יד אליעזר חלק א קצט

ואכל כל הקדרה אינו לוקה אלא מכח מרדות עכ"ל ומשמע מד' הרמב"ם אלו דס"ל דטכ"ע לאו דאורייתא וכשיטת רש"י הנ"ל וכ"כ בכ"מ שם ובהרדב"ז שם דהרמב"ם ס"ל כשיטת רש"י הנ"ל וכ"כ בב"י וז"ל דנ' דלא אתי כר"ת דהא אע"פ שאין בו כזית בכא"פ מתסר לר"ת מדאורייתא כ"ז שאין בו ס' וביש בו כבכא"פ נמי לר"ת מתחייב על אכילת כזית ולהרמב"ם לא מחייב עד שאוכל כג' ביצים אבל כרש"י א"ש דאע"ג דס"ל לרש"י דלית לי' לרבא טכ"ע בחולין ה"מ כשאין שם אלא טעמו של אי' בלבד ולא ממשו אבל כשיש שם טעמו וממשו דהיינו כי אית בי' כבכא"פ פשיטא דמדאורייתא אסור ומלקי עלי' כדא' ר"י כל שטעמו כו' וזה כבכא"פ ומינה נשמע דטעמו ולא ממשו דאין לוקין היינו אין בו כבכא"פ ובההוא קא' דלית לי' לרבא טכ"ע בחולין מדאורייתא ואפי' נתערב שם גופו של אי' עכ"ל ועי' בלח"מ שם מה שחמה על הב"י וכ' דהרמב"ם ס"ל בפי' טעמו וממשו כפי' ר' אלי' הנ"ל והוא נמי דעת ר"ת הנ"ל אלא שיש חילוק בין דעת הרמב"ם לדעת ר' אלי' דלדעת הרמב"ם צריך שיאכל ג' ביצים כדי שילקה ועוד דביותר מכזית בכא"פ אין שם אי' אלא מדרבנן ולדעת ר' אלי' חייב על כל כזית וכזית וביותר מכא"פ איכא אי' מה"ח אבל אין לוקין עליו עכ"ד ועי' בפר"ח שם שהק' נמי על הב"י כו' וכ' דדעת הרמב"ם בפי' מימרא דר"י כפי' ר"ת הנ"ל כו' והשיג על הבני שמואל בדעת הרמב"ם והאריך בזה והיינו כהלח"מ הנ"ל ועי' בהגהות עמק המלך על הרמב"ם שם מ"ש ע"ד הלח"מ הנ"ל ובהל' נזירות פ"ה כ' הרמב"ם וז"ל דבר המותר אינו מצטרף לדבר האסור בנזיר כיצד יין שנתערב בדבש אע"פ שטעם הכל טעם יין ושתה מן התערובות וכן הצמוקין שדרסן עם הגרוגרת וטעם הכל טעם צמוקין ואכל מן התערובות אינו לוקה עד שיהי' מדבר האסור בתערובות כזית בכדי ג' ביצים ואכל כג' ביצים כשאר האי' השוין בכל אדם כמו שבארנו בהל' מ"א וכן אם שרה פתו ביין והי' הרביעית יין בכ"פ מן הפח ואכל כ"פ ונמצא שאכל רביעית יין ה"ז לוקה וע"ז וכיוצא בו נאמר בתורה וכל משרת ענבים לאסור דבר שנתערב בו היין וטעמו כטעם היין והוא שיהי' טעמו וממשו כשאר איסורי מאכלות נתערב יין וכיוצא בו בדבש ואין שם טעם יין ה"ז מותר לנזיר לא יהי' זה חמור מחלב ודם והי' בו טעם יין ואין שם רביעית בכא"פ ה"ז אסור מד' סופרים כמו שבארנו בהל' מ"א ומכין אותו אם אכל מכת מרדות עכ"ל והיינו כפי שיטתו בהל' מ"א הנ"ל דס"ל דטכ"ע לא"ד רק היכא דאיכא כבכא"פ אסור מה"ת וגם פ' כאן דאין היתר מצטלא"י כרבנן דר"ע אלא א"כ יש באי' כבכא"פ ובהשגות הראב"ד כ' וז"ל א"א בעל הלכות לא אמר כן אלא אסור מה"ח אבל אין לוקין עליו ומסתברא כותי' וכבר כ' ראיות לדבריו עכ"ל והיינו דאזיל לשיטתו שהביא החידושי הרשב"א הנ"ל בשמו דס"ל דטכ"ע דאורייתא ומ"מ אין לוקין באם אין בו כבכא"פ ועי' בלח"מ שם שכ' דדעת הראב"ד כדעת ר"ת הנ"ל והק' על הרמב"ם והניח בקושי' ועי' בהיד החזקה שם ובש"ש שם ובחמד"ש חיו"ד סי' ט"ו ובחמדת צבי בפסחים מ"ג ב' ובשאילות שמואל חיו"ד סי' ס"ט מ"ש ליישב קושי' הלח"מ והאריכו בזה וכ' היד החזקה והש"ש דהרמב"ם ס"ל כהבעהמ"א יעוש"ה ועי' במנחת חינוך מצוה שס"ח אות א' מה שהק' על הרמב"ם הנ"ל דאיך כ' דברביעית יין בפת כא"פ מצטרף עם כל הפרס והאיך מצטרף כיון דהוא הרבה משתיית רביעית ואינו מצטרף אף בעין וכ"ש ע"י תערובות כו' וא"כ איך כ' הרמב"ם גבי יין כא"פ והשיעור הוא רביעית וס"ל דצירוף המשקים כדי רביעית ולא יותר כו' ע"כ קושי' והניח בצ"ע ועי' בחמ"ש שם ובסי' ט"ז מ"ש והאריך בזה ועי' בס' משרת משה פ"י מהל' מכ"א הל' כ"ב מ"ש בד' הרמב"ם והאריך בזה ועי' בפרמ"ג שם שהביא ד' הפר"ח הנ"ל בדעת הרמב"ם וכ' דכן הוא נמי דעת המנחת כהן בדעת הרמב"ם כהפר"ח אך הביא דעת הרלב"ח סי' פ"ח שחולק ע"ז וכ' כשיש כבכא"פ כשאוכל ח"ש אסור מה"ת ובאין כבכא"פ מותר מה"ת כו' וכ' דבזה יתיישב מ"ש הכ"מ פ"ד מהל' חו"מ הל' ח' דלהרמב"ם אע"פ שאין כבכא"פ אסור באכילה מה"ת כו' ולפמ"ש הרלב"ח א"ש כו' והאריך בזה ועי' בס' המנוחה פ"א מהל' חו"מ הל' ו' בבית המנוחה שם מה שהק' על הרמב"ם הנ"ל דלמה פ' בפ"ו שם הל' ה' העושה עיסה מן החטין ומן האורז אם יש בה טעם דגן יוצא י"ח מצה והלא טכ"ע לא"ד כו' וכ' ליישב והאריך בזה יעוש"ה ועי' בפרמ"ג שם שהביא בשם מהרלב"ח שדקדק מד' הרמב"ם פ"א מהל' חמץ דחמץ חמיר משאר אי' וטכ"ע מה"ת מריבויא דכל כו' וכ' דזהו כונת הרמב"ם פ"ה הנ"ל שכ' דהעושה עיסה כו' אם יש בה טעם דגן יוצא י"ח מצה וכ' המ"מ וממילא שאם אין בה כו' אינו יוצא והנה אין דרך רבינו לקצר לשון המשנה ולפ"ד ניחא דהרמב"ם בכונה גדולה השמיט סיפא דמתני' להודיעינו דעיקר הרבותא אם יש בה טעם דנן ולומר אע"ג דבעלמא טכ"ע לא"ד כאן הוה דאורייתא ונהי דאינו לוקה עליו מריבויא דכל יוצא י"ת דטעם מהפך הכל למינו אלא שא"א ללקות מריבוי כו' והאריך בזה ולפ"ד שפיר ד' הרמב"ם הנ"ל ולק"מ קושי' הבית מנוחה הנ"ל ולפמ"ש לעיל ליישב קושי' הפר"ח על שיטת רש"י מפ' התערובות אמר ר"ל כו' עפ"ד הרמב"ן והרשב"א דהתם מיירי בטעמו וממשו וא"כ ממילא שפיר נמי ד' הרמב"ם הנ"ל ועי' בדברי דוד שם שכ' נמי דהרמב"ם ס"ל כפי' ר"ת ור' אלי' הנ"ל וכ' דהא דכ' הרמב"ם דבפחות מכבכא"פ אינו אסור אלא מדבריהם אף דאיכא למימר דהוי אי' דאורייתא מידי דהוי אח"ש כו' מ"מ מסתבר לי' להרמב"ם דהא דאמרי' דח"ש אסור מה"ת היינו דוקא כשהוא בעיני' אבל על ידי תערובות לא הוי אי' דאורייתא כלל כיון דלא חזי לאיצטרופי כו' ואח"כ הק' מהא דאמרי' בתולין צ"ח ההוא פלגא דזיתא דתרבא כו' ועוד הא אמר ר"י ח"ש אסור מה"ת לא תקשה כו' דה"ק התם ועוד הא ח"ש בעיני' אית בי' אי' דאורייתא וכיון דבעיני' אית בי' אי' דאורייתא לית לן לאקולי בביטולי' במה שנעשה דרבנן ע"י תערובות דהא במב"מ ודאי דלא ס"ד דמר בר ר"א לאקולי בפחות מס' דהא לא יפלוג מסתמא על רבא דאמר אמור רבנן בס' במב"מ וע"כ משום דבעיני' אית בי' אי' דאורייתא לית לן לאקולי בי' במה שנעשה דרבנן ע"י תערובות וה"ג קא' לי' ר"א האמר ר"י ח"ש אסור מה"ח וא"כ לית לן לאקולי במה שנעשה דרבנן ע"י תערובות תדע דעכצ"ל כן לפ"מ שהסכים הגר"א בסי' צ"ח דחלב ובשר הוי מב"מ וא"כ בלא"ה נמי ודאי דנעשה מדרבנן ע"י תערובות דהא מב"מ מדאורייתא ברובא בטל ועכצ"ל דה"ק כיון שהוא בעיני' מדאורייתא לית לן לאקולי ע"י תערובות כו' והאריך בזה, יעוש"ה ולא ראה ד' הפר"ח שם שכבר הקדימו בזה לדעת הרמ"ב הנ"ל וגם לא ראה ד' הר"ש הנ"ל שהק' מהא דחולין צ"ח הנ"ל וכ"כ בהיד החזקה שם לדעת הרמב"ם ולדעת רש"י וכ' ליישב הקושי' מהא דחולין צ"ח הנ"ל והאריך בזה ועי' בדברי אמת שם שכ' נמי לחלק בין בעיני' ובין ע"י תערובות והביא ד' הר"ש הנ"ל שהק' מהא דתולין צ"ח וכ' ליישב והאריך בזה ועי' בחמ"ש חיו"ד סי' י"ד ובבית מנוחה שם ובשערי שמחה בתחלת הס' ובסוף הס' בענין ח"ש ע"י תערובות מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה ועי"ש עוד בחמ"ש חאו"ח פי' ט"ו ובפתח הבית דין ח"ש סי' י"ד ובס' ארי' דבי עילאי חאו"ח סי' ה' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ובד' הרמב"ם פ"א מהל' חו"מ הל' ו' אי פ' כר"א בפסחים מ"ג א' או כרבנן עי' בפר"ח שם ובשעה"מ שם ובביאורי הגר"א שם ובמקו"ח שם ובמגן האלף שם ס"ק א' ובהיד החזקה שם ובבית מנוחה שם ובבאר יצחק שם ובחמ"ש חיו"ד סי' ט"ו ובתשובות ר' משולם איגרא חיו"ד סי' י"ג