יד אליעזר חלק א קפז

מ"ש בזה וגם כאן יש עוד ס' להתיר דהא כמה פוס' ס"ל דבבלוע לא נ"נ כלל ועי' בפלתי ס"ק י"ב שכ' נמי ס"ס בכה"ג דלמא אינו מפעפע ודלמא יש ס' לכן נ' להתיר בפשיטות אם יש ס' אם הי' ס' בתבשיל נגד הטפה אף כלא הפ"מ ועי' בד"י סי' תר"י מ"ש בזה

סעיף ו (יג) בהג"ה ואם נשפך. עי' ט"ז ס"ק כ"ה שהביא ד' האו"ה כלל ל"א בשם הר"י מפרי"ז שכ' דצריך ס' נגד מה שאומדין מה שיש חלב בעין תחת הקדרה כו' ועי' בחו"ד ס"ק כ' שכ' והא דלא בעי' ס' נגד החלב שבצידי הקדרה משום דדבר לח לא מקרי חיבור במ"ש לעיל סי' צ"א ס"ק ו' ומכאן ראי' לדברינו עכ"ד ועי' בעצ"ל מה שהק' עליו דהא מבואר ברא"ש סוף ע"ז גבי הגעלה דיורות גדולות להיפך דדבר לח הוי חיבור וה"נ אם החלב שם אמאי לא הוי חיבור מה שבצדדי הקדרה ולא ידעי' כמה בלע וצריך ס' כנגד כולו ואפשר דמיירי דהחלב צונן עכ"ד ועי' בד"י סי' תקצ"ד שהק' עליו מד' התה"ד סי' קפ"ג שכ' דאפי' משקה שבלוע בקדרה חשיב חיבור עם הרוטב בתוך הקדרה אלא התם כ' התה"ד הטעם שאין מוליך הבליעה למעלה בניצוק וכיון שכן י"ל דזהו הטעם מה שנוגע מן הצד אינו מוליך הבליעה מלת מה שהוא חוץ לאותו קדרה עכ"ד ובסי' תרט"ז שם כ' ע"ד החו"ד הנ"ל דאין מכאן ראי' דנקיט בעין תחת הקדרה לא לאפוקי צדדין אלא לאפוקי כנגד מה שבלוע תחתיו בכירה א"צ ס' כמ"ש החו"ד עצמו בס"ק זה עכ"ד ועי"ש עוד מ"ש ע"ד החו"ד ס"ק כ"א ומ"ש ע"ד החכ"א כלל מ"ה דין י"ד ודין ע"ו והאריך בזה ועי' בבית יהודא מ"ש ע"ד החו"ד דס"ק כ"א ומ"ש ע"ד הפרמ"ג בש"ד ס"ק ל"ב והאריך בזה ועי"ש בעצ"ל מ"ש ע"ד הש"ך ס"ק ל"ו וע"ד הט"ז ס"ק כ"ח ובד"י סי' תרט"ז ותרי"ז מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה

(יד) על גבי כיסוי. עי' ט"ז ס"ק כ"ח בשם רש"ל שחולק ע"ז כו' והסכים עמו דהוי ספי' דאורייתא לחומרא רק באי' דרבנן יש להקל ועי' בפלתי ס"ק י' ובכרתי ס"ק כ"ט שכ' דאין להחמיר ועי' בתו"ד ס"ק כ"ה מ"ש על הט"ז ובד"י סי' תרי"ט מ"ש ע"ד הט"ז והפלתי והאריכו בזה יעוש"ה

סעיף ח (טו) בהג"ה המחבת מכוסה. עי' חו"ד ס"ק כ' שהק' ע"ד הר"י מפריז שהביא הט"ז לעיל ס"ק כ"ה דאמאי א"ל ס' נגד הבלוע בקרקע כו' ותי' כיון שאין בליעה יוצא מדופן לדופן בלא רוטב דבר מועט כזה לא מקרי רוטב וכ' ומכאן נ' דב' קדירות נוגעין זה בזה מותרין אפי' לחין עכ"ד ובאמת לק"מ וכמ"ש בד"י סי' תרכ"א דרוטב אינו מוציא בליעה אלא אם הרוטב רותת מן האש אבל כאן באו"ה שנעשה הרוטב שנשפך ע"ג הכירה דין עירוי יש לה ועומד עלי' קדרה רותחת דדי שאין עירוי זה מקרר העליון כו' ומ"מ לא מקרי רוטב רותת להוציא הבליעה מן הקרקע הבלועה אבל בב' קדירות העומדין אצל האש והם לחים דאיכא בקדירות רוטב וגם בחוץ נראה בעין זיעה ולח נ' פשוט לאסור וכ' דכן נ' מד' התוס' פסחים ל' ב' ד"ה התורה כו' שכ' דמדייתי בחוץ כו' והאריך בזה והביא שם עוד ד' הכתב סופר חיו"ד סי' נ"ד מ"ש לענין הא דאמרי' דאין בלוע יוצא מכלי לכלי אי דוקא בכחוש כו' או אף בשומן אמרי' כן כו' ומ"ש הוא עליו והאריך הרבה בזה ובסי' תר"צ ובסי' תרכ"ד ובס' באר משה חיו"ד סי' כ"ו מ"ש ע"ד המחבר והאריכו בזה יעוש"ה

סימן צג

סעיף א (א) אסור. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק א' מ"ש ע"ד הפר"ת ס"ק א' כו' והק' עליו מד' המרדכי פגה"נ במעשה דמגנצא כו' ומד' התה"ד סי' קפ"ג כו' דאמרי' דמקושר הוא כו' ומה שהק' מסי' שאח"ז סעי' ו' בצלים או ירקות א"צ ס' אלא נגד הסכין של היתר הא באוכל עם אוכל נימא שנכנס מתבשיל לבצלים ונ"נ כמו תלב נבלה כו' ועי' בסי' הקודם ס"ק ג' מ"ש ליישב קושי' זו ומ"ש בהך סברא דמקושר והארכתי בזה יעוש"ה ועי' בבית יהודא מ"ש ע"ד הפר"ת והפרמ"ג והאריך בזה

(ב) בהג"ה כל הקדרה. נ' דכונת הרמ"א לפמ"ש בחידושי הרשב"א תולין צ"ז ב' ד"ה הא בשם מקצת מן המפרשים דבמאי דנפיק מינה משערי' ולא בכולה קדרה ודחה דבריהם יעוש"ה וא"כ י"ל דהמחבר שכ' בנו"ט כלשון הש"ס ואיכא למימר דס"ל דמשערי' בנו"ט אפי' היכא דליכא קפילא ולא בעי' לשער נגד כולה וכדעת קצת מפרשים הנ"ל לכן כ' הרמ"א דדוקא היכא דמשערי' בנו"ט כגון היכי דאיכא קפילא הוא דלא בעי' לשער נגד כולה אבל היכא דליכא קפילא משערי' בכולה ולפי שהרמ"א כ' לקמן סי' צ"ח דהאידנא לא סמכי' אקפילא לכן כ' סתם דצריך לשער נגד כולה וכן ראיתי בתוי"ק ס"ק א' שכ' דזהו כונת הרמ"א הנ"ל

(ג) אבל הקדרה. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק. ג' מ"ש לענין כ"ח פרצולני"ש אי מותר בהפ"מ באב"י כו' ומ"ש לענין אי' דרבנן באב"י כו' והאריך בזה ועי' לקמן סי' ק"ג מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפרמ"ג מ"ש ע"ד התוס' בפסחים ל' א' ד"ה לשהינהו שהק' והא אין מבטלין א"ל כו' והאריך בזה ועי' בד"י סי' תרכ"ה מ"ש ע"ד הפרמ"ג והאריך בזה יעוש"ה

(ד) אסור לבשל. עי' פלתי ס"ק א' שכ' ליישב קושי' הטור על הך דיעה שהביא הבעה"ע דאוסר לבשל בשר כו' דס"ל כדעת הרמב"ם בפי' המשנה ובספרו הל' מעשה הקרבנות דאפי' כ"ח בקדשים זולת חטאת מהני מרוש"ט רק חטאת החמירה תורה והביא קושי' הברה"ז על הרמב"ם דא"כ איך אמרי' התורה העידה על כ"ת שאינו יוצא וידי דופיו לעולם הא בשאר קדשים זולת חטאת מהני מוש"ט וכ' ליישב והאריך בזה ועי' ברביד הזהב פ' צו ד"ה וכ"ת מ"ש קושי' הברה"ז דצ"ל דמד"ס הוא ומיישב בזה ד' ר"ת בחולין ח' א' ד"ה שליבנה מקושי' התוס' שם והאריך בזה ועי' בחו"ד ס"ק ב' ובחידושי מהרא"ל ובעה"ב ובארוך מש"ך בהגהות מנחת אהרן שם ובשעה"מ פ"ח מהל' חמץ הל' כ"ה ובראש יוסף חולין קי"א ב' ובגינת וורדים כלל ס"ו ובאור חדש פסחים ל' ב' ובעה"ב סי' צ"ה ס"ק ד' ובס' יד אלי' בת' הכתבים אות מ' מרוש"ט ובס' המנוחה פ"ה מהל' חו"מ בבית המנוחה שם אות ח' ובחידושי מהרשד"ם אות כ' כ"ת מ"ש ליישב קושי' הנ"ל והאריכו בזה ועי' בס' משכן בצלאל מסי' קפ"ט עד סי' ר"ת מה שהק' קושי' הברה"ז הנ"ל על הרמב"ם ועוד כמה קושי' וכ' ליישב והאריך הרבה בזה ובסי' רכ"ח שם ובס' המנוחה שם ובחתם סופר חיו"ד סי' פ"ד ובחידושי מהרא"ל ובד"י סי' תרכ"ג תרכ"ד מ"ש ליישב ד' בעה"ע הנ"ל והאריכו בזה ועי"ש עוד בפלתי ובתו"ד ס"ק ב' ובישוי"ע ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ובמקמ"ח ובמשכן בצלאל שם סי' ר"ט ר"י ובד"י שם מ"ש ליישב ד' הטור בשם הרשב"א באם בשל ירקות כו' והאריכו בזה ועי"ש עוד בד"י סי' תרכ"ו מ"ש ע"ד הב"י בשם ר"י הלבן שהביא הט"ז ס"ק ב' והאריך הרבה בזה יעוש"ה

סימן צד

סעיף א (א) שנתחב. עי' ש"ך ס"ק א' שהביא ד' מהרש"ל שכ' וז"ל דאם אינו ברור לו עד כמה תחב משערי' בסתם דרך לתחוב דהיינו עד ראש הכף עכ"ל חד' מהרש"ל אלו מוכח דלא כהפלתי ס"ק א' שכ' דצריך לשפר נגד חלק הכף שהכניס לתוך