס' בפ"ע וכן על כולן ל"ש ביטול ברוב ומ"ש עוד שם מד' המרדכי סוף חולין כו' אדרבה קצת יש לדמות למ"ש המרדכי בשם ר' משולם ביבמה שרקקה דם דל"ש ביטול בנולד בתערובות אף דהרוב הוא של היתר וה"נ דכותי' כיון דמעולם לא ניכר ההיתר בפ"ע אף דידעי' שיש רוב היתר מ"מ ל"ש בי' ביטול ברוב עכ"ד ועי"ש עוד בתשובות ב"א סי' ל"ג מ"ש והאריך בזה ועי' בבית הלוי שם מ"ש ע"ד הפלתי הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ו (ה) בהג"ה שלא במינה. והוא מד' הד"מ ס"ק ב' שהשיג על האו"ה שכ' דוקא אינו ועי' בפלתי ס"ק ו' שהביא ד' הרמב"ם בפי' המשנה בערלה פ"ב מ"ז דמבואר כאו"ה וכ' דכן מורים ד' הרמב"ם פ"א מהל' אבה"ט מהא דפ' נבלה בטלה בשחוטה כו' דמוכח