יד אליעזר חלק א קפח

הקדרה אפי' נגד מה שלמעלה מן התבשיל דתם מחמת הבל הקדרה כו' ומד' מהרש"ל הנ"ל מוכת דלא כדבריו אלא דא"צ לשער אלא נגד מה שנתחב הכף בתבשיל ולא נגד מה שנתחב בקדרה כי הכל לפי התבשיל שבתוכה כשהיא הרבה א"צ לתחוב הכף כל כך ואם החבשיל מעט צריך לתחוב כל הכף עם הבית יד שיגיע עד התבשיל וצריך לשער נגד כל הכף עם הבית יד אלא ע"כ דא"צ לשער רק נגד מה שנתחב בתבשיל ובתבשיל דרך לתחוב רק ראש הכף וכ"כ בבית יהודא דמד' מהרש"ל הנ"ל מוכח דלא כהפלתי ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' פ"ב שכ' נמי דמד' מהרש"ל מוכת דלא כהפלתי וכ' דכן נוהגים בעלי הוראות וכ"פ בחכ"א כלל מ"ו דין ו' דא"צ לשער רק מה שתחב בתוך התבשיל כו' אבל מה שהוא בתוך חלל הקדרה א"צ לשער דלא כהפלתי ובבינת אדם שם סי' ס"א הביא ד' או"ה כלל ל"ז דין ב' שכ' דוקא מה שנכנס בתבשיל כו' וכ' על הפלתי דנעלם ממנו ד' או"ה והאריך בזה ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק א' ובחו"ד ס"ק א' מ"ש בזה ועי' בעה"ב ס"ק א' שכ' נמי דמד' מהרש"ל הנ"ל מוכת דלא כהפלתי והביא ד' החתם סופר הנ"ל והק' כיון דנתחב בקדרה רותחת נמי תתאה גבר ומפליט גם מה שלמעלה מן הרוטב כו' והביא ד' הפרמ"ג דמחלק בין כלי למאכל כו' והאריך בזה ואח"כ הק' דעכ"פ הכף מה שלמעלה מרוטב כיון שנגע ברוטב עכ"פ יפלוט כד"ק כדין נוגעין זה בזה בסי' ק"ה כו' וא"כ נבעי ס' נגד הקליפה שלמעלה מן הרוטב ע"כ קושי' והניח בצ"ע ועי' בד"י סי' תרכ"ז מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

(ב) בקדרה. עי' פ"ת ס"ק א' שהביא ד' הנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' ט"ז שכ' דאפי' אין היכר בכף עד כמה תחב אלא שאו' עד כמה מהימן ול"א בזה מלתא דלא רמיא כו' והק' עליו וכ' דט"ס בד' הנו"ב מ"ש מר"ס צ"ד וצ"ל מס"ס צ"ד כו' ועי' לעיל סי' י"ח ס"ק ד' מ"ש דאין כאן ט"ס ומ"ש ע"ד הנו"ב ומ"ש בענין מלחא דלא רמי' כו' והארכתי הרבה בזה יעוש"ה

(ג) בהג"ה ראשונה עיקר. עי' ש"ך ס"ק ג' ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ג' שכ' להסתפק כלי מתכות שהותם באור ממש ותוחבו לתבשיל צונן אי שייך תתאה ואינו אוסר רק כ"ק או שאני הוחם ע"י אש ממש וכה"ג מחלק הש"ך לענין מפליט ומבליע בכולו בין הוחם ע"י אור או ע"י מים חמין עכ"ד והניח בצ"ע ועי' בתו"ד לקמן סי' ק"ה ס"ק ט' שכ' דאם הוחם ונתלבן באור נ' דאפי' אם התתאה צונן אוסר דמה שנתלבן באור אינו מתקרר מתתאה הצונן ויכול אפי' לבשל תתאה צונן דאלת"ה תקשי לרב דאמר עילאי גבר משבת מ"ח מהא דגלגל ביצה בתולדות אור דחייב אלמא דדבר המתלבן באור יכול לבשל עילאי לרב ה"ה תתאה לשמואל וגם החוש מעיד זה שאם יניח אבן או ברזל או שאר דבר מלובן על חתיכת בשר שיצלה ולפעמים יהי' החום חזק כ"כ עד שישרף עכ"ד הרי שכ' בפשיטות דיכול אף לבשל התתאה הצונן ועי' בבינת אדם סי' נ"ח שכ' בפשיטות דודאי אין חילוק לענין תתאה גבר בין שהכלי מלובן מאש או מחמין דאינו אוסר רק כ"ק שהרי בפ' כ"צ בשמעתין דתתאה גבר פריך ממתני' דנטף מרוטבו על החרס והחרס הוא מלובן מאש וכ' שמעתי בשם גדול אחד שהק' משבת דהמגלגל ביצה בתולדות אור כו' וכ' ליישב והאריך בזה הרי שכ' להיפך מהחו"ד והגדול א' שהביא הוא החו"ד הנ"ל ועי' באמרי בינה דיני בב"ת סי' י"ב שכ' ע"ד הב"א הנ"ל דדבריו מגומגמין שם הי' ס"ד בחרס צוננת ולשמואל איירי בחרם רותח תתאה גבר וכ' דהדבר מבואר בעור או"ת סי' שי"ח דחמין שנתבשל לצורך רחיצה אסור ליתן לתוך צונן הרי דהוי רותחת גמור כמו עומד אצל אש ולא אזלי' בתר עילאי ותתאי ואף בדבר המתערב כמו מים דל"ש בהו עילאי ותתאי כמ"ש הר"ן והרשב"א בשבת מכ"ש דבר גוש המתלבן ע"י אור דמבשל לתתאה ואוסר כו' והביא ד' הראב"ן סי' נ"א בענין מליגת התרנגולת לערות רותחין עליהן דעירוי מבשל כ' וז"ל ואי קשי' תם לתוך צונן דאמר שמואל תתאה גבר תי' כי קא' שמואל בתם לתוך צונן אבל ברותחין על צונן לא אמר דתתאה גבר וראי' מברייתא דתניא כותי' דשמואל בשר תם שנפל לתוך חלב תם או רותח לתוך רותח וכן צונן לתוך תם אסור תם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח ולא קתני חם לתוך צונן ורותח לתוך צונן קולף ש"מ דשאני רותח מתם דרותח לתוך צונן לא סני בקליפה משום דמבשל ומבליע עכ"ל והאריך בד' הראב"ן יעוש"ה ועי' בס' תסד לאברהם מהדו"ת חיו"ד סי' ל' מ"ש ע"ד החו"ד הנ"ל והאריך בזה ועי"ש עוד בבינת אדם סי' ס"ב ובפלתי ס"ק ב' ג' ובפרמ"ג במשב"ז ס"ק א' ובש"ד ס"ק ג' ובתוי"ק ס"ק א' ובישוי"ע ס"ק א' ובעה"ב ס"ק ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ב (ד) אם תחב. עי' ש"ך ס"ק ד' שכ' דאפי' אם תחב כמה פעמים א"צ רק ב' פעמים ס' כו' ועי' בחו"ד ס"ק ד' מה שהק' עליו ומ"ש בכונת ד' הש"ך עפ"ד הרשב"א שהביא הט"ז סי' צ"ג ס"ק ב' כו' דעל טעם הבשר שנבלע בפעם הב' אינו יכול לחול עליו שם בב"ח כיון שכבר הוקלש טעם החלב בחתיכה הראשונה ואטעם קלוש א"י לחול עליו שם חדש רק כיון שכבר נאסר החלב ואוסר כמו שאר אי' בטעם קלוש של אי' והוי כמו שאר אי' דל"א חנ"נ כו' עכ"ד ועי' בבית יהודא מה שהשיג עליו וכ' דז"א דהא לענין הצרכת ס' א"צ שיעלה רתיחה כשתחב בו הכף ולא הוקלש טעם החלב שבכף וכ' דכונת הש"ך כפשוטו כיון שכבר נאסר החלב שבכף שוב אין הבשר שנבלע בו נ"נ ומיישב קושי' החו"ד והפר"ח על הש"ך והאריך בזה ובד' הפרמ"ג בש"ד ס"ק ד' ובד' הפרמ"ג סי' צ"ב בש"ד ס"ק י' ועי' בעה"ב ס"ק ה' מ"ש ע"ד הש"ך הנ"ל והאריך בזה ובס"ק ד' מ"ש על קושי' הש"ך ס"ק ה' מלקמן סי' צ"ט כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ב' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה

סעיף ג (ה) הכף אסור. עי' ש"ך ס"ק ח' שכ' לדעת הרב סי' צ"ה סעי' ג' אפי' לא הי' בקדרה אלא מים או שאר דברים כו' הכף אסור והכי קי"ל עכ"ד ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ת' שהק' דהא הרמ"א כ' בסעי' ה' כו' או שיש במאכל ס' הכל שרי אפי' שניהם ב"י ע"כ ס"ל כחי' הב' של התוס' כו' א"כ לפ"ז גם כאן הכף שרי להרב ואיך כ' הש"ך דלהרב הכף אסור דהא כאן מיירי ביש ס' כו' ודחק ליישב וכן הק' בחידושי רע"א ועי' בחו"ד ס"ק ה' שכ' ליישב דלפי המנהג שכ' שם רמ"א דנוהגים לאסור הכלי שאב"י גס ביש ס' אסור עכ"ד וכ"כ בס"ק ט' דהכף יש לאסור אף שיש ס' ועי' בבית יהודא מה שהק' עליו דהא הש"ך כ' לדעת הרב סי' צ"ה סעי' ג' כו' ולפ"ד החו"ד אין זה בסי' צ"ה סעי' ג' כי אם בסי' זה סעי' ה' ועוד שכ' הש"ך לדעת הרב והכי קי"ל משמע שדעת הרב כן ולא מנהג וכ' דנ' דכונת הש"ך שכ' דלדעת הרב כו' נאסר הכף היינו באם אין ס' נגד הכף דהא כ' כמו דאיתא בסי' צ"ה סעי' ג' והתם מיירי שאין ס' במים ומה שהק' הפרמ"ג דאי מיירי הש"ך באין ס' נגד הכף הו"ל לציין אסיפא דמיירי באין ס' נ' דאסיפא לא הי' יכול לכתוב דאף אם נתבשל בקדרה שאר דברים. ג"כ הדין כן אם הקדרה ב"י ז"א דהא אם נתבשל בה בשר כ' המחבר דהכל אסור בהנאה ובזה יש חילוק בין אם נתבשל בה בשר ובין נתבשל בה שאר דברים דאם נתבשל בה בשר אז הכל אסור בהנאה ולא סגי שישליך דמי הנאה ליה"מ דהא הכל נעשה גוף האי' שאסור בהנאה משא"כ אם נתבשל בה שאר דברים אף שטעם הקדרה וטעם הכף מתערבים ונעשה גוף אי' האסור בהנאה מ"מ השאר דברים שנתבשלו אף שנתערב בהם טעם בב"ח ואין בהם ס'