יד אליעזר חלק א קנו

כ"ה וע"כ לתרץ הני ג' קושי' דע"כ ל"א בפ' כ"ה דמוקמי' לי' בחזקת תי אלא שלא ידענו עדיין שמת משא"כ בהנך תלת מילי דהשתא ודאי מת שפיר אמרי' דכבר הי' מת וכמשמעות לשון התוס' פסחים שכ' כיון שמצאוהו מת אית לן למימר שמתחלתו הי' מת וא"ל מ"ש משאר חזקות שאמרי' חזקה אפי' בכה"ג כגון במקוה דפרכי' בריש נדה דנימא השתא הוא דחסר וכן לעיל בסי' פ"א בגבינות כו' דאמרי' השתא הוא דנטרפה וכן בהרבה דוכתי נ' דשאני במיתה דכל תי עומד למות והוא מועד לכך בלי ס' ע"כ שפיר אמרי' דודאי כ"ז שאינו מברר שמת אמרי' עדיין תי הוא אבל כשמברר שמת אזדא החזקה לענין שנאמר השתא הוא דמת דאדרבה אמרי' שמעיקרא הי' מת כיון שעומד לכך וסברא זאת שעומד לכך מצינו בטור חו"מ סי' ס"ה וז"ל העמד השטר על חזקתו שלא נפרע לפי שהשטר עומד ליפרע ש"מ שסברא זאת מגרע כת החזקה ה"נ נימא כן לענין חזקה זאת דהשתא הוא דמת שאין לך לומר כן כו' נימא גם כאן דאין חייב להתאבל מכת ס' מחמת החזקה דאין לך לומר השתא הוא דמת דוקא ועל דברים אלו סמכתי ופ' הל' למעשה שאין חיוב להתאבל על זה הס' כו' עכ"ד ועי' בנקוה"כ שדחה ראי' א' של הט"ז די"ל דש"ה דאיכא ריעותא לפנינו שנפל הגל עליו ועוד דכשאמרי' למפרע משעת נפילת הגל מת יש זמן ידוע אבל הכא אין כאן זמן ידוע שתאמר למפרע מיום זה מת הלכך עד השתא מוקמי' לי' בחזקת תי עכ"ד ועי' בת"צ סי' ג' שם שפ' כד' הט"ז הנ"ל וכ' דבשעברו הרבה יותר מל' יום משעה שיודע שהי' בודאי תי אז בודאי פטור מלהתאבל אבל אם עונה אתת או פתות ממנה עודף על הל' יום אז מס' פטור מלהתאבל ומיישב בזה קושי' התוס' בתולין י' ב' ד"ה ודלמא דאמאי מטמאינן בודאי הנכנס בבית מוסגר אף שחסר לבסוף כו' וכ' דה"ט דיש חילוק בין ראהו תי מבערב ללא ראהו דבלא ראהו דאיכא למתלי טפי שבזמן רב שעבר מת תלי' אבל בראה חי מבערב דע"כ בשעה מועטת יצא מחזקת תי למת אמרי' שמא השתא הוא דמת וה"ל ס' ובר"ה טהור אבל בלא ראה מבערב ה"ל כודאי דבערך זמן מועט לגבי רב ה"ל כודאי היכא דמת לפנינו אע"ג דה"ל חזקת תי באיזה זמן והאריך בד' התוס' בריש נדה ד"ה התם כו' וכ' הרי ראי' מבוררת לפנינו מנגע בא' בלילה ולא ראהו תי מבערב דכודאי טמא משוינן לי' כיון דהשתא מת לפניך אמרי' זה זמן רב שמת וכן בשרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע עד שעת כבוד ול"א השתא הוא דמת וכ' דאפי' אם תרצה לדמותו לראהו חי מבערב ע"כ מידי ספי' לא נפקא וקי"ל ס' אבילות לקולא ולא מבעיא אי ס"ל דמתני' מיירי אפי' לענין תולין וכדמשמע מפשטא דמתני' דמטמא אפי' בר"ה בלא ראהו חי מבערב וכמ"ש הרמב"ם בפי"ח מהל' שאר אבה"ט כו' ובפט"ו שם כו' דטומאתו ודאית ואפי' בתולין נמי טמא ודלא כמ"ש התוס' בריש נדה דדוקא לענין קדשים מיירי ודחה ראי' התוס' כו' פשיטא דבנ"ד אינו חייב להתאבל שהרי לא ראהו תי זה כמה ואפי' אם נדמהו לראהו מבערב הא ע"כ ספי' דאורייתא הוי וס' אבילות לקולא אלא אפי' לד' התוס' שכ' דהוי מדרבנן הא אשכחן במת תוך ל' יום שאין מתאבלין עליו אע"ג דרוב נשים ולד מעליא ילדן ורובא עדיף מחזקה ואפי"ה אין מתאבלין וכמ"ש התוס' בהחולץ ל"ו ב' ד"ה הא ה"ה בנ"ד אף את"ל דמדרבנן הוא אין מתאבלין ועוד שהרי כ' התוס' נדה ד' א' ד"ה שכל דבדאיכא חזקה בהדי שעת מציאתן הוא מדאורייתא ואפי' לקולא וא"כ בנ"ד נמי יש לאדם זה החי חזקת שאינו חייב להתאבל וחזקת שהוא חייב בכל המצות עד עתה וגם הרי מת לפניך דאיכא תרתי לטיבותא דלכ"ע מדאורייתא אזלי' בתרה כו' וא"ל דאי' מטומאה לא ולפי' דהא אבילות קילא מכל דיני טומאה ועוד דבגמ' מדמי' מקוה לחבית וחבית איסורא הוא ובחולין ילפי' כל החזקות מבית המוסגר עכ"ד ועי' בנו"ב שם סי' ל"א שכ' על ראי' הע"ז הנ"ל ממפקח הגל דלפ"מ שפי' הרמב"ם כו' דלא מספקא בחי כלל רק שמפקח הגל להוציא המת מתחתיו או שמפקח הגל לראות אם יש מת ומיירי בגל ישן שנפל זה זמן רב ואין לספק שיש שם אדם תי כלל והביא ד' הרמב"ם פ"ו מהל' ק"פ הל' י' כו' דמשמע מלשונו שאינו מסופק באדם תי כלל כו' א"כ לפי' של הרמב"ם אין מקום לקושי' התוס' ונסתרה הוכחת הט"ז ואפי' לפירש"י ותוס' ג"כ אין מקום לד' הט"ז כו' דיש לדקדק בד' התוס' שהק' כו' נימא תי הי' כו' ומשמעות קושי' שהק' שס' תי הי' ואמאי מביא פ"ש מס' יותר הי' להם להקשות קושי' אלימתא שיש לטהרו בודאי מטעם חזקה שנוקמי בחזקת חיים שהי' חי עד עכשיו ועוד שיש לו חזקת טהרה ונימא שהי' טהור עד עכשיו ועוד על חי' התוס' כו' קשה וכי נסמוך להקל כו' והוי תולין בעזרה ובהדיא כ' התוס' נדה ד' א' כו' שזה הדין דשעת מציאתן הוא רק לקדשים כו' וא"כ איך סמכי' כאן אשעת מציאה להקל כו' אלא נ' דשם בנגע בא' בלילה יש לזה הנוגע חזקת טהרה וגם לזה הנמצא יש חזקת חיים עד עכשיו ועכשיו הוא שמת ולכך נגד החזקה לא מהני שעת המציאה רק בקדשים החמירו כו' ובכמה מקומות החמירו בטהרות יותר מבעלה ומכ"ש בקדשים אבל בנפל גל על אדם תיכף כשנפל הגל אתרע לי' חזקתו משעה שנפל הגל שהרי תיכף נולד לו ס' שמא מת בגל וכבר כ' התוס' בריש נדה ובחולין י"א גבי סוטה דלא מקרי חזקת טהרה כיון שקינא לה ונסתרה אתרע חזקת טהרה שלה כו' והביא ד' הפ"י בקידושין ס"ג גבי ע"א נגד החזקה שכ' נמי כן כו' ולכך מהני שעת מציאה להיות בודאי מת בשעה שנפל הגל ולכך לא הק' התוס' שניתן לו חזקת חיים דהרי אתרע החזקה רק התוס' הק' שעכ"פ מידי ספי' לא נפיק ונימא תי הי' ואמאי מתירין לו להביא פ"ש וע"ז תי' שפיר דכיון דנמצא מת אמרי' שמתחלתו מת שכל הטומאות כשעת מציאתן שכיון שאינו סותר שום חזקה שמה שאנו או' שמת תיכף כשנפל הגל אינו סותר חזקת חיים דילי' ולא חזקת טהרה של זה שכבר אתרע החזקות הללו משעה שנפל הגל וכ' ליישב מהא דמחט שנמצאת מלאה חלודה כו' שכ' התוס' כו' משום דאוקי הטהרות בחזקתן כו' שלא יהי' סתירה לדבריו הנ"ל כו' אבל בהא דמהר"ם מינץ שהי' לו חזקת חיים ולא אתרע החזקה כלל עד עכשיו ולא נולד לנו שום ס' כלל עד הנה שפיר פ' מהר"ם דמוקמי' לי' אחזקת חיים ועכשיו הוא שמת ולא מהני שעת מציאה לסתור חזקה זו והוי ככל חזקות שבתורה דלא מהני שעת מציאה להחשיבו אפי' ס' למפרע כו' וא"כ נסתרה ראי' ראשונה של ט"ז עכ"ד ולפ"ד לא סתרי ד' התוס' אהדדי מפסחים להא דנדה הנ"ל ועי' לעיל מ"ש בשם הבכ"ש והיד החזקה ליישב ד' התוס' הנ"ל שלא יסתרו ד' התוס' אהדדי ולפ"ד נדתה נמי ראי' הט"ז הנ"ל יעוש"ה ועי' בנו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' ר"ת שהביא קושי' השואל שם על הנו"ב הנ"ל מהא דקדשה אבי' בדרך וקדשה עצמה בעיר בתוך ו' חדשים שבין נערות לבגרות דצריכה גט משניהם ול"א דהשתא הוא דבגרה ויש לה חזקת נערות וכ' דיש לדחות עפ"ד הנו"ב הנ"ל דגם שם תיכף אתר ימי הנערות בכל יום ויום היא נכנסת בגדר הס' שמא יש לה עתה סימני בגרות כמ"ש רש"י בקידושין ע"ט א' ד"ה א"נ שפעמים היא ממהרת לבגר וחזקת נערות אזדא לה דכמ"ש הנו"ב דע"י מקרה נפילת הגל עליו הוא בגדר הס' שמא מת הוא כמ"כ יש בו' חדשים שבין נערות לבגרות ס' דע"י מקרה הזמן הוא בס' בכל רגע שמא עכשיו באו לה סימני בגרות משא"כ בא' שמת והוא ס' אם מת קודם ל' יום או תוך ל' יום בזה שפיר קמו ד' מהר"ם מינץ דיש לו חזקת תי עד עתה דכאן שלא נעשה בו מקרה מקודם ל' יום להכניס בס' שמא מת הוא שפיר יש